הכי כיף להכין לבד.. - לקראת נישואין וזוגיות

ומציעה- משחקי קלפים למיניהם

כמובן להביא חומרים מתאימים

למה שלא להתחתן על סמך הנתונים הטובים שמצאת בו ולשחק אחרי החתונה?

אם רוצים חוויה, אפשר לשבת ולדבר וללכת למקום נחמד ולהרגיש שנהנים ביחד. 

דעתי האישית, אני חושב מכמה סיבות שזה לא דבר טוב

וזה עשוי דווקא להזיק לנפגשים - כמה שזה מרגיש כיף

שבוודאות מהשלב שבו יודעים מה הכיוון ועובדים רק על הרגש, "זה הזמן לעשות שטויות יחד" (זה היה הניסוח), ובעברית פשוטה - משחקים וכדומה.

ולדעתי יש לזה מקום גם לפני כן, תלוי באופי הקשר.

לא הכל חייב להיות רציני. היעד הוא להתחתן, ואם חוסר רצינות יכול לעזור - משתמשים גם בו

ואולי הם התכוונו קצת יותר לצחוק יחד וכו'

משחקים נשמע לי קירבה יתרה מידי (ואחרי זה נפתחים פה שרשורים שקשה לשמור נגיעה)

נכון, לא הכל צריך להיות רציני,

אבל אחרי הכל צריך לבנות את האהבה אחרי החתונה ולא להקדים אותה כמן שנהוג אצל אלו שרחוקים מהתורה.

נ.ב.

זה דייט שלישי, אז נראה לי שגם ככה זה לא הזמן, גם לשיטת אותם אנשים.

יש לך הרבה הנחות יסוד שאני מרשה לעצמי לערער עליהן.

לא מסכים עם הדברים שאתה אומר ולא עם הדרך שאתה מציג את זה

אני לא בא לקנטר ח"ו

אבל לכל אחד יש מישהו שהוא מכבד שאמר כך וכך, ודעות שהוא מרשה לעצמו לחלוק עליהן

זה לא ראיה שהוא צודק או טועה.  אין לי מה לעשות עם זה.. סורי

אתה חושב שזה משהו של אנשים שרחוקים מדרך התורה. באמת, זאת אמירה כל כך לא נעימה לשמוע.

יש אנשים ששומרים על הכל, לא מדברים עם בנות בכלל, ובכל זאת, מבינים שאם בחורה צריכה (והרבה פעמים גם בחור צריך) לבנות רגש לפני החתונה, אז המגמה צריכה להיות להתיר מה שמותר ולא לחפש להרחיק. אם בעיניך מספיק לצחקק על הספסל, אז זה מצוין, ואולי תמצא מישהי שבשבילה זה מספיק ויהיה לכם טוב ביחד. אבל יש הרבה שבשבילם זה לא מספיק. ובחור שיחשוש שאולי זה לא דתי מספיק, ימצא את עצמו שוב ושוב לבד. אם היה מדובר על משהו מובהק, או אסור, הייתי מקבל את דבריך. אבל שנינו מודים שצריך לבנות רגש וקרבה. אתה חושב שמשהו מסוים מספיק, אני חושב שמותר וראוי גם יותר מזה כי זה נצרך.

אתה קובע קביעות עובדתיות לגבי מה נצרך כדי לבנות רגש שמאפשר חתונה, ולפי זה קובע קביעות ערכיות, שמי שעובר על זה הוא לא בסדר. ולכן דבריך מאד הפריעו לי.

אלא שההנהגה עצמה לצאת ולבלות כדי להתקרב עוד ועוד ועוד...  לפני חתונה

זה בא מאלו שרחוקים מהתורה.  איפה אני טועה?

ואני פשוט לא רואה הבדל בין זה לבין משחק משותף בפגישות..

זה נראה לי בדיוק אותה טעות

כמו אותם אלו שבטוחים שלפני שמתחתנים צריך לצאת ולבלות כדי להתחבר ולהרגיש שמתאימים 

ככה גם פה. 

כי תכלס משחק לא מוסיף באמת הכירות מיוחדת הוא יוצר לדעתי קרבה ששמורה לזוג שכבר מותרים אחד לשני.

וחבל שהוא באמצע דיון אקראי.

יש תפיסה אחת, שלפיה אנחנו מחפשים התאמה. יש קריטריונים מסוימים, ואנחנו בוחנים את ההתאמה עם דמויות שונות עד שנצליח למצוא מי מתאים. ואז שלב ההיכרות נועד בעצם לבחון את זה, ואחרי שמסיימים לבחון את זה מחליטים שמתתחתנים.

יש תפיסה שניה, שלפיה אנחנו מחפשים דמות שאפשר לבנות איתה זוגיות, כדי לבנות איתה זוגיות. והדרך הכי הגיונית לעשות את זה היא לחיות בזוגיות מסוימת - כלומר, לבנות רגשות בין הצדדים - ואז כשיש מספיק קרבה בין הצדדים אפשר להתחתן.

(יש תפיסה שלישית, שכנראה אופיינית לחז"ל ובני דורם, והיא שלכל אשה יש סט תכונות מסוים, ודורשת תנאי מחיה מסוימים, והגבר הולך ומחפש אשה שהוא אוהב את סט התכונות שלה ומוכן להתחייב לתנאי המחיה שהיא דורשת.)

בקיצור, אני מבין שאתה שייך לתפיסה הראשונה. וזה לגיטימי.

אבל חשוב לזכור:

1 המון אנשים שייכים לקבוצה השניה, וזה גם לגיטימי, ואם אתה מחפש אשה ששייכת לקבוצה הראשונה, צמצמת אופציות (וזה לגיטימי)

2 יכול להיות שגם אצל הקבוצה הראשונה, בעצם הם מתכוונים לקבוצה השניה והם פשוט לא מוכנים לספר לעצמם את זה. לדעתי נפוץ מאד. "האשה הזאת מתאימה לי" הכוונה היא בסך הכל "כשאני בחברתה נעים לי". וזה אומר שאם אתה מחפש מישהי שהיא באמת בקבוצה הראשונה אז ממש צמצמת אופציות.

3 לפעמים גם אם בשכל יודעים שמתאים קשה לאדם להביא את עצמו לחתונה. נדירים האנשים שיכולים להביא את עצמם להתחתן רק לשם שמיים, ונדירים האנשים שיוכלו לנהל זוגיות בריאה כאשר החתונה שלהם היא אך ורק לקיים את רצון הבורא לשם שמיים. זה פשוט לא ילך, אלא אם יש לך גם מידות ברמת על, ואתה גם צדיק נשגב, וגם אשתך באמת מיוחדת. אבל אם לא, אז כנראה ההתקרבות תצטרך להיות הדרגתית. במיוחד בחברה לא מעורבת, עם בחורה שלא רגילה לדבר עם בנים - אתה באמת רוצה לסגור אותה בבית עם גבר אחרי שמעולם לא דיברה עם בנים? ברור שיש חברות שבהן זה מצליח (ואני עוד מאמין להם שזה מצליח. יש כאלה שלא), אבל זה כי הן חיות במודעות הזאת. לדעתי הקבוצה שמכילה אנשים מקהילת גור שכותבים כאן בפורום היא לא קבוצה גדולה. בקיצור, לדעתי לא הגיוני לצפות שכל רמה של קרבה תיווצר רק לאחר החתונה. בדרך כלל המשמעות היא שלא תהיה חתונה ולא קרבה.

לדעתי משחק משותף לא מועיל בעניין הזה ולא נותן שום סימולציה של זוגיות

אלא רק שובר את הקרח בעניין הצניעות.  שזה שמור לזוג שמותרים אחד לשני..

לדעתי הדרך היא אחרת. 

המציאות שאני מכיר היא אחת, המציאות שאתה מכיר היא אחרת.

לא חושב שאפשר לגזור מסקנות ערכיות במצב כזה.

שקליעה למטרה זה הכרחי לבדיקת התאמה? 

או שזה לא קרבה יתרה?

רמת הקרבה שזה יוצר

והתועלת שזה מביא

בעיני זה מביא לרמת קרבה של אנשים שמכירים אחד את השני, מאפשר להתנהל בצורה משוחררת ובלי מתח של ראיון עבודה, מאפשר אווירה שמחה יותר. שום דבר שקשור לחוסר צניעות. פשוט דרך להכיר את האדם בצרה טבעית ולהתחבר לדמות האנושית שלו ולא לדמות המתוחה והלחוצה של מישהו שהגיע לבדיקת התאמה.

והתועלת שזה מביא, אצל הרבה אנשים, לא תגיע מסיפורי "מה עשיתי בשירות לאומי" על ספסל בגן סאקר.

כמובן קליעה למטרה היתה דוגמה אקראית. בעיני טניס שולחן הוא דוגמה טובה גם כן. כל דבר שמשכיח ממך את זה שאתה בראיון עבודה.

ובבקשה, די עם הניסוח של "הכרחי לבדיקת התאמה". בדיקת התאמה זה מה שאתה עושה כשאתה בוחר צבע לסלון שיתאים לצבע של הספה, לא אשה להתחתן איתה.

