אשמח לתגובות ולתובנות שלכם-סיכוי אחרון
חי לי את חיי, מיום ליום ומיום ליום.
אף פעם לא מוצא מנוח לרגליי, עסוק ברדיפה אחרי ה..טוב, אהבה, חיים, אושר, אמת, בריאות, חברים..
ומשום מה ככל שאני דורש מנוחה כך מתרחקת היא ממני.

-עד כאן סיכום מחשבותיי לפני שנפל האסימון.
האסימון היה ההבנה שאני פשוט מחפש פיצוצים, לא מוכן ל'שגרה מבורכת', נראה כ''כ לא אני פשוט להתעסק באותו דבר כל יום.
מרגיש לי כמו מוות שכזה.
באמת בלי חידושים- אין חיים, אבל..לא יודע, יש איזה קול שאומר ששום דבר רציני ועמוק לא קורה בלי התמדה, בלי התכנסות ללא מפריעים מבחוץ.

אז חסום. תקוע פה, בלי כיוון.
יש איזה התרגשות שגואה בתוכי לקראת הבאות, וזה כבר התחלה גרועה ל'שגרה המבורכת' שלפניי...
וואו אין לי מה להגיד ולעזור כול כך בנושא אבלסטלנית בפעולה

כתבת ממש יפה באמת מאמר חכם כזה..

..סיכוי אחרון
(גם כשאין מה לומר זה מחזק שמתייחסים..אז תודה!
קודם כלנבוכי הדור

ממש ממש אהבתי... את הכתיבה...
ב. 
אממ טוב אני מנסה גם להפנים את זה
לא פשוט
אבל אני חושב שהרבה פעמים אנחנו מחפשים דברים שנמצאים ממש לידינו
רודפים אחרי משהו ובעצם בורחים ממנו
והחיפוש האמיתי הוא להבין שה"פיצוצים" נמצאים בתוך השגרה המבורכת.
(זה חיפוש, ארוך מתיש ולוקח זמן...)
שמה שאנחנו מחפשים נמצא אצלנו - צריך לעבוד בשבילו, אבל "לא צריך פיצוצים בשביל להשיג פיצוצים"...
אם אתה רוצה, כתבתי על זה קטע לא מזמן  אשלח לך

תשלח תשלחסיכוי אחרון
לא הבנתי עד הסוף למה אתה מתכוון. אם אני נכנס לשגרה כדי שהיא תהיה מרגשת או מלהיבה אז בעצם טעיתי בכתובת. ועוד יותר- הפכתי אותה ללא שגרתית' לא? או שגם השגרה היא מלהיבה?? לאידע
לא מבין את המשפט הזה-סיכוי אחרון
החיפוש האמיתי הוא להבין שה"פיצוצים" נמצאים בתוך השגרה המבורכת.
...נבוכי הדור

הרבה פעמים אנחנו מחפשים התעלות, התקדמות, רגשות גבוהים וכו' במקום חיצוני, משהו שהוא נפרד אלינו, איזושהי תפנית בחיים שתביא לנו את זה
לא שתפנית זה רע
פשוט המון פעמים כל הדברים האלה מושגים דווקא ע"י זה שאנחנו חיים את החיים שלנו יום יום, אותה עבודה אותם מעשים
אבל, צריך להשתדל להתקדם
אנחנו רוצים שנות חיים.  "הצדיקים מחיים ימיהם, והרשעים ימיהם מחיים אותם"
אבל חלק מזה זה דווקא הקביעות, השגרה - היא שנותנת לנו להתקדם
כל יום שהמשכתי בטוב שאני עושה - התקדמתי, גם אם לאו דווקא הוספתי (לאט לאט מוסיפים כשאפשר)
וככה אנחנו מחיים ימינו.
כל יום מלא - לא חייב להיות מוסף, אבל מלא
(כמובן מאוד חשוב להתקדם, אבל כמו שאמרתי, לפעמים הקביעות וההתמדה - היא היא ההתקדמות. אנחנו קונים את  הדבר הזה שנקרא עמל...)
זה כמו צמח
משקים משקים משקים
שום דבר לא קורא
עד שלאט, פתאום, הכל גדל ומקבל חיות.
אבל בלי ההשקיה התמידית, יום יום (תורה נמשלה למים) לא נצליח לפרוח...

