היציבות בחיים זה הרגשה פנימית.

כי החיים עצמם לא לגמרי תלויים בנו.

אנחנו לא יכולים להחליט מתי נהיה בריאים או חולים ח"ו, אם יהיה סגר או לא.

אז את ההרגשה הפנימית אפשר לבנות בכל מיני דרכים.

למשל- סדר יום די ברור- ארוחות, שינה וכו'

או היצמדות לזמני היום- לקום בזריחה, לישון לא מאוחר מדי

או תפילות (הרחבה בהמשך)- שחרית, מנחה ,ערבית

ואפשר גם לזרום וליצור דפוסי התנהלות קבועים בזמנים מסוימים

לדוגמה- ארוחת ערב היא אחרי 19.00 ולפני 23.00, לא משנה מה היה היום

או- כל יום אחרי ארוחת צהריים לקרוא פרק בספר

או- כל מוצאי שבת לדבר על 'סדר השבוע', או להתקשר למישהו.

אגב, היהדות מאד מאד מובילה ליציבות הזו.

ברכות לפני אוכל=רגע חזרה ליציבות שיש בורא לעולם ועכשיו אוכלים משלו

תפילות=יש מערכת שלמה של זמנים שמסתובבת בצורה יציבה

קריאת שמע=לסגור את היום בשימת לב

ממש ההובלה היא ליציבות

ועוד דבר- יציבות פנימית היא גם עבודה פנימית, לא רק הרגלים וקביעות במעשים כמו שכתבתי למעלה

הרבה עבודה פנימית, להבין שיש 'אני' יציב, ושיש חלק משתנה שעובר מדבר לדבר וזז כל הזמן..

ויש עוד הרבה להרחיב

אז בהצלחה לך

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)

יש מי שמקפיד לא להתקלח בספירת העומר.

@זיויק  @אריק מהדרום 

כי זה לא חודש מצחיק

באמת המנהג ביהדות גרמניה היא מנהגי אבלות באייר עד שבועות ולא בניסן כי אין אבלות בניסן.

(כך מופיע למשל במנהגי פרנקפורט)

לק"י

מצד שני, הג'רבאים נהגו לפחות חלק ממנהגי האבלות מפסח ועד שבועות.

רק רק מאייר, זה כבר בונוס😅

משהו בלי הסימן של לא נוסה על בעלי חיים שלא נהפוך אנחנו לשפני הניסיון
 

הכי טוב אם יש לך "נוסה בהצלחה על סוורוס סנייפ"

בשמן שומשומין ראשי

תחפש בגוגל אטמים נגד רעש

אני מכירה את הפשוטים שמוכרים בסופר פארם אבל יש הרבה סוגים לאיטום מקצועי יותר

 לק"י

ראיתי פעם בדן דיל.

בטוח גוגל יידע לכוון אותך.

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה