אני כותבת עם דמעות בעיניים, בוכה.
אף פעם לא הרגשתי ככ קרוב...זה תמיד היה נראה לי רחוק ולא קשור אליי
הייתי שומעת על ח"ו פיגוע, היה לי עצוב כמה דקות וזהו,ממשיכה רגיל...
אבל הסיפור שקרה אתמול עם אהוביה הי"ד פשוט נגע בי, נער שיישב את ארץ ישראל, נער שעמד להתארס...
אני מתחילה לבכות שוב...
דם יהודי נשפך, דם של אח שלנו!! איך אפשר לשבת בשקט?
אוי טאטעעע מתי כבר תבוא הגאולה??
