לגבי 1- שאלה חשובה ונכונה. מעניין אותי מה יכתבו, עוקבת

 2- זה לא אמור להלחיץ, לכי על ההצעה שהכי עושה לך את זה ומרגישה לך נכונה, אנחנו לא יכולים לנבא איזו הצעה יותר נכונה ועוזר להאמין ולזכור שהקב"ה מנהל הכל

3- לא חושבת שהבנתי, איך את יודעת שיש כימיה טובה אם לא יצאת איתו עדיין? בגדול אני חושבת שיש טעם לצאת, תבררי עם עצמך את הנקודה- למה חשוב לך שהוא רוב היום תורה/יעבוד במקצוע תורני? אם הסיבה היא רמה דתית, יש בחורים מאוד תורניים שעוסקים בכל מיני עבודות. העניין הוא להבין למה חשוב לי מה שחשוב לי.

4- המילים "להתפשר, ו"לדרוש" לא רלוונטיות לדעתי. אנחנו מחפשים בנאדם ולא מוצר. צריך להגיע להבנה מהם הדברים שבאמת חשובים לי ומה רק טפל. בד"כ הדברים שתגלי שבאמת חשובים הם עניינים של פנים, לא משהו שאפשר לדעת לפי ההצעה. אם תנברי לעומק תראי שמקום עבודה וכו זה לא עניין מהותי ולכן שווה "להתפשר" עליו. אגב, אני חושבת שבאף גיל לא צריך לבוא עם רשימת מכולת אלא לבוא להכיר בנאדם.

כמובן שכל מה שרשמתי זו רק דעתי, אם משהו יצא נחרץ מידי אני מתנצלת מראש

שיהיה לך הרבה בהצלחה

שהוא יעסוק בתורה רוב היום, תגדירי את זה כמסננת עבורך. את יודעת הכי טוב מה באמת חשוב לך. רק צריך להיזהר לא לשים יותר מידי מסננות שהן לא באמת קריטיות או רלוונטיות עבורך.

לגבי העניין הנוסף שכתבת- מכירה אנשים עובדים שהם אנשי חסד אמתיים ומקדישים הרבה מזמנם למפעלים ציבוריים. לאו דווקא קשור לאנשים שעובדים או לא. זה עניין שגם תוכלי לשמוע עליו בבירורים וגם כמובן כשתכירי את הבחור עצמו. העניין הוא לבוא מתוך פתיחות מחשבתית ולהבין שיש אנשים מכל הסוגים בכל מקום וחבל לפספס. (שוב- אם משהו נקודתי באמת קריטי עבורך את לא אמורה לוותר)

מקווה שעזרתי ושיהיה לך בהצלחה ובטוב

סביר להניח שזה לא בגלל שאין לאדם אפשרות להיות בקשר עם הרבה חברים.

אלא פשוט בדרך כלל הצורך של אדם זה כמות מאוד מסויימת של חברים טובים קרובים וזהו.

סביר להניח שאדם נוח לבריות יכול ליצור הרבה קשרי חברויות (במידה והוא מסתובב במקום שנמצאים אנשים כמוהו).

להיפך - אפשר לראות שיש המון פוטנציאל לקשר, כי אנחנו בדר"כ יכולים לזהות מאפיינים שקיימים אצל חברים שלנו ונסות לחפש אותם מאפיינים רק אדם ממין שונה

אם אדם הוא נוח לבריות והוא מסתובב עם אנשים עם סדרי עדיפויות בסיסיים דומים לשלו אני לא רואה סיבה שיהיה לו קשה ליצור קשר עם אנשים.

זה בעיקר תלוי בכלי קיבול ובסביבה - אם שניהם מתאימים - לא רואה סיבה שלא.

בגלל שזה לא מדע מדוייק אז אין קרטריונים ברורים - איזה גורם אתה רואה שיכול להפריע?

בגלל שאנחנו מוגבלים בזמן ומקום אז סביר להניח שאם יש בישיבה שלי 100 אנשים כמוני יהיה לי קשר ממש טוב רק עם 10 (נניח). אבל זה מה שאני צריך. לא צריך יותר.

ובכלל, אישה צריך רק אחת ;)

אינטואיציה?

אז באמת אין מה להתווכח.

באופן אישי אני מרגיש שיש הרבה אנשים שאם הייתי יותר בממשק איתם הייתי יוצר איתם קשר טוב אבל אין סיבה באמת. כי אני לא צריך.

יצא לי פעם שבחור מהישיבה שלא הייתי בקשר איתו נסעתי איתו פעם אחת באוטובוס וגילינו שיש בנינו דברים משותפים והרגשתי יותר קרוב אליו אח"כ (אנחנו בישיבה קטנה יחסית והכרנו אז זה קצת הפתיע)

אני לא רואה עדיפות להעדיף את הפרשנות של "עם השאר לא הייתי מצליח לקיים קשר טוב" על פני הפרשנות "רצף התרחישים בנינו לא נתן לזה לקרות בגלל מגבלות מרחק/זמן או צירוף מקרים שונה וסתם חוסר עניין שזה יקרה". 

הערכת מציאות היא גם נמדדת בהסבר שיכלי.

אבל אין צורך להעדיף באמת (כמו שאתה אומר, זאת תהיה ספוקלציה) אבל אפשר להתחשב ששניהם קבילות ולא לבחור באחת מהן על פני השנייה בגלל רגש שמאוד הגיוני שהוא שרירותי ביחס למציאות

געגוע.

אבל לא להגזים, שלא תגיעי לescape.

וברצינות, אין "אחד". את לא מחפשת מישהו שיופיע במופת שמימי. את מחפשת מישהו שטוב לך להקים איתו בית, כדי להקים איתו בית.

ועכשיו לכל השאלות ביחד:

את מקבלת הצעות. מאתיים, לצורך העניין. תשמעי על כל אחד במה מדובר, ותחליטי אם בא לך לפגוש אותו ולהקים איתו בית.

נגיד ירדו בסינון הזה מאה. לכל המאה שירדו את שולחת הודעה "קיבלתי הצעה אחרת שנראית לי מתאימה יותר במבט ראשון. מעריכה את הרצון לעזור. תודה!". אם יש ביניהם כאלה שאת לא בטוחה, תרגישי חופשי להוסיף "זה לא אומר שאסרב לחשוב על ההצעה שוב אם הוא תוצע בעתיד הקרוב או הרחוק".

מתוך המאה שנשארו, את בוחרת שרירותית עשרים. למה עשרים? כי קשה באמת לסנן מתוך מאה. ומה יהיה עם כל השמונים? את לא צריכה גבר חסר מזל.

לחלופין, זה לא חייב להיות ממש שרירותי - את יכולה להרשות לעצמך לפסול את כל ה"לא בא לי".

לכל אלה שירדו בסינון הזה, את שולחת הודעה של "נשמע מעניין אבל כרגע יש הצעה אחרת שנראה לי שיתאים לי יותר לנסות אותה. אז אנסה את זה קודם. אני דוחה את ההצעה הזאת פשוט כי יש משהו אחר שמרגיש לי אינטואיטיבית עדיף, לא שזה לא בסדר. מעריכה את הרצון לעזור. תודה רבה!"

ועכשיו נשארו עשרים, את קצת מנסה להבין מי מהם יותר מתאים לך, וככה מגיעה לרשימה די ברורה של מי יכול להיות רלוונטי יותר ומי פחות.

סיימת, כמובן שולחת הודעה מכבדת לכל אלה שאינם #1 ברשימה, ולמי שכן - את עונה בחיוב!

עכשיו את פוגשת את הבחור. האם הוא המיועד לך? אם הקב"ה גזר עלייך למצוא את בעלך בקלות (אבל ממש בקלות) אז כן. אם לא, אל חשש. דרך ארוכה לפנייך. אם טוב לך איתו, תמשיכי. רע לך, תיפרדי ממנו בכבוד ותחזרי לשלב הקודם.

מתי להחליט לנעול את הדלת ולעלות על המסלול המהיר? (ולרווקים מובגרים יותר - לעצור את הרולטה)

אחוז ניכר מהתחושות הבאות:

כיף לך בקשר, טוב לך איתו, את מעדיפה להיות בקרבתו מאשר בלעדיו, את מאמינה בו וסומכת עליו ומכבדת אותו - ומרגישה שגם הוא נוהג כך כלפייך. יש לכם סולם ערכים קרוב מספיק בשביל כבוד והערכה בין שניכם (יש אנשים שיכולים להסתדר רק עם מי שבדיוק כמוהם, יש כאלה שגם עם מישהו שונה מהם קיצונית), ובשביל שמסלול החיים שלכם יוכל להכיל את שניכם באותו בית (אם למשל את חייבת לגור במושב עם ריח של רפת והוא חייב את האספרסו של הבוקר בבית קפה בתל אביב, אז תחשבו טוב איך אתם מתארגנים).

יש עוד הרבה תחושות שקוראים להם בעברית "כשזה יהיה זה אתה תדע".

אם חלק מזה חסר, מתי לוותר? שאלה טובה. השאלה היא מה החלופה. אם את על אי בודד ואתם האיש והאשה היחידים, או שאת בת 50 וכבר אין לך מה להפסיד, ולא מה להרוויח מלחכות, זה אחרת מאשר אם את בת 19 והציעו לך מישהו שכרגע בכלא על שוד בנק ורוצה להתחתן איתך כשהוא יצא משם.

