זה הבסיס. במקביל לזהירות = סור מרע, הזריזות זה עשה טוב.

והידור מצווה הרמח''ל מכניס את זה בחסידות שזה כמה שלבים מעל..

שליחות זאת דרך בקיום המצווה. אדם יכול לקיים את המצווה עליו בעצמו ואם אינו יכול אז יכול לקיים את המצווה בשליחות של מישהו אחר.

יש שני סברות להסבר שליחות א. כיד המשלח - כלומר המעשה שהשליח עושה הוא עושה אותה ממש כיד המשלח כלומר כמו שיד המשלח הייתה עושה.

ב. כמשלח עצמו - כלומר השליח ממש נכנס תחת המשלח.

נ''מ זה האם השליח יכול שינויים מסוימים ללא דעת המשלח.

אך בכ''ז בשני הסברות ברור שהשליח אינו מקיים מצוות שליחות או משהו אלא עושה טובה לאדם אחר.

אולי יש לדון בשליח ב''ד האם זאת מצווה...

אתה אומר שבתכלאס הוא הוציא 2 ידי חובת המצווה ולכן יש לו גם מצווה או שאתה מחפש מצווה עצמית לשליחות?

אך בכל מקרה צריך להבדיל בסוגי שליחות -  אם זאת שליחות שגם המשלח וגם הנשלח חייבים בה לדוג' צדקה, צריך לדון האם הוא גם מקיים מצוות צדקה בממונם של אחרים(לכאורה הוא גם מקיים מצוות צדקה) אבל הוא לא קיים כאן 'מצוות שליחות'..

אך אם זה שליח שרק המשלח מחויב לדוג' ביומו תיתן שכרו - אני לא יכול לשלם לפועל כרגע אני שולח אדם אחר לשלם לו או שליח קידושין מי שעשה את המצווה זה המשלח ולא השולח כי לא חלה עליו אף חיוב מצווה...

לדוג' בפדיון שבויים שנים יכולים לפדות שבוי אחד ושניהם קיימו מצוות פדיון שבויים אבל זה כבר לא בגדר שליחות

רק מצווה בו יותר מבשלוחו

בשליחות שיש עשייה וגם השליח מחויב וודאי שזו מצווה לשליח (שלא מועילה למשלח...)

עצם השליחות היא מצווה ולא האם מקיימים מצווה...

@אוהב אי והעם 2 תקן אותי אם לא הבנתי אותך נכון...

מעבר לחילוק בין חיוב שהמצווה תהיה מקוימת לבין מצווה שהאדם עצמו צריך לקיים כמו שהביא @נבוכי הדור.

צריך לחלק בין מצווה פרטית שאדם אחד צריך לקיים אותה ואז הוא יכול למנות שליח שיעשה אותה בשבילו.

למצווה כללית שמוטלת על כל אחד ואחד מעמ''י כגון צדקה פדיון שבויים קרבן התמיד קרבן פסח ועוד.. שבזה יכולים כמה להשתתף באותה מצווה.

במצווה פרטית לאדם השליח אינו עושה מצווה כי אינו שייך באותה מצווה. אמנם השליח מחוייב במשלוח מנות אך א''א לצאת יד''ח במשלח מנות שהוא שולח בשביל אדם אחר כי החיוב הוא שכל אחד ישלח משלוח מנות והשליחות בזה זה לא עושה שאתה הבאת..

במצווה כללית אני לא יכול לשלוח את פלוני לפדות שבויים בשבילי מהכסף שלו, אלא אם גם אני נותן לו כסף וגם הוא משתתף בעשיית המצווה אז שנינו עשינו מצוות פדיון שבויים כל אחד על החלק שהוא עשה במצווה

"מאי שנא הפרשת חלה שיכול לקיים מצותו על ידי שליח מכל המצות תפילין וציצית סוכה ולולב ואכילת מצה?" ומשיב: "ושמא שחיטה והפרשת חלה אין מצוותן אלא שתתקן העיסה מדכתיב גבי תרומה גם אתם אשמעינן שעיקר מצותה רק לתקן העיסה וליתן חלה לכהן. וכן שישחט הנשחט וכן קידושין עיקר המצוה שתהא לו אשה מקודשת. וכן בגירושין ובהפרשת תרומה ושחיטת קדשים ובקביעת מזוזה ועשיית מעקה. אבל בתפילין וציצית ואכילת מצה וסוכה ולולב אין שייך שליחות".

השאלה היא אם זה חובת גברא או מנא

אבל זה לא מגדיר את האם השליח מקיים מצווה...

המהר''ם מינץ בשות:

"הדעת מכרעת עתה בזמן הזה דקשה מזונותיו של אדם, מאן דקיים פריה ורביה ויכול להנצל מהרהורי עבירה, תלמוד תורה קודם. גם עתה בדורותינו אין לבטל ת"ת בשביל אשה, דאיתא בסוף חזקת הבתים משחרב בית המקדש דין הוא שנחמיר על עצמנו שלא לישא אשה ושלא להוליד בנים."

אמנם דבריו שם אמורים במי שמבקש ללמוד תורה  וחושש שמא ייבטל מכך, אך אולי יש ליישם זאת גם באדם שקשיי הפרנסה ימנעו ממנו להשקיע בחינוך ילדיו, בלימודיהם ובתחומים חשובים נוספים.

גם בשו"ת אגרות משה (אבן העזר, חלק ד, סימן לב, אות ג) כתב כך מעיקר הדין:

"אפילו כשקשה לפניו מאיזה טעם ולא לפניה, כגון שהוא איש חלש בטבעו ויקשה לפניו לעשות עבודה שיוכל להוציא יותר להוצאתו וכדומה, מסתבר שמדינא יהא רשאי."

אמנם בהמשך דבריו (שם ) הוא מסתייג מהגבלת ילודה בשל קשיי פרנסה:

"אבל בזה יש לו לבטוח בהשי"ת שימציא לו פרנסתו בריוח אף כשיהיו הרבה בנים ובנות ואין להתירו למנוע מפו"ר דודאי מוכן מהשמים פרנסה גם על כל מה שיוליד, אבל כשקשה לפניה יש להתיר להם."

ובאמת עדיף לשאול רב על מקרה כזה שיפסוק מה לעשות..

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

לספור את העומר 49 יום

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה