לא מהכיוון של ההשוואות, אולי לפעמים כן, אבל אני מנסה ללכת אחורה ולהבין את הנקודות שאם הייתי בוחרת/נוהגת אחרת בהן הייתי אדם אחר היום, ומפה לשם- עם הרבה פחות מורכבויות ומשום כך אולי נשואה פלוס 2 (המקסימום שהייתי מספיקה אם וכאשר לדעתי... חח)

לי מהמקום שלי באמת לפעמים מאוד קשה עם זה. אבל זה פחות קשור לנקודה של "אם הייתי... אז הייתי נשואה היום באושר"

המחשבות שלי יותר סובבות בדבר עצמו שאחת ההשלכות שלו היא שאני לא נשואה. יש השלכות אחרות הרבה יותר בסיסיות שקודמות לגיל נישואין.

מה מרגיע אותי?

הידיעה שגדלתי מהכל ואני מסוגלת לראות הרבה מעבר, היכולת שלי לנהל עם עצמי שיח פנימי שהתפתחה עם השנים דווקא בגלל כל המאורעות האלה שבמחשבה ראשונה הייתי רוצה למחוק מהרקורד שלי...

והאמת שמרגיע אותי שאני לא חלקה... כי אם הייתי לא הייתי מורכבת. ואם כן האם חיי היו חיים? לא חושבת שמתעוררת בי משיכה גדולה להיות עם ד.נ.א כמו כל מיני אנשים שהלך להם, בסה"כ מה שמושך אותי ותוקף אותי הוא החוסר שלי שהם כבר מילאו והקושי שלי לבנות שלב משמעותי חדש בחיים באותה קלות כמו שלהם... אני הייתי רוצה לבנות את השלב הזה כמותם? זה בכלל לא שאלה של רוצה. המציאות שלי אחרת... והדיוק שלי הוא אחר.

אז אשרי שזכיתי, לואשריך שזכית, ואשרי כל מי שעומד במקומו וכבודו במקומו מונח. השביל שלי נסלל כנראה בשביל בלי שביל... זה מה שמדויק בשבילי...

ובאמת ברור שלא כל התקדמות שלי היא התקדמות בכיוון הזה, וגם מי אמר שהתקדמות?

אני דיברתי מתוך ההתמודדות שלי- והיא שאני לא קונבנציונלית באופן מוגזם, ולא מצליחה להשתחרר מזה לתוך קטגוריות מוגדרות של בחורים... ואין טעם ככ להרחיב בזה. 

זה מביא אותי המון למחשבה של "אם הייתי טיפוס חלק יותר... איך הייתי נראית היום?" או גם לפעמים לתהות מה במורכבות שלי שייך לבחירות שלי מהעבר ומה פשוט קיים כ"בילד אין"...

השאלה שלך לפי איך שאני מבינה עכשיו קשורה יותר לקשרים ספציפיים ובזה אני גם תוהה...

אבל נראה לי שהחלוקה היא בין נתון לשינויים/לא.

ברור שלא כל הבחירות שלנו נכונות וצריך לחשוב ברצינות לפני החלטה שהיא אולי שגויה, אבל אם כבר בחרתי והתגלגל שאא לשנות- אז זה המצב ואסור לדעתי לחשוב על זה. זה גם סתם מכניס אותך ללופ שלא יתן לך להסיק את המסקנות להבא..

חוץ מזה שהמחשבות האלו הרבה נובעות אצלי מתוך איזו הלקאה עצמית שלא לצורך- אם משהו הפריע לי לאורך קשר של חודשים- אז יש סיכוי גבוה שהדבר הזה באמת רציני- בעיקר כי אני טיפוס שמפחד לחתוך ומעדיף שהצד השני יעשה את זה...

המחשבה הזאת הרבה מגיעה דוקא כי הוא התחתן בסוף ואני נשארתי כדי לשחק בלבט הזה שאין לו תכלית, אז למה זה טוב??

אבל קורה מצב אחר שכן יש מקום לשנות כשידוע לך שהצד השני עוד רלוונטי ומתעוררות בך ספקות... אני מכירה זוג כזה באופן אישי.. פשוט 2 הצדדים התבגרו ובחנו מחדש את הסיבות לסיום הקשר, הגיעו למסקנה נכונה והתחתנו.. הזוג הכי מתוק שאני מכירה

אז-

דבר ראשון אני לא חושבת שיש איסור להיות לא רגוע...

