ואם יהיה צורך שיעבוד, אין לי העדפה- אבל אם הוא עובד שלפחות ירוויח הרבה...

ההורים שלי פרילנסרים, והם דווקא מרוויחים נהדר (עזבי את הקורונה שפגעה בכולם).
אם העבודה היא יציבה, ולא סתם סוחרים בבורסה- אז זה יחסית בטוח.
בכולופן זה נותן יותר סיפוק וביטוי עצמי, מה שגם חשוב לי, שאני ובעלי נבטא את עצמינו וניתן לאומנות וליצירתיות מקום.

לא בטוח שזה בכלל יהיה רלוונטי 

לכן מי שלמד אופטומטריה ב1984 לא בהכרח יוכל עבוד בזה ב2020, אבל תואר יהיה לו- רק שהוא יהיה שווה כלום אחד גדול.

מהו בעצם סיכון הון?
ככל שהסיכוי שלך להרוויח יותר גדול- כך הסיכוי להפסיד.
ככל שהיחס בין הרווח להפסד גדול יותר- ככה הסיכון גדול יותר.
כי הסיכוי שתפסידי שקול לסיכוי שתרוויחי- את רק צריכה לאזן לכיוון הרצוי לך.
בדיאגרמה תוכלי לראות את זה באופן יותר ברור.

הייתי רוצה שהעבודה תהיה עיסוק חשוב אצלו גם בבחינה כלכלית וגם מבחינת אופי.

בקשר לתחום מסויים- אין לי משהו ספציפי.

הייתי שמחה אם זה תחום שמעניין גם אותי (יש המון דברים שנכנסים לקטגוריה הזאת...) אבל זה ממש לא תנאי.

דבר ראשון אני יציין שבגיל שלנו זה משתנה 100000 פעם אז זה ממש לא סגור... אבל אני רוצה והכי חשוב מבחנתי מישו שיהיה בסגנון שלי מישו עם מידות טובות וייראת שמים זה בסיס!  מה  כן אני לא אקח לדוגמא מישו עורך דין או שופט או עיתונאי כי לדעתי אלו מקצועות שעסוקים בהרבה עבירות ופחות רוצה שזה ייכנס לבית שלי למרות שהכל בסופו של דבר תלוי במידות.

מקווה שעניתי ובהצלחה

אם יציעו לי מישו שמתאים והכל ובאמת יש לו מידות טובות ואני מסתדרת איתו והכל אז באמת שלא ישנה לי אם הוא יהיה מורה או אברך או ארכטקט או מוכר בסופר.. אבל אני משערת שלכיוון שאני הולכת לסגנון שאני רוצה את בעלי הוא מראש לא יהיה שופט/ עורך דין כי זה לא מתאים לו ולסגנון שלו

דבר ראשון יותר חשוב לי מהעיסוקים זה דווקא האישיות אני רוצה (זהו התחלתי רשימה) בנאדם שמח, זורם, חזק בתורה, דעות ברורות אבל נכונות להקשיב, וכו וכו יכול להיות שפעם עבר לי בראש שבאלי בעל מנגן אבל עכשיו זה לא קריטי כבר (עד החתונה הכל ישתנה) אבל שבאמת זה לא אכפת לי מה יהיה העיסוק שלו העיקר שהוא נהנה ממנו

לא כלכך החלטתי... בונה על זה שהוא יהיה בהסדר ככה 10 שנים ואז נדבר...

לא כזה אכפת לי רק שלא יהיה שוחט אח שלי מתכנן להיות ומספיקים לי התאורים שלו 🙈

וכמובן שאם תהיה אפשרות שהוא ילמד תורה נקפוץ עליה

אני יודעת איזה שירות לאומי אני לא אעשה,

אני יודעת איפה אני לא רוצה לגור, 

אני יודעת איזה תכונות אני לא רוצה בבעלי,

אני יודעת שאני לא רוצה אברך,

אבל מה כן די פתוח מבחינתי.

נראה לי העיקר איך המקצוע שלו משפיע על החיים ביחד, אז העיקר לדעתי השיקול הוא של כסף מרוויחים לעומת כמה זמן הוא נמצא בבית.

מבחינה ערכית לא ממש משנה לי, הוא יכול להיות רב שעסוק בלחנך נשמות לקדושה וכל זה, או עורך דין לענייניי ממונות שעסוק בלהוציא כסף מבעלי חוב, מה שמתאים לו.

קיצור נראה לי לא משנה מה המקצוע כל עוד יש מספיק כסף ומספיק זמן בבית.

ואז אחר כך אני גם ירצה שנעשה שליחות

שזה יהיה סוג העבודה, קירוב רחוקים ועזרה לאחר בכול מצב ובכול רגע נתון

שיחייה את זה כול הזמן, כמוני

ניראה לי ז המרכיב הכי חשוב בעיני, כול השאר מותרות..

הלוואי והייתה לי מדריכה כמוך...
שלי לא טרחה לראות אותי מתחילת שנה...

הקורונה לא יועדה לפגוע באנשים- היא יועדה לפגוע במוטיבציה של האנשים.

אין לי כוח לעוד סבב של לימוד טלפוני.

כמה החלטה אחת יכולה להשפיע, ניסיתי להשיג את המנהלת שלי ולהציב לה אולטימטום- אבל היא מסננת אותי, היא כנראה יודעת שיש לה ממי לפחד...

אני יכולה לדון איתכן עליו, אבל לכן אין זכות לדון בו בלעדי! חוצפה יסגי...

משום שאף פעם לא אהיה הוא- לא אוכל לדון.

אני בכולופן כן...

כמו כל משפט בתורה שניתן לסלף...
אל תתרגשי.

בכולופן, רבי נחמן אומר (בטוח שיש עוד רבנים שאומרים את זה)- שא"א ששני אנשים יהיו באותה מדרגה, סו...

מי שבאמת צודק, יודע את זה.

טוב, מכיוון שמצב בחיים כולל עוד הרבה נתונים- כמו רקע משפחתי, מצב נפשי וכו'...
אז זה עדיין לא רלוונטי.

סליחה, צדיקה.

מישהו שיעבוד את ה' באמת ושידע להכיל אותנו.
כל השאר אנחנו צריכות ללבן.

וכמובן שיגיע הזמן שניצתרך שהוא יצא לעבוד אז שיעבוד.. ממש לא משנה לי במה.

(כמובן שלא הייטק או דברים שמצריכים הרבה שעות עבודה...)

למה כולם פה בלחי"ם???

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!