קודם כל מזל טוב גדול על החתונה 
אתם נשמעים זוג כ"כ אוהב ומחובר ומקסים, זכיתם!
לגבי הקושי בזמן נידה -
חשוב לזכור שזה קושי שמלווה זוגות רבים.
מי יותר ומי פחות,
מי שבגלל X ומי בגלל Y.
לפי מה שאת מתארת, הדבר המרכזי שעולה הוא שלבעלך יש צורך/ים לא ממומש בימים הללו, מה שאין כן בימי הקירבה הפיזית,
ויכול להיות שיש לו צורך להרגיש אהוב, רצוי,
שאת איתו ולידו
שמבינים אותו, שמכילים אותו
ובעיקר - שרוצים בו ואוהבים אותו.
כנראה הוא יודע את כל זה בשכל שזה נכון תמיד - אבל ברגש הוא מצליח ממש להרגיש את זה במלוא מובן המילה רק בימים שמותרים כרגע, ובעיקר ע"י מגע שמביע בשבילו הרבה מעבר למגע - אלא ממש הרגשה של קירבה, אהבה, שייכות, חיבור, ייחודיות של שניכם,
וכאשר נלקח ממנו המגע הזה -
ככל הנראה נלקחים ממנו גם שאר הצרכים הכה חשובים הללו שלו.
וזה שאתם זוג צעיר עוד יותר מחדד את זה, כי אתם בתחילתו של המסע המשותף, והצורך להרגיש שאהבה ובשייכות ותחושת שרוצים בי ממש ובצורה יציבה היא ממש חלק מהותי בעיקר בשנה הראשונה, אבל ממש לא רק.
גם ההתנהגויות של בעלך בימים שאסורים יכולים להצביע על אותם צרכים אצלו שלא ממומשים (כאמור- צורך להרגיש אהוב, רצוי, שייך וכו')
כאשר צורך מהותי של אדם לא ממומש - הוא נכנס למקום של "איום" בתת מודע שלו.
וחלק ממנגנוני ההגנה שמגינים עליו מאותו "איום" (למשל: האיום שאשתי לא רוצה בי, היא לא איתי, היא לא אוהבת אותי, היא לא קרובה אליי וכן הלאה) - הוא או התקפה או בריחה או קיפאון.
נשמע שבעלך פועל בעיקר ע"י המנגנון של הריחה - כתבת שהוא מסתגר בפנייך או מתעלם ממך -
וחשוב להבהיר שזה ממש לא *נגדך* וזה הרבה פעמים *אפילו לא נעשה בצורה מודעת אלא בתת מודע*!
ז"א, זו דרך שלו ***להגן על עצמו מפני האיום הזה*** -
אז אם יש איום ואני בורח ממנו - ככה אני אשרוד!
אם אני אסתגר, אתרחק, אתעלם - אז אולי לא יכאב לי כ"כ, אז אולי זה לא יפגע כ"כ...
ובימים שאתם מותרים והוא חי ושמח ופעיל וכו' - זה כי כל הצרכים הכה מהותיים הללו אצלו מתממשים אחד אחד!
אז הוא כבר לא באיום
אז לא צריך לברוח
אין ממה.
ואפשר לחיות, לא רק לשרוד, אלא ממש לחיות.
אני חושבת שהדבר הראשון שכדאי לעשות כאן הוא באמת לזהות את זה.
לזהות ולהבין לעומק את בעלך היקר, שהוא אכן מרגיש את כל זה וממש לא "סתם",
וכמובן להבין גם את עצמך
ולהבין גם את הדינמיקה הזוגית ביניכם בזמן הזה, ומה ההתנהגויות שלו (כמו ההסתגרות) גורמות לך להרגיש, ולמה
ומה ההתנהגויות שלך גורמות לו להרגיש ולמה
ולהמשיך להעמיק בזה
אני בטוחה שתגלו רבדים עמוקים ונהדרים.
השלב השני אחרי ההבנה העמוקה יהיה לנסות לעבוד בפועל על הדברים שישתפרו.
למשל, לנסות לענות *לפחדים שלו* - אם הוא אומר לך "את לא רוצה להיות לידי" כאשר את מתלבשת באמבטיה - אז ישר לענות לו "אני מאוד רוצה להיות איתך! ואני תמיד איתך!" ואפשר גם להוסיף (לא חייב כי זה מספיק) "ומה אעשה שכך ציווני הבורא? רק בגלל ההלכה אני עושה זאת, אבל הרצון שלי ההוא כ"כ להיות איתך, וגם כשאני מתלבשת במקלחת אני איתך! תמיד!"
ז"א ממש לענות לו ברחל בתך הקטנה לצרכים שלו
כל הזמן
להזכיר
לחדד
ש"אני אוהבת אותך
אני רוצה בך.