אם אתה מסכים איתי שהקשר לפני אירוסין ולפני חתונה מטרתו לבנות רמה מסוימת של אמון וקרבה שתביא את שני הצדדים לרצות להתחתן, אז הקריטריון לא צריך להיות "האם זה מועיל (הכרחי!) לבדיקת התאמה"

אם ניקח לדוגמא את מה שחכמים אמרו "שחוק וקלות ראש מרגילים לערוה"

ואתה תגיד אני ראיתי בנים ובנות שלא נכשלו. 

אתה לא יכול לדעת מה קורה שם בלב שלהם ולאן זה מוביל.

והתועלת, איך אתה מוכיח את זה? 

אוקיי סבבה, אבל יצירת אמון לא קשורה למשחקים ביחד

אפשר לדבר או קצת לצחוק יותר. אבל יש דברים שהם מעבר (אח"כ אתה בעצמך רואה פה שרשורים של "אנחנו מאורסים ונכשלים בשמירת נגיעה")

מדובר כאן בשניים שנפגשו פעמיים שלש, והם רואים שהקשר מתקדם.

אצל הרבה אנשים בשלב הזה כבר מתחילה להתגבש ההחלטה, וכל השקעה בקשר תהיה השקעה בבניה של הרגש שמאפשר חתונה.

מה שקורה בלב שלהם ולאן זה מוביל? הם רוצים להתחתן עם מי שהם פגשו... זאת המטרה, לא? במקום שאחרי חודש של פגישות משמימות על ספסלים וסיפורים מיותרים הם יצטרכו להחליט החלטה ש"טוב נו צריך להתחתן".

אם יש מישהו שמרגיש שאצלו זה גורם לקרבה גדולה מדי, שלא יעשה. לא אמרתי שזה חובה. אבל אתה טוען שזה אסור.

איך אני מוכיח את התועלת? שב עם שני אנשים שאתה לא מכיר, עם האחד תשחק כדורגל ותדבר על החיים, ועם השני רק תדבר. תראה עם מי תרגיש יותר בנוח.

הם אסורים אחד על השני..  

וכשזוג כבר מרגישים שעוד מעט הם מותרים- זה עוד יותר יכול להכשיל והאש בוערת.

ובאמת אני שואל,

מאיפה הגיע הרעיון הזה? הוא בא מאיזה קהילה של יראי שמים או שהתחיל משולי המחנה?

אם מדברים ועל הדרך צוחקים יחד, זה בהחלט הרגשה שכיף יחד, ואני ארגיש מאד נוח עם הבחורה.

זה לא פגישות משמימות בכלל. 

מי אמר שהרגש הזה שנוצר ממשחק הוא זה שמאפשר חתונה בכלל?  

זה בדיוק לדעתי הטעות שדיברתי עליה קודם, (ויש מחמירים לגור ביחד ולעשות הכל וזה הרגש הנצרך לחתונה. לך תוכיח להם שלא... ככה שזה לא מדד ל-מה כן טוב) 

במילים "אתה לא יודע מה יש בלב שלהם"

אני התכוונתי שאמרת שזה לא גורם לקרבה יתרה ובשבילך זה מציאות כי זה מה שאתה רואה

אז זה לא ככה, יש דברים מתחת לפני השטח.  

בגדול כן, לדעתי זה באמת אסור, כל עוד לא יוכיחו אחרת.

אני מרגיש שאני לא מצליח לנסח טוב ומסודר את הטענות בצורה שתנקז את הדיון לנקודת המחלוקת ואולי הסכמה או דיון רק עליו.  נהיה לי בלאגן בראש הכתיבה הארוכה הזאת חח

אז לא יודע אולי אני אפרוש ואסתפק במה שכתבתי עד עכשיו.

קודם כל, לא מעניין אותי מאין הרעיון הגיע. מדובר באנשים בוגרים, ולחנך אותם ייקח כמה שנים. אתה חושב שצריך לעכב חתונה כמה שנים עד שמקבלים את ההשקפה הנכונה? אני לא.

התפיסה שלך של "מותרים" ו"אסורים" היא מוזרה. ניקח לצורך העניין בחור שלא מדבר עם בנות בכלל, בחורה שבכלל לא מדברת עם בנים. אין לה שום חברים. שומרים על יחס רשמי בין בנים לבנות. לגעת זה משהו בלתי נתפס. כמובן, יכול להיות שבשלב מסוים מרגישים כל כך קרובים שרוצים לגעת. האידאל הוא שזה יקרה בדיוק ביום שבו מתחתנים. אבל בדיוק כמו שיש כאלה שלוקח להם יותר, יש כאלה שזה רץ מהר יותר. והם באמת לא יצטרכו דברים שיעזרו להם להתקרב.