הקבר הוא המקום היחיד בו נחים...שושיאדית
למרבה האבסורד האדם הפשוט מוצא את עצמו בורח ממקור מחצבת המנוחה אליה הוא משווע כל חייו....
לא רוצה להרוס אבלנבוכי הדור

כתוב שהחיים לפני המיתה הם ככלום לעומת הייסורים שאחרי...
אלא אם כן
בעולם הזה השקענו
פעלנו
עשינו

ואז אין ייסורים אחר המיתה
כי מלא רדפנו אחרי יום המיתה
ולא ברחנו ממנו
פעלנו במציאות שלנו, איפה שאנחנו
(ייסורין אחר המיתה ולמי אין ייסורים - כתבתי ע"פ חז"ל לא בדיתי מליבי)

אכן, "אתו יומי דאריכי וקטיני ונינם טובא"הָיוֹ הָיָה

מי שעובד כאן וממלא את תפקידו כיאות - יוכל לאחר מאה ועשרים לנוח.

כדברי הגמרא - שבתו של האמורא ר' חסדא ראתה אותו לומד ולומד ולומד, ושאלה אותו - "לא בעי מר מינם פורתא?" - כלומר - אתה לא רוצה לנוח קצת?

וענה לה - "אתו יומי דאריכי וקטיני ונינם טובא" - כלומר - עוד יבואו ימים ארוכים שנישן בהם הרבה - בקבר, עכשיו צריך לעבוד...

אשריך!נבוכי הדור

בדיוק חיפשתי את הגמרא לא הייתי בטוח שאני זוכר נכון...
תודה רבה

ממש מעודד...😣שושיאדית
אממממנבוכי הדור

זה יכול לעודד אם מיישמים את זה לעולם הזה

נכון...שושיאדית
נו יופי ב"הנבוכי הדור


קשהקשה...שושיאדית
החיים קשיםנבוכי הדור

חיבוק

ההתמודדות עם הדרישותשושיאדית
קשה
יותר קשה להתעלם מהןנבוכי הדור

מניסיון

וואו קשה. קוראים לזה אנשים שמחפשים ריגושים.אלי הבת????

אני גם אחת שאוהבת ריגושים, אבל אני משתדלת למצוא אותם בדברים יחסית פשוטים ורגילים. לפני מפגש הכי סתמי עם חברה אני יכולה לתכנן על מה אני ידבר איתה ואיך יהיה לנו נחמד ביחד, וככה לרגש את עצמי ולגרום לי לחכות לזה. לפני יום לימודים בבית ספר אני מתחילה לשמוח כשאני מתחילה לחשוב על איך יהיה מצחיק לדבר עם חברות על משהו מסוים.

אני מוצאת את הדברים הנחמדים בשגרה ומעצימה אותם. אני חושבת עליהם, מחכה להם, וזה מה שיוצר לי עניין גם ביומיום.

לכולנו יש דברים כיפיים בשגרה אבל לפעמים אנחנו לא שמים לב אליהם. אני ממליצה לנסות לגרום לעצמך להתרגש מדברים פשוטים שיש לכולנו ביומיום. זה יכול להיות מחבר, מספר חדש, משיחה עם אדם מוערך. לחשוב על ההנאות הקטנות, ולחכות להן. אני חושבת שכשמוצאים את הריגוש בדברים הקטנים והפשוטים יש הרבה יותר מנוחת הנפש כי הנאה זה לא משהו רחוק שצריך לרדוף אחריו אלא משהו שקרוב לכולנו. עניין של מיקוד.

אגבנבוכי הדור

הרב קוק כותב שהפעולות של ישראל, בניגוד למלאכים למשל, הן אמצעי. דרך להשיג את אש הקודש שתגיע
לעומת המלאכים שכל מה שהם עושים זה תכלית (לא בדרך למשהו)
בהמשך הרב קוק כותב שדווקא בגלל זה ישראל עדיפים ממלאכים כי אנחנו עושים מלא אמצעים ואז שאנחנו מגיעים לתכלית היא ממש ממש גבוהה
לעומת מי שכל הזמן עושה תכלית - נשארת המדרגה נמוכה
(מאוד בקצרה...)

...I Hate You

דיברתי עם אמא שלי על זה פעם או עם אבא שלי לא זוכר.... והיא אמרה שאנחנו תמיד מחפשים ריגושים ושהגוף יתרגש אבל ההתרגשות מהר מאוד תכבה ונחפש משהו חדש... ושהתורה היא הדבר היחיד הקבוע שיש לנו... הריגוש הכי גדול.... ואני אומר את זה בתור אחד פשוט כע? אני גם מחפש ריגושים כמו כולם...

רק אמרתי מה שאמא שלי אמרה לי...

