1. קודם כל הייתי מבררת מולו מה ואיך היה לו אצל בעלי המקצוע שהיה אצלם,
ומדוע הוא עבר כמה וכמה ואין שום שינוי ושיפור אלא תקיעות בתחום הזה.
ואם כן היה שיפור לברר מהו
ואם לא - לברר למה, ומה לא וכן הלאה.
הבירור הזה חשוב מאוד מאוד.
2. הדבר השני שלדעתי חשוב לעשות - הוא לשקף לו את הדברים שהוא עצמו אומר ומרגיש על בת זוגתו:
הוא אומר שהיא יפה בעיניו
הוא אומר שיש ביניהם שיחות עומק
הוא אומר שכיף לו איתה
שצחוקים לו איתה
שיש שיחות נפש ועומק
שיש להם חוויות יחד, השקעה יחד,
שהיא חמודה בעיניו
שאין לו מילה אחת רעה לומר עליה
שהיא בחורה זהב
מכל הבחינות.
שהיא מושלמת
כל אחד מאלו וכמובן שכולם יחד - אומרים הרבה מאוד, ובהחלט מראים על בסיס יציב וטוב.
צריך גם לשקף את זה,
גם להעצים את זה,
וגם להבין איפה כאן התקיעות בעניין המשיכה ולטפל בזה נקודתית או לא נקודתית, תןוי אם זה יושב על עוד דברים...
אם היא יפה בעיניו, ויש מציאת חן, והיא טובה בעיניו, וכיף להם יחד, וכן יש לו חיבה ותחילה של קשר אליה - אולי זו בעצם משיכה רק שהוא לא קורא לה כך בשם, ואולי בגלל שהוא רגיל לפנטזיות ו"וואו" מכל מיני סרטים וכו' זה מבלבל אותו?
ואולי משהו אחר?
צריך כאמור לברר את זה לעומק.
יכול להיות שכן יש כאן משיכה, או לפחות התחלה שלה.
הוא יכול לשאול את עצמו האם הוא רוצה לחבק אותה,
האם הוא רוצה בקירבתה?
האם היה שמח לחיבוק ונשיקה ממנה?
האם בזמן שהם נפגשים יחד *בפגישה עצמה* נעים לו וטוב לו?
האם בין לבין הוא מתגעגע אליה או חושב עליה לפעמים?
ואם כן - איזה רגש זה מעלה לו כשהוא חושב עליה?
האם כאשר הם בקירבה פיזית והוא מדמיין שהוא נותן לה יד או חיבוק או נשיקה זה עושה לו טוב?
האם יש ביניהם חיבור/כימיה?
כל השאלות הללו חשובות, ושוב, יכול אמוד להיות שכןם יש כאן משיכה וצריך רק להסיר את השמיכה של הבילבול/הספקות/החששות/הפנטזיות/הדמיונות מעליה...
3. אפשר לשאול אותו מדוע לדעתו הוא טרם התחתן?
ולברר איתו האם חווה אולי מודל של זוגיות לא טובה בילדותו?
או מודל של זוגיות טובה שמרוב פחד שלא יהיה לו כך בדיוק הפחד הזה משתק אותו?
האם חווה קשר שהוא נפגע ממנו?
האם חווה שבירת אמון?
האם בסביבתו הקרובה היו גירושים? וןאם כן -איך הוא חווה אותם?
האם בסביבתו הקרובה היו במהלך השנים "גירושין אמוציונליים" - הכוונה זוג שחי יחד אך עם ריחוק ומרחק רגשי רב?
ואם כן איך הוא חווה זאת?
האם הוא חווה אובדנים בחיים?
האם איבד מישהו או משהו יקר?
האם נפגע מאדם קרוב?
ואפשר לברר עוד כמובן, זו ההתחלה.
4. כמובן לא צריך לנקוט בשחור או לבן - ז"א לא צריך להחליט להתחתן מיד
וגם לא צריך להחליט להיפרד מיד.
אם הכיוון טוב - הייתץי מציעה לתת לזה עוד זמן. למשל עוד חצי שנה גג ואז לבחון את הדברים.
נכון שהוא לא צעיר, אבל חשוב מאוד שההחלטה עצמה תהיה בשלמות.