וכל עוד יש אנשים שמרגישים שמשהו מסוים, שמותר על פי ההלכה ומקובל בציבור שבו הם חיים, יעזור להם להתקדם - אין לי שום עניין לחקור. מדובר בדבר מותר, למטרה חיובית. אם יבוא אלי אותו אדם וישאל "האם בשבילי זה חשוב כדי להיות שלם עם ההחלטה להתחתן", אני יכול לשבת איתו ולדון. אבל מי שמרגיש שזה כך, אין לי סיבה לחשוב שהוא משקר, ולכן אני חושב שמצוה לעזור לו, כל זמן שמדובר בדבר שמותר על פי ההלכה.

זה מאד מעניין, כי שוב, הם אסורים ואפשר להיכשל בקלות וצריך להיזהר 

ויש דברים שעלולים להביא למכשול.  וגם חכמי ישראל דיברו על זה והזהירו מהעניין..

אם זה הגיע מיראי שמיים, סבבה. אם זה הגיע מכמה חכמולוגים כנראה שזה צריך בדיקה. 

לא קשור להשקפה כאן.. השאלה על המעשה עצמו. אם הוא בעייתי צריך להמנע ממנו

אם זה אסור,

אז לא משנה מתי הם מתכננים לגעת אחד בשני, ואם הם רגילים במין השני או לא

כנראה שזה יגרום לרוחות להתחמם ואו שיכשלו או שיהיו על הסף. 

במונופול לא פתאום נפתח צוהר לנפש של השני. 

והיו לי ידידות בעבר (לצערי)

מה שכן,

מניסיוני זה כן גורם קירבה וקלות דעת שהיא כבר יותר מידי ולא נצרכת. 

אני אשמח לדעת אם יש רב שמקפיד בעניינים של צניעות שאומר שזה סבבה העניין הזה

בס"ד

כשמקלילים ומשחררים את האווירה הרבה פעמים יותר קל לדבר ולהיפתח. 

לא כולם מצליחים לעשות את זה באופן טבעי. 

אני לא נכנסת לפינת הרבנים בדיוק בגלל מה שאמרת- רב *שמקפיד* על צניעות. אני לא בטוחה מה זה רב שלא מקפיד על צניעות ולכן במחילה לא אכנס איתך לפינה הזאת. יש רבנים שמתירים, יש רבנים שלא, דיון הלכתי הוא מיותר כי זה סתם מלחמת מקורות. אין בעיה להתדיין על האם יש צורך ולמה, אבל המשפט האחרון שאמרת בעיניי מייתר כל דיון בכל תחום כמעט.

ועם כל הכבוד אם זה שובר את הקרח, יש הרבה דברים שיכולים לעזור בלהפתח

לא הכל מותר בגלל זה.

אני אשמח אם יש פה מישהי שמבין בעניין 

אולי @ד. ? יש לך מה לומר בעניין?

קבעתי שזה לא היה מקובל (כי זה באמת לא מקובל אם אנחנו הולכים בעקבות מסורת ישראל)

ותהיתי שמא זה מזיק - כתבתי שזו דעתי האישית

זה בכלל לא מקובל. מתי נהגו לשחק בדייטים? 

אז כן, מדובר ברבנים שאני מניח שתקטלג אותם לגמרי בקטגוריה של "מקפידים על צניעות".

כלומר, ברור לי שיש כאלה שמקפידים יותר מהם - ברסלב וכדומה, נשות שאלים, אנשים ששמים מחיצה בבית בין נשות המשפחה לגברי המשפחה.

אבל מדובר באנשים שבקהילה שלהם לא תמצא אף אחת שאיננה לבושה לפי ההלכה.

לרב שמקפיד על העניין של הרחקה בין המינים.. אצל צעירים

לפעמים הם יודעים שלאחד התלמידים שלהם יש חברה, אבל אף תלמיד לא שואל אותם כי הוא יודע מה התשובה שהוא יקבל.

אבל לא משנה,

גם ככה אני מחפש או ראיה או מרב שיהיה מוכר לי שיגיד את זה. 

או לפחות שאוכל לברר מי הוא.

תודה בכל אופן.

אז תשאל בפורום לא אנונימי

ממתי בכלל נהגו להיפגש לפני החתונה? (חוץ מה"יראנה" האומלל)

ממתי הפגישות האלו הפכו ל"דייטים"?

