יכול להיות שחלקכם תצחקו עליי עכשיו אבל קשה לי. באמת. זו טחת התקופות הכי קשות בחיים שלי.
בבית- לאח שלי יש עוד שניה ברמיצווה(מזלטובמזלטוב) ובאמת שאני הכי מפרגנת בעולם!! אבל זה קשה.
א). כי הכל סובב סביבו. ההורים שלי לפעמים פשוט שוכחים מאיתנו(לא מכוונה רעה) ובגלל שאני בכורה העל נופל עליי.
אני אופה מיליון עוגות ועוגיות,אורזת שקיות, עורכת שירטונים, כותבת שיר, עורכת שירון. אמא שלע בשמירת הריון אז אני גם מבשלת, מבשלת שבת,מנקה לשבת,משכיבה בלילה,ששוטפת כלים,מפזרת במוסדות חינוך, ובקיצור כל משימה אימהית אחרת. אבא שלי עובד המוון ומגיע הביתה רק בשבע וחצי ואז זה רק ההשכבה. הוא יוצא מהבית בשש.
בנוסף לכל זה- אני מדריכה לבד שבט של בנים מופרעים ונסיכים, יש לי ישבצים, פועה בשבוע(עוד מעט 3 חוד שאירכוווןן), הניית פעולה ויחס אישי לכל חניך דרך הפאלפון.
מתמודדת לחידון התנ"ך(עוד מעט החידון הבית סיפרי, לחץץץ)
מתמודדת עם שמועה מגעילה שרצה עליי כרגע בין החברות(ולצערי הרוב מאמינות לה)
אני לומדת משמונה עד שלוש כל יום לפחות, מנסה לעמוד בקצב הלימודי ונכשלת (נותנת רקע- אני מהאלה שהממוצע שלהם במדעים הוא 106,מתמטיקה-97, אנגלית-98. כל מקצוע אחר 100.).
כשאני אומרת נכשלת אני מתכוונת לזה- קיבלתי את הנכשל הראשון שלי בחיים(או ציון מתחת 85).
אני חושבת שזה היה הקש ששבר את גו הגמל. אני בכיתי מזה כמו ילדה קטנה.
מחר יש לי מבחן באותו המקצוע ואני בלחץ אטומי. אני פשוט מפחדת להיכשל שוב.
מישהו שיכןל לעודד/להרגיע/אפילו סתם לגרום לי לחייך?
דחוף!!
בבית- לאח שלי יש עוד שניה ברמיצווה(מזלטובמזלטוב) ובאמת שאני הכי מפרגנת בעולם!! אבל זה קשה.
א). כי הכל סובב סביבו. ההורים שלי לפעמים פשוט שוכחים מאיתנו(לא מכוונה רעה) ובגלל שאני בכורה העל נופל עליי.
אני אופה מיליון עוגות ועוגיות,אורזת שקיות, עורכת שירטונים, כותבת שיר, עורכת שירון. אמא שלע בשמירת הריון אז אני גם מבשלת, מבשלת שבת,מנקה לשבת,משכיבה בלילה,ששוטפת כלים,מפזרת במוסדות חינוך, ובקיצור כל משימה אימהית אחרת. אבא שלי עובד המוון ומגיע הביתה רק בשבע וחצי ואז זה רק ההשכבה. הוא יוצא מהבית בשש.
בנוסף לכל זה- אני מדריכה לבד שבט של בנים מופרעים ונסיכים, יש לי ישבצים, פועה בשבוע(עוד מעט 3 חוד שאירכוווןן), הניית פעולה ויחס אישי לכל חניך דרך הפאלפון.
מתמודדת לחידון התנ"ך(עוד מעט החידון הבית סיפרי, לחץץץ)
מתמודדת עם שמועה מגעילה שרצה עליי כרגע בין החברות(ולצערי הרוב מאמינות לה)
אני לומדת משמונה עד שלוש כל יום לפחות, מנסה לעמוד בקצב הלימודי ונכשלת (נותנת רקע- אני מהאלה שהממוצע שלהם במדעים הוא 106,מתמטיקה-97, אנגלית-98. כל מקצוע אחר 100.).
כשאני אומרת נכשלת אני מתכוונת לזה- קיבלתי את הנכשל הראשון שלי בחיים(או ציון מתחת 85).
אני חושבת שזה היה הקש ששבר את גו הגמל. אני בכיתי מזה כמו ילדה קטנה.
מחר יש לי מבחן באותו המקצוע ואני בלחץ אטומי. אני פשוט מפחדת להיכשל שוב.
מישהו שיכןל לעודד/להרגיע/אפילו סתם לגרום לי לחייך?
דחוף!!
כיף ממש לשמוע
היית רואה אותי ונשפכת מצחוק...
