כתבת ממש יפה באמת מאמר חכם כזה..

ממש ממש אהבתי... את הכתיבה...
ב. 
אממ טוב אני מנסה גם להפנים את זה
לא פשוט
אבל אני חושב שהרבה פעמים אנחנו מחפשים דברים שנמצאים ממש לידינו
רודפים אחרי משהו ובעצם בורחים ממנו
והחיפוש האמיתי הוא להבין שה"פיצוצים" נמצאים בתוך השגרה המבורכת.
(זה חיפוש, ארוך מתיש ולוקח זמן...)
שמה שאנחנו מחפשים נמצא אצלנו - צריך לעבוד בשבילו, אבל "לא צריך פיצוצים בשביל להשיג פיצוצים"...
אם אתה רוצה, כתבתי על זה קטע לא מזמן  אשלח לך

הרבה פעמים אנחנו מחפשים התעלות, התקדמות, רגשות גבוהים וכו' במקום חיצוני, משהו שהוא נפרד אלינו, איזושהי תפנית בחיים שתביא לנו את זה
לא שתפנית זה רע
פשוט המון פעמים כל הדברים האלה מושגים דווקא ע"י זה שאנחנו חיים את החיים שלנו יום יום, אותה עבודה אותם מעשים
אבל, צריך להשתדל להתקדם
אנחנו רוצים שנות חיים.  "הצדיקים מחיים ימיהם, והרשעים ימיהם מחיים אותם"
אבל חלק מזה זה דווקא הקביעות, השגרה - היא שנותנת לנו להתקדם
כל יום שהמשכתי בטוב שאני עושה - התקדמתי, גם אם לאו דווקא הוספתי (לאט לאט מוסיפים כשאפשר)
וככה אנחנו מחיים ימינו.
כל יום מלא - לא חייב להיות מוסף, אבל מלא
(כמובן מאוד חשוב להתקדם, אבל כמו שאמרתי, לפעמים הקביעות וההתמדה - היא היא ההתקדמות. אנחנו קונים את  הדבר הזה שנקרא עמל...)
זה כמו צמח
משקים משקים משקים
שום דבר לא קורא
עד שלאט, פתאום, הכל גדל ומקבל חיות.
אבל בלי ההשקיה התמידית, יום יום (תורה נמשלה למים) לא נצליח לפרוח...

כתוב שהחיים לפני המיתה הם ככלום לעומת הייסורים שאחרי...
אלא אם כן
בעולם הזה השקענו
פעלנו
עשינו

ואז אין ייסורים אחר המיתה
כי מלא רדפנו אחרי יום המיתה
ולא ברחנו ממנו
פעלנו במציאות שלנו, איפה שאנחנו
(ייסורין אחר המיתה ולמי אין ייסורים - כתבתי ע"פ חז"ל לא בדיתי מליבי)

מי שעובד כאן וממלא את תפקידו כיאות - יוכל לאחר מאה ועשרים לנוח.

כדברי הגמרא - שבתו של האמורא ר' חסדא ראתה אותו לומד ולומד ולומד, ושאלה אותו - "לא בעי מר מינם פורתא?" - כלומר - אתה לא רוצה לנוח קצת?

וענה לה - "אתו יומי דאריכי וקטיני ונינם טובא" - כלומר - עוד יבואו ימים ארוכים שנישן בהם הרבה - בקבר, עכשיו צריך לעבוד...

בדיוק חיפשתי את הגמרא לא הייתי בטוח שאני זוכר נכון...
תודה רבה

זה יכול לעודד אם מיישמים את זה לעולם הזה

מניסיון

אני גם אחת שאוהבת ריגושים, אבל אני משתדלת למצוא אותם בדברים יחסית פשוטים ורגילים. לפני מפגש הכי סתמי עם חברה אני יכולה לתכנן על מה אני ידבר איתה ואיך יהיה לנו נחמד ביחד, וככה לרגש את עצמי ולגרום לי לחכות לזה. לפני יום לימודים בבית ספר אני מתחילה לשמוח כשאני מתחילה לחשוב על איך יהיה מצחיק לדבר עם חברות על משהו מסוים.

