ככ רע לי לתת מקום לכאב הזה.(פפפ איזה כאב..שמענו.)
הדמעות נשארו חזק בעיניים ולא נתנתי להם לצאת כדי שלא ישימו לב.אבל הרגשתי שהעיניים כאלו ררר.אני שונאת לבכות.שונאת ככ.זה קורה לי יותר מידיי אוף למה אני רגישה ככה למה.היה קשה.נראלי שהם ראו תדמעות בעיניים פף.אה יואוו כע כע היא ראתה והיא כזה אמרה לי שאני נראת מותשת ושאלה כזה מה קרה ואני ניסיתי להעביר נושא ממ אוף לא נעים לי.לפחות היא מבינה באמת.והיה לי טוב בלב שהיא חיבקה ושמה לב שמשו קרה.שראו עליה בעיניים שהיא שם בשבילי,גם אם אנלא רוצה לדבר.אפילו רק לשתוק ביחד.ושתקנו.הסתכלו אחת על השניה ושתקנו.זה עשה לי טוב.מרגישים שהיא מבינה.מרגישים ככ.בלי מילים.אז יש מישו שבאמת נותן מקום נורמלי לכאב שלי.שמבין את הכאב.חשבתי שזה לא ככה.חשבתי שכולם שופטים אותי.ופתאום היום הבנתי שזה לא נכון.שמכילים,שמקבלים,שאוהבים.שיש אנשים כאלו בעולם.כןכן יש.אני אוהבת תמקום הזה.אני אוהבת.יש שם אהבה אמיתית כזאת,לא משנה מה אני עושה.לא משנה איך אני מתנהגת.מקבלים אותי,ככה,איך שאני.אני אוהבת את זה.אוהבת ככ.ואיך היה לי טוב.תודה.תודה אבא ככ ככ.אמרתי שהיא חייבת לבוא גם?אמרתי.איך היה לי שקט רגוע וואו.ואיזה איש טוב הוא.כל מילה שלו הייתה במקום.תודה עליו.תודה עליו ככ.כמה אני מעריכה אותו כמה.איזה בנאדם וואייי איזה בנאדם.ואשריו.אשריו ככ.אני צכה לדבר איתו.איי איי איי.כמה נחת רוח לטעטע כמה.איזה איש חכם יא-אלה איזה איש חכם.
(ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה בוודאי גם שם נמצא ה' יתברך.
וואוו זה ככ נכון.זה ככ נכון ואמיתי.תודהתודהתודה.)