ויש דבר כזה שדברים הולכים אצל אדם מסויים באופן לא חלק וקל. אז תזרום עם זה שזה כך והשלב הכי ראשוני לא להתנצל בפני אחרים או עצמך שאתה "לא הצלחת"

שלב ב'- חייבת להיות סיבה לחריקות שלך- אז תרגיע את עצמך בזה שתדבר עם עצמך על זה- הכי ישיר וחותך וקצת פוגע שיש. אח"כ תשים פלסטר איפה שחתכת יותר מדי... ואין סיבה לא להיעזר באיש מקצוע שיעזור לך לעבור תהליך. גם אם אתה אדם מאוד מודע ואפילו דווקא אם אתה מפותח בתחום התוך אישי...

מרגיע אותי לכתוב את זה. לא בשיר ובלי חרוזים וקלישאות. לחזור לאיזו נקודת זמן שכואבת לי- להתחיל מהעובדות, להמשיך במתקפה, להתקדם להשלכות ולסיים באיך הנקודה הזו בחיי הפכה אותי לאדם טוב יותר או מורכב  יותר, או דווקא איך ההארה שהאירה בי עכשיו על אותה נקודה תהפוך אותי לבנאדם טוב יותר.

לפעמים אני מעדיפה לכתוב כבן במקום כבת כדי שהדברים יזרמו, או גוף שני, או כמו רשימת מכולת.

הגעת לנקודת סיכום? תתפלל אותה. אני פשוט מתפללת את הדברים.. אפשר לקרוא לזה להתבודד אבל זה יבריח מי שלא ברסלבר, ואני לא. אני הייתי קוראת לזה התבוננות עם הקב"ה. תפילה מרגיעה אותי כתפילה ועוד יותר כשהיא באה מתוך התבוננות. ב"הצלחה!!

כי לפעמים ניראלי שתמיד בכל סיום של קשר אחרי שעובר קצת זמן ומתנתקים מהרגש כמעט תמיד אנשים יראו את: "למה הקשר הזה היה לא טוב ולא נכון ולא מדוייק" כשבדיעבד הוא יכל לעבוד ועל כל קשר שמסתכלים אחורה אפשר לראות את הדפקות... 

במיוחד בגלל שאתה היית הצד שהיה פחות בטוח, מעניין שאצלך דווקא המבט אחורה הוא אחרת. 

אמנם יש לי בחירה חופשית וסביר להניח שכן קלקלתי בדיעבד, אבל בלי "הקילקולים" האלו לא הייתי מי שהייתי אז, ולא הייתי הופך להיות מי שאני היום.

כל הדברים שעברתי לימדו אותי וגרמו לי להיות אדם טוב יותר, לפחות מבחינתי. השגתי ב"ה תובנות מדהימות וחשיבה אחרת ממה שהייתה לי בזמנו, וזה גם קירב אותי יותר לה'.

לכן אין לי ספק שהכל מהשגחת ה' בעולם שכפי שנאמר "חוסך שיבטו שונא בנו" - הוא לא חסך ממני את "הכאפות" בדרך, והכל כדי לחנך אותי ולכוון אותי לדרך הנכונה, וברוך ה' אני אדם מאוד ביקורתי כלפיי עצמי ולכן אני תמיד שואף לתקן את עצמי עוד ועוד, אז הבנתי מה קרה והתחלתי לעבוד על הדברים שפעלתי בהם בצורה לא נכונה לדעתי.

לכן, גם אין לי ספק שמעבר להשגחת ה', הכל באמת לטובה מלמעלה! וה' הוליך ומוליך אותי דרך שעל פניו נראתה לי קשה מנשוא ברגעים מסויימים, ואולי גם עדיין, אבל בסוף יהיה טוב ואני אשמח, והוא פשוט מכין לי את מה שמגיע לי, הוא יודע מה הכי טוב בשבילי ומה מחכה לי בסוף - הוא רואה ממבט "על" בזמן שאני רואה רק "מה היה ומה כרגע".

ולכן לדעתי פה בדיוק נבחנת האמונה, גם ברגעים שטוב ובייחוד ברגעים שרע.

איך שלמה המלך החכם מכל אדם אמר "עת לבכות ועת לשחוק" ו - "טוב אחרית דבר מראשיתו"  - בסוף אנחנו נבין שהכל היה לטובה

מעבר לכך, אני חושב שאם אני מערער על כך אז אני מערער על השגחת ה' בעולם.

בסופו של דבר "אין אדם נוקף אצבע אלא אם גזרו על כך מלמעלה". זה האדם שהייתי אז וכך חשבתי לפעול, גם אם טעיתי, את הטעות הבנתי רק אחר כך. התיקון עצמו היה חייב לקרות בעקבות הטעות.

