את האמת זה היה שבוע עמוס וקשה מבחינה נפשית.
2 מקרי מוות בשבוע אחד ו2 מצמררים וכואבים כמה הנשמה עוד יכולה לשאת כמה? כמה עם ישראל עוד יסבול בשביל "להיות חופשי בארצו?" כמה? למה אנשים שנלחמים למען אידיאלים צריכים למות מאידיאלים של אנשים אחרים? מה אנחנו ילדים קטנים? ככה רבים במכות? תגידו לאיפה הגענו? מה קרה למדינה שלי? מה קרה? למה אנשים שהולכים עם מדי משטרת ישראל צרכים להתנהג לאזרח שהוא שומר עליו באלימות? למה אי אפשר לצאת להליכה באמצע היום בלי שידקרו אותך?
למה יש אנשים שעדיין ניזונים מהתקשורת וחושבים שהיא מראה להם את כל הצדדים?
אני לא נוער גבעות. אני לא בעד מה שהם עושים. אבל אני רוצה שכמו שלי כואב על מוות אחותי ועל מוות אחי שגם לאדם שגר בהרצליה בחיפה בדימונה בתל אביב בחדרה ובכל מקום שיש בו יהודים. שיהיה אכפת!
אחותכם נרצחה!!!! איך אתם יכולים להמשיך בחיים כרגיל בלי לעשות משהו??
אח שלכם נהרג! זה לא אכפת לכם?
מחר צום עשרה בטבת. למה יש צום? למה זה טוב? סתם רעבים.. אז זהו שלא. צום בא לעורר אותנו לחשבון נפש כי בצום אנחנו לא עסוקים בגשמיות כי לא אוכלים. הצום נועד לעורר אותנו לחשבון נפש איפה אנחנו עומדים??
ואני מרגישה שהצום הגיע אלינו בדיוק בזמן ואין שבוע מתאים יותר מיזה לחשבון נפש.
צום קל ומועיל!
בתפילה שיגמרו כבר המחלקות בעם ישראל ושתבוא כבר הגאולה כי באמת דייייי.
חשבתי על רעיון לפתוח פה שירשור על קבלות טובות. כל אחד שיקבל על עצמו משהו למען הגאולה שתבוא כבר.
עם ישראל אין עליכם. ובטוח לי שזה שזה שלב בגאולה
אנחנו נעבור את זה
בתנאי שניהיה ביחד.
אני מקבלת על עצמי בלי נדר להתחזק באהבת ישראל. כמה שפחות לריב ולהתווכח








