מה דירוג האשראי שלכם?פשוט אני..
כידוע למי שיודע, כל גוף גדול שנותן אשראי במדינתנו הקטנה, מדווח לבנק ישראל על כל ההלוואות שהוא מעניק (קרן, ריבית, תקופה, החזר חודשי, סוג הצמדה וכו'), על מסגרות העו''ש והאשראי של לקוחותיו וכו'.

זה כולל את הבנקים, חברות הביטוח, חברות ההשקעות, ובקיצור - כמעט כל החברות שנותנות שירותים פיננסיים לאזרחים.

כאשר אתם באים לבקש מהבנק או מגוף אחר הלוואה חדשה, כולל משכנתא, הבנק מקבל מבנק ישראל מידע על כל ההלוואות שיש לכם. הוא יודע מתי לקחתם כל הלוואה, מתי תסיימו להחזיר אותה, כמה אתה משלמים בכל חודש וכו' - אפילו אם לקחתם את ההלוואות בבנק אחר.

את הנתונים הגולמיים שבנק ישראל אוסף עלינו, אפשר להוריד בחינם פעם בשנה מהאתר של חוק נתוני האשראי.

כשהבנקים רוצים לדעת האם כדאי לתת לנו הלוואה, או שאנחנו כבר מסובכים עם הלוואות עד מעל לפופיק, הם לוקחים את הדוח הגולמי של בנק ישראל, ונותנים לנו על בסיס הנתונים ''ציון'' בין 1 ל-1,000.

ככל שהמספר גבוה יותר, כך יהיה לנו קל יותר לקבל הלוואות מהבנקים - והן יהיו בתנאים טובים יותר.

מי שרוצה לדעת מה הציון שלו, יכול להוריד את האפליקציה ''קפטן קרדיט'', ששייכת לחברת דן&ברדסטריט (אותה החברה שנותנת לנו את הציון כאשר הבנק רוצה להכיר אותנו), ודרך האפליקציה אפשר להוריד את כל נתוני האשראי ולקבל את הציון האישי שלנו (רק פעם בשנה, ורק אם לא ניצלתם את הזכאות אל מול האתר של חוק נתוני האשראי).

דרך האפליקציה אפשר לדעת מה ההחזר החודשי לכל ההלוואות ביחד, איזה הלוואות יש לנו בתנאים שנחשבים לא טובים ולכן כדאי לשקול למחזר, מהם הגורמים בדוח האישי שלנו שמעניקים לנו ניקוד גבוה (למשל מסגרת אשראי לא מנוצלת בחברת האשראי) ומהם הגורמים שפוגעים לנו בציון (למשל חוב לחברת כרטיסי האשראי, או החזר חודשי גבוה ביחס לשכר).

ידע זה כוח, ואם הכוח ניתן בחינם - אז בכלל טוב

אם זה מעניין ורלוונטי, אשמח לדעת שלא חפרתי לחינם





קיבלתי דירוג גבוה במיוחד!!!💪💪בין הטיפות


אני קיבלתי נמוך במיוחד... אבל זה בכוונה, לא אכפת לי.פשוט אני..


בכוונה?בין הטיפות

מה מרוויחים?

 

זה לא שההתנהלות הכלכלית שלי נבונה במיוחד, פשוט אין לי חובות בכלל ואני בדר'כ משתמשת בכרטיס דיירקט

 

אם היו נותנים דירוג לפי ההוצאות לאן הן הולכות, הייתי מקבלת נמוך במיוחד

(כל הדף אשראי שלי מלא בחנויות אוכל...)

כבר כתבתי כאן בעבר - אני משקיע ממונףפשוט אני..

לקחתי משכנתא בסכום פסיכי למרות שלא באמת הייתי צריך את כל הסכום הזה בשביל הדירה,

ואת הכסף העודף אני משקיע בשוק ההון.

 

תמורת ריבית של 0.9-3 אחוז לשנה, יש לי תשואה של למעלה מ-40%...

 

כמובן שזה מסוכן, וזו לא אסטרטגיית השקעה שמתאימה לכל אחד.

 

בנוסף, כחלק מאותה אסטרטגיה, אני קונה בתשלומים כל מה שרק אפשר. קניות בסופר? תשלומים. מוסך? תשלומים. מחשב? תשלומים. השבוע קניתי הרבה דברים בעשרות אלפי שקלים (במקום מה שנגנב), הכל ב-36 תשלומים, למרות שאת הכסף מהביטוח אני אקבל במכה אחת.

 

למה?

 

כי הכסף שלי לא סתם שוכב בבנק, אלא מושקע. לכן מבחינתי כל יום שבו הכסף נמצא אצל המוכר במקום להיות אצלי, זה בזבוז.

זה כאילו מביאים לי הלוואה ללא ריבית וללא הצמדה, למה שאסרב?

 

חד משמעית, זה לא גורם לי לקנות יותר ולא גורם לי לעשות קניות מיותרות. אני משתמש בזה בחכמה.

 

ואם דירוג האשראי שלי יורד בגלל זה... שיירד. כל עוד אני יודע ממה זה נובע, ואני עושה זאת מתוך בחירה מודעת ולא מתוך קבלת החלטות שגויה, או חלילה מתוך מצב שאין לי איך לממן את עצמי ללא הלוואות, אז אני אעמוד בזה שהדירוג שלי נמוך...

וואו,יפהבין הטיפות

באמת לא מתאים לאף אחד

אבל מהשקעות אפשר ממש להתעשר

כמו שכל אחד חולם

לעשות כסף בלי לעשות כלום... (במידה מסוימת...)

ואפשר גם ממש לאבד כסף פשוט אני..


זה כבר תורת ניהול סיכוניםבין הטיפות

נשמע אבל שהולך לך.... איזה יופי!

בשביל 40 אחוז צריךפרש בודד
להשקיע לבד ולהבין המון בשוק.
זה מעבר ליכולת הנפשית לקחת סיכונים כאלה.

מה שכן תמיד נכון לקחת משכנתא קצת גדולה בשביל להשקיע את הכסף גם אם זו השקעה סולידית יותר. (קרן גמל להשקעה, נדלן או סתם תיק השקעות רגוע)
השקעתי את הכסף הזה *אך ורק* במדד S&P500פשוט אני..

זאת ההשקעה הכי בסיסית שיש, לא צריך להבין כלום בשביל לעשות אותה...

 

מחודש מרץ 18 ועד היום - המדד עלה ב-45%.

 

אני המשקיע הכי פסיבי שיש, לא קונה-מוכר-קונה-מוכר, לא בוחר מניות, לא מנסה לתזמן, לא בורח כשהשוק יורד, לא כלום.

 

 

דרך מי אתה משקיע ב S&P500? דרך הבנק? או לבד?די שרוט


קופת גמל להשקעה (עד התקרה), מיטב דש טריידפשוט אני..

אני לא פותח קופות גמל להשקעה בשביל הילדים, כי אני לא רוצה לחכות ש*הם* יהיו בני 60 בשביל למשוך את הכסף.

אז מה שלא נכנס לקופה שלי - הולך למיטב דש טרייד.

יש אפשרות להגיד לקופת גמל להשקעה שאתה רוצה 100%די שרוט

S&P500?

בוודאיפשוט אני..

רק תבחר:

 

 

מיטב דש

 

הלמן אלדובי

 

אקסלנס

 

מור

 

יכול להיות שזה 0% דמי ניהול?די שרוט
 
 
ונניח כאן, מנהלים רק 12 מיליון במסלול הזה? סתם בשביל הידע
תקרא את השורה למעלהפשוט אני..

המסלול רק נפתח בחודש אוגוסט האחרון...

 

לכן אל תצפה שהמספרים שם יעידו על משהו.

 

 

אה נכון לא שמתי לבדי שרוט


איך זה ריבית 0.7% על הצבירה?משהו מיוחד

נראה לי הרבה..זה מה שמציעים כשמנסים להתחבר דרך האינטרנט.

איך אפשר להשיג נמוך יותר?

אתה מתכוון דמי ניהול, לא ריביתפשוט אני..

אתה תמיד יכול להתקשר ולעשות משא ומתן. ככל שיש לך יותר כסף, כך תוכל להשיג תנאים טובים יותר.

נכון, טעות טיפוגרפית משהו מיוחד


חידשת לי.פרש בודד
אני מכיר שהמדדים האלו מגיעים בטווח הארוך ל8 אחוז בממוצע.
לא דיברתי על הטווח הארוך, אלא ספציפית על הזמן שבו אני השקעתיפשוט אני..


מענייןמשה

יש לא מעט סיכון במהלך שלך. אולי תצליח, אבל יש פה גםפ סיכון להיכשל.

 

שיהיה בהצלחה בכל מקרה.

נראה לי שהחשש הגדול מהגישה שלךבונים מגדל
הוא בעיקר מה קורה אם משהו משתש, חלילה.
פיטורין. משכורת מתעכבת, צורך בהוצאה דחופה לא צפויה.
כשהכל מושקע אז בעצם כרגע ביד אין לך כלום.

אם יש כסף נזיל ל3 חודשים בצד זה כמובן משהו אחר.

טעדיין, קשה לי עם המחשבה על קניית אוכל בתשלומים. נוגד את כל הגישה הכלכלית שאני נוטה אליה. למרות שההסבר נשמע הגיוני ואם פועלים בעיניים פקוחות.
להתחיל כל חודש עם מינוס על הוצאות ששכחתי מהן?
אם רלוונטי אשמח שתסבר את אוזני.
ברגע שארצה את הכסף - תוך 3 ימים הוא אצלי בחשבון.פשוט אני..
ככה שאי אפשר להגיד שהוא לא נזיל.

דווקא במקרה של פיטורין יהיה לי יותר קל ממי שלא לקח משכנתא גדולה, מכיוון שכאמור יש לי הרבה כסף מושקע והוא נזיל כמעט כמו מזומן בארנק.

בנוגע לתשלומים,
בסופו של דבר אני לא משלם בחודש יותר ממה שהייתי משלם בלי השיטה הזאת.

נניח לשם הנוחות, שאני קונה בכל חודש מוצרי מזון ב-1,200 ש''ח, ונניח שאני תמיד מחלק ל-12 תשלומים.

בחודש הראשון אני אשלם 100 ש''ח.
בחודש השני אני אשלם 200 ש''ח (100 מהחודש הקודם ועוד 100 מהחודש הנוכחי).
בחודש השלישי אשלם 300 ש''ח, וכן הלאה.
בחודש ה-12 אשלם 1,200.
בחודש ה-13 אשלם 1,200 (עבור הקניות של חודשים 2-13, שהרי עבור החודש הראשון כבר סיימתי לשלם).

למעשה, מעתה ואילך, אני תמיד אשלם 1,200 ש''ח, מה שממילא הייתי משלם אם לא הייתי קונה בתשלומים.

כלומר לא רק שכלכלית אני יוצא מורווח (אחרי שנה - חשבון הבנק שלי יהיה גדול יותר ב-6,600 ש''ח. הכסף אצלי ולא אצל המוכר, ואני לא משלם שום סוג של ריבית), אלא שגם מבחינת המאזן החודשי אני לא ''מתחיל עם מינוס'' כהגדרתך, ואני לא משלם יותר ממה שהייתי משלם בלי השיטה הזאת.

החריג היחיד הוא אם מחר פתאום החנויות לא יסכימו לאפשר לי לשלם בתשלומים, ואז אצטרך לשלם בכל חודש גם על כל הקניות של אותו החודש וגם על התשלומים מהחודשים הקודמים. בפועל אני לא רואה מצב שזה יקרה, הראשון שיפסיק לאפשר תשלומים יאבד כל כך הרבה לקוחות - שזה פשוט לא שווה לו.
אני חושב שעיקר העלות שלך זה התפעול של כל הדבר הזהמשה

אם זה משתלם לך, אשריך.

 

אני מעדיףך לדעת שאם אני חייב כסף למישהו הוא אינו ולא להתחיל לנהל כל מיני טבלאות.

 

נקודה שניה בעייתית - מסגרת אשראי. יכולה להגביל אותך אם אתה לא מתמודד איתה נכון.

לדעתי העלות נמצאת במקום אחר לגמרי...פשוט אני..
מבחינת תפעול, זה ממש 0 התעסקות.

פעם בכמה זמן כשמצטבר כסף בעו''ש, אני מעביר אותו לחשבון ההשקעה שלי (העברה בנקאית - עבודה של דקה), ואז בחשבון ההשקעה אני קונה עוד יחידות של קרן מחקה מדד (עוד דקה).
לשלם בתשלומים לא לוקח זמן בכלל, שהרי זה ממילא בזמן שאני בחנות מול המוכר.

איפה אני כן משלם?

בסיכון ובפחד מהסיכון.

אני יכול להגיד לך שבחודשים פברואר-מרץ האחרונים, היו רגעים שהבטן כאבה לי פיזית, בגלל הירידות החדות. לא רק שהרווחים של השנים האחרונות נמחקו, אלא שגם הקרן נחתכה בחדות.

חסדי ה', נשארתי נאמן לשיטה הקובעת שאסור לנסות ולתזמן את ההשקעות, והמשכתי להגדיל את ההשקעות אפילו בתקופה הזאת.

מאז ועד היום, לא רק שכל הירידות נמחקו - אלא שהמדד שבר שיאים חדשים שהוא מעולם לא היה בהם, ובדיוק אתמול נשבר שוב שיא של כל הזמנים (ראה את הגרף).

האם הרווחים האלה שווים לי את הפחד מירידות? לדעתי כן, כי בסוף הבורסה תמיד עולה.
לדעתי הפחד הוא לא רציונלי, בדיוק כמו שלהיות עם 50 אלף בעו''ש או בפיקדון זה לא רציונלי.

הבטן כאבה גם לי אבל זה בסדר. זה חלק מהעסקהמשה

הסיכון פה אמיתי, אבל בטווח הרחוק הבעיה קטנה יותר.

זה טוב עקרוניתבונים מגדל
אבל לא תמיד יבוצע כי השקעות נזילות על הנייר אבל אם בדיוק זאת תקופה של ירידה תרצה לא לממש את השקעותיך.
אם כי הכל פתיר.

אבל לגבי התשלומים. במעט שרכשתי בתשלומים היה תשלום עבורם. באיזור חצי שקל לתשלום אם אני זוכרת נכון.
זה גם צריך להכנס בתחשיב, בטח כשעושים קניות קטנות במלא תשלומים. מעלה את עלות המוצר...
בטח מי שמנוסה יותר בקיא ממני.

ודווקא אם חלילה יש משבר, לא עדיף להתחיל אותו בלי התחייבויות? ועוד על אוכל שכבר אכלת?

עדיין לא מובן לי לגמרי.
הפוך, גוטה, הפוךפשוט אני..
א. בעבר הייתה עמלה של חברות האשראי, חצי שקל לכל תשלום בעסקת תשלומים. כבר לפני מספר שנים בנק ישראל הורה להן לחדול מכך, ומאז העמלה נעלמה.

ב. אם יש משבר, אז עדיף לי שחשבון הבנק שלי יהיה יותר גדול. את צודקת שיש יותר התחייבות, אבל כל שקל של התחייבות הוא שקל שכלל לא היה ברשותי אם לא הייתי קונה בתשלומים.

ג. בגלל שרוב משקי הבית משלמים ריבית על הלוואות (או הלוואות רגילות או משכנתא וכו'), אז למה לא לקבל הלוואה בחינם (תשלומים) לפחות בשביל לצמצם את ההלוואות שעולות לנו כסף?
מוזרבונים מגדלאחרונה
א. קרה לי לפני שנה. לכאורה תשלומים בלי ריבית מעשית ראיתי את התשלום הנוסף בדף הפירוט של האשראי.

ב. זאת הנקודה שעוד דורשת מחשבה אצלי. משהו שם כאילו לא מסתדר לי עד הסוף. אבל אין לי זמן להתעמק עכשיו להפיל את האסימון. עוד נגיע...

ג. לשמחתי מצליחים להמנע מכך. גישת הלחסוך ואז לקנות יותר עובדת אצלנו. אז לא רוצה הלוואות מחברת כרטיסי האשראי...
מעולה, חידשת לי ולא חפרת לרגע, תודהמשהו מיוחד


כיף לשמוע🌷פשוט אני..
תודה, לא חפרת בכללrivki
תפתח 'בית ספר לחינוך פיננסי' שילמדו שם דברים חשובים באמת (בניגוד לרגיל )
תודה 😊 רעיון טוב, אבל אסתפק בפורום 🤭פשוט אני..
אם כבר בעינייני פיננסיים- שאלה תיאורטית קטנהמשהו מיוחד

אני יודע שישנה הגבלה להשקעה של עד 70000 ש"ח בקופת גמל להשקעה בשנה.

האם מותר לפתוח מספר קופות גמל בחברות שונות ואז לעבור את הסכום הנ"ל?

באמת יש הגבלה כזאת? הזיה אם זה נכוןדי שרוט
כשיש פטור מלא ממס רווחי הון, ברור שהמדינה תגביל את ההטבהפשוט אני..
תחשוב על זה כעל מבצע ממש ממש ממש שווה בסופר, סטייל עוף בשקל. בלי מגבלה של ''עד 3 ק''ג ללקוח'', ההטבה הזאת לא תשרוד אפילו שעה.
כן ולאפשוט אני..
א. זה 70 אלף צמוד מדד. בשנת 2021 זה יוצא 70,913 ש''ח.

ב. אפשר לפתוח קופות על שם כל אחד מבני הבית, כולל הורים וילדים מרגע לידתם, ואז התקרה הופכת להיות מאוד מאוד גבוהה (70,913 לנפש).

ג. תיאורטית אתה יכול לפתוח בכמה חברות שאתה רוצה, אבל כשתגיע לגיל 60 ותרצה למשוך את הכסף כקצבה עם פטור ממס - לא תוכל לעשות זאת, מס הכנסה לא פראיירים.
קראתי עכשו בכל זכות באמתדי שרוט

לא ידעתי שיש הגבלה כזאת.

 

ואני עוד רואה חשבון שעובד בשוק ההון קולט?

 

אז הפיתרון הוא באמת לפתוח קופה לכל אחד מבני הבית.

 

אנחנו חמש נפשות אז זה 350 אלף בשנה. זה די הרבה.

אתה צריך גםפרש בודד
שיהו לך 350 אלף שקל להפקיד בשנה.
וזה משתלם רק אם אתה שומר את זה לגיל 60. אחרת תשלם על זה מס כמו כל השקעה אחרת.
מאיפה אתה יודע את כל הדברים האלה?תפוזיתת


בישיבה התיכונית, הייתי מאחר להסעה באופן כרוניפשוט אני..
כי בשעה 6 בבוקר הייתי קורא את ''גלובס'' של הערב האחרון...

כמה נקודותמישהי אחרת????
קודם כל מסכימה לגמרי לגבי "לדעת כמה אתה שווה" כי סך הכל הקשר שלנו עם הבנקים הוא בעיקר מבוסס על משא ומתן וחשוב לדעת לדבר איתם באותה השפה ומה הפרמטרים שהם לוקחים בחשבון.
אני גם חושבת שכשאדם יודע על מה ירד הדירוג שלו זה ימקד אותו במה להשתפר שזה בכלל מבורך.

אבל נתת כם את הדוגמא של המינוף שעשית עם המשכנתא ואני חייבת חייבת לסייג אותך (ברשותך), צעד כזה דורש מעקב והבנה מאוד גבוהה בניתוח של מה יש לי ומה באפשרותי לקנות, רוב מוחלט של משקי הבית בישראל חיים במינוס, זו בין ההלוואות הכי יקרות שיש ואם אתה מסתכל מבחינת אחוז הריבית על המשכנתא שהוא 2.5 אחוז ממוצע ואחוז התשואה על ההשקעות גבוה הרבה יותר אז באמת אתה מורווח אבל זה אומר שהניהול שלך בהוצאות היומיום צריך להיות גם מנוהל פרפקט כי רק הריבית בניצול המסגרת היא בממוצע 10 אחוז... גם במסגרות הקרדיט הריבית דומה.
אז חשוב מאוד מאוד לקחת את האופי הצרכני של אותו אדם שקורא את השורות האלה כי רוב האנשים שלא עוקבים ומשווים את הריביות של הצעדים שלהם בעצם יכולים להכנס לבור של הםסדים כל חודש על חשבון הפערים בריביות שבהחלט יכולים להיות לרעתם.

ועוד נקודה למחשבה, אני דווקא מחסידי הלא תשלומים כמעט בשום מחיר והסיבה היא שאני בדרל כלל משיגה הנחה (לפעמים 10 אחוז ויותר) על מחיר מזומן שזה קורץ למוכר הרבה יותר משהתשלומים יקרצו לי וגם עוזר לי לקנות בכסף שיש לי ושומר על הסדר בחשבון. חוץ מרהיטים ומכשירי חשמל גדולים שאני לא מכירה את המוכר טוב ומעדיפה לפרוס למקרה שתהיה תקלה איתו ואוכל לבטל את יתר התשלומים.

קצת יצאה לי מגילה, מצטערת אבל זה נושא כל כך רחב עם ים של זוויות ראייה שאפשר לגמור את כל התווים בפורום😅
אני מסכים עם כל הנקודות שהעליתפשוט אני..

בקשר למינוף - כתבתי ואכתוב שוב, זה בהחלט לא מתאים לכל אחד.

בנוגע לתשלומים - רוב המקומות שאני קונה בהם, ממש לא נותנים הנחה על תשלום אחד (למשל רמי לוי וכו').

אם מוצעת לי הנחה - אני אעדיף אותה ולא את התשלומים.

מעניין! בדקתי עכשיו ויצא לי דירוג ממש גבוב אבל לא 1000מישהי אחרת????
בלי שום דבר לשפר אז למה לא 1000?
1000 זה רק לקב''הפשוט אני..
תודה שהחכמת אותנובסדר גמור


המבאס הוא שאין בדוח של הנתונים הגולמייםנחשון מהרחברון
את הציון.
כי זה לא מתפקידו של בנק ישראל לתת ציוןפשוט אני..
הוא רק נותן את המידע האובייקטיבי
ועכשיו אני לא יכול לדעת מה הציון שלי כי בזבזתינחשון מהרחברון
את זה השנה...
מידת הסבלנות היא מידה חשובה מאודפשוט אני..

אני, לצערי, לא ניחנתי בה כלל

לא הבנתינחשון מהרחברון
חשבתי שבנק ישראל מביא ציון. מה הקשר סבלנות?
סבלנות עד שנת 2022פשוט אני..
ח''ונחשון מהרחברון
הורדתי עם הפרטים של אשתי
למה לחכות זה אותם חשבונות...
גם רעיון 🤗פשוט אני..
רק שים לב שכרטיסי אשראי, להבדיל מחשבון בנק, רשומים תמיד על שם אדם בודד - כך שזה לא יהיה 100 אחוז כמו הדוח שלך.
ידוע. הפעילות שלנו זהה בכרטיסיםנחשון מהרחברון
מעניין. החכמתימשה


וואו, לקבל תגובה כזאת ממך? איזה מרגש פשוט אני..


אתה פרופיל אחר של משקיע ביחס אליימשה

וגם אם אני לא בטוח שאני מסכים איתך, אני לגמרי מעריך את זה.

מעניין ביותר, החכמתי. תודה לךכוחה של מילה
עובדת בונוס לטובת החרדים לפרטיותםפשוט אני..

אפשר לשלוח הודעה לבנק ישראל (דרך האתר), ובה אתה דורשים שהבנק לא יאסוף את המידע עבורכם. במקרה כזה, בנק ישראל ימחוק את כל המידע שיש לו עליכם, והוא לא יאסוף מידע חדש.

 

במקרה כזה, סביר להניח שהבנקים לא יסכימו לאשר לכם הלוואות על סכומים משמעותיים, כי אין להם דרך לוודא האם אתם חרדים לפרטיות שלכם, או שאתם פשוט יודעים שהציון שלכם מאוד נמוך ולכן העדפתם למחוק את כל המידע.

צעד לא חכם בכללללפרש בודד
הבנקים רואים את זה בצורה מאד שלילית.
האם הלחץ מפסח תלוי מגדר?לאחדשה

לכל שורצי הפורום השלום והברכה.

התלבטתי אם לכתוב כאן או בהו"ל אבל התשובה בגוף השאלה, נקודת המבט הגברית קריטית.


היום שיתפתי את בעלי היקר שיחיה בקושי התקופה (מלחמה קיומית, טילים בליסטיים, זאטוטים שלרובם זומים, ממני מצופה לעבוד משרה מלאה + אירוע מאוד לא נעים מול הבוסים, אנחנו מתארחים אצל ההורים שלי יש פה ממ"ד וזה מוסיף מורכבות ובלה בלה בלה)


והייתי להוסיף שאני בלחץ מפסח.

ממה את בלחץ?

הבית שלנו מבולגן תמידית ברוך השם והילדים אוכלים חמץ בכל מקום. (כל המתוקים שעצתם תהיה "מה הבעיה, תאסרי לאכול בחדרים, אבק זה לא חמץ והאהוב עליי מכולם- תרתמי את הילדים לנקות" תודה על העזרה, אבל לא תודה).

אני עובדת עד פסח ממש,

ולא ברור אם המסגרות יחזרו או לא.

בעלי יוכל לקחת יום או יומיים חופש לכל היותר

והדובדבן שבקצפת- אנחנו לא מוכרים חמץ בכלל.


ברור לי שנגיע לפסח והכל יהיה נקי וכשר.


למה אני מפרטת? יש מקרים קשוחים משלי, למשל בעל במילואים נוסף לכל האמור לעיל, או אישה אחרי לידה או שאין ממד ואין אפשרות להתווכח וכו'.


נחזור לדיון- הוא ניסה לשכנע אותי בשכל שאין ממה להילחץ ותעשי עבודה על עצמך היהודים במשך 3000 שנה עם ילדים קטנים התארגנו לפסח. שהשם לא רוצה שנילחץ (אה וואו, פיו, מזל יודעת שזה רצון השם 🙄)

טענתי שהשכל שלי מבין מצויין ועדיין הלב מרגיש ככה. ויש לי עבודה אולי אבל מצב נתון, כך מרגישה.

כשאמרתי לו שזו לא תגובה שעוסקת טען- את רוצה שאני אזייף? זה מה שאני מאמין.

לי התגובה הזו רק הפריעה.


ואז נחתה לי ההבנה שרוב הנשים לחוצות, או חרדות (הרבה מסביבי לפחות) וגברים זה לא מעסיק אותם.


ומי ששרד עד לכאן,

(ובלי טיפים לייעול הנקיון, אני יודעת לחלק אותם.)


האם הלחץ מנקיון לפסח הוא עניין מגדרי?

אני חושבת שכן כי תכלס האחריות בראש שהכל יקרה בד"כ אצל האישה, והבעל במקרה הטוב "ממלא הוראות".


תאירו את עיניי?...


פעםoo

לפני הרבה שנים

חשבתי שזו אחריות שלי

עד שהחלטתי שזה לא מתאים לי

ואז הגיע מישהו בתשלום וניקה את הבית לפסח


בשנה לאחר מכן בעלי החליט שחבל על הכסף ולקח את זה על אחריותו

מאז הוא אחראי והוא מבצע

⚠️❗📌 3 התרעותנגמרו לי השמות

חשבתי על זה שיש לנו עכשיו במלחמה בעצם 3 הודעות/התרעות שונות:

⚠️ התרעה מקדימה - בדקות הקרובות צפויות להתקבל אזעקות באזורך

❗ האזעקה עצמה - להיכנס מיד למרחב המוגן

📌 וההודעה שמבשרת שהאירוע הסתיים וניתן לצאת מהמרחב המוגן.

 

ובעצם אפשר ממש ללמוד ולהקביל את זה גם למרחב הזוגי שלנו.

ממש לעשות לנו 3 הודעות/התרעות שונות גם שם.

כמו רמזור:

⚠️ התרעה מקדימה - הצבע הכתום ברמזור 🟠 - בדקות הקרובות צפוי לחץ הדם לעלות, הכעס לבעבע, הכאב לצוף והריב להתחיל.

נא להתמגן.

איך נתמגן?

מה נכון לנו לעשות בדיוק בדקות אלה?

אולי לקחת רגע פסק זמן של כמה דקות?

אולי לעצור שנייה ולנשום עמוק?

אולי לומר משפט קצר של סימן היכר של "הנה אנחנו עומדים להיכנס ללופ שלנו. בוא נעצור"

ממש לעשות האטה

עצירה

זיהוי הטריגרים

ומציאת עוגנים להירגע (ועדיף למצוא אותם מראש כמובן)

 

❗האזעקה עצמה - הצבע האדום ברמזור🔴 - להיכנס מיד למרחב המוגן הנפשי/רגשי.

מה יכול להיות מרחב מוגן נפשי/רגשי עבורנו?

אולי לומר במילה או אפילו רק במבט לשני ש"אני כאן. אני אוהב/ת. אנחנו נעבור את זה".

אולי להתחזק מקבלות עבר שלנו ממקומות שכבר הצלחנו, לנשום אותם פנימה, ולזכור את הבסיס שלנו - אנחנו תמיד אוהבים. תמיד יחד. ונצא מזה.

אולי לשים יד על הלב ולנשום איתו. עוד נשימה. ועוד אחת.

ומה לא - לא לצאת בזמן האעזקה מהמרחב המוגן - לא להתחיל בעת הריב והעצבים עצמם להטיח אחד בשני מילים פוצעות, אנחנו במרחב מוגן ובלי פציעות. לגוף ולנפש.

לא חייבים בשיא הרתיחה להגיע לפתרון, זה גם לא אפשרי לרוב, אלא ניתן לעצור רגע, להתמגן, ורק אז לחזור ולפתור בצורה יותר שלווה שבה נצליח לדבר על הדבר עצמו ולא נהיה במנגנון הגנה שמדבר עם מנגנון ההגנה של השני/ה...

וכל אחד יחשוב מבעוד מועד מה יכול עוד להוות עבורו את המרחב המוגן הנפשי/רגשי הזה.

 

📌 האירוע הסתיים - הצבע הירוק ברמזור 🟢 - ניתן לצאת מהמרחב המוגן ולהתפייס, ולהעמיק, וללמוד, ולפתור, ולאהוב, ולחיות.

כאשר אנחנו בביטחון רגשי, מעובדים מול עצמינו ומול מה שהתחולל בנו, רגועים ומיושבים יותר,

יצאנו מהמצב ההישרדותי שלנו ואנו כרגע פועלים מתוך שליטה וויסות, ניתן גם להתקדם הלאה ולהגיע לקירבה מחודשת ולפתרונות.

 

 

אז וואו כמה התרעות כולנו מקבלים כל יום.

להתכונן

להתמגן מיד

לצאת

שוב ושוב ושוב

בואו נמצא גם מרחב מוגן נפשי. מרחב מוגן רגשי. מרחב מוגן זוגי.

בואו נשמור על החיים עצמם

ובואו נשמור גם עלינו - על איכות החיים עצמם. ❤️

איזו הקבלה מתוקה! לימוד יפה... תודה!🩷בארץ אהבתי
תודה יקרה ❤️נגמרו לי השמות
תודה רבההסטוריאחרונה
אני מקנא לכולםאנונימי בנשו"ט

מסתכל בפייסבוק ומקנא בחברים שמעלים תמונות מחופשה עם נוף עוצר נשימה

הולך ברחוב ומקנא בכולם על הבתים היפים שלהם

לכולם יש בית יפה יותר משלי

לכולם יש אשה יפה יותר משלי

כולם שריריים ורזים יותר ממני

כולם עובדים בעבודות נחשקות יותר משלי עם יותר יוקרה ויותר כסף

אני בינוני בכל תחום אפשרי

ומסביבי אנשים מוצלחים ויפים ועשירים

ואני לא רוצה לחיות את החיים שלי

אני רוצה לחיות את שלהם...

פה מתחיל ונגמר הסיפורלומדת כעת

החיים שלך הם שלך. לא שלהם.

כשמתחילים להסתכל פנימה ולא החוצה מבינים מה המעלות והדברים טובים שכן יש בחיים.


 

(אגב רוב ככל הדברים שכתבת הם ברי שינוי, אבל העבודה היא לא להשיג את מה שיש לאחר אלא להעריך את מה שכן יש לי. אח''כ לחשוב מה אפשר לשדרג בחיים ואיך).

סליחה שאני חסר סבלנות, תעזור לך רק עבודה פנימיתהסטורי
לא *לכולם* יש את כל מה שתארת, ממש לא.

הפייסבוק יוצר אשליה. מעלים את הרגעים המחוייכים ולא את המורכבויות שיש לכולם. אתה שמכיר גם את הצדדים המורכבים אצלך, אבל אצל אחרים מכיר רק את מה שהם מעלים, חי בתחושה שלכולם יש.


החיים בהשוואה לחיצוניות של אחרים, תמיד יהיו מתסכלים. כדאי לעבוד עם עצמך על שמחה בחלקך. אם לא מצליח לבד אפילו שווה לקחת טיפול ממוקד בזה.

כמו שאמרתנפשי תערוג

אתה בנוני.

כמו שיש כאלה שיותר, יש גם כאלה שפחות

אולי סיפורם לא מוצג בפייסבוק וכו'

אבל הוא קיים.


לא סתם נאמר באבות. "השמח בחלקו..."

מעבר לענייןoo

שרשתות חברתיות זה המקום האחרון שמשקף משהו


בעיניי קנאה זה דבר טוב

זה שיקוף של מה שכואב בנפש

על מה כדאי לעבוד ולטפל


כמעט כל מה שכתבת אפשר להשיג ב10 אצבעות

בעבודה נכונה

במודעות למידה יישום והתמדה

גם אם החיים שלך עכשיו בינוניים


אגב רוב האנשים בינוניים ומטה

תסתכל על סטטיסטיקות

בכל נושא

הממוצע/ החציון לא משהו

לא "קנאה"משה

יותר כמו, "יש כזה בעולם, אני רוצה גם, איפה משיגים?".

כןoo
זו הפרשנות שלי לרגש הקנאה
אני מחקתי את כל החברים שלי מהפייסבוק בגלל זהאריק מהדרום

התחושה הזו דיכאה אותי למרות שידעתי שזה שקר.

אני בפייסבוק כל יום בין קבוצות של חשמלאים וקבוצות DIY ודורשי עבודה וקבוצות מסויימות בבאר שבע שחשוב לי להיות בהם אבל לא מאשר אף חבר אפילו לא קרובי משפחה.