אתה מדהים. אתה טוב.
אני איתך. תמיד תמיד תמיד".
עוד פעם ועוד פעם עד שזה בסוף יעבור אליו יותר.
וכמובן - בזמן שמותרים אפשר גם לנהל על זה שיחה עמוקה ולהסביר את כל הנ:ל לעומק
ולומר דווקא בזמן שמותרים, שכאשר אתם בתקופת איסור ואת לא נוגעת וכו' - זה ממש לא בגלל שאת לא אוהבת אלא כי זו ההלכה ולהעמיק עוד ועוד עד כמה את באמת תמיד תמיד אוהבת וכו'.
דבר נוסף זה באמת להתייעץ עם רב ולשאול האם יש אילו הקלות כמו להתלבש באותו חדר או משהו אחר, שכמובן לא יהיה מגע וכו', אבל אולי בדברים אחרים כן יהיה אפשר. כאמור, זו שאלה לרב
עוד דבר שכדאי לעשות - הוא להראות ולממש את כל הצרכים הללו שלו ע"י שפות אחרות שהן לא שפת המגע.
יש הרי כמה שפות שונות לאהבה:
1.מגע- חיבוק, נשיקה, יחסי מין, ליטוף וכל סוג של מגע
2.מילים- דיבור, מילים טובות, מחמאות
3.יחס- הקדשת זמן ויחס לבן הזוג כל יום
4 .מתנות – קניית מתנות לבן הזוג
5 .ביצוע מטלות טכניות ויומיומיות של הבית, לעשות דברים עבור בן הזוג
6 .לסלוח
7 .לקבל את בן הזוג כמו שהוא
8 .לחייך ולשמוח
אז בימים שאסורים אפשר לחזק את כל 7 השפות האחרות ולהדגיש ולהראות דרכן ש"אני אוהבת אותך. אני רוצה בך. אני איתך".
במילים, במחוות, במתנות, במכתב, בהפתעות, בתשומת לב, בזמן ויחס אישי, בסליחה, בחיוך ושמחה, בקבלה וכן הלאה.
ומצרפת לך עוד תשובה שכתבתי בעבר על הנושא של הקושי בימים האסורים:
לפעמים האיש או האישה או שניהם מרגישים בדידות כאשר הם אסורים-
וזה ממש לא סתם.
הרי יש שפה שלמה של אהבה (בין היתר, יש 8 שפות של אהבה) שהיא שפת המגע-
שבעצם מי ש"מדבר" בה - אומר ע"י כל סוג של מגע - חיבוק, נשיקה, ליטוף, יחסי אישות וכו' - אומר ע"י
כך "אני אוהב/ת אותך"
וגם מרגיש אהוב/ה ע"י מגע שנותנים לו/לה.
עכשיו,
בתקופה שאסורים,
ועוד אחרי החיבור הגדול שהיה שמותרים,
ועוד אחרי הרבההה זמן שהייתם מותרים-
פתאום נלקחה מכם השפה הזו!
משניכם!
אז גם בעלך - זה קשה לו
כי הוא אוהב אותך
ורוצה להגיד את זה
להגיד את זה גם במגע
והוא לא יכול!!!
ואת, אוהבת אותו כל כך
ורוצה להיות קרובה אליו
אבל לא יכולה לומר לו זאת בשפת המגע!!!
ואז מה קורה?
למי שממש קשה, כי הוא ממש "ספץ'"- מממש מדבר חזק ורהוט בשפה הזו של האהבה - הוא לגמרי מרגיש
כמו נכה חלילה שלקחו לו את הקביים והוא לא יכול ללכת... כאילו איבר ממשי מתוכו חסר...
ואז מתוך קושי הוא ממש מרגיש חסר אונים!
ומהחוסר אונים הזה באמת לפעמים נוצר ריחוק גם ברגש/בנפש-
*כי* כל כך אוהבים
*כי* כל כך קשה בלי המגע
אז מעדיפים "להתרחק" לגמרי כדי שלא יהיה קשה מדי עד בלתי אפשרי
וגם כדי לא ליפול.
אבל זה רק מראה עד כמה אהבה ענקית וקירבה ענקית *כן* יש ביניכם!
שעד כדי כך אתם מפחדים לא ליפול מרוב שהתשוקה והאהבה ביניכם חזקה!
שעד כדי כך אתם מרגישים חסרי אונים בלי יכולת המגע הזו
שעד כדי כך לפעמים הנפש ומנגנוני ההגנה מעדיפים להתרחק כי פשוט לא יכולים ככה בלי המגע!
אם מבינים את השורש של זה,
את המקום ממנו הכל קורה-
זה מאוד יכול להרגיע את הנפש.