לא התייחסתי לשאלות באופן מפורט, אבל נראה לי שכיסיתי הכל. בהצלחה

טוב, עוד משהו שנראה לי חשוב.

חשוב להבדיל בין "חלומות", תוכניות לעתיד, ועוד ועוד.

אם למשל חשוב לך בחור שלומד תורה כל היום - למה?

האם בחור שלמד תורה כל היום ויצא לעבוד, הוא פחות בעינייך מבחור שיעשה את אותו דבר עוד שנתיים? ולמה? (את יכולה להגיד כן או לא, אבל את חייבת את התשובה לעצמך)

בקיצור, כל פעם שיש משהו שחשוב לך, תחשבי מה את מנסה לעשות עם זה. מה היעד, ולמה זה טוב לך. לא משנה כמה זה טפשי, כל עוד את שלמה עם זה ואת מודעת לזה שזה מה שאת רוצה, זה בסדר, כמובן כל עוד את מקבלת את המחיר של זה (להחליט בגיל 60 שאת מוכנה להתחתן רק עם בחור שהשם שלו בגימטריה בדיוק כמו השם שלך - זה בסדר אם ממש לא חשוב לך להתחתן)

1) על זה נאמר מה' אישה לאיש, אין לי מושג איך זה עובד בפועל, מניסיוני האישי בתור אחד שהיה בגישה שאפשר ליצור קשר עם הרבה אנשים אני יכול לומר לך שגם אם בפועל יש קלילות, כיף והתרגשות זה לא אומר הרבה כי יש אנשים שמגיעים לזה בקלות ומתוך מקום חיצוני. אומרים שזה יהיה זה אז תדעי, וזו תשובה מעצבנת מאוד, כנראה בגלל שהיא נכונה... 

2) אולי כדאי לברר על אחד שנראה לך שיש סיכוי טוב ולשאר לומר שאת כרגע יוצאת.

3) באופן אישי אני לא חושב שכדאי לפעול מתוך חשיבה כזו, לכן אני לא יכול לייעץ לך בנושא הזה. 

4) לא כדאי לך לבוא עם גישה של דרישות להיכרות, זה לא בריא לשני הצדדים...

כתבת "בגיל צעיר אומרים שאין צורך להתפשר, ושאני יכולה לדרוש כל מה שחשוב לי בבעלי" מה זה אומר אם לא שאת רוצה לבוא עם דרישות?

כמו שאמרתי ב3, אני לא מסכים עם הגישה הזו ולכן אני לא יכול לייעץ לך לגבי השאלה הזו...

1. אם כיף ויש חיבור ואהבה - כבר לא שואלים את זה ;) 

סמכי על עצמך שכבר תדעי, גם אם לא תדע להסביר.

זה בא בממילא, לא מתכננים את זה כזה בא. זה נטו חסד.

ולא צריך את 'אחד' יחיד דווקא... יכולים להיות הרבה 'אחד'ים.

2. יש לך אפשרות רק להרוויח. ממליץ לך לשנות דפוס חשיבה שיגרום לך להרגיש יותר טוב שאת מגיע למצב כזה.

שהוא אחלה מצב שבעולם. ממש צרות של עשירים.

3. את לא צריכה להיות מסופקת ממה שבעלך עושה, את צריכה להיות מסופקת ממה שאת עושה.

השאלה אם יש לך ולבעלך מטרת על משותפת.

כדי לחיות עם בנאדם 24/7 - צריך מטרת על משותפת.

נניח ומטרת העל היא עבודת ה' - "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו לשמיים".

כדי להיות עובד ה'/צדיק/וואטאבר אין צורך שהוא יהיה סופרסטאר בלימוד תורה או משהו אחר.

אולי את צריכה משהו אינטלגנט אבל זה גם כן לא קשור לכמה שעות הוא לומד ביום.

4. השיח שאת מציינת אותו הוא ממש ממש לא נורמלי וצריך להיות מודעים לכך.

אף אחד לא דורש בגלל שאף אחד לא מגיע שום דבר - הכל זה חסד נטו.

(יש שיר כזה של הרב ארוש - "לא מגיע לי כלום, לא מגיע לי כלום")

אין כזה דבר 'בחור יותר טוב' ו'בחור יותר טוב' - מסיבה פשוטה -

מה שחשוב בקשר זה לא הבחור או הבחורה - אלא הדינמיקה בניהם ("שכינה בניהם").

ולכן קשר זה משהו שמתחזקים ועובדים עליו כל הזמן.

לפני שמכירים בנאדם, תופסים אותו כאוסף של נתונים.

אבל אחרי שיש הכירות מעמיקה - הוא הרבה מעבר לזה

ולכן הנתונים לא משנים בכלל. 

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