כשאתה יודע שכולם רוכשים דברים דברים שהם לא צריכים, עם כסף שאין להם כדי להרשים אנשים שהם לא אוהבים, כשאתה מודע לזה שזה משפיע על הנפש בצורה  הרסנית, אתה יכול פשוט להחליט שאתה לא משחק את המשחק הזה יותר.


אף אחד לא מפרסם את ההחזר החודשי של המשכנתא שסוגר עליו, רק מפרסם תמונות של הבית, אף אחד לא מפרסם את ההקרבה של לאכול רק כוסמת ועשבים, רק את הרזון, אף אחד לא מפרסם כמה רע וקשה לו בעבודה (חוץ ממורים) רק כמה כיף ואיזו עבודה נחשקת הם עובדים.


וכולם בינוניים בתחומים מסויימים, כולם מפרסמים רק את ההצלחות, אלה שמפרסמים תמונות מחופשת הסקי באלפים או קרוז בים התיכון לא מפרסמים את הקבלה של כמה עלה להם התענוג כי הם לא רוצים לצאת אידיוטים, אלה שמפרסמים תמונות מחוייכות מהדיסני וורלד לא יפרסמו לעולם את התמונות של הפרצוף שלהם עומדים בתור למתקן שלא באמת מלהיב כמו סרטון של יחידת החילוץ בטלפון.


ופתאום אתה מגיע לגיל 35 ופתאום חבר שסוגר את העסק וידידה שמתגרשת, מעניין, הם תמיד היו נראים כל כך מאושרים בפייס מה קרה?

יש איזה מחקרעוד מעט פסח

שמראה מתאם גבוה בין כמות התמונות הזוגיות ברשתות החברתיות, לבין גירושין...

עזוב.

אנשים מראים מה שבא להם לשדר. זה ממש לא אומר מה יש להם באמת.


(ואספר שוב סיפור שכבר סיפרתי כאן בעבר-

חברה טובה, שהיתה תקופה שקינאתי בה כי כמה פעמים כשהייתי שם בעלה הגיע עם זרי פרחים, ומתנות, ומפרגן לה בלי סוף.

אבל אחרי כמה שנים היא התגרשה, וגיליתי שהוא היה מכה אותה, אבל אני נחשפתי רק לזמנים בהם הוא ניסה לפייס...

עבורי זה היה לימוד מטורף לכמה אנחנו לא יודעים כלום על החיים של אחרים, גם אם נדמה לנו שאנחנו יודעים משהו).

אתה לא באמת רוצה להיות הםנעמי28

אתה רוצה להיות מאושר.


ואתה חושב שהדרך לאושר היא בבית יותר גדול, אישה יפה יותר, להיות פחות בינוני, יותר מוצלח, ויותר בראש הפירמידה.


למזלך סוגיית האושר נחקרת כבר אלפי שנים.

ולפילוסופים יהיו לא מעט תשובות עבורך איך משיגים אושר - ואף אחד מהם לא תולה אושר בחומר כמו כסף או אישה יפה, ממש להפך, לרוב ככל שהחומר גדל יש יותר ניתוק מהעצמי האמיתי ופחות אושר.


לא סתם אחוז ההתאבדויות בקרב נערים בעמק הסיליקון עולה ועולה - העשירים ביותר ואני מניחה שעם הבחורות היפות ביותר, כי כסף מושך יופי.


אז מה כן עושה אושר?

תקרא את ד"ר טל בן שחר.

הוא מסכם את זה

*באיכות הקשרים שסובבים אותנו - משפחה, חברים, ילדים, זוגיות.

ככל שהם טובים יותר האושר עולה.

*תחושת משמעות -מטרה בחיים, סיפוק, משמעות, הגשמה עצמית.

*קשר טוב בינינו לבין עצמנו- לתת לעצמנו להרגיש רגשות, לא להדחיק, שהמעגל האישי שלנו עם עצמנו יהיה בריא.

*הנאה יום יומית- כלומר לא רק להשיג מטרות עתידיות, גם ליהנות מהדרך בחיי היום יום הרגילים.


רוב הפילוסופים גם הגדירו אושר כתחושת משמעות.

יש לו ספרים בעברית אם זה מעניין אותך.


ופרקטית, עזרה ראשונה, תמחק את הרשתות החברתיות, זה חתיכת בולשיט.

מי שמאושר באמת לא מרגיש צורך להוציא את זה החוצה.

מי זה "הפילוסופים"?צדיק יסוד עלום
מי לאנעמי28

מהתורה (מרבה נכסים..ועוד), הרמב"ם , פילוסופים יוונים כמו סוקרטס, אפלטון, אריסטו ואפיקורוס ועוד,

הבודהה, ועד לפילוסופיה המודרנית.

 

 אף אחד מהם לא הגדיר את תלה את אושר כהנאה רגעית או ריבוי חומר.

 

חלקם ממש מאמינים שהתנאי לאושר הוא צמצום החומר והסתפקות בצרכים בסיסיים בלבד  (כמו אפיקורוס, בודהה ועוד )

 

וחלקם לא אומרים שצמצום הוא תנאי לאושר, אבל עושר וחומר הם רק אמצעי ולא יכולים להיות מטרה ברגע שהם הופכים למטרה ורדיפה ותלות ל'לאושר' הם מרחיקים אותנו מהאושר.

 

 

אתה צודק!העני ממעש

תמצא נקודה אחת ברשימה, תחשוב איך להשתפר בה, אם צריך תיעזר במישהו,  תציב יעד, בעוד x חודשים סימנתי ווי על , ככה וככה. אבל זה עבודה,  לא משחק ילדים.

בהצלחה 

ואולי אפשר לקחת אותם כמקור השראה ולא קנאה?משה

במקום "לקנא".

בוא תסתכל עליהם, ותשנה פרדיגמה.

מה אתה רוצה ללמוד מהם? איזה שיעור האנשים האלה באו להביא לך לעולם?

 

אתה רוצה כסף?

איך אתה מגיע לשם. אפשר לתפור תוכנית.

 

אתה רוצה בית יפה?

לך למעצבת פנים שעובדת עם עלי אקספרס. אל תשכח גם שצריך לתחזק ולנקות.

 

אתה רוצה שרירים? לך לחדר כושר. פעמיים בשבוע.

 

אה, לא? עדיף לגלול בפורום?. זה סבבה. פשוט יש לזה מחיר.

דל"פ: מותר לקנאנקדימון
זה גם לא דבר כל כך נשלט. אם זה לא יושב על משהו נפשי, אז תנסה לחפש מה אתה יכול לשפר. ואם גם זה לא, אז מותר לעשות פשוט "צידוק הדין". מותר בהחלט.

הדבר היחיד שבאמת חשוב לעבוד עליו ולהתאמץ לשנות תפיסה זה לגבי אשתך. זה בן אדם שהתמסר אליך ואתה אליה, ומן הראוי להתאמץ לא לפגוע ברגשותיה. היא גם בן אדם שיש בסיפור שלך.

