..טעטע איתי(:

מתי אוף מתי תמלוך אבא.מתי מתי מתי.כי מחכים אנחנו לך ררר.יותר מידיי מחכים.יותר מידיי.תקום תרחם ציון,תבנה חומות ירושלים.פף אבא פף.צמאה נפשי לאלוקים לקל חי מתי אבוא ואראה פני אלוקים.מפחיד לי.זה מעלה בי הסיטואציות של אמא ולא באלי רר אוף שורף לי הלב.איכ למה הטראומות האלו למה.זה פוגע בי.זה פוגע בקשר איתו.וזה..זה אי אפשר להכיל.אני רוצה בית אבא אני צכה בית כבר.מתי תמלוך בציון מתי.אנחנו מחכים.מפחיד לי מפחיד לי מפחיד לי.מפחיד לי להיות כאן המון זמן.קשה לי.דיברתי איתה כשחזרתי הבייתה וזה לא עשה לי טוב בלב אבל לא רציתי לפגוע אוף קשה לי לאזן.צכה איזונים ולא ידעת איך עושים ושורף שורף אני משתגעת באלי לברוח מפה אוף.והיה מלא רעש באולפנה.וכואב לי ששופטים אותי.כואב לי שאני שופטת את עצמי וששופטים אותי בכל מקום ושמסתכלים עליי מוזר.והחוסר טאקט הזה פוגע.הוא פוגע אוף הוא פוגע.ואני לא רוצה להיות רגישה ככ לזה.לא רוצה.וזה פוגע בי בהכי בפנים שלי.מה נעשה איתי פאקק מה נעשה איתי.אני רוצה לא לבכות המונים.וכואבת לי הייד אוף כמה כמה כמה.פאק אי אפשר לחיות ככה אי אפשר.אני בבית כלא.העולם הזה הוא בית כלא פשיטא.זה מפחיד לחיות.זה מפחיד.והכל דורש ממני ומצפים ממני כל הזמן,ואני מצפה גם מעצמי.ודיי צריך לשחרר את הלחץ.להרפות.לנשום המוק ואוף.לנוח.לא נותנים לי לנוח.אני עייפה.יותר מידיי עייפה.זה..אי אפשר.ככ אי אפשר.אני רוצה לברוח.באלי סמים.ולא.זה לא אמת זה לא אמת זה לא אמת.כואב.כואב חזק מידיי.אבא שלי..אוף.מסכן.כואב לי.שורף שאני מתנהגת ככה.כמה אפשר לצער כמה.רשעה.אין לי זכות קיום אין אין אין.וזה לא אמת.אני יודעת.בסדר.אני יודעת.ו,דיי.צריך להתעורר.והתחדשות.התחדשות.אבא.פף.אבא.צריך בית.חייב בית חייב בית דיי אי אפשר אי אפשר.רררר.כואב לי הלב.והבטן איי הבטן.פאקקק.איכ ודיי לקלל דיי.למה אנלא מצליחה לשחרר עד הסוף בלי קללות למה.אני צכה בית.אני חייבת משיח אוף אני חייבת.ררר.כואב לי אבל.שקרנית.גם עכשיו.דיי אני לא שקרנית אוקיי?אוף.כואב חזק.כואב.מה נעשה אבא פאקק מה נעשה איתי.אבל אמרתי שאני כבר לא רוצה לבכות.אוף מיציתי אוף.

..טעטע איתי(:

דוד המלך.והרב'ה קרליבך.אני צכה אותם עכשיו ליידי.אוף קשה לי להיפרד.קשה לי להיפרד מפעם.אני מתגעגעת לפעם.אני באמת באמת מתגעגעת לפעם.וקשה לי.קשה לי שצריך לחיות את ההווה.להשלים איתו.לקבל.זה מתיש.אתה מבין אבל?זה מתיש ככ.אוף.

..טעטע איתי(:

אבאאאא אבאאא אבאאא לא רוצה לא רוצה פףףףף היא תקעה בשופר מה נסגר אוף אבאאא מה נסגר.דיי דיי באלי לברוח מכאן לעזעזל כואב לי כואב לי.דייי דייי דייי כואב לי מידיי מידיי רררר רררר אני צכה בית.אמרתי שאני צכה בית אוף אוף זה ככ לא מצחיק.אין לי כוחות יותר לבית הזה.מה אני עושה פה מה אני עושה פה.שורף לי הלב דיי אבא שורף לי בלב אייי.

..טעטע איתי(:

באמת שאנלא מבינה מה הולך פה.מישו יכול להסביר לי???????????

באלי ארבע כוכביות באלי ארבע כוכביות דייי דיי דיי.קשה לי כאן.יש מבין?קשה לי כאן באמת.למה הסגר הזה למה למה למה.אני צכה דוד המלך המונים.אני צכה אוף אני חייבת.זה לא עושה לי טוב להישאר פה.זה ככ לא עושה לי טוב.

 

 

 

 

 

תגידו,מותר ליסוע בסגר?ררר אנלא מסוגלת להישאר בבית.

תצאי קצת מותק.רק הפעם.
שימי מסכה וצאי קרוב לבית
..טעטע איתי(:

פף עד מתי הסגר את יודעת?

..רק הפעם.
האמת שלא..

אבל ממ,הוא קצת בדיחה כזה..כאילו לא בקטע של לזלזל בו אבל לא נראלי שיעשו לך משו אם תצאי קצת|קופ|
..טעטע איתי(:

אוקיי

תודה עליך.

..רק הפעם.


תהני ממש ותרפי קצת❤
..טעטע איתי(:

פאקקקק אמא לא מסכימה לצאת וואיי ררר 

..רק הפעם.
ולגינה או משהו בסגנון?

או לשים אוזניות ולהיות רחוק באחד החדרים בבית?
..טעטע איתי(:

הלכתי בסוף לגיסתי קצת..

..רק הפעם.
הי יופי!עשה טוב?


(וביקשתי מחברה שלי שנעשה מה שביקשת..היא לא ענתה עדיין אבל אם לא איתה אז אעשה עם מישהי אחרת,בשבילך❤)
..טעטע איתי(:אחרונה

כע..חסדי ה'.

 

 

(ישששששש.תודה עליך מאוד מאוד.וואי.)

..טעטע איתי(:

קשה לי ההתנהגות הזאת.קשה לי להקשיב לה.לראות אותה.קשה לי ככ.פף.אבא.לא מרגישה כוחות.אשכרה לבד פה.לבד לבד לבד.זה מפחיד לחיות ככה.זה מפחיד שכולם עליי.שמדברים ככה.ובאמת שאנשים פוגעים כואב מידיי.בנקודות הכי רגישות.

כדאי לחשוב לפני כל מילה שמוציאים לאוויר העולם.באמת כדאי אוף באמת.כמה שזה יכול לפגוע.אפילו סתם פרצופים כאלו.זה לא במקום.זה לא.אין לאף אחד זכות לעשות לי את זה.אין.אני באשכרה לבד.באשכרה כולם עליי.זה מפחיד זה מפחיד אוף אבא לא באלי לחיות.באמת שלא.אני מרגישה לא שייכת.באמת שמרגישה לא שייכת לשום מקום.אף אחד לא מקבל באמת.אף אחד לא אוהב באמת בפשטות.אף אחד.כולם אוהבים בתנאים.זה אי אפשר ככה.זה אי אפשר לחיות ככה.

..דף תלוש

It's fucking embarrassing

God dammit

Giniאחרונה

מישהי לשלוח לה שירים של יונה וולךxmasterx

באמצע סתם יום מקרי

עצם הלוז היאxmasterx

דבר שאני חושב עליו הבוקר וזה אקראי כמו שזה נשמע.

בהתחלה אפילו לא זכרתי איך קוראים לעצם הזו.

העצם הזאת שמאמינים שתישאר ולא משנה מה יקרה

שממנה הכל יתחיל מחדש ברגע מסוים על הזמן.

מה הדבר האחרון

הפרט הכי קטן ואקראי

משהו שלא שמים אליו לב אולי אבל הוא הכי מהותי בך

משהו שעליו הכל נשען

משהו שמחזיק אותך גם בלי לדעת

שלא משנה מה עוברים הוא נשאר

וישאר

תמיד

שגם עוד מיליון שנה כשהכל כבר יעלם ויתחדש בצורה שאי אפשר לדמיין הוא ישאר כמו שהוא

דבר שממנו תצמח מחדש

כולך תיוולד מחדש ממנו

מי שבורח היוםxmasterx

חי בשביל להילחם ביום אחר

כנראה

שדה קרב כזה שלפעמים אתה מנצח לפעמים מפסיד אבל שדה קרב

כשאתה מפסיד אתה נסוג כמו במלחמה

מפסיד בקרב

וחי

וחוזר להילחם ביום אחר

כנראה שאין ברירה.

די פחדני האמת

כמו אדם שמשכנעים אותו בניגוד לרצונו

הוא יישאר באותה דעה בדיוק.

כמו הצביעות הדתית שמכפרת על חטא שיש לה חשק אליו בזה שהיא מגנה חטאים שהיא מתעניינת בהם.

תפיליןשבורת,לב

את זה כולם כבר מכיריםxmasterxאחרונה

כאילו שניםזיויק

הראש כואבהמפוזר מהכפר

הלב דופק

אני כאן אבל לא באמת כאן

לכל יום ההתמודדויות שלו

למה היצר הרע כל כך רע

למה הוא גורם לי להיות עצבני, במקום להיות שמח על ההתגברות על הניסיונות הבוקר

זה דרכו של המנוול הזה, להכניס אותנו לעצבות ולהתסכל על הדברים הלא טובים, במקום לשמוח על הדברים הטובים

ככ עמוס, רוצה שקט רוצה נחת רוצה רוגע

רוצה להסתכל על השמים מבלי להתעניין מה השעה וכו

..זית שמן ודבש

הם לא רוצים שתדעו- שאת תאיר בני נוער רצחו.

לבבות וחיות אחרותxmasterx

הכניסו אותי בכפיה אחרי מחאה לכמה קבוצות של הורים בגן ובכיתה

מסתנוור שם בא לי לעקור את העיניים

כמה לבבות כמה ליקוקים

בכל צורה

בכל פינה

בכל צבע

מתחת להודעה

בתוך ההודעה

אחרי ההודעה

כהודעה בפני עצמה

בחילה קשה

מראות קשים

כמה רפיסות כמה רוך כמה חולשה

מילא האמהות אני מבין אבל אבא של אלוני שמבקש שיחבקו אותו אחרי שהוא עוזב אותו שם בבוקר כי הוא עכשיו בתקופה מאתגרת אחרי שהאוגר שלו נקע את האצבע.

הצלתי את נפשי ועשיתי מעשה וברחתי משם

כואב הלב על המלחמה הבאה ודור הגברים הבא במזרח התיכון

מובלעת מסורסת הקמנו כאן

אסור לשכוח שמוחמד מעזה או קרוב יותר מכניס מחסניות לנשק כבר מגיל 4

יורה בחתונות מרכב נוסע מגיל 9

ושוחט בהמות בידיים כשבא לו

זהוxmasterx

כל אחד וכל דבר חוזר למקום

או שלא

החיים ממשיכים בשלהם כמו זרם

לוקחים אותך איתם

זה יכול להפתיע, להיות טוב להיות רע העיקר שקורה מה שקורה.

הזנחתי את הקריאה בזמן האחרון

צריך לחזור לזה

משמעת מתרופפת זה לא סימן טוב

קפה שני להיום

מירי המזכירה מספרת איך היה היום הראשון

אני מחייך משאיר קהל אחר שיאזין והולך להסתגר ולשמוע תכנים שונים

תוהה על שובניזם ושמרנות וכמה רע בן אדם יכול לצאת כי הוא מאחל לאמא שתגדל את הילדים שלה בעצמה ולא מטפלת אדישה עם טלפון בשביל שהיא תצא לעבוד.

כנראה שזה מורכב יותר או שלא

המהפכה התעשייתית מודל 2026

להפשיר במיקרו ולשלוח לגן

יש כל מיני דרכים לספרxmasterx

סיפור

לתקשר

בכתב, בעל פה, בתמונה, בסרט, בספר

כמו אלה שמצלמים את עצמם או את אותו דבר ואותו מקום כל יום באותו זמן במשך חודשים או שנים. אם תסתכל על אחת מהתמונות לא תבין כלום, גם אם תדפדף מהר.

אם לא תאט לא תבין

זה המשפט

יש סיפורים שהם לא עם דרמות גדולות הכל בפרטים הקטנים, כל מיני שינויים קטנים מזעריים ששמים אליהם לב לאט, מקרוב, לאורך זמן.

בסיפור בעל פה כבר אפשר להפליג רחוק, לערב דמויות, לפרט, להמציא, להגזים, לשנות. הכל תלוי במטרה להגיע לפנטזיה המוחלטת של המציאות האמיתית.

החיים הם רצף של מקריות, של תאונות, של היתקלויות שמרכיבות קשרים ומצבים עם אינסוף הסתעפויות אפשריות ואפשרויות. דלתות מסתובבות שנעקרות מהצירים באגרסיביות הגורלית של החיים. זה סיפור

החגים מגיעיםxmasterx

החגים מגיעים וכמה סיפורים הם מביאים איתם

כמה סיפורים הם יביאו

כמה התניות כמה אהבה, שנאה, כעס, השפלה, בדידות, שמחה, געגוע הם מביאים איתם.

מישהו אומר לי שהחג האהוב עליו הוא סוכות כי כשהיה ילד בנה מחנה עם אבא שלו. כמה פעמים שמעתי משפט כזה שאין לו קשר לחג ועדיין הכי קשור אליו ומביא את כל המטען של החג עד שנמות.

יש סיפור על געגוע

איך שוקלים געגוע

היה לי פרופסור אחד זקן שהתאהב באישה אחת והם היו יחד אבל היא חזרה אל הארץ שלה, מעבר לים. הם לא נפגשו יותר אחרי שנפרדו וכל אחד המשיך בחייו. כששאלתי אותו איך הוא מעריך את הגעגוע אליה הוא ענה 7 קילו ו-600 גרם בערך.

לא הבנתי והפרופסור לקח אותי לעלית הגג.

הראה לי את כל המכתבים שנשארו בפינה קרועים ואמר לי

לאורך השנים כתבתי לה המון אבל לא שלחתי מכל מיני סיבות.

כל ערימת הדפים הזאת שאתה רואה כאן, אם תרים אותה ותשקול אותה תגיע ל-7 קילו ו-600 גרם ככה זה היה הבוקר.

זה משקל הגעגוע שלי אליה והוא גדל מדי יום ורגע.

החגים יכולים להיות כבדים אבל יש בהם מטען שמספר משהו גם אם הוא רע וגם אם טוב זה אנחנו וחלק מהחיים. זה לא דת ולא הלכה ולא תורה גם זה חלק מזה. זה נמצא בכל דבר וכל רגע.

עכשיו לקרר בירות לעבור בחנות ולהביא וויסקי בדרך לבית ולצלול לערב עם ספר או סרט ולצאת מהפיוטיות הזאת

וואושבורת,לבאחרונה

זהוxmasterx

ימים אחרונים של חופש לילדים

אני נכנס לסלון כמו לזירת אסון

עומד במרכז החדר עם ספר של פוקו ביד שאיכשהו בפרץ אופטימיות חשבתי שאצליח לקרוא בו קצת.

ביד השניה חבילת מגבונים ואני מתווך בין הילדים בסכסוך טריטוריאלי שלא היה מבייש את המעצמות הגדולות.

זמן איכות חינוכי סך הכל היא קראה לזה לפני שנעלמה לי.

זה לא התחום שלי כמי שעובד עד מאוחר ועוד מעט השעון יתחלף ובכלל.

אשתי במקלחת מנסה לגנוב קצת שקט לעצמה חכמה

ואני מרגיע אותה שהכל תחת שליטה בטון סמכותי ומפרגן

מכין כוס קפה שלפחות ננחת נורמלי לתוך הערב ואומר תודה מכל הלב

כל העולם הזה הוא נסיוןxmasterx

שרק הולך ומקצין את עצמו באיזו מערבולת שמכניסה אותך עמוק יותר ויותר במעגלים רחבים.

כמו אפקט הפרפר טעות קטנה בגיל צעיר הופכת להיות אסון בקנה מידה היסטורי כמה שנים אחר כך.

עצימת עיניים קטנה וזהו

תוסיפו לזה את עייפות החומר והזקנה שקופצת עליך מגיל 37 והלאה כמו איזה חיידק טורף שמתעלק עליך ויש מתכון מושלם.

מבט אחד במראה בבוקר כבר לא סלחני

בטח אחרי ערב של בירה וחצי ליטר של משהו חזק יותר הכל מרגיש הרבה יותר כבד לתפעול

זה לא מה שהיה

אז המלחמה נמשכת בכל הכוח כמו שבוקובסקי אמר

כל עוד אפשר תרביץ

מחפשים את האהבה עצמה לא אחרת שאוהב אותה.

נשמע עמוק אינטיליגנטי אבל לא יודע כשזה לא פשוט זה לא זה.

בסוף אתה כאן היא מחייכת אליך כי מי באמת יושבת בבית קפה עם מחשב ללמוד? הכל הצגה בשביל לצאת קצת וליצור קשר כלשהו אבל זו סימולקרה היא לא באמת מפלרטטת איתך.

גם אם כן זה כבר לא הענין

שני טיפוסים בעיר הגדולה שמחליפים כמה מילים ומימיקה מסוג מסוים כמו בסרט של גודאר שזה מאוד פשוט וטבעי.

המרחב הזה גם יכול לזמן אליו כל מיני שיחות ועניינים משלו.

תיאוריות לתוך החיים ולמי אכפת.

אכניס שישייה למקרר

היא מנסהxmasterx

והוא מנסה

לשמור על איזה ניצוץ של משהו

והכל בתוך מערכת עסקית של מפעל עם תזרים רציני

וזה מנווט יפה וחכם בין קווים מקבילים כמו פסי רכבת לאופק הדדי

היא מחייה אותו משם באיזה משהו חדש ומרגש שהביאה אישה אמיתית וזה עושה לה טוב כמו שלו זה עושה טוב רק ממקום שונה.

הוא דואג שיהיה כל מה שצריך

חסר מדף שם

הכיור מלא

הכל נשחק יש חוסר מהותי כי זה לא נבנה נכון ואז מתחילה עבודה

ואיזה שטויות זה עבודה

יעוץ זוגי טיפול

כמה רומנטי זה להתאמץ על מלאכותיות של קשר

איזה חיים יש לזקן שמנשימים?

לא מאמין בחרא הזה וזה גם לא ענין של אמונה.

ואז יש איזה סערה שמזיזה הכל

אותה אותו

וזה סבבה

אין סטריליות וואקום

ולא מתרגש מזה

נותן לזה יחס משתעשע עם הסופה הזאת

וחוזר

וגם היא רואה ולומדת

צריך את הגמישות לצאת בשביל למצוא חזרה את הדרך להיכנס גם אם זה ממקום אחר

כמו איזה גנב בתוך מבוך של כספות

הכל מלא ונוצץ בטח מרחוק והוא יודע בדיוק מה הוא עושה ואיך

נוגע ללב

ועדיין שהמוח ישלוט ישים את המושכות עליה ויחזיק קרוב

גם אותה וגם את מי שצריך

וברתימות האלה מתקדמים

זה כמו ריקוד

כמו מוזיקה קלאסית בתחילת סרט שואתי עם רקע של דרזדן המופצצת בהתחלה בסוף היא כמו אישה שיודעת בדיוק איך לחזור לעצמה כזאת חתיכה היום

רק לתת לה בטחון ולדאוג למה שהיא צריכה

בשבתותxmasterx

אני יוצא איתם טיולים וכל מיני צועדים בעיר

מגלים מקומות חדשים

איזה הרפתקה זה לילד לצעוד ככה לגלות עוד דרך למקום מוכר

ולא משנה כמה הדרך ארוכה אם היא חדשה אז היא נקראת דרך קיצור

וזה מהעיניים שלו

מגיעים לאיזה גן משחקים חדש התרגשות

סצנה שלמה של הורים שאני נמנע ממנה גם אם זה אומר שאקפוץ ואשחק איתם בכל המתקנים אם צריך.

מסתכן באירוע לב אבל התחלתי להתאמן אז נשרוד בינתיים.

ויש אמא שגם כנראה לא מתאים לה והיא מתחילה לדבר איתי

ואני עונה

מדי פעם נעלמים לראות מה ומי צריך עזרה

וממשיכים מתוך הבנה הדדית של המחיר שיש

הפרעות קשב חיצוניות לחיים

וכנראה שלא ניפגש יותר אבל זה היה נחמד

ומחיה בדרך שלו

מרגש משהו אפילו

ריגוש לעניים

כמו סיפור שעוד לא נכתב מאיזה במאי סוג ז' על תסריט רומנטי דהוי

ואז יוצאים חזרה

כל אחד קיבל את הדופמין שלו להיום

וככה החיים מזמנים לך בדיוק מה שצריך רק לשים לב

ליופי הפשוט שעוטף אותך

מתי הבחירות בכלל? איך זה עובדxmasterx

מחלקים שוטים של אלכוהול בכניסה?

שנדע שאין באמת למי להצביע כאן?

רק המילה הזאת מדגדגת לי ביד ללכת להביא בירה

כל סיטואציה חברתית אבל זה השיא

הכל אותו דבר וזה ראי העולם והחברה והאהבה

יחסים בין בני אדם

הבטחות בלי כיסוי

חיבורים ונישואים מתוך אינטרס ענין אידיאלים עמוקים

ממש אחד לאחד סיפור האהבה המושלם

כל המוטיבים כאן וחזק עד הפירוק המוחלט שיבוא כי שם יש תאריך תפוגה או פירוק יזום.

אלה רוצים הכל בלי לתת כלום

אלה נותנים הכל בלי לקחת

בינתיים הילדים צורחים

ההתחלה שהיתה חלקה מתחילה לרעוד

אולי נעזוב אותה ונתחבר להיא

הכל אותו דבר

שומע כנסיית השכל דברים בלחש

הדבר היחיד שיחזיר לשפיות

אעבור לרוסיה

אפילו הנשים (המהממות) שם עם אופי בנוסף

דברים בלחששבורת,לב

תתחבר להיא. כן. פששש

בסוף זה קורה בכל המפלגות לכן החרדים צודקיםxmasterx

לעשות ככל אשר יורוך

תראי את גפני נשבר הלב

יש פה הקבלה אחד לאחד

לא מתעניינת בבחירות, מפלגותשבורת,לבאחרונה

או שטויות של מגזרים.

זה רחוק ממני ומיותר.

תשחרר מה שמיותר לך.

אתה מתעסק באנרגיה כלואה ומבוזבזת.

אולי יעניין אותך