ותמיד מדברים על להסתכל בעיניים
להראות שאתה לא חושש
ומה הם בעצם, העיניים?
אם תסתכל לה בעיניים
אתה תראה הר געש
כבוי
שלפעמיםלפעמים, יש ניצוץ של אור שדולק בו
(ודוהה)
אם תסתכל לה בעיניים
אתה תראה מעמקים של מצולות
וסערות
אם תסתכל לה בעיניים
תמצא לפעמים שלווה
אם תסתכל לה בעיניים
אתה תראה ירוק,
כאילו הטבע מעולם דהה, ומעולם לא זוהם
אם תסתכל לה בעיניים
אתה תראה גוש אפלולי
עם ניצוץ שך אור שמשתקף
בינתיים
ואתם תסתכל לה בעיניים
תראה ככ הרבה דברים
אבל מה הם בעצם העיניים
חוץ מ
גנטיקה?
ומה בעצם ניסיתי להגיד כאן
חוץ מי זה שאני עילגת וסתומה?
אם היו מחנכים אדם לא לאהוב בכלל
ושכל אדם הוא יחידי, בפני עצמו, והוא לא זקוק לאף אחד ואף אחד לא זקוק לו
זה באמת היה שורד?
הוא באמת לא היה מוצא את עצמו אוהב?
וככה היה בבית ספר שלי
לימדו אותנו שכלב אפשר רק לאלף, ולא לחנך
אבל בעצם בחיים
לא לימדו אותנו שילדים אפשר לחנך
ולא לאלף
ובעצם המשפט של מארוול
let me do something good, something great
ישתנה אם נשים במקום הדו, בי
let me be something good, something great
ומתי לעזאזל אני אפסיק לקשקש ולחפור
ופשוט אעשה?
ובוא פשוט נחזור לישון ונשכח מהכל עד סוף הימים
עד שהם יקברו אותנו