קשה להגיד את זה בעוצמה כזו, אבל לדעתי גם אם אתה חושב "שפספסת" מישהי בדרך, אז לא, היית אמור ל"פספס" אותה, ככה ה' גזר, לפחות על פי מצבך הנוכחי אז, ואם היא באמת שלך ותיקנת בזמן אז היא תהיה שלך. ואם לא, אז לא. ואלו חשבונות שמיים, לא בידינו. לחיות בעבר ו"לבכות על חלב שנשפך" רק יגרום לנו צער וימנע מאיתנו להתקדם, זו בבחינת מחסור באמונה. צריך פשוט לסמוך על ה' שהכל לטובה והכל מהשגחתו. פשוט אמונה(אבל בעצם לא כל כך פשוט נכון?! זו עבודה עצמית...ולא כזו פשוטה)

כי ממש לא, היו לי נפילות, והמון, וגם חשבתי "מה אם"  ו- "למה" ועוד ועוד...וזה הכי הגיוני, אנחנו בני אדם, כשרע לנו וקשה לנו זה טבעי כל כך ליפול לזה, ויש תקופות רעות וקשות. אבל מה שחשוב זה כל פעם לקום ולהתגבר ולדעת שאנחנו לא לבד ויש מישהו אתנו שעושה הכול לטובה בשבילנו גם אם בראיה הצרה שלנו זה נראה כל כך רע כרגע.

כי אני מזהה שזה בדר"כ נובע אצלי ממקום לא חיובי

שמחשבות זרות בשעת התפילה דורשות תיקון. התיקון שלהן הוא הסחת הדעת מהם עצמה והתרכזות בתפילה ואז מתקנים את עצם המחשבה הרעה. היה לי ממש כיף שראיתי את זה לראשונה. זה מראה שמחשבות הללו הם לא סתם. יש עניין מיוחד להתעלם מהם ולא צריך לחוות רגשות אשמה שהם עולות. אולי הם עולות כדי להגיד לנו שאנחנו לא צדיקים כמו שאנחנו נוטים לחשוב לפעמים. 

כדאי לקחת את הדברים הללו לכל מחשבות רעות ולאו דווקא לתפילה.

אדם חכם אמר לי פעם שאם לאדם עולה הרהור עבירה - זה באמת לא בשליטתו.

אבל שנייה אחרי שזה עולה - זה כבר בשליטתו מה לעשות עם העובדה הזאת.

ככה בכל מחשבה.

איך אני יודע שהיא נובעת ממקום לא טוב?

שבאה הרגשה של רפיון אחריה

בכלל, למה לעסוק בעבר כשלעצמו? מה זה מועיל?

כי הנפש שלנו נמשכת באופן טבעי כי הם ממלאים לה צורך כלשהו.

זה שזה טבעי לנו זה לא אומר שזהמ מועיל

אם זה מביא רפיון וזה מחליש זה זר מבחינתי. לא רצוי.

זה רצוי מתי שזה עולה אבל לא אחרי.

אם זה עלה כנראה יש לזה משמעות כלשהי

אין לי מושג מהי

שבאמת מפנימים שהמחשבות הללו לא תואמות את המציאות ולא אומרות כלום וישמחשבות טובות יותר שכדאי להתמלא מתכום זה הרבה יותר בקלות

כן הייתי רוצה לחזור אחורה ולהתנהל אחרת בתקופות מסוימות בחיים שלי, אבל זה לא בהקשר של שידוכים!!

לא הייתה לי מטרה להתחתן צעירה (רציתי אבל זה לא היה מטרה) או בכללי פשוט נטו להתחתן. הייתה לי מטרה למצוא בחור שיתאים לחלומות שלי ולבית שאני רוצה להקים. כי בלי זה אין לי משמעות... אין לי עניין סתם להתחתן ולוותר על מי שאני.

ולא מעניין אותי איפה שאר העולם ביחס לזה. כלומר נשואים פלוס פלוס, כי האושר שלי לא תלוי בזה בכלל... 

מבחינת התפתחות נפשית ורוחנית, קצת עצוב להגיד, אבל אני חושבת שבתור רווקה יש יותר פריוילגיה להתפתח שם. 

ונקודה אחרונה- במסע הזה גיליתי הרבה דברים על עצמי ועל חיבורים. לא יודעת אם הייתי יכולה להגיע לזה אם הייתי מתחתנת מוקדם. 

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