אני מוצאת את הדברים הנחמדים בשגרה ומעצימה אותם. אני חושבת עליהם, מחכה להם, וזה מה שיוצר לי עניין גם ביומיום.

לכולנו יש דברים כיפיים בשגרה אבל לפעמים אנחנו לא שמים לב אליהם. אני ממליצה לנסות לגרום לעצמך להתרגש מדברים פשוטים שיש לכולנו ביומיום. זה יכול להיות מחבר, מספר חדש, משיחה עם אדם מוערך. לחשוב על ההנאות הקטנות, ולחכות להן. אני חושבת שכשמוצאים את הריגוש בדברים הקטנים והפשוטים יש הרבה יותר מנוחת הנפש כי הנאה זה לא משהו רחוק שצריך לרדוף אחריו אלא משהו שקרוב לכולנו. עניין של מיקוד.

הרב קוק כותב שהפעולות של ישראל, בניגוד למלאכים למשל, הן אמצעי. דרך להשיג את אש הקודש שתגיע
לעומת המלאכים שכל מה שהם עושים זה תכלית (לא בדרך למשהו)
בהמשך הרב קוק כותב שדווקא בגלל זה ישראל עדיפים ממלאכים כי אנחנו עושים מלא אמצעים ואז שאנחנו מגיעים לתכלית היא ממש ממש גבוהה
לעומת מי שכל הזמן עושה תכלית - נשארת המדרגה נמוכה
(מאוד בקצרה...)

דיברתי עם אמא שלי על זה פעם או עם אבא שלי לא זוכר.... והיא אמרה שאנחנו תמיד מחפשים ריגושים ושהגוף יתרגש אבל ההתרגשות מהר מאוד תכבה ונחפש משהו חדש... ושהתורה היא הדבר היחיד הקבוע שיש לנו... הריגוש הכי גדול.... ואני אומר את זה בתור אחד פשוט כע? אני גם מחפש ריגושים כמו כולם...

רק אמרתי מה שאמא שלי אמרה לי...

ובאמת מה שאתה חווה זה דבר נפלא שנקרא חיפוש והלוואי שלא תאבד את הדבר הזה כל החיים רק שכדאי לדייק אותו יותר כדי שבאמת תוכל גם מצד אחד להרגיש מסופק וקצת מנוחה מדי פעם מצד אחד ומצד שני להמשיך את החיפוש באותו כוח לפחות ואפילו יותר. 

הרב שלי פעם המשיל את כל החסרונות של האדם בעולם הזה לבן- אדם שנכנס לחדר בלי חמצן וישר התחיל לחוש סחרחורת. אותו האיש התחיל לחשוב אולי הוא לא אכל מספיק אולי הוא לא ישן מספיק... כשלמעשה מה שהיה חסר לו זה.. חמצן!

ככה אנחנו. נדמה לנו שחסר X (כל אחד יכול למלא פה מה שהוא רוצה כמו כסף, כבוד, מנוחה, אהבה ועוד) אבל באמת מה שחסר לנו זה- קירבת ה'! כשאדם מרגיש קרוב לה' לא חסר לא כלום כלום מאחר וה' כולל כל הטובות שבעולם!

אמנם החיפוש (הנקרא ביהדות "תשובה") צריך להיות ברצוא ושוב. כלומר התקדמות, רצון גדול, אורות ושמחה עצומה שזה בחינת רצוא, ושוב שזה אומר נסיגה קלה, התחזקות, התעודדות, הסתפקות במועט, מנוחה ושמחה שקטה יותר.

במאמר ו' בליקוטי מוהר"ן מסביר רבי נחמן את כל העניין בהרבה גדולה אם תרצה עיין שם וינעם לך לנצח.

מוסיף שם רבי נחמן שאותו העניין של חיפוש או תשובה נמשך לכל החיים...

אם כן אתה במקום נפלא! אשריך!

מקווה בשבילך שתדע לדייק את החיפוש ככה שתוכל גם לנוח בתוכו ולמצא שלווה...

בהצלחה

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.