אף אחד לא מעלה לפייסבוק את הבית המבולגן,לאחדשה

את הצילום מסך של המינוס בבנק,

תמונה של בוס מאוכזב, או ילד שהתחצף...

אף אחד לא מתאר איזה דברים פוגעים בן הזוג אמר או עשה,

ולא מספר כמה הוא שונא איזה בטטה הוא הפך להיות ...

מה שמעלים זה את הרגעים הכי יפים.

זה בדיוק השקר.

כולם בינוניים.

מי שיש לו 100 רוצה מאתיים, ומי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות.

תמיד רוצים יותר ממה שיש.יש פה אפשרות למנף עבודה על הודיה על הקיים- יש לך בית? יש לך אישה? תודה

ועשינו ותפילה להתקדמות. יש הרבה שבידיים שלך.

אבל תמיד יהיה יותר

אם תשווה החוצה, לעולם לא תהיה שמח במה שיש לך.

פתרון: תפסיק להסתכל בפייסבוקהמקורית

מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל, שכל אחד עסוק בד אמותיו


רוצה יותר לעצמך? תיצור לך מציאות כזו, במה שאתה יכול. ולא כל אחד יכול לשנות הכל

אנחנו לא נהפוך כולנו לכוכבים רשת שמגלגלים שותפים בעשרות אלפי שקלים. כאילו, תנסה עם בא לך, אבל חשוב לדעת שרוב האנשים חיים את היומיום ה"ממוצע"


לרזות ולהיות שרירי זה בהישג יד

גם להחליף עבודה

עם אשתך לדעתי יש לך עבודה פנימית לעשות.. אני די בטוחה שאם זה מה שהייתה חושבת עליך היית מתבאס. חוצמיזה שהחיים הם לא רק חיצוניות

תתקן את האופי שלך.אדם פרו+

נכון לא נכון מה שכתבת

זה לא משנה.

לא בריא לחיות ככה

אתה מוכרח להיות במבט אחר

על החיים, או אפילו בלי מבט

בלי לדרג ולתת ציונים יתר.


לזרום עם עצמך ולהיות במצב רוח יותר חיובי

במקרה עברתי פה...klo

אני מזדהה, קודם כל.

אצלי זה קשור לחוסר אמונה בעצמי. בגלל שאני מרגישה חוסר מימוש עצמי מצד אחד, וחוסר אמונה שאני יכולה להגיע לזה מהצד השני, לא נשאר לי אלא להשוות ולקנא... במקום להתרכז בעשיה. 

צריך איכשהו לחזור לעצמך. וזאת כנראה דרך ארוכה אבל משתלמת. זה הדברים היחידים שאני יודעת.

אל תאמין הכל למראית עין. הקנאה דלק ששורף גם את הטואור יה
עבר עריכה על ידי אור יה בתאריך י"ט באדר תשפ"ו 8:13

אז  במקום להסתכל מה קורה בדשא של השכן תתחיל להשקות את הדשא שלך. מאוד ממליצה לך על  צום דיגטלי.

מבינה אותךשוקולד פרה.

ובעלי תמיד מאזן אותי בנושא הזה.
תמיד יהיו יפות ממני, מוצלחות ממני, עם מספר ילדים יותר גדול משלי, עם גוף יותר יפה, עם בעל יותר וואו, עם בית מתוקתק יותר
אבל איכות חיים פנימית
היא בלהודות על השפע הספציפי שמגיע אליי.
שפע שמגיע בדמות חברה שפתאום שולחת הודעה שמחממת את הלב,
צחוק של ילד,
זמן נחמד ביחד עם בעלי
הוכרת תודה להורים

אני מבינה מאיפה זה מגיע. זה הרצון לשלמות אובייקטיבית. שלמות שהיא בכל הפרמטרים, מקיםה את כל תחומי החיים, וכמובן שלמות עצמית.

התבגרות זה לעזוב את השלמות האובייקטיבית הזאת

ממליצה בחוםנגמרו לי השמות

לשמוע את השיר החדש והנפלא הזה של ישי ריבו - הנשמה לא meta.

מדבר ממש על ההפסד והשקר העצום ברשתות החברתיות.

ממש כל מילה שם מתאימה.

מצרפת את השיר:

 

וכמובן להתחזק פנימהנגמרו לי השמות

שם המבט.

שם המיקוד.

פנימה.

איפה ואיך אני יכול לתקן? לשפר? להעצים? לבנות?

 

כי החוץ מלא שקר, מלא זרות, מלא זיוף, מלא הפסד, מלא הסתרה 

ובעיקר מלא במה שלא שייך לי.

 

אם נבין באמת כמה כוח עצום יש לכל אדם ובטח כל יהודי, זה לא נתפס!

אתה חלק אלו-ק ממש!

עוצמות על גבי עוצמות

נשמה מאירה של אינסוף

ואתה בהחלט יכול להביט בה, פנימה, ולהוציאה מן הכוח אל הפועל ולהביא אותה לזרוח להאיר ולחמם את חייך שלך ממש!

 

ב"הצלחה רבה

אויש מסכן... אתה לא נהנה משום דבר שיש לךאורין
להיות בינוני זה בסדר, לחשוב נמוך זה לא בסדרנשוי+אחרונה
הרגשות ומחשבות כמו שלך יכולות לעבור אצל אנשים שאתה מחשיב ברמה ה"גבוהה", מבין כמה שזה בעייתי?
קשר בגיל צעירSnoopy821

הי

 

אשמח לעצות איך להתייחס לקשר של הילד (17.5) בגיל צעיר?

מה נכון/לא נכון להגיד/לעשות

 

באופן אישי הייתי מעדיף שלא יהיה בקשר בגיל הזה ויתרכז בדברים אחרים (בגרויות, ישיבה/מכינה וכו')

 

 

שאלה מאוד מאוד מפוזרתהעני ממעש

תלוי בגורמים רבים

למשל

מי ומה אתם , מה הסביבה, בבית ובחברה, מי הילד, מניין הגיע ונובע הקשר,

להתייחס בצורה שתועיל ולא שתרחיקהסטורי
מבחינה עקרונית חשוב לחדד - הסיבה שהקשר (כראה) לא נכון כרגע, הוא לא רק שיש דברים אחרים להתעסק בהם - אלא שלפי התורה קשר בין איש לאשה לגיטימי רק במסגרת חתונה. בהנחה שהוא לא בודק כרגע התאמה לחתונה - הקשר אינו לגיטימי אפילו אם מצליחים בכלל לא לגעת.

אבל מעשית, הוא כבר לא ילד. הוא מחליט על עצמו ובוחר את הבחירות שלו, על ההשלכות שיהיו להן. כנראה שאם הבחור בחר בקשר כזה - אין מה להטיף לו על הבחינה העקרונית, אלא לראות איך משמרים קשר קשוב וקרוב.


