הכי כיף להכין לבד.. - לקראת נישואין וזוגיות

ומציעה- משחקי קלפים למיניהם

כמובן להביא חומרים מתאימים

למה שלא להתחתן על סמך הנתונים הטובים שמצאת בו ולשחק אחרי החתונה?

אם רוצים חוויה, אפשר לשבת ולדבר וללכת למקום נחמד ולהרגיש שנהנים ביחד. 

דעתי האישית, אני חושב מכמה סיבות שזה לא דבר טוב

וזה עשוי דווקא להזיק לנפגשים - כמה שזה מרגיש כיף

שבוודאות מהשלב שבו יודעים מה הכיוון ועובדים רק על הרגש, "זה הזמן לעשות שטויות יחד" (זה היה הניסוח), ובעברית פשוטה - משחקים וכדומה.

ולדעתי יש לזה מקום גם לפני כן, תלוי באופי הקשר.

לא הכל חייב להיות רציני. היעד הוא להתחתן, ואם חוסר רצינות יכול לעזור - משתמשים גם בו

ואולי הם התכוונו קצת יותר לצחוק יחד וכו'

משחקים נשמע לי קירבה יתרה מידי (ואחרי זה נפתחים פה שרשורים שקשה לשמור נגיעה)

נכון, לא הכל צריך להיות רציני,

אבל אחרי הכל צריך לבנות את האהבה אחרי החתונה ולא להקדים אותה כמן שנהוג אצל אלו שרחוקים מהתורה.

נ.ב.

זה דייט שלישי, אז נראה לי שגם ככה זה לא הזמן, גם לשיטת אותם אנשים.

יש לך הרבה הנחות יסוד שאני מרשה לעצמי לערער עליהן.

לא מסכים עם הדברים שאתה אומר ולא עם הדרך שאתה מציג את זה

אני לא בא לקנטר ח"ו

אבל לכל אחד יש מישהו שהוא מכבד שאמר כך וכך, ודעות שהוא מרשה לעצמו לחלוק עליהן

זה לא ראיה שהוא צודק או טועה.  אין לי מה לעשות עם זה.. סורי

אתה חושב שזה משהו של אנשים שרחוקים מדרך התורה. באמת, זאת אמירה כל כך לא נעימה לשמוע.

יש אנשים ששומרים על הכל, לא מדברים עם בנות בכלל, ובכל זאת, מבינים שאם בחורה צריכה (והרבה פעמים גם בחור צריך) לבנות רגש לפני החתונה, אז המגמה צריכה להיות להתיר מה שמותר ולא לחפש להרחיק. אם בעיניך מספיק לצחקק על הספסל, אז זה מצוין, ואולי תמצא מישהי שבשבילה זה מספיק ויהיה לכם טוב ביחד. אבל יש הרבה שבשבילם זה לא מספיק. ובחור שיחשוש שאולי זה לא דתי מספיק, ימצא את עצמו שוב ושוב לבד. אם היה מדובר על משהו מובהק, או אסור, הייתי מקבל את דבריך. אבל שנינו מודים שצריך לבנות רגש וקרבה. אתה חושב שמשהו מסוים מספיק, אני חושב שמותר וראוי גם יותר מזה כי זה נצרך.

אתה קובע קביעות עובדתיות לגבי מה נצרך כדי לבנות רגש שמאפשר חתונה, ולפי זה קובע קביעות ערכיות, שמי שעובר על זה הוא לא בסדר. ולכן דבריך מאד הפריעו לי.

אלא שההנהגה עצמה לצאת ולבלות כדי להתקרב עוד ועוד ועוד...  לפני חתונה

זה בא מאלו שרחוקים מהתורה.  איפה אני טועה?

ואני פשוט לא רואה הבדל בין זה לבין משחק משותף בפגישות..

זה נראה לי בדיוק אותה טעות

כמו אותם אלו שבטוחים שלפני שמתחתנים צריך לצאת ולבלות כדי להתחבר ולהרגיש שמתאימים 

ככה גם פה. 

כי תכלס משחק לא מוסיף באמת הכירות מיוחדת הוא יוצר לדעתי קרבה ששמורה לזוג שכבר מותרים אחד לשני.

וחבל שהוא באמצע דיון אקראי.

יש תפיסה אחת, שלפיה אנחנו מחפשים התאמה. יש קריטריונים מסוימים, ואנחנו בוחנים את ההתאמה עם דמויות שונות עד שנצליח למצוא מי מתאים. ואז שלב ההיכרות נועד בעצם לבחון את זה, ואחרי שמסיימים לבחון את זה מחליטים שמתתחתנים.

יש תפיסה שניה, שלפיה אנחנו מחפשים דמות שאפשר לבנות איתה זוגיות, כדי לבנות איתה זוגיות. והדרך הכי הגיונית לעשות את זה היא לחיות בזוגיות מסוימת - כלומר, לבנות רגשות בין הצדדים - ואז כשיש מספיק קרבה בין הצדדים אפשר להתחתן.

(יש תפיסה שלישית, שכנראה אופיינית לחז"ל ובני דורם, והיא שלכל אשה יש סט תכונות מסוים, ודורשת תנאי מחיה מסוימים, והגבר הולך ומחפש אשה שהוא אוהב את סט התכונות שלה ומוכן להתחייב לתנאי המחיה שהיא דורשת.)

בקיצור, אני מבין שאתה שייך לתפיסה הראשונה. וזה לגיטימי.

אבל חשוב לזכור:

1 המון אנשים שייכים לקבוצה השניה, וזה גם לגיטימי, ואם אתה מחפש אשה ששייכת לקבוצה הראשונה, צמצמת אופציות (וזה לגיטימי)

2 יכול להיות שגם אצל הקבוצה הראשונה, בעצם הם מתכוונים לקבוצה השניה והם פשוט לא מוכנים לספר לעצמם את זה. לדעתי נפוץ מאד. "האשה הזאת מתאימה לי" הכוונה היא בסך הכל "כשאני בחברתה נעים לי". וזה אומר שאם אתה מחפש מישהי שהיא באמת בקבוצה הראשונה אז ממש צמצמת אופציות.

3 לפעמים גם אם בשכל יודעים שמתאים קשה לאדם להביא את עצמו לחתונה. נדירים האנשים שיכולים להביא את עצמם להתחתן רק לשם שמיים, ונדירים האנשים שיוכלו לנהל זוגיות בריאה כאשר החתונה שלהם היא אך ורק לקיים את רצון הבורא לשם שמיים. זה פשוט לא ילך, אלא אם יש לך גם מידות ברמת על, ואתה גם צדיק נשגב, וגם אשתך באמת מיוחדת. אבל אם לא, אז כנראה ההתקרבות תצטרך להיות הדרגתית. במיוחד בחברה לא מעורבת, עם בחורה שלא רגילה לדבר עם בנים - אתה באמת רוצה לסגור אותה בבית עם גבר אחרי שמעולם לא דיברה עם בנים? ברור שיש חברות שבהן זה מצליח (ואני עוד מאמין להם שזה מצליח. יש כאלה שלא), אבל זה כי הן חיות במודעות הזאת. לדעתי הקבוצה שמכילה אנשים מקהילת גור שכותבים כאן בפורום היא לא קבוצה גדולה. בקיצור, לדעתי לא הגיוני לצפות שכל רמה של קרבה תיווצר רק לאחר החתונה. בדרך כלל המשמעות היא שלא תהיה חתונה ולא קרבה.

לדעתי משחק משותף לא מועיל בעניין הזה ולא נותן שום סימולציה של זוגיות

אלא רק שובר את הקרח בעניין הצניעות.  שזה שמור לזוג שמותרים אחד לשני..

לדעתי הדרך היא אחרת. 

המציאות שאני מכיר היא אחת, המציאות שאתה מכיר היא אחרת.

לא חושב שאפשר לגזור מסקנות ערכיות במצב כזה.

שקליעה למטרה זה הכרחי לבדיקת התאמה? 

או שזה לא קרבה יתרה?

רמת הקרבה שזה יוצר

והתועלת שזה מביא

בעיני זה מביא לרמת קרבה של אנשים שמכירים אחד את השני, מאפשר להתנהל בצורה משוחררת ובלי מתח של ראיון עבודה, מאפשר אווירה שמחה יותר. שום דבר שקשור לחוסר צניעות. פשוט דרך להכיר את האדם בצרה טבעית ולהתחבר לדמות האנושית שלו ולא לדמות המתוחה והלחוצה של מישהו שהגיע לבדיקת התאמה.