 

אשריך!!!נבוכי הדור

אה וגם
סתם שתדע
אין לי שום דבר נגדך 
אני אפילו לא שונא אותך... קורץ

חחחח תודה אחי לא מובן מאליו...I Hate You


זה נכון..לראות בטוב
ריגושים, האדם מתרגל לריגוש ברמה כזו או אחרת, ואז כל פעם הוא יחפש משהו יותר מרגש, ויותר מרגש, עד שלאן נגיע..??
באיזשהו מצב כשכבר אין, אין יותר ריגושים, אז מה נעשה?!
הפיצוצים האלה הם טובים וכל אדם מחפש אותם ברמה כזו או אחרת, אבל צריך במידה. אם מתרגלים לדבר כזה, זה כבר לא נגמר..
חייב שיהיה בחיים דבר או כמה שיהיו יציבים, קבועים, שלפעמים משעממים, אבל הם מה ששומרים לנו על היציבות של החיים. התורה ב"ה נותנת לנו את האפשרות הזאת בכמות רבה מאוד אפשר לומר. אם זה בתפילות קבועות כל יום, פעם בשבוע שובתים, הקביעות הזאת, היא מתנה. מתנה שהקב"ה נתן לנו כדי להשאר אשכרה שפויים בעולם הזה, אתה מבין? אם כל פעם נרדוף אחרי הדבר המרגש והמהנה והכיף הבא, זה ייגרר בסוף למקומות לא טובים בכלל.. והקביעות שיש לנו, שאפילו כמו הלימודים, העבודה, הקבועים, הם אלו ששומרים עלינו. וכמו בכל דבר, גם זה במידה, כי גם השגרה שוחקת..
שורה תחתונה, השגרה והדברים הקבועים שיש לנו בחיים, הם ברכה בשבילנו, וחייבים לשמור עליהם, ובנוסף אליהם להוסיף גם ריגושים וכל מיני דברים "מפציצים", לאזן.

@סיכוי אחרון
יפה. תודה על זה.סיכוי אחרון
היי, מבין ומזדההשמינייייייסט

ובאמת מה שאתה חווה זה דבר נפלא שנקרא חיפוש והלוואי שלא תאבד את הדבר הזה כל החיים רק שכדאי לדייק אותו יותר כדי שבאמת תוכל גם מצד אחד להרגיש מסופק וקצת מנוחה מדי פעם מצד אחד ומצד שני להמשיך את החיפוש באותו כוח לפחות ואפילו יותר. 

הרב שלי פעם המשיל את כל החסרונות של האדם בעולם הזה לבן- אדם שנכנס לחדר בלי חמצן וישר התחיל לחוש סחרחורת. אותו האיש התחיל לחשוב אולי הוא לא אכל מספיק אולי הוא לא ישן מספיק... כשלמעשה מה שהיה חסר לו זה.. חמצן!

ככה אנחנו. נדמה לנו שחסר X (כל אחד יכול למלא פה מה שהוא רוצה כמו כסף, כבוד, מנוחה, אהבה ועוד) אבל באמת מה שחסר לנו זה- קירבת ה'! כשאדם מרגיש קרוב לה' לא חסר לא כלום כלום מאחר וה' כולל כל הטובות שבעולם!

אמנם החיפוש (הנקרא ביהדות "תשובה") צריך להיות ברצוא ושוב. כלומר התקדמות, רצון גדול, אורות ושמחה עצומה שזה בחינת רצוא, ושוב שזה אומר נסיגה קלה, התחזקות, התעודדות, הסתפקות במועט, מנוחה ושמחה שקטה יותר.

במאמר ו' בליקוטי מוהר"ן מסביר רבי נחמן את כל העניין בהרבה גדולה אם תרצה עיין שם וינעם לך לנצח.

מוסיף שם רבי נחמן שאותו העניין של חיפוש או תשובה נמשך לכל החיים...

אם כן אתה במקום נפלא! אשריך!

מקווה בשבילך שתדע לדייק את החיפוש ככה שתוכל גם לנוח בתוכו ולמצא שלווה...

בהצלחה

צודק לגמרי..תודה על זה!סיכוי אחרוןאחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שלוםטאטע מלך העולם

יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.

 

ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?

רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...

 

תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!

זו אכן שאלה ערכית שמצריכה חשיבהGini

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.


כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?


האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?


העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)


אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

אמממטאטע מלך העולם

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

אני לא חושבת שזה סותר...טאטע מלך העולם

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

בד"כ זה כן סותריהודי חסידי

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

 

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

אני בעיקר חששתי ממצב של האוירה בסניף המעורבGini
אבל עכשיו שאת מציינת שהרמה הרוחנית של החבר'ה אצלכם די גבוהה - אני לא חושב שאת צריכה להימנע מהחיים החברתיים, עם החברות והחברים שלך. 
אני צרכה להבהיר משהו כנראהטאטע מלך העולם

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

 

עכשיו מבינים קצת יותר??

כן...יהודי חסידי

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

 

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

וואי תודה!טאטע מלך העולם

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

ולגבי הקרוב רחוקים...טאטע מלך העולםאחרונה

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

 

בקיצור מורכב ביותר...

אולי יעניין אותך