בשביל לקדם לאט לאט את האנג'נדות שלהם ולהחדיר אותם לתודעה. לטוב ולמוטב. לא ספציפית לארגון כזה או אחר.

רוב דומם ושקט זה לא בהכרח דבר חיובי.

לא מעז להתבטא באופן חופשי, כי אסור להגיד את מה שהם לא מרשים להגיד

זו עברית קלוקלת כי אין דבר כזה ראשה. יש רק ראש. כמו שאין זכר למילה יד. ויד ימיני זה יד ימיני, ולא משנה אם האדם שהוא יד ימיני הוא זכר או נקבה. אבל האקדמיה שיתפה פעולה עם השינוי והתשקורת- ברור שמחדירה את זה. וזה רק כי פמיניזם הקיצוני הוא בעל כח ומנסה לקבוע עובדות בשטח בעזרת התשקורת.

צריכים להיות חזקים כדי לא להישטף במים העכורים האלה. 

התנתקות, מפגע (ולא מחבל או רוצח), אירוע (ולא  רצח או טבח) ועוד

לוחמי החמאס !!! 

אכן הבדל מעניין בין שני סוגי ההשאלה - 

כשאומרים על מישהו שהוא כוכב, מתכוונים שזה סוג האדם. כמו שף ושפית.

ואפילו כשאומרים על כוכב פיזי שהוא כוכב, זה משהו שבמקרה לא קיים לו זכר ונקבה אבל אילו היה היינו קוראים לזה כך

לעומת ראש שהוא חלק מסוים של משהו. כמו שאם נגיד על מישהו שהוא הרוח החיה של מפעל, אז זה לא משנה אם זה איש או אשה.

זאת הסיבה לתחושה המוזרה לגבי המילה "ראשת עיר" (לפי דעתי)

הוא כוכב כי הוא כוכב. והוא כוכב רק בתחום מסוים, ולכן השייכות. לעומת ראש, שאם הוא לא ראש של אז הוא לא ראש בכלל

שמות תואר נוטים בזכר ונקבה לפי שם העצם שהם מתארים.

"כדור גדול" "מכונית גדולה"

אין שום היגיון בהטיית שם עצם למין שלא שייך לו.

טועים לחשוב שהמילה ראש בביטוי "ראש עיר" היא תואר, אבל פירוש המושג הוא "האדם הזה הוא האחראי על העיר, האדם הכי חשוב בה, הוא הראש של העיר."

הבסיס הזה לא משתנה גם כשמדובר על אישה- "היא הראש של העיר".

גם בלשון זכר רבים, בנוסף לתפקיד הזה היא גם לשון סתמית- לדוגמא הקב"ה מתואר בלשון זכר למרות שהוא לא זכר ולא נקבה, הוא מתואר בלשון הסתמית.

אז להגיד "שלום לכולם, אתם מוזמנים להתכבד ממבחר העוגות שלנו" כולל בפניה גם גברים וגם נשים, כי לשון זכר היא גם סתמית.

לעומת זאת "אתן ואתם, מוזמנות ומוזמנים להתכבד ממבחר העוגות והעוגים שלנו" זאת חזרה מיותרת שמראה חוסר הבנה מוחלט בלשון.

אבל זאת לא סתם טעות תמימה, מנסים לכפות את הטעות הזאת בשביל הדגשה מיותרת שזו לשון נקבה, כי העולם יתפוצץ אם לא נזכיר לשון נקבה ונשים בכל שנייה.

אבל ראש עיר זה עדין שם עצם כמו שכתבתי למעלה.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.