ההורים שלי לא הכי זורמים איתי בקטע הזה..ולא שיש להם משהו נגד הפגנות נגיד, אבא שלי הלך להפגנה של אהוביה ז''ל והפגין והכל, אבל שזה מגיע אלי הם פתאום נגד😒
בעיקרון בקטע של ההפגנות אני יכולה להבין אותם (אפילו שאמרתי להם שאני עם מדריכה שלי שבשירות וניהיה בצד וזה..)
אבל בכללי אני מרגישה שהם לא מתלהבים מהרעיון של לעשות משהו באופן כללי...סתם נגיד שאלתי אותם אם אפשר שסתם כזה נכין אני ואחים שלי שלט לפולארד ונשלח לאיזה יוזמה כזאת שעשו. הם אמרו כזה רעיון יפה..אולי אחר כך...ואז גם לאחים שלי הקטנים אין כח וזה מתסכל ברמותתת
כל פעם שאני רוצה לעשות משו שכזה יחסית משמעותי הם סוגשל דוחים אותי ....ואני כן רוצה לעשות משהו לפני גיל 18...יש המון דברים שאפשר לעשות מגיל 14..
אז ללמוד כבר נטחן המוח ועם חברות פחות פרקטי כרגע ומה נשאר? להיות בטלפון או לעשות משו מועיל. משו מועיל אם לא בקטע (גם לא סתם להכין איזה ציור לחיילים עם אחים שלי. וזה ממש לא שהם נגד הם סתם לא יתחילו ויזרמו ויגידו כזה לאחים שלי יאללה וזה..)
מה נשאר? להיות בטלפון...עזבו את זה שכבר אין לי עצביים אח"כ עוד מתלוננים שאני כל היום במסך....כאילו מה לעזעזל אתם רוצים שאני יעשה??!!!
אופפ **מבואסת ברמות**