כן, במידה שיש לכם שיח פתוח איתו (אם אין, כבר מאוחר מידי) - חשוב לנהל שיח על גבולות. שמעתי מד"ר אלישע אזר (מטפל בכיר בתחומי טרוואמה, משפחה מיניות ועוד, מנהל מרכז מפגש בשילה) שהרבה פעמים בני נוער דתיים חוצים גבולות חמורים ואפילו מסוכנים מאוד מהר, כי ברגע שחצו את הגבול של לדבר עם בנים/בנות, או את הגבול של נגיעה - לא מודעים להמשך המדרג. כשמגיעים לכל מיני סיטואציות, שנער חילוני הודרך להתנהל בהן, נסחפים גם בלי מודעות לסכנות או לחוסר רצון לעבור גבולות חמורים יותר.

ילדים לא עושים מה שאנחנו חושבים שהכי נכוןלאחדשה

ובעולם שלנו לא מאוזן.

רצון לקשר זוגי והורמונים מתחילים הרבה לפני ש"נכון" לקיים אותו, בד"כ.

אם הוא בכיוון של להתחתן מוקדם, זה לאן דווקא רע.

אין כללים, רק דבר אחד חשוב.

אהבה.

לא להתנות איתו כלום, אלו החיים לו, גם אם הוא מתנהל בצורה שלא תואמת את איך שהיית רוצה או מצפה. כשיש קשר אוהב ןמכיל, יש תוואי שיכול להגיע ולהשפיע על הלב.

כשיש ביקורת, זה מפתח מגננה, רצון להסתיר ולעשות דווקא. וזה, אתה בטוח לא רוצה....

משהאחרונה
זה כבר גיל שהקשר בו יכול להוביל לחתונהאורי8
קודם כל לפרגן, לקבל. ממש משמח שיש סיכוי שהבן שלך מצא את אשתו בקלות . אם תקבלו אותה ואותו באהבה אולי הוא גם ישתף ויתייעץ. אם הוא בכיוון תורני מאוד, הם גם ככה לא ימשכו הרבה, תתחיל להכין כסף לחתונה ולתמיכה בזוג צעיר.  אם הוא פחות תורני והם ימשכו את הקשר יותר זמן גם ככה לא יעזור שתהיה נגד. הבן שלך גדול. זה הזמן לשחרר , לשמח שיש לו חברה( חסך הרבה דיטים וכאבי לב). ולחשב איך אפשר לעזור לו. זוג שמתחתן בגיל צעיר כנראה יצטרך עזרה כלכלית. 
קטעמשה
התרגלתי לראות את השאלה הזו בדרך כלל מהצד השני....
שאלה לרבנים ומדריכותאמא אסתי
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך ט"ו באדר תשפ"ו 7:05

אנו נשואים כשנה וחצי, וברוך ה' זכינו להקים בית נאמן. 

 

הקשר בינינו מבוסס על אדני התורה והיראה, אך לאחרונה נתגלע בינינו סכסוך קשה המאיים להחריב את שלום הבית, וחששנו שהדבר יגיע חלילה לכדי "גט כריתות" (או לפחות "גט גלידות").

 

מדובר בהנהגת הבית בענייני קינוחים:

גיליתי לתדהמתי שבעלי שיחיה, נוהג בשיטת "הקוטביות המלוחה". הוא דבק בחסידות "הבייגלה המלוח" ו"הקרמל המלוח" – שילוב מוזר של מתוק ומלוח שאין הדעת סובלתו.

 

אני, לעומת זאת, מחזיקה במסורת אבותיי הקדושים: גלידת שוקולד-בלגי טהורה או וניל-עוגיות כדת וכדין. בלי מלח, בלי בייגלה ובלי שינויים מרחיקי לכת.

 

המצב בבית בכי רע:

הוויכוחים לא פוסקים: כשאני מבקשת "מתוק", הוא טוען שזה "תפל". כשהוא מביא "מלוח", אני מרגישה שזה "בישול גויים".

 

האווירה בבית קפואה יותר מהגלידה בפריזר.

 

אנחנו יושבים משני צדי הספה, וכל אחד חופר בקופסה שלו כאילו היינו בשני מחנות נפרדים. גם הלל ושמאי אכלו מאותה הגלידה, ורק אנחנו לא מסוגלים לגשר על המחלוקת.

 

ילמדנו רבנו: האם עליי להכניע את דעתי ולטעום מהקרמל המלוח (בבחינת "מלוח כבשלו"), או שמא עליי לעמוד על המשמר פן יתפשט המלוח בשאר חלקי הבית? האם יש כאן עילה ל"מורד" על רקע קולינרי?

בברכת "הופך מר למתוק" 

קראתי בעיון שאלתך ובקשתךהאדמו''ר הנורא

לכבוד האישה החשובה והניצבת על משמר המתיקות, תחיה.


קיבלתי מכתבך ודמעותיי (הקפואות) זלגו על הדף. כבר אמרו חכמינו: "על טעם ועל ריח אין להתווכח", אך כאן מדובר בשינוי סדרי בראשית ובערבוב מין בשאינו מינו.


לעצם העניין, הנה הכרעת ההלכה:

דין "כל דפריש": יש לדעת כי גלידת בייגלה מלוח היא בבחינת "חדש אסור מן התורה". אבותינו במדבר אכלו מן שהיה טעמו כצפיחית בדבש, ולא כצפיחית בבייגלה עם נגיעות מלח אטלנטי.


מי שמשנה מן המטבע שטבעו חכמים בשוקולד-וניל, עליו הראיה.


שלום בית קודם לכל: שנינו במדרש שגדול השלום, שאפילו השם המפורש נמחה על המים כדי להשכין שלום בין איש לאשתו. ואם במים עסקינן, קל וחומר בגלידה שנמסה. לכן, על בעלך לדעת ש"ביתו של אדם הוא מבצרו", אך המקפיא שלו הוא רכוש משותף.


דין התערובות: אסור לערבב בייגלה בשוקולד בלגי, משום "בל תשחית" את הטעם הטוב. עם זאת, אם נפל פירור בייגלה לתוך הווניל-עוגיות שלך – הוא בטל בשישים, ובלבד שלא יתכוון לבטלו לכתחילה.


הפתרון הפרקטי:  יש לקבוע "עירובי תחומין" במקפיא: צד ימין למתוקים וצד שמאל למלוחים, בבחינת "אם השמאל אימינה ואם הימין אשמאילה".

מומלץ לרכוש שתי כפיות בצבעים שונים כדי למנוע "בליעות" של מליחות במתיקות (חשש "טעם לפגם").


לסיכום: על הבעל לעשות תשובה (ורצוי שתהיה בטעם ריבת חלב). אם הוא מתעקש על הקרמל המלוח, עליו לאוכלו בחדר סגור, בבחינת "מים מלוחים ימתקו".


מקורות:

תלמוד בבלי, מסכת קינוחין, דף ע"ב ע"א:

"תנו רבנן: האוכל גלידה - מתוקה היא לו, מלוחה היא לו. מאי מלוחה? אמר רב פפא: בייגלה ושוקולד לבן. אמר ליה אביי: והא תנן 'דבש למתוקים ומלח לבשר'? אמר ליה: הכא