* נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד..
* מספר ההפגנה לא מציין מונה כפשוטו אלא מסמל תקופה שאורכה משתנה מאחד לשני.
* אשמח שתגידו אם אתם מזדהים/ לא מזדהים או שאתם מרגישים אחרת.
בהפגנה הראשונה
אתה לוקח תיק גב כזה גדול של טיולים ואורז מכול טוב הבית- מים, אוכל, טישו, ארנק, ספר (להפגת שעמום), אוזניות (כנ"ל), מספריים (לא יודע למה, אולי זה יעזור), מטען (למרות שאין איפה להטעין באמצע שומקום), פיג'מה למחר (אם נתקע בדרך) סלוטייפ (לסגור לשוטרים את הפה) בוקסה (עוזרת להפגין נוכחות), מחברת וכלי כתיבה (אם פתאום יגיע פרץ של רצון טוב לכתוב מכתב להורים, או לחילופין תיגמר הבטרייה בנייד ולא תהיה ברירה)..
שעתיים לפני מתקשר לכל החברים מהכיתה, מהסניף ומהשכונה, גם לאלה ששנים לא דיברת איתם כדי לעודד אותם לבוא להפגנה. (תכל'ס, בעיקר כדי לעודד את עצמך שאתה לא היחיד המשוגע שמגיע)
בזמן אמת-
בורח מכל צעקה, שומר מרחק רדיוס של 2 קילומטר מכל שוטר מסביבך. נצמד לחברים המוכרים (עד שמצאת אותם), בורח בלעדיהם, מחפש אותם שוב ללא הצלחה.
על מקומך עומד ורועד, מפחד ומקור (למרות 8 שכבות הבגדים שיצאת עימם מביתך).
מייחל רק לרגע היציאה חזרה, ורק בכניסתך בדלת הבית אתה מוכן לנשום חזרה.
בהפגנה השנייה
לוקח תיק צד בינוני ואורז בבקרה- מים, אוכל (בעצם לא צריך, למי יש זמן לאכול? מחזיר למקרר), טישו, ארנק, ספר? מתלבט. מחליט שאין הרבה זמן לשיעמום וחס על המקום בתיק. אוזניות, מטען, מוותר על הפיג'מה כי מקסימום אם נתקע נישן בבגדים הרגילים. סלוטייפ, בוקסה, מחברת וכלי כתיבה (אוי, אין מקום למחברת, מה יעזור כלי כתיבה בלעדיה? שולח לה מבט משתתף בצערה ומתפשר על שני דפים תלושים הנתחבים בקדמת התיק)
שעתיים לפני רק מוודא עם מארגן ההסעה מתי היא יוצאת בדיוק.
בזמן אמת-
מנסה להראות שלא מפחד מהשוטרים, רץ אחריהם כל הזמן (כדי להתחמם בעיקר) ומנסה להתמודד לבד עם השטח עד שמתקשרים אליך כי כולם מחכים רק לך בהסעה חזרה.
בהפגנה השלישית
מגיע למסקנה ששקית קטנה תספיק. דוחף לתוכה מים, טישו, ארנק, אוזניות וכלי כתיבה. אה, ואת שני הדפים התלושים הריקים שמועברים אחר כבוד מתיק הצד לשקית.
שעתיים לפני בודק שההפגנה אכן מתקיימת הערב ולא מחר בטעות.
בזמן אמת-
מי מפחד? למי קר? תראו איזה יופי שהרבה אנשים הגיעו, מעניין אם ההוא שם זה בנדוד של חבר שלי או שזה אחיין שלו..
מפתח קשרים חדשים ומספר לא מבוטל של אנשי קשר מתווסף לנייד.
בהפגנה הרביעית
יוצא מהבית עם טישרט, מעליו מעיל עם שני כיסים- באחד פלאפון (התעקשתי שלא צריך אבל ההורים לא הסכימו להשאיר אותו בבית) ובשני מתחממת יד שמאל עד שיגיע תפקידה.
איפה המים והטישו? סתם תופסים מקום ומסרבלים, מי צריך? תלמד להסתדר בשטח, תהיה גבר.
שעתיים לפני ישן שנת ישרים. קם דקה לפני, מתאפס בשניה וקולט שהתעורר בנס.
בזמן אמת-
צועק קללות על כל העולם. אף אחד מסביב לא מעניין, רק שיהיה כבר אקשן ושכולם יתעוררו ויבינו שצריך לעשות משהו בנידון. למשל להביא מים מרווים לגרונות ניחרים או מטען לפלאפון. כי עוד מעט נגמרת לו הסוללה ואמא תתקשר אלי עוד חמש דקות אז כדאי בשבילי שאני יהיה זמין.
חוזר הביתה לפנות בוקר, רק כדי לקחת תאורת חירום. הולכים לישון בשטח.
הפגנה חמישית
עברתי את הגיל😐
*הנ"ל נכתב בעקבות הפגנה בה פגשתי את חברתי והיא אומרת לי: עברתי את הגיל של ללכת להפגנות..