זה לא שבעלך לא אוהב אותך פתאום
זה לא שהוא רוצה להתרחק ממך
וברור שגם לא את ממנו
זה בדיוק בדיוק להיפך!
שהוא כל כך אוהב אותך לכן זה כל כך קשה לו!!!
שאת כ"כ אוהבת אותו לכן כ"כ קשה לך!
וזה לא פחות ממדהים!
מדהים מדהים מדהים!
תראי את הקירבה הזו
הרצון הזה
האהבה הזו
איזה כיף ואיזו זכות שיש ביניכם את זה גם אחרי שנים של נישואין!
זה כ"כ לא מובן מאליו וממש לא כולם זוכים לכך!!!
המקום הזה,
שדווקא כשאסורים את רוצה קירבה נפשית ומילולית וכו' - זה כ"כ טבעי ונורמלי ושמעתי את זה מכ"כ הרבה
נשים
העניין הוא שלפעמים מרגישים, כמו שפירטתי קודם, בדיוק להיפך
ואז התסכול גדול שבעתיים
גם אין שפת המגע
וגם אין את שפת המילים
אז כאילו מה? אז מה כן יש?
מה? כל מה שאנחנו זה רק מגע?
מה, למה אנחנו כ"כ רחוקים?
מה, הוא כבר לא אוהב אותי?
מה, הוא רק רוצה אותי כשמותר לגעת? ואני אותו?
מה יש לנו!?
אז על כל השאלות האלה לענות - ממש ממש לא!
יש ביניכם קשר שלם!!!
אהבה שלמה ואמיתית
אתם פשוט אנושיים!
פשוט לקחו לכם שפה! קביים, איבר, פה, יכולת התבטאות!!!
והריחוק הוא לא אמיתי אלא רק כמו מסכה לתסכול וחוסר האונים שהנפש מרגישה *כי* היא רוצה להיות כל
כך קרובה!!!
עכשיו זה חשוב חשוב חשוב
אני כותבת את זה לך, לעצמי, לכולן
וכ"כ למה?
כי דווקא בימים האלו,
הימים שאיש ואישתו אסורים,
הם ימים שחלילה "מועדים לפורענות."
הכוונה שחלילה חלילה בגלל אותה הרגשה בנפש
אותו איש
או אותה אישה
יכולים "להאמין" ו"ללכת שבי" אחרי הרגש המתעתע והשקרי הזה של ה"ריחוק" לכאורה
ולחשוב שהאישה שלהם/האיש שלהן רחוק מהם
ואז זה כר פורה לחלילה ריחוק אמיתי
ע"י קשרים אסורים ל"ע
או מריבות
ויכוחים
צעקות
חוסר הבנה
רצון למלא את ה"חלל" הזה בהתכתבויות או דיבור עם גבר אחר חלילה,
או לצחוק ממישהו אחר חלילה,
או כל דבר שמכניס גורם זר בקשר המקודש בינינו
וכל דבר שהוא לא מקרב בינינו אלא מרחיק
כיוון שאין ואקום בעולם.
איפה שלא נכניס את הטוב - ישר יש בור פעור לרע.
וישר צריך למלא אותו!
כמו שכתוב בתורה "הבור ריק"
ומפרש רש"י מים אין בו
אבל נחשים ועקרבים יש בו!
ז"א, אם אין את הקירבה
אז חלילה הפוטנציאל לרע ולריחוק עוד יותר גדול!!!
וצריך להיזהר שבעתיים!
צריך ל"סור מרע" שבעתיים!
ואז "לעשות טוב" שבעתיים
לא לדבר עם מישהו שאסור
לא לריב מריבות מכוערות
להמשיך להבין אחד את השני
כן להסתכל בעיניים (אם מתאים לכם, אני חושבת שזה חשוב)
כן לצאת יחד דווקא כשאסורים לבילוי רק בלי מגע
כן ליצור זמן ומרחב לזוגיות - זמן, פניות ומקום לזוגיות,
כן לדבר על הדברים
כן לומר במילים "אני אוהבת אותך"
או בפתקים
או מחוות
או חיוך
כן להתמלא במה שכן יש
במה שכן היה
להיזכר בזה
לזכור את זה
להפנים את זה
להסניף את זה עמוק לתוכנו
ובשאר הזמן?
בשאר הזמן להבין את המקום בנפש של זה.
ולשחרר.
להרפות.
ככה זה.
אי אפשר תמיד מושלם.
אז להכניס גם דברים טובים *אחרים* אבל שיהיו *טובים*
זמן למרחב *האישי* של כל אחת ואחד מאיתנו
זמן יותר לפיתוח תחביבים
זמן יותר ליציאות עם אחות/חברה/אמא/אחר
זמן יותר לפתח דברים בעצמך ובעולם האישי שלי ולהשקיע בזה יותר
זמן יותר לבקר הורים ומשפחה
זמן יותר לישון
זמן יותר לראות סדרות אולי, או כל דברים שאוהבים וזה דורש רק אחד ולא זוג
וכמובן גם אישך אותו דבר - יקדיש את הזמן להתמלא ב*אני* שלו
זמן יותר לעצמו
לעבודה/לימוד תורה
לחברים
ליציאות עם משפחה וחברים
לפיתוח עצמו ותחביבים שלו ויצירתיות שלו
ואז
כאשר המקום של זה בנפש קצת נרגע
אפשר לאט לאט לראות גם את הברכה בזה-
שזה באמת באמת מאםפשר גם זמן לגדול בתור יחידם ולא רק בתור זוג,
ואז אותם שני היחידים האלה יגיעו לטבילה ולמפגש המחודש עוד יותר מלאים
עוד יותר שמחים
עוד יותר *הם*
ומתוך המקום האישי השלם הזה - גם הזוגיות תהיה שלמה יותר
כי כאשר כל אחד מרגיש *עם עצמו* ועם *עצמה* טוב ושלם - הזוגיות היא הראשונה להרוויח מכך! (וגם
להיפך כמובן!)
ואז יש גם את הגעגוע
והציפייה
והכמיהה
והתשוקה
ואת החיבור המחודש שהוא ממש יכול להיות עם פרפרים בבטן ממש כמו ואפילו עוד יותר מיום החופה!
ולהכניס עוד עומק וגיוון וטוב שלם בתוך המרחב הזוגי שלכם בתחום האישות ובכל התחומים.
אני קוראת לזה (לתקופה שאסורים) "שעת האפס"
שכאילו אנחנו, הנפש שלנו, כמו שעון,
שצריך מדי פעם להתאפס
לאפס אותו.
כי אם לא הוא משתגע ולא מראה את השעה הנכונה
אבל כאשר מאפסים אותו
ונותנים לו את היחס הראוי לו - הוא ימשיך להתאפס על עצמו ולהרואת את השעה הנכונה(:
ממש "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ- "
שיש כמו שטח אפור כזה שהוא הזמן שאסורים בו, תקופת הריחוק בנידה,
שמה שיכול לתרום ולעזור לאפס אותו זה מה שכתבתי קודם - להכניס טוב ולא רע,
למשל סרט, שיר שכותבים או שרים עליכם עם תמונות שלכם מכל הזמנים, ממש להקדיש באופן *אקטיבי*
זמן ב"להעיר ולעורר" את האהבה עד שתח פץ בזמן הזה שזה דורש יותר אנרגיה,
אז כן, לעשות קליפ מכל הסרטונים והתמונות שלכם,
לדבר על הילדים החמודים
להקדיש יותר זמן לילדים החמודים
לשמוע שירים שמקרבים ומחזקים
לרקוד
לראות סרט שיכול לקרב (לאו דווקא ביחד, הכוונה לקרבב את הלב שלכן בנפרד לשני ולתחושת הקירבה)
בילוי יזום יחד
שיחה טובה
מבט בעיניים א ר ו ך
ממש להעיר את הקירבה הזו
כמו שעון מעורר
ואז,
במקום ללכת ולהיות בשטח האפור - שיכול לזמן את כל הרע והריחוק והדברים הרעים חלילה שפירטתי
למעלה-
ללכת לשטח הלבן, או הורוד - ששם הכל טוב, ומקרב, ונכון, ואמיתי ולא מזויף, גם בטווח הקצר וגם בטווח
הארוך.
למשל להוסיף עוד פגישה עם אחות
עם חברה
לצאת לאוויר עם מוזיקה
לישון
להסניף את הילדים
להתפלל על זה ולהתפלל בכלל
להתחזק
לראות סרט טוב
לראות תמונה שלכם יחד
ליצור משהו
לעזור למישהו - בטוב
ממש להתכוונן לזה!!!
לדבר את זה.
לשהות לבקש מהשם את זה.
במילים פשוטות.
כל יום.
ואם קשה אז יותר חזק לבקש.
ותמיד תמיד לחשוב
מהי מטרת העל שלי? למשל זוגיות טובה לנצח ובית שלם ושמח לנצח -
אז מה מקרב אותי למטרת העל הזו שלי?
ומה מרחיק אותי ממטרת העל הזו שלי?
וכ-ל מה שמקרב אותי למטרה - לעשות!!!
וכ-ל מה שמרחיק אותי מהמטרה - להתרחק!!!"
בהצלחה רבה יקרה 
תהנו מהאהבה ביניכם, מהביחד שלכם ותמשיכו להעמיק אותה וללמוד ולהינות מהפירות