שכן הוא ירגיש שיש חיבור, משיכה, בסיס טוב.
השלמות הזו מאוד חשובה.
הייתי מציעה לו להיעזר באנשי מקצוע במיוחד לכך, אבל כתבת שהוא כן נעזר - אז מחזירה אותך כאן לסעיף 1...
ואם הוא יתן לזה עוד את הזמן +
יקבל כלים ותובנות יכול מאוד להיות שזה כן יכול להוביל לחתונה בהמשך ב"ה.
אז למצוא את האיזון כאמור - לא להתחתן מיד ולא להיפרד מיד, אבל כן להמשיך להיפגש ולבחון את הדברים ממקום רגוע ומודע, ואם צריך להיעזר באנשי מקצוע, ולהגיע ב"ה להחלטה נכונה ובשלמות.
5. ואפשר לדבר על הפחדים שלו.
למשל הפחד מההחלטה להתחתן.
ההחלטה הזו בהחלט מפחידה.
ואם נקשרים ואוהבים - גם אז הפחד הוא לעיתים בלתי נמנע
כי מה יקרה אם חלילה נאבד את זה?
גם פחד מאובדן ממשי ח"ו של האדם האהוב
וגם פחד מאובדן של הקשר שמתבטא בדמות גירושין בפועל או גירושין רגשיים וחיים ללא אהבה.
זה באמת מאוד מאוד מפחיד.
עם כל אהבה גדולה בא גם פחד גדול.
עם כל אהבה גדולה בא גם סיכון לאבד אותה
עם כל סיכוי גדול בא גם סיכון גדול
אבל אם לא מסתכנים לעולם - גם לא אוהבים עד הסוף לעולם.
הוא צריך לשאות את עצמו האם הוא מוכן לוותר על אהבה שלמה ולהיות רגוע שלעולם לא יטעה ולעולם לא יפגע?
או שאולי הוא מוכן לפחד לפעמים ולהרגיש בלבול ולא כל-יודע לפעמים ולקחת את הסיכוי שאולי
משהו יקרה - אבל מצד שני לקחת בשתי ידיים את הסיכוי לאהבה גדולה ושלמה?
זו בחירה רק שלו.
כי הפחד מלהיפגע מובן.
אבל אם אדם רוצה לא להיפגע לעולם - הוא יכול, אבל הוא צריך לזכור שהוא גם לא יאהב לעולם!
כי מי שאוהב ופותח את לבו לאהבה - בוודאות נהיה פגיע!
כי מפחד לאבד את האהבה הזו, כי מפחד להיפגע ממנה.
אבל חייבים לקחת את הסיכוי של האהבה, שזה הדבר הכי עמוק ועוצמתי וגדול בחיים - אפילו במחיר
של הסיכון מלהיפגע.
לבחור לחיות. לבחור לאהוב.
מי שלא רוצה להיפגע לעולם - יכול. אבל הוא גם לא יאהב לעולם.
ומי שבוחר לקחת את ה"סיכון" בלהיפגע, בשביל ה"סיכוי" שבאהבה - מרוויח.
אחרי כל השאלות והבירורים האלו עליו להאמין בעצמו שיש לו ותהיה לו את התשובה הנכונה עבורו.
ואז-
כל מה שישאר לו לעשות זה להיות שלם איתה
שזה אומר - לשים רגע את הפחדים בצד ולחיות, ולהשקיע באופן אקטיבי כוונה ורגש ומחשבה ומאמץ לטובת
הקשר, ואם וכאשר הקשר שלהם יגיע לחתונה - גם אז - לזנוח את כל ה"מה היה אילו" ולחיות בכאן ועכשיו.
ויותר חשוב - להשקיע בכאן ועכשיו.
להחיות את הכאן ועכשיו כל יום מחדש.
לכוונן את כל האנרגיות שלו - במקום לבלבול ולספקות שיכרסמו - לבנייה. לביחד שלהם.
להחליט החלטה ברורה ש*כך החלטתי ואני עכשיו נותן את כל כולי לנצח למען זה*-
ואז אפשר לנתב את כל הבלבולים והפחדים ולתעל אותם לצורך עשייה חיובית.
