שני יהודים מתו היום.
לא משנה אם המוות שלהם היה מוצדק או לא- הם היו אחים שלי, והם מתו סתם. סתם, בלי שום סיבה. לא כדי להגן עלינו, ולא כדי לקדש
את שם ה'. סתם.
ועוד יותר עצוב לי כשאני מבינה שבקלות זה היה יכול להיות מישהו שאני מכירה, שכמעט זה היה מישהו קרוב אליי.
ועוד יותר עצוב לי כשאני רואה ויכוחים על המוות שלו. כאילו הוא לא היה יהודי, אח שלי, שנהרג היום.
ושגם אני נגררת לויכוחים על המוות שלו.
הלב הזה כל פעם מחדש הוא נשבר