ממתי זה התחיל להמשך יותר משלושה ימים-שבוע?

אלא מה,

לא מטריד אותנו ממתי, אלא צריך לבחון את הדברים בעין אובייקטיבית.

אמת, ישנם משחקים ודיבורים וכדו' שלא מתאימים בין בן ובת שאינם זוג נשוי. אמת.

אבל יש דברים - שכן יכולים לבא בחשבון, כמו שאנו מבינים את הצורך בעצם הפגישות.

את הביקורת על דברים לא ראויים צריך להעביר "דוך" עליהם - לומר: דבר X לא מתאים בדייט.

אבל לשלול את כל מה שירצו לעשות בדייט חוץ מלשבת ולדבר, לא קביל.

למעשה באמת יש לתמוה - איך אנשים שמתרחקים מבני המין השני, שלא רגילים לשיחות ארוכות ועמוקות, לקרבת נפש.. מוכנים לשבת שעות ארוכות, לאורך תקופות ארוכות, ולשוחח, ולשוחח, ולשוחח, עד בלי די?

את התשובה לכך כבר ענה הגאון החזון איש - וכה אמר:

החיוב של ,אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה" איננו חיוב בעל מדד קבוע, אלא תמיד תלוי במצב.

כיום, כך אמר החזו"א על דורו, מחוייבים בשלוש פגישות מדין "עד שיראנה". כי זה המצב הנצרך היום בשביל לקבל החלטה נבונה בלב שלם.

על אותה דרך יש לנו להמשיך - שבדורינו, ובמצבינו (ובכל ציבור וציבור לפי טבעו ואופיו) X דייטים על פני X זמן - זה החיוב של עד שיראנה.

ממילא, יש לנו להבין שדברים אלו רלוונטיים גם לגבי צורת ההתנהגות בדייט, כל עוד שלא מדובר ממש על קלות ראש האסורה, אלא כן משחק או לא משחק, - אז כמוש אנו מבינים שניתן להיפגש "בשטח" ולא רק בלובי של בית מלון כנהוג בציבורים מסויימים, ולמרות שעל פניו הם צודקים - למה להתנהג בצורה "משוחררת"? אבל אנו יודעים - שזה נצרך, וזה מה שיוביל לקשרים וזוגיות בריאה. 

כך גם אנו יכולים להבין, שמשחקים כאלו ואחרים, או רעיונות של פעילות כזו או אחרת - יש בידם להועיל מאוד לכך.

שוב - לא כל משחק, לא בכל סיטואציה, וכו' וכו'. כל דבר צריך לשקול לגופו בלב כנה. אבל לשלול זאת לחלוטין על הסף - יכול להביא להרבה הפסד. 

אז אחרי כל הדברים היפים שאמרת... באמת.

מכיון שלא הכל מותר ויש גבול שאחריו זה "קלות ראש שאסורה"

או שיגידו לי שזה התחיל מיראי שמים, או שרב גדול אמר שזה מותר. 

אני חושב שמשחק של שאלות נניח, או קצת לשחרר ולדבר יותר פתוח זה סבבה - כי זה במסגרת של "עד שיראנה"

אבל סתם תופסת או ללכת ללונה פארק ביחד לדעתי זה כבר יכול להביא מכשול.

משעשע, אבל עדיין זוכרים שאנחנו נמצאים במסגרת בדיקת התאמה.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים

ולצערנו רוב המוזיקה היום (בין הפופ הרגיל ובין הפופ המזרחי) היא מטומטמת. בזכותה אתה מעריך יותר מוזיקה איכותית ונהנה ממנה...

השוני שיש בין הפופ המזרחי של היום לבין ימי תחילת ואמצע הז'אנר הזה- לפני עשרים שלושים שנה, בולט מאוד. כבר אין זכר היום למוזיקה שהיו עושים אז.
 

אבל גם היום מדי פעם יש הבלחות, אפילו מדהימות.

נניח פאר טסי הוא מאוד מוכשר, ומי שיסתכל מהצד לא יכול להבין איך מי שכתב והלחין את "מה יהיה מחר" מבזבז את הכשרון שלו על שירים טיפשיים.

אבל שמה הדור נמצא. תרבות רדודה ואנשים שנמצאים בבוץ רגשי, שצמאים לצאת משם ולהגיע לעומקים רגשיים ולקשר אמיתי, אבל הרבה פעמים לא באמת יודעים מה זה כי הם לא חוו את זה או לא מאמינים שיגיעו לזה.

השיר הראשון חסום לי🤭 והשני לא

נכון