מצפים ממני ליותר מידי! אני לא מסוגלת! יש עלי לחץ נפשי מטורף- אז ברחתי.
אומרים לי שזה לא חוכמה לברוח, אבל זה לא נכון- לפעמים לברוח מזירת קרב זו הבטחה שלא ירו בך…
כולם מצפים ממני, אין לי מה לתת בתמורה, הם חושבים שיש ליותר יכולות מאשר מה שבאמת קיים.
אני רוצה לזרוק ולברוח- מכריחים אותי לחזור.
אף אחד לא מבין שאני צריכה שקט! חוסר התחשבות מזעזע בקטין!
עכשיו מנסים להחזיר אותי למוטב- אבל לא מבינים שלא היה כזה מוטב שאפשר להחזיר אותי אליו…
(@קרובה, אני ׳ככה׳ מלנטוש- אל תשכנעי אותי!)
למה הבאת אותי אם ההגיון אומר שלילד יש צרכים, ושהוא חופר? 
אגב, אין לה תשובה...
(סליחה שאני מתערב בשירשור בנות)
אבל תחשבי שכול הטוב שיהיה והיה לך ולבניך עד קץ כול הימים הוא בזכותה
יש אנשים שהחיים שלהם לא טובים- רק הספק הזה מספיק בשביל לא להביא ילדים לעולם.
תחשוב על זה: למה להכיל/לעודד/לרחם/לבכות על צער של אחרים אם אפשר למנוע אותו מראש?
רק בשביל טוב לא מובטח לא עושים צעד קשה שכזה- כשאני אביא ילדים זה יקרה רק מתוך אידיאולגיה.
(@קרובה)
בסוף תמיד יהיה טוב
(את באמת חושבת שבחיים של מישהו יש יותר רע מטוב ?
לא כול כך הרבה אנשים מתאבדים אבל לעומת זאת אף אחד לא יתן לך לרצוח אותו
אבל אני מודה שיותר מידי אנשים מרחמים על עצמם ברצינות)
וחוץ מזה צריך לאזן את המאזן הדמוגרפי
בעזר ה' יהיה טוב.
אבל רק על הספק הקטן הזה שלא יהיה טוב- עדיף שלא להביא ילדים.
אתה יודע עם אילו סכנות רוחניות/בריאותיות/נפשיות יתמודדו הילדים שלנו?
אני רק משערת, וזה מספיק מזעזע.
אלמלא הייתה לי דרך ואידיאולוגיה יתכן ולא הייתי רוצה ילדים.
למי אי פעם היה מספיק לא טוב כדי שלא ירצה לבא לעולם?
(ולעומת כול הטוב שתסיגי משוגע אחד או שתיים זה לא הוכחה ברווח מול הפסד)
הם רוצים למות, רק מפחדים לעשות את הצעד הזה בגלל הפחד מהלא נודע/יצר החיים.
אחד מתסמיני הדיכאון הוא חוסר רצון לחיות.
וצריך לתת לה תרופה אבל אי אפשר להביא ממחלה הוכחה
ב אם את יודעת קצת לוגיקה בבסיסת את אמורה לדעת שאם אחד מהתסמינים הוא כזה לא מחויב שלכולם יש אותו ויש הרבה סוגים של דיכאון
אתה הכללת את כל העולם- אז אני נידבתי לך נתח נרחב של אנשים שאין להם טעם לחיים.
לא לכולם יש, לא כל הדכאונות אותו דבר- אבל ברובם הרצון למות/חוסר רצון לחיות הוא תסמין נפוץ.
לדעתי עדיף שלא יביא בכלל...
תחשבי על ילדים שמבחינת אימא שלהם הסיבה שהם קיימים זה נגיד בשביל שהעולם ימשיך להתקיים והיא בכלל היתה מעדיפה שלא להוליד אותם...
אידיאולוגיה זו אידיאה מסוימת שהאדם הופך לרצון לאחר שנוכח בנכונותה.
אם הוא מאמין בה הוא גם רוצה לקיימה.
אידיאולוגיה זה מעבר לאמת' אידיאולוגיה זה רצון עמוק מתוך חיוב.
ובנאדם שלא מרגיש שהוא רוצה את הילדים שלו לדעתי לא ראוי להיות הורה
היא כבר נהפכת לרגשית.
למה את מתכוונת בהופכת לרגשית. אבל בנאדם שנגיד עם הדוגמא שנתתי כל המטרה שלו בגידול ילדים היא קיום העולם או שיהיה מי שידאג לו כשהוא יהיה זקן אני לא חושב שכדאי שיביא ילדים
אידיאה זה רעיון כלשהו שחושבים שהוא אמת.
אידיאל זו אידיאה שהופחת לרצון.
בגלל איזה אידאל תביאי ילדים?
משמעות וטעם, נתינה לאחרים, ועוד ועוד...
את לא רוצה את הילדים
את רוצה משמעות נתינה לאחר או לעבוד את ה'
אני לא חושב שזה מספיק בשביל להיות אימא
תחפש לך אישה שאוהבת ילדים ומוכנה לגדל אותם בלי סיבה חוץ מאהבה.
(מיותר להגיד שאני מזדהה?)Love the worldאחרונהלמה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