לכמה שיותר אהבה, וזמן ביחד, ונתינה, והשקעה, וחיבור, ושיחות, ואיכות.
דבר נוסף שעוזר לבהירות בהחלטה-
קודם כל -ואפילו שזה ברור תמיד טוב להזכיר - שבכל אדם יש יתרונות וחסרונות.
הדבר העיקרי, ואולי היחידי יש יאמרו שיקבע האם זה יהיה זה או לא יהיה זה
זה אך ורק *הוא* ו*בת זוגו* והבחירה שלהם אחד בשנייה בכל יום מחדש!
אם הוא יבחר להיות שם,
אם יאמין בעצמו ובבת זוגו ובמה שיש ביניכם,
ויקח את האמונה והבחירה והביטחון הזה יום יום שעה שעה - *זה* מה שיגרום להם להצליח!
*זה* מה שיגרום לנישואים שלהם לעבוד לנצח ,
*זה* מה שיהפוך את זה ל*זה!*
וכמה שזה חשוב לומר זאת,
כי לצערנו בדור הזה הבלבול כל כך כל כך גדול, אנשים הולכים ומסתובבים בעולם הזה פשוט מבולבלים, כבר לא יודעים מה ואיך והאם ומדוע
בטוחים שרק אם ימצאו את האחד הזה שעוד יותר טוב מההוא,
ואת האחת הזאת שעוד יותר מוצלחת מההיא - אז הם באמת יהיו מאושרים!
וזה פשוט לא נכון!
מה שהם באמת צריכים זה לבחור בו/בה! בשלמות!
להביט לו בעיניים ולראות בו את האחד *שלך*, כי הוא *שלך,*
להביט לו לתוך הנשמה ולראות בו את השותף לכל חייך,
ולא רק עכשיו, ולא רק באירוסין, ולא רק החתונה, ולא רק בשנה הראשונה והשנייה, ולא רק בשנה
ה20 ,אלא כל יום מחדש!
ההבחירה הזו,
האמירה הברורה הזו,
תגרום לו כל יום לבחור בה מחדש,
להפוך את הנישואים שלהם ללא מובנים מאליהם,
להשקיע ולתת,
להקדיש זמן ומרחב זוגי לכל אורך הדרך
וזה, באמת באמת זה- מה שיגרום לך לאושר נצחי ולנישואים חזקים, טובים ומטיבים.
בכל קשר התחלתי יש את האהבה הרומנטית - הפרפרים, ההתרגשות, מעצם כך שזה דבר *חדש*
וכמו כל דבר חדש - אחרי שמתרגלים אליו - הוא נעשה, ובכן... כבר לא חדש.
וכך אפשר למצוא את עצמנו מחליפים בני ובנות זוג כמו גרביים בציפייה לחוות שוב ושוב את אותו "חדש"
ומרגש,
אבל זה יגמר עם כולם בסוף - זה טבע העולם.
באהבה הרומנטית הזו, מאוד קל להתאהב, מאוד קל למצוא יתרונות ולהראות אהבה אחד לשנייה, זה בא
בקלות וללא כל מאמץ.
אמנם, אחרי שמתחתנים,
אחרי שיש את המחויבות הזו ואת הזמן שחולף ואת השיגרה - כאן כבר מגיעה האהבה המודעת.
אנחנו *במודע* בוחרים לאהוב כל יום מחדש
אנחנו *במודע* משקיעים אנרגיה בקשר שלנו כי הוא חשוב לנו
וכמו כל דבר בטבע שצריךף אנרגיה כדי להתקיים - מאוטו דומם, דרך צמח צומח וקל וחומר שאהבה - אם לא
נשקיע את האנרגיה, הזמן, הפניות והמאמץ וההשקעה - היא פשוט תדעך ולא תתקיים. כמו כל דבר בטבע
שלא תהיה לו אנרגיה.
אז במודע להעניק
במודע לחשוב על השני
במודע לפנות זמן זוגי בלי הסחות ורק שנינו
במודע הכל.
ואז אפשר להגיע לרמות של אהבה (וכן, גם פרפרים וגם תשוקה בהחלט) עמוקות יותר ורחבות יותר עם
בעלי/אשתי דרך האהבה המודעת הזו.
זהו בינתיים 
בהצלחה רבה רבה 
