לאורך כל הדורות, ספרדים ואשכנזים, פרושים ושאינם פרושים היו משתמשים חלקם בטאבק, חלקם בסגריות, חלקם בהרבה קפה,
זה אולי שאלה קצת מוזרה אבל למה הגדולים הללו באמת הוצרכו לאמצעי עירנות למינהם..?
אני קישרתי את זה למשהו שאני זוכר שכתוב שבעבר כל אדם היה שותה קצת יין בארוחת צהריים בכדי לנתק את עצמו מטרדות השגרה מה שנקרא בימינו "להתפרק"
ולא יורד מכבודם מאומה ח"ו אבל לדעתי אכן כך הוא, שגם הגדולים צריכים מעט שבמעט מהעולם הזה בסוד מה שמספרת הגמרא על אחד מחכמי הגמרא (אבא חלקיה) שאשתו יצאה לקראתו מקושטת וכששאלוהו ענה "שלא אתן עיני באשה אחרת", כך גם כאן שמטבע האנוש להימשך אחרי העונג והעידון ואם ימנע האדם את זה לגמרי מעצמו אפילו שהוא צדיק גדול יכול טיפה למעוד ורצו למנוע את זה מהם.
מה דעתכם?!