והתועלת שזה מביא, אצל הרבה אנשים, לא תגיע מסיפורי "מה עשיתי בשירות לאומי" על ספסל בגן סאקר.

כמובן קליעה למטרה היתה דוגמה אקראית. בעיני טניס שולחן הוא דוגמה טובה גם כן. כל דבר שמשכיח ממך את זה שאתה בראיון עבודה.

ובבקשה, די עם הניסוח של "הכרחי לבדיקת התאמה". בדיקת התאמה זה מה שאתה עושה כשאתה בוחר צבע לסלון שיתאים לצבע של הספה, לא אשה להתחתן איתה.

אם אתה מסכים איתי שהקשר לפני אירוסין ולפני חתונה מטרתו לבנות רמה מסוימת של אמון וקרבה שתביא את שני הצדדים לרצות להתחתן, אז הקריטריון לא צריך להיות "האם זה מועיל (הכרחי!) לבדיקת התאמה"

אם ניקח לדוגמא את מה שחכמים אמרו "שחוק וקלות ראש מרגילים לערוה"

ואתה תגיד אני ראיתי בנים ובנות שלא נכשלו. 

אתה לא יכול לדעת מה קורה שם בלב שלהם ולאן זה מוביל.

והתועלת, איך אתה מוכיח את זה? 

אוקיי סבבה, אבל יצירת אמון לא קשורה למשחקים ביחד

אפשר לדבר או קצת לצחוק יותר. אבל יש דברים שהם מעבר (אח"כ אתה בעצמך רואה פה שרשורים של "אנחנו מאורסים ונכשלים בשמירת נגיעה")

מדובר כאן בשניים שנפגשו פעמיים שלש, והם רואים שהקשר מתקדם.

אצל הרבה אנשים בשלב הזה כבר מתחילה להתגבש ההחלטה, וכל השקעה בקשר תהיה השקעה בבניה של הרגש שמאפשר חתונה.

מה שקורה בלב שלהם ולאן זה מוביל? הם רוצים להתחתן עם מי שהם פגשו... זאת המטרה, לא? במקום שאחרי חודש של פגישות משמימות על ספסלים וסיפורים מיותרים הם יצטרכו להחליט החלטה ש"טוב נו צריך להתחתן".

אם יש מישהו שמרגיש שאצלו זה גורם לקרבה גדולה מדי, שלא יעשה. לא אמרתי שזה חובה. אבל אתה טוען שזה אסור.

איך אני מוכיח את התועלת? שב עם שני אנשים שאתה לא מכיר, עם האחד תשחק כדורגל ותדבר על החיים, ועם השני רק תדבר. תראה עם מי תרגיש יותר בנוח.

הם אסורים אחד על השני..  

וכשזוג כבר מרגישים שעוד מעט הם מותרים- זה עוד יותר יכול להכשיל והאש בוערת.

ובאמת אני שואל,

מאיפה הגיע הרעיון הזה? הוא בא מאיזה קהילה של יראי שמים או שהתחיל משולי המחנה?

אם מדברים ועל הדרך צוחקים יחד, זה בהחלט הרגשה שכיף יחד, ואני ארגיש מאד נוח עם הבחורה.

זה לא פגישות משמימות בכלל. 

מי אמר שהרגש הזה שנוצר ממשחק הוא זה שמאפשר חתונה בכלל?  

זה בדיוק לדעתי הטעות שדיברתי עליה קודם, (ויש מחמירים לגור ביחד ולעשות הכל וזה הרגש הנצרך לחתונה. לך תוכיח להם שלא... ככה שזה לא מדד ל-מה כן טוב) 

במילים "אתה לא יודע מה יש בלב שלהם"

אני התכוונתי שאמרת שזה לא גורם לקרבה יתרה ובשבילך זה מציאות כי זה מה שאתה רואה

אז זה לא ככה, יש דברים מתחת לפני השטח.  

בגדול כן, לדעתי זה באמת אסור, כל עוד לא יוכיחו אחרת.

אני מרגיש שאני לא מצליח לנסח טוב ומסודר את הטענות בצורה שתנקז את הדיון לנקודת המחלוקת ואולי הסכמה או דיון רק עליו.  נהיה לי בלאגן בראש הכתיבה הארוכה הזאת חח

אז לא יודע אולי אני אפרוש ואסתפק במה שכתבתי עד עכשיו.

קודם כל, לא מעניין אותי מאין הרעיון הגיע. מדובר באנשים בוגרים, ולחנך אותם ייקח כמה שנים. אתה חושב שצריך לעכב חתונה כמה שנים עד שמקבלים את ההשקפה הנכונה? אני לא.

התפיסה שלך של "מותרים" ו"אסורים" היא מוזרה. ניקח לצורך העניין בחור שלא מדבר עם בנות בכלל, בחורה שבכלל לא מדברת עם בנים. אין לה שום חברים. שומרים על יחס רשמי בין בנים לבנות. לגעת זה משהו בלתי נתפס. כמובן, יכול להיות שבשלב מסוים מרגישים כל כך קרובים שרוצים לגעת. האידאל הוא שזה יקרה בדיוק ביום שבו מתחתנים. אבל בדיוק כמו שיש כאלה שלוקח להם יותר, יש כאלה שזה רץ מהר יותר. והם באמת לא יצטרכו דברים שיעזרו להם להתקרב.

וכל עוד יש אנשים שמרגישים שמשהו מסוים, שמותר על פי ההלכה ומקובל בציבור שבו הם חיים, יעזור להם להתקדם - אין לי שום עניין לחקור. מדובר בדבר מותר, למטרה חיובית. אם יבוא אלי אותו אדם וישאל "האם בשבילי זה חשוב כדי להיות שלם עם ההחלטה להתחתן", אני יכול לשבת איתו ולדון. אבל מי שמרגיש שזה כך, אין לי סיבה לחשוב שהוא משקר, ולכן אני חושב שמצוה לעזור לו, כל זמן שמדובר בדבר שמותר על פי ההלכה.

זה מאד מעניין, כי שוב, הם אסורים ואפשר להיכשל בקלות וצריך להיזהר 

ויש דברים שעלולים להביא למכשול.  וגם חכמי ישראל דיברו על זה והזהירו מהעניין..

אם זה הגיע מיראי שמיים, סבבה. אם זה הגיע מכמה חכמולוגים כנראה שזה צריך בדיקה. 

לא קשור להשקפה כאן.. השאלה על המעשה עצמו. אם הוא בעייתי צריך להמנע ממנו

אם זה אסור,

אז לא משנה מתי הם מתכננים לגעת אחד בשני, ואם הם רגילים במין השני או לא

כנראה שזה יגרום לרוחות להתחמם ואו שיכשלו או שיהיו על הסף. 

במונופול לא פתאום נפתח צוהר לנפש של השני. 

והיו לי ידידות בעבר (לצערי)

מה שכן,

מניסיוני זה כן גורם קירבה וקלות דעת שהיא כבר יותר מידי ולא נצרכת. 

אני אשמח לדעת אם יש רב שמקפיד בעניינים של צניעות שאומר שזה סבבה העניין הזה

בס"ד

כשמקלילים ומשחררים את האווירה הרבה פעמים יותר קל לדבר ולהיפתח. 

לא כולם מצליחים לעשות את זה באופן טבעי. 

אני לא נכנסת לפינת הרבנים בדיוק בגלל מה שאמרת- רב *שמקפיד* על צניעות. אני לא בטוחה מה זה רב שלא מקפיד על צניעות ולכן במחילה לא אכנס איתך לפינה הזאת. יש רבנים שמתירים, יש רבנים שלא, דיון הלכתי הוא מיותר כי זה סתם מלחמת מקורות. אין בעיה להתדיין על האם יש צורך ולמה, אבל המשפט האחרון שאמרת בעיניי מייתר כל דיון בכל תחום כמעט.

ועם כל הכבוד אם זה שובר את הקרח, יש הרבה דברים שיכולים לעזור בלהפתח

לא הכל מותר בגלל זה.

אני אשמח אם יש פה מישהי שמבין בעניין 

אולי @ד. ? יש לך מה לומר בעניין?

קבעתי שזה לא היה מקובל (כי זה באמת לא מקובל אם אנחנו הולכים בעקבות מסורת ישראל)

ותהיתי שמא זה מזיק - כתבתי שזו דעתי האישית

זה בכלל לא מקובל. מתי נהגו לשחק בדייטים? 

אז כן, מדובר ברבנים שאני מניח שתקטלג אותם לגמרי בקטגוריה של "מקפידים על צניעות".

כלומר, ברור לי שיש כאלה שמקפידים יותר מהם - ברסלב וכדומה, נשות שאלים, אנשים ששמים מחיצה בבית בין נשות המשפחה לגברי המשפחה.

אבל מדובר באנשים שבקהילה שלהם לא תמצא אף אחת שאיננה לבושה לפי ההלכה.

לרב שמקפיד על העניין של הרחקה בין המינים.. אצל צעירים

לפעמים הם יודעים שלאחד התלמידים שלהם יש חברה, אבל אף תלמיד לא שואל אותם כי הוא יודע מה התשובה שהוא יקבל.

אבל לא משנה,

גם ככה אני מחפש או ראיה או מרב שיהיה מוכר לי שיגיד את זה. 

או לפחות שאוכל לברר מי הוא.

תודה בכל אופן.

אז תשאל בפורום לא אנונימי

ממתי בכלל נהגו להיפגש לפני החתונה? (חוץ מה"יראנה" האומלל)

ממתי הפגישות האלו הפכו ל"דייטים"?

ממתי זה התחיל להמשך יותר משלושה ימים-שבוע?

אלא מה,

לא מטריד אותנו ממתי, אלא צריך לבחון את הדברים בעין אובייקטיבית.

אמת, ישנם משחקים ודיבורים וכדו' שלא מתאימים בין בן ובת שאינם זוג נשוי. אמת.

אבל יש דברים - שכן יכולים לבא בחשבון, כמו שאנו מבינים את הצורך בעצם הפגישות.

את הביקורת על דברים לא ראויים צריך להעביר "דוך" עליהם - לומר: דבר X לא מתאים בדייט.

אבל לשלול את כל מה שירצו לעשות בדייט חוץ מלשבת ולדבר, לא קביל.

למעשה באמת יש לתמוה - איך אנשים שמתרחקים מבני המין השני, שלא רגילים לשיחות ארוכות ועמוקות, לקרבת נפש.. מוכנים לשבת שעות ארוכות, לאורך תקופות ארוכות, ולשוחח, ולשוחח, ולשוחח, עד בלי די?

את התשובה לכך כבר ענה הגאון החזון איש - וכה אמר:

החיוב של ,אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה" איננו חיוב בעל מדד קבוע, אלא תמיד תלוי במצב.

כיום, כך אמר החזו"א על דורו, מחוייבים בשלוש פגישות מדין "עד שיראנה". כי זה המצב הנצרך היום בשביל לקבל החלטה נבונה בלב שלם.

על אותה דרך יש לנו להמשיך - שבדורינו, ובמצבינו (ובכל ציבור וציבור לפי טבעו ואופיו) X דייטים על פני X זמן - זה החיוב של עד שיראנה.

ממילא, יש לנו להבין שדברים אלו רלוונטיים גם לגבי צורת ההתנהגות בדייט, כל עוד שלא מדובר ממש על קלות ראש האסורה, אלא כן משחק או לא משחק, - אז כמוש אנו מבינים שניתן להיפגש "בשטח" ולא רק בלובי של בית מלון כנהוג בציבורים מסויימים, ולמרות שעל פניו הם צודקים - למה להתנהג בצורה "משוחררת"? אבל אנו יודעים - שזה נצרך, וזה מה שיוביל לקשרים וזוגיות בריאה. 

כך גם אנו יכולים להבין, שמשחקים כאלו ואחרים, או רעיונות של פעילות כזו או אחרת - יש בידם להועיל מאוד לכך.

שוב - לא כל משחק, לא בכל סיטואציה, וכו' וכו'. כל דבר צריך לשקול לגופו בלב כנה. אבל לשלול זאת לחלוטין על הסף - יכול להביא להרבה הפסד. 

אז אחרי כל הדברים היפים שאמרת... באמת.

מכיון שלא הכל מותר ויש גבול שאחריו זה "קלות ראש שאסורה"

או שיגידו לי שזה התחיל מיראי שמים, או שרב גדול אמר שזה מותר. 

אני חושב שמשחק של שאלות נניח, או קצת לשחרר ולדבר יותר פתוח זה סבבה - כי זה במסגרת של "עד שיראנה"

אבל סתם תופסת או ללכת ללונה פארק ביחד לדעתי זה כבר יכול להביא מכשול.

משעשע, אבל עדיין זוכרים שאנחנו נמצאים במסגרת בדיקת התאמה.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