(חוסר) השקט שליאנונימי????
התלבטתי אם לכתוב
התחלתי כמה פעמים ומחקתי
אף פעם לא הייתי טובה בכתיבה
ובינתיים הסתפקתי בלקרוא שיתופים וחיזוקים

אני קצת יותר מ 10 חודשים אחרי לידה שקטה
שלמרבה האירוניה היתה בראש חודש אדר
קדמו לה חודשיים של תקווה וייאוש
מעקב מוגבר ובדיקות שלא נגמרות

זה היה הריון ראשון
ומהתחלה כבר דמיינתי איך זה יהיה
וכשידעתי שזו בת כבר דמיינתי ממש
ואפילו קניתי לה בגדים ודמיינתי אותה בתוכם
וידעתי כבר איזה עריסה אני רוצה בשבילה
מה המצעים שאני יקנה לה
ואיזה עגלה תהיה לה
דיברתי איתה המון
ומיום ליום אהבתי אותה יותר ורציתי אותה יותר

ובשבוע 16 הטכנאית במכון אמרה שמשהו לא נראה לה כל כך
ודאגה לנו לתור לסקירה מוקדמת באותו יום
ובאותו יום התחילה הסערה ושום דבר כבר לא היה שליו ופסטורלי

בהתחלה עוד ניסיתי להיאחז באופטימיות ולקוות לטוב
אבל מיום ליום ומבדיקה לבדיקה האחוזים שההריון הזה ייגמר ירדו

דיברו איתנו על הפסקה
אבל לא רציתי
לא יכלתי לחשוב על זה ש'אני' יגרום לזה להפסיק
אמרתי שאם ההריון הזה לא צריך להגיע לסוף אז הקב''ה לא צריך את ה'עזרה' שלי כדי שזה יקרה

התמעטו לי המים
ובשלושת השבועות האחרונים ממש בקושי היה
ובסוף כבר אמרו לי שזה מתחיל להיות מסוכן לי
ושיכול כל דקה להתפתח זיהום שלא יודעים לאיזה תוצאות הוא יביא
ולטובתי ולטובת הילדים הבאים צריך לגשת לועדה להפסקת הריון

הגשנו ועדה בשבוע 23 ויום אחר כך כבר התחלתי בתהליך
הגענו לבית החולים וקיבלתי כדור המיועד להפרדת הקרומים
יום למחרת הגענו שוב בבוקר
ולשמחתי בבדיקת אולטרא סאונד ראו שהדופק הפסיק כמו שרציתי
לא רציתי שהלידה תהרוג אותה
חיברו אותי לאפידורל והתחלנו תהליך של לידה שלקח כ 15 שעות בערך
קיבלתי 4 מנות של ציטוטק בהפרשים של 3 שעות
ושעה וקצת לאחר המנה הרביעית מנה נוספת כי היה בקיעת מים ורצו לזרז את התהליך
הקושי הגדול היה שהכדורים גרמו לי לרעידות בכל הגוף
והרגשתי שאין לי שליטה על הגוף שלי

לאחר הלידה בדקו את השליה וראו שהיא לא יצאה בשלמות
העבירו אותי לחדר ניתוח לגרידה
בבוקר החזירו אותי למחלקה מחדש התאוששות
וכשירד לי ההשפעה של האפידורל ויכלתי לקום רק רציתי שנצא משם ונחזור הביתה

חזרנו לבית ורק אז לאט לאט התחיל ליפול לי האסימון של מה באמת קרה
בכל השבועות האלו של הטירוף והריצה מבדיקה לבדיקה
לא באמת רציתי להאמין שזה יקרה
ניסיתי להיאחז באחוזים הבודדים שנתנו לזה שתהיה לי ילדה בריאה
אבל חזרנו הביתה והחוסר הזה פתאום צעק את עצמו
והשקט הזה היה הצרחה הכי רועמת שיש
בכיתי וישנתי ובכיתי ונרדמתי שוב
והתעוררתי וניסיתי להרגיש את הבטן אולי היא עוד שם והכל היה רק חלום

לקחתי מניעה
בהתחלה כי אמרו לי לקחת 3 חודשים
ואחר כך כי כבר רציתי שלפחות יעבור התאריך המשוער שהיא היתה אמורה להיוולד בו אם הכל היה תקין
ואחר כך המשכתי עוד קצת כי לא הרגשתי שנפרדתי ממנה מספיק ושאני מוכנה לילד הבא

לפני חודש בערך הפסקתי את הכדורים
ואני מפחדת כל כך ובו בזמן רוצה את זה כל כך
רוצה הריון שיסתיים בילד/ה שאני יחזיק ביד
ומפחדת מפחדת

יודעת שמעכשיו כל פעם תלווה בחשש ובפחד גדול
ומצד שני בהודאה גדולה כשזה יסתיים באופן תקין

יודעת שקיבלתי מהילדה הזאת שלי כל כך הרבה
ועם זאת ביחד עם האובדן שלה איבדתי את התמימות שלי

אוהבת אותך כל כך ילדה שלי
אפילו שלעולם לא אכיר אותך או אדע איך היו נראות פנייך
היי שלום💗
ריגשת כל כך מאחלת לך לקבל אוצר יפה טהור ותמיםאנונימי (2)
בקרוב ממש, זה הדבר שהכי מנחם אחרי לידה שקטה.
תנסי לחשוב חיובי, אני יודעת שה לא פשוט הייתי שם, וההריון אחרי היה מלווה בלחצים מטורפים.
לכן אני מבקשת ממך כשתקלטי תנסי לחשוב חיובי, בורא עולם הוא אבא רחום והוא יתן לך את המתנה המושלמת שתקרא לכם אבא ואמא והיא תחזיר לך מעט את התמימות שהייתה ואבדה.
מוסרת לך חיבוק על הקושי ושבעזרת ה' תבשרי בשורות טובות.
מזדהה עם התחושה שלא רצית שהלידה תוריד לה את הדופק, אני עברתי לידה שקטה ולא הייתה לי ברירה אלא לגרום לעובר בתהליך הלידה להפסיק את הדופק וזה הדבר שהכי כאב לי למחרת . אבל אנחנו שליחים של בורא עולם והתינוקת הזאת זכתה לגדול אצלך בבטן כי זאת הייתה השליחות שלה ותשמחי שהיא בחרה בכם לקיום השליחות. כשאני עברתי את הלידה השקטה הרופא שיילד אותי אמר לי שבעזרת ה' בעוד שנה אבוא ללדת תינוק בריא ולאחר כמעט 12 חודשים( 3 ימים לפני) ילדתי בת מתוקה. זה לא משכיח את העובר שהיה אבל זה משמח ומצליח לרפא את הכאב.
מצפה לשמוע ממך בקרוב בשורות טובות.
אמן מהממת ותודה רבהאנונימי????
והמון המון מזל טוב
משמח כל כך לשמוע
שתזכו לגדלה עד 120 מתוך בריאות איתנה שמחה ושפע💗

שתמיד תבשרי רק בשורות טובות😘
אמןןןאנונימי (2)
יקרה,אנונימי (3)

רועדת איתך מבכי וכאב

 

עברתי את זה בשלבים כ"כ הרבה יותר מוקדמים,

והכאב והקושי הם בלתי נתפסים.

והפחד בהריון הבא

לא מצליחה לדמיין את עוצמת הכאב שלך

 

מחבקת אותך מרחוק,

שולחת חיבוקים וחום.

 

 

ואם את מרגישה שזה גדול עלייך-

תקבלי עזרה ותמיכה. אל תחששי מזה.

אותי אישית זה הציל, ואיפשר לי לנסות שוב להכנס להריון, אמנם עדיין עם פחד וכאב, אבל לא פחד וכאב ששיתקו אותי, פחד וכאב שיכולתי לסבול.

ממליצה לך בחום לשקול את זה.

 

 

חיבוקים וחיזוקים.

 

 

היום אני הרבה יותר רוצה ממפחדתאנונימי????
אני חושבת שנתתי לעצמי את המקום של להיתמך ולהיעזר
ולהכיל את עצמי עם הקושי והפחד

שום דבר לא היה נותן לי את מה שקיבלתי מהתקופה הזו

היום אני יודעת ומרגישה שאני הרבה יותר רוצה ממפחדת
ואני מסוגלת לעמוד מול הפחד הזה ולנצח אותו ולא להיכנע לו

באופי שלי אני שומרת דברים לעצמי
וההחלטה הכי חכמה שלי אני חושבת בכל הסיפור הזה זהשידעתי שאת זה אני לא שומרת רק בתוכי לעצמי
כי אני לא ישרוד את זה לבד
וזה עזר ועוזר לי לאורך כל התקופה הזו
דיברתי ואני מדברת על הנושא

ושיחררתי
אני יודעת שכלום לא בשליטתי ולא אני קובעת
לי יש רק להתפלל ולקוות

בתקווה שיהיו רק שמחות ושאף אישה לא תחווה יותר את הצער הזה

ותודה אהובה על העידוד וההכלה💗
טוב לקרא את ההודעה הזאת שלךאנונימי (3)

באמת בהודעה הפותחת הובלט יותר הכאב

ואולי ראיתי בה גם את הפחדים שהיו לי

 

טוב לקרא את ההודעה הזאת שלך

את היכולת לקוות

את המודעות העצמית

והתהליך שעברת

 

את נשמעת מהממת

ויש משהו מנחם בהודעה הזאת שלך

 

מקווה שתזכו בקרוב להריון תקין, קל ובריא, בידיים מלאות

 

אמן🙏אנונימי????
תודה יקרה💗
וואו.. לא יכולה להסביר כמה צמררת אותי.ליאניי
קוראת את הסיפןר שלך ולרגע חשבתי שזה פוסט שלי.
גם לי הייתה בת, גם אני נפרדתי ממנה בדיוק בשבוע 23, גם אני ״זכיתי״ להיריון אינסופי של בדיקות, לחץ, חרדות.
ואני זו שנאלצה לעצור לה את הדופק ולא בורא עולם.
כל מילה ומילה שכתבת הרגשתי שאני כתבתי.
אין לי דרך להסביר כמה אני מזדהה איתך.
בתחושות, בתקווה, כשהרופאים אומרים לך להפסיק את ההיריון ואת מסרבת להאמין וממשיכה אותו (אצלך בשבוע 16, אצלי בשבוע 12 הכל התחיל להסתבך) כי את רוצה להאמין שהכל יהיה בסדר!
וואו כמה צמרמורת וכאב לקרןא את הפוסט שלך...
אצלי הפצע עוד טרי מאתמול, סהכ חודש ושבוע עבר מאז הלידה.
אני מאחלת לך מכל הלב שהנפש שלך תחלים במלואה, שלעןלם לא תוותרי, שבע״ה תקלטי במהרה להיריון ותדעי רק ימים טובים של אושר!!!!
שההיריון הבא יהיה קל ומשעמם כמו שאומרים והחרדות והפחדים יכנסו לתיבה וינעלו שם.
את מהממת, יש בך כוחות עצומים.
הלוואי אמן שרק תהיי מאושרת.
❤️

אמן יקרה🙏אנונימי????
מאחלת לך בחזרה ושתמיד תדעי רק טוב שמחה בריאות ואושר🙏

קראתי את הפוסטים שלך
את גם עברת תהליך לא פשוט שמאד הזכיר לי את שלי
כאילו אני קוראת שיכתוב של מה שעברתי

מעריכה את ההבנה ההכלה והעידוד
❤❤❤
מילים מחבקותמור חמצני
יקרה, כתבת כל כך מרגש ואמיתי וכל כך מורגש כמה שזה כואב. וגם איך שלאט לאט מתהווה רצון חדש ואז פחד מתערבב עם תקווה.
הרבה התמודדויות שעברת ועדיין. כמה חשוב שאת נותנת לזה מילים, שאת משתפת, שאת נותנת לעצמך זמן.
המילים שלך נוגעות בעומק הלב ומרגישה שמשם הן גם מגיעות.
מקווה שאט אט עוד תבוא נחמה למכאוב ולצער על האובדן היקר.
אמן🙏אנונימי????
תודה רבה על העידוד
עברתי כמעט כמוך.באפל
זה פשוט טוב לכתוב. להוציא לדבר על זה.

מה שעזר לי בהריון אחרי
שהרצון היה גדול
וידעתי שח"ו אנחנו חזקים אם תהיה תוצאה אחרת.
והיו מכשולים לכל אורך הדרך.
וההריון לא היה קל.
לא מבחינת הריונות רגילים,
ובטח לא מבחינת הנפש .

המתוקה שלי שלא הכרתי לאורך זמן בחוץ
עדיין אצלי ואצלנו בלב.
לעיתים קשה מנשוא אך עם הזמן זה כאב שקל יותר להכיל אותו.


תתמקדי ביום, יום, שבוע, שבוע
לאט לאט.
מאחלת לך שתיפקדי , והריון קל ורגוע, ובעזרת ה' בידיים מלאות ושמחות.


אמן🙏אנונימי????
תודה רבה😘
אוי, חיבוק גדול יקרה. כמה לא קל!ציפי כהן
אני מרגישה את הכאב שלך מכל הסיפור שסיפרת, תודה עח השיתוף בכל התהליך, ועם זאת מרגישה את הכוחות שלך.
את הידיעה שיש לך יכולת לשאת את המתח שבהריון הבא,
אני שומעת את הבחירה שלך להמתין ולתת לעצמך זמן
וגם את הבחירה לנסות מחדש.
מרגישה איך את הולכת לאט, חושבת על כל צעד, בוחרת להניח את הדברים בצד לזמן מה כדי להצליח לרפא מעט את מה שקורה בפנים.
בעיניי זה מלמד על כח והקשבה פנימה ללב.
את בוחרת, וזה משמעותי מאוד. במיוחד בתוך תהליכים שבהם נאלצת לבחור שלא ברצונך ולא בשליטתך.

מקוה שהפעם הבחירות יהיו ממש בשליטה ובאופן מדויק וטוב.
לכי לאט עם החששות, זה בסדר לחשוש ולפחד מההריון הבא. זה טבעי. ותני לעצמך גם לקוות ביחד עם זה.
מותר גם להיקשר ולהיות עם ההריון ולתת לעצמך להיות עם ההווה כפי שהוא.

מאחלת הרגשה טובה ובחירות מוצלחות.
ציפי
תודה רבה❤אנונימי????אחרונה
גרידה וגושים (תיאור לא משו...)אנונימי (פותח)

קצת פחות משבוע אחרי גרידה, עד עכשיו היה דימום נראלי רגיל, כמו ווסת, לא בהתחלה שלה.

היום קצת טיילתי ואספתי את הילדים ועכשיו גושים ממש יוצאים, וכאבים של התכווצויות.

קראתי שכל עוד הגושים קטנים מכדור פינג פונג זה בסדר. באמת?

לא יודעתאנונימי (3)
רק שולחת חיבוק!
תשאלי בהו"לרקאני

נשמע הגיוני שזה פשוט קרישי דם

בהפלה טבעי היה לי מלא גושים

ואמרו לי שזה בעיקר קרישי דם

 

אבל אני לא באמת יודעת

חיבוק!!יגל ליבי

אם הגושים הם באמת קטנים והכאב הוא נסבל אז לדעתי זה כן הגיוני.

הרחם צריכה להתנקות מכל השאריות, ופחות משבוע אחרי זה הגיוני שעוד יש קרישי דם.

אבל בכל מקרה, בשביל הנחת והרוגע שלך, ממליצה להתקשר למוקד אחיות של הקופה שלך. הן ידעו להנחות אותך בצורה הכי מקצועית.

מתפללת איתך לרפואה שלימה ונחמה בקרוב!!

הפותחת. עוד שאלה על טהרהאנונימי (פותח)

עבר, ב"ה הכל בסדר.


תודה על המענה והחיבוקים!


יש התאמות בתהליך טהרה אחרי גרידה?

ראיתי שלא אמורים להשתמש בטמפונים וזה, עדים זה בסדר? מוך דחוק?

תשאלי רב!אנונימי (3)

לדעתי פוטרים ממוך דחוק. (כלומר אותי פטרו אחרי לידה, לא יודעת אם זה גורף)

עדים זה נראה לי פחות בעייתי רפואית

לי נתנו פטור ממוך אחרי ציטוטקיגל ליבי

אבל זה על אותו עיקרון

שלא כדאי שיהיה משהו שישב שם זמן ארוך

את שאר הבדיקות עשיתי בעדינות כרגיל.

אבל הכי טוב להיות בליווי של רב או יועצת הלכה 

הפותחת. תודה רבה!אנונימי (פותח)אחרונה
כשמישהיאנונימי (פותח)

משתפת בשיא התמימות, על הריון

ביום שנתקלתי במלא בירוקרטיה שקשורה ללידה השקטה

בירוקרטיה שגזלה ממני את כל הכוחות, עד כדי כך שהייתי חייבת ללכת לישון

ואני מצד אחד רוצה לשמוח איתה

מצד שלי הלב צורח, שורף

😟אנונימי (3)אחרונה
אני בשבוע 8 עם דימומים של זירת רצחאנונימי (פותח)

עשינו אןחטרסאונד לפני יומיים והעה דופק ועובר מתאים לשבוע 6. אבל הדימום לא מפסיק ולא מתחלק כבר כמעט שבוע..


היו לי ק הפלות בעבר בשבוע 6 ושבוע 10


מה אומרות. זה דימום שלא מפסיק...

מחזור לפחות מסתיים

זה לא. 

תדברי עם המוקד, מניחה שיפנו אותך למיוןאנונימי (3)
שם יבדקו מה מקור הדימום ומה הוא אומר אם יודעים
לא אומר כלוםאנונימי (4)אחרונה

היו לי הריונות שב"ה הסתיימו בידיים מלאות עם דימומים שלא הפסיקו הרבה מאוד זמן...

וההריון שהפסיק היה בלי דימומים....

כדאי ללכת שוב להבדק

הי, כעשרה חודשים אחרי גרידה. היסטורקפיההשם איתי

ב"ה עד להפלה הריונות ספונטנים.

עברתי הפלה לפני כ10 חודשים בשבוע 7+6. עשו לי גרידה ומאז מתפללים ומנסים להיכנס להריון נוסף.

המחזורים שלי עם דימום חלש של יומיים שלושה, מה שהביא את ברופאה להביא לי הפניה להיסטוקופיה.

הבנתי שעושים את זה במרפאה ואפשר ללא הרדמה.  ממי שעברה דבר כזה. נסבל?

והאם זה יכול להיות סיבה לחוזר קליטה של הריון?? אשמח לשמוע מניסיון מה יש לכן להגיד על הבדיקה.

עברתיואילו פינו

בגדול מכניסים צינורית לרחם שממלאת את הרחם במים (להביא פדים לאחרי כי המים ממשיכים לצאת)

ויחד איתו מצלמה קטנה שבודקת מה יש הרחם.

לפעמים אחרי גרידה התערבות יש הידבקויות או כל מיני שאריות. ואז זה בודק את מצב הרחם. זה אבחנתי, לא טיפולי.


ואז אם יש תורך טיפולי אז בהיסטרוסקופיה ניתוחית מוציאים את מה שיש.

הבדיקה עצמה לא נעימה בכלל אבל לי היא הייתה סבירה.

מה שכאב לי זה שהוציאו את השארית שהייתה בלי הרדמה. אבל כאב מקומי שעבר..

בדרכ ניתוחית עושים בהרדמה. 

תודה, וזה עזר לך להיכנס להריון?השם איתי
עשיתי בגלל שארית שיליה אחרי לידהואילו פינו
אז זה לא קשור להריון.. סליחה.. 
הרדמה או לאהשם איתי

נתנו לי אופציה לעשות את התהליך בבית חולים, בהרדמה. זה בהרדמה מלאה?

או בקופת חולים, בלי הרדמה.

יש עוד נשים שעברו את זה ויכול להוריד לי לחץ מהכאב?

השאלה מה המטרה. לבדוק מה יש או לטפלואילו פינו

אם זה לבדוק אז לא צריך הרדמה. זה לא כואב, רק לא נעים.

אם צריך טיפול בגלל הידבקויות או שאריות אז זה בדרכ עושים בהרדמה.


יש בתי חולים שמתחילים בלי הרדמה אבחנתית ואז אם צריך לטפל מרדימים. 

זה לבדוק שהכל בסדרהשם איתי

ובמידה וחלילה יש הדבקות, יקבעו לי בבית חולים.

בגדול זה לבדוק אם זה הסיבה למחזורים קצרים ולחוסר כניסה להריון

לי עשו לצורך אחרמרגול

בשיטת see&treat

במרפאה. ללא משככי כאבים מאף סוג.

זה קצת כואב כשעוברים דרך צוואר הרחם, אבל אח"כ סביר ולא הרגשתי כאב. אולי אי נוחות

כלומר אצלי לא רק הסתכלו עם מצלמה אלא גם ממש עשו פרוצדורה קטנה.

וצוואר הרחם שלי רגיש ברמות (רפואית אני אומרת לך, כל מגע הכי מינורי שיש פוצע אותו)

בדיוק זה מה שבאתי לכתובנירה22

אם מדובר בשארית קטנה אז עושים בשיטה הזו, ואז ניתן להוציא את השארית ללא הרדמה.

לא זכור לי כאב בכלל. רק קצת אי נוחות.

עברתי בבי"ח ללא הרדמה, אחרי גרידה.אנונימית בהו"ל

מקווה שזה בסדר להשתמש פה באנונימי של הו"ל לא יודעת איך נכנסים דרך האנונימי שכאן והרבה שמעו את הסיפור אז אולי ייזהו.


 

חיבוק גדול גדול❤️ כ"כ כואב.


 

גם לי היה אחרי גרידה, ראו לי בוודאות שאריות. היו ממש גדולות אז אמרו שחייב לעשות בפרוצדורה ניתוחית עם הרדמה מלאה בבית חולים.


 

נאמר לי שגם אחרי הרדמה מלאה , משתחררים באותו יום. כמו אחרי גרידה.


 

בפועל,


 

בעלי היה באותה תקופה בעזה💔 וברגע האחרון הצליח להיות לצאת להיות איתי 24. היה לנו ליווי צמוד של מכון פועה לאורך התקופה (בכ"ז דימום לא מוסברים אחרי גרידה+מילואים זה שילוב זועה) והבנתי שיש הקלות ואפשר לא להאסר אחרי הפרוצדורה הזו, תלוי בגודל הצינורית ועוד גורם זה אם זה בהרדמה או לא, אז החלטתי לנסות בלי הרדמה. לקחתי רופאה פרטית, היא עשתה לי בבית חולים, בחדר ניתוח, אמרנו מראש שנתחיל בלי הרדמה ואם יהיה ממש בלתי נסבל נעבור להרדמה.


 

לקחתי את הסיכון עשו לי גם צילום וגם ניקיון של הרחם ללא הרדמה. היה כואב, היה לא נעים בכלל, אבל לפחות יכולתי לקבל ממנו עוד חיבוק לפני שהוא חזר לעזה. וגם ההתאוששות הייתה ממש מהירה, כי לא הייתה הרדמה. נגמר, קמתי והלכתי הביתה🤷🏽‍♀️


 

אז מוסיפה לך עוד משהו לשיקול (למרות שאין לי מושג אם ההיתר של הגודל/הרדמה שלא אוסר רלוונטי לכל מצב, או שיש הקלות בגלל המלחמה)


 

ואם באמת יש שאריות, בוודאי שזו סיבה לא להיכנס להריון.

ב"ה יחסית מהר (בהתחשב בבעל עם בקושי יציאת) אחרי ההיסטרוסקופיה נכנסתי להריון תקין ❤️


 

שיהיה בקלות, בבריאות ובעז"ה שתתבשרי בשורות טובות בהמשך.

מהממת אתהשם איתי

אז ב"ה אני אחרי, כאב מאוד אבל סביל

מסתבר שכל הרחם היתה דבוקה ממש, פתחו הכל ב"ה. ועכשיו חודש נתנו לי כדור לשקם את הרחם

בעז"ה בעוד חודש שוב בדיקת היסטרוסקופיה לראות שהחלל פתוח, ואז בעז"ה נתפלל לנס והריון תקין במהירות ,קלות וידיים מלאות

גיליתי איך כותבים פה באנונימי🫣אנונימי (2)

שמחה לשמוע שאת אחרי.

בעז"ה שיגיע גם הריון בזמן הכי טוב לך❤️


זוכרת את הקושי העצום אחרי הגרידה, לא הפסקתי לבכות. הכל היה ביחד, קושי נפשי עצום, בלאגן בגלל הדימום והבירוקרטיה המעצבנת להיסטרוסקופיה, והכל תוך כדי מילואים😵‍💫 היה באמת זוועה.


אבל היום, אני מחבקת את הקטנה שנולדה אחרי הגרידה ומרגישה שהכל היה שווה. היא מילאה לי את הלב מחדש.


מאחלת לך את התחושה הזו בקרוב מאוד❤️

אמן,חיזקתהשם איתיאחרונה
שאלה נוספת- שיתפתן במקום העבודה?אמאלה5
מצד אחד רוצה שיתחשבו בהיעדרויות מצד שני ממש לא רוצה לשתף.. מרגישה שזה מאוד אישי ולא רוצה שידעו..
לא יודעת אם עוזרתאנונימי (2)

הייתי חייבת. נעדרתי כמה ימים כדי לברר מה הכי נכון לעשות.

ואז היתה לידה לכל דבר ועניין

אני שיתפתימתיכון ועד מעוןאחרונה

אבל זה היה בשבוע 22 כבר הרבה אנשים ראו שאני בהריון ונעדרתי לתקופה של 9 שבועות.

אבל באופן כללי הגישה שלי היא שאני לא עשיתי שום דבר רע אז אין לי מה להסתיר 

ציטוטק וחוםאמאלה5
היי לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום.. 
אחרי 3 הפלות בשבועות 17+ במשך כמעט שנתיים..מתלבטת123

יש לי ב"ה 4 ילדים חמודים ואני נמצאת בבירור מקיף. עשיתי עבודה עם עצמי. הפלה אחרונה הייתה בחודש יולי. לוקחת ציפרלקס שמאוד עוזר להתמודד. וממשיכה את הבירור. כרגע מונעת עד השלמת הבירור המקיף. (גם בקודמים עשיתי אבל כאן זה בירור של הפלות חוזרות... ) 

ו... עליתי 13 קילו בכל התקופה הזו. הזנתחתי את הגוף שלי. לפני כל הסרט הזה הייתי 3 שנים רזה אחרי תוכנית של סיוון אופירי. היום קיבלתי מזל טוב על ההריון... (השומני) אז החלטתי שלכבוד השנה החדשה אני נגמלת חזרה מסוכר ופחמימות ממכרות.  כרגע אין צפי להריון... צריכה להנות מימה שיש ולחזור לדאוג לעצמי. 

אגב, זה בכלל חלק מתהליך שהתחלתי אחרי ההפלה השלישית... לדאוג לעצמי... 

התחלתי סדרה של טיפולי שיניים. מסתבר שאני צריך לחדש 3 טיפול שורש, עוד טיפול שורש שהתגלה על הדרך... אז נו.. מקווה שעד ההריון הבא אהיה רזה, חזקה ובריאה. 

בהצלחה לי! 

מי מצטרפת? 

אין לנו שליטה על מה שקורה לנואפונה

אבל יש לנו שליטה מה אנחנו בוחרים לעשות בדרך.

בהצלחה!!!

חיבוקאנונימי (2)אחרונה

האמת היא שאני גם מנסה לטפל בעצמי אבל ממש לא מצליחה

לא עוזר שלפני ובמהלך ההריון האחרון עשיתי דיאטה שלא הורידה כלום, ושעכשיו אני אמנם מנסה לשמור אבל מדי פעם נופלת ואוכלת מלא מתוק (ועולה במשקל בלי שום פרופורציות)

ולא עוזר שנפלתי לדיכאון נוראי ממש אחרי ההפלה האחרונה

אני מטפלת רק כי אין לי ברירה, ההריון האחרון היה מלא החרדות שפחדתי שרק זה עצמו מזיק ועלול לגרום להפלה (כנראה שלא כי העוברית היתה פגועה מאד ואמרו לנו שאין הרבה סיכוי שתשרוד, אבל החשש תמיד עומד), ולכן כדאי אם רוצים עוד (רוצים מאד)

נראה לי שעשינו את כל הבירורים האפשריים להפלות חוזרות, לא רואה מה עוד אפשר לבדוק.

אחרי לידה שקטהאנונימי (פותח)

מוצפת הורמונים

בוכה מלא

מתעצבנת מכל דבר

משתגעת מהמרחק הפיזי

והשקט הזה... השקט של להיות לבד

ותוהה- מה עכשיו?

חיבוק יקירה, כואב כל כך😭Doughnut

שה’ ימלא חסרונך, לצערי מכירה מקרוב את הכאב ממישהי קרובה מאד.

ממליצה מאד לפנות לטיפול אחרי שתחלימי קצת, לא לוותר על זה. חווית אובדן וזה חשוב לעבד אותו.

בינתיים תעשי לך טוב בכל דרך אפשרית, תפנקי את עצמך, ותקיפי את עצמך רק במי שעושה לך טוב.

עוד חיבוק מרחוק💔

תודהאנונימי (3)

אמן!!!

כבר לא יודעת מה יעשה לי טוב עכשיו, אני מרגישה שבר כלי ובלי כוחות לעשות דברים

מתחילה ונתקפת סחרחורת

שרירים נתפסים

קשוח לי

משתתפת בצערך..מתלבטת123

מה עכשיו, לתת לעצמך זמן לעבד , להתאבל ולנוח. 

אני פניתי לחני גולד שעשתה איתי תהליך מדהים של עיבוד שעזר לי לקום. ממליצה. 

תודה!אנונימי (3)
מה היא עושה בעצם?
טיפולמתלבטת123אחרונה

אולי יעניין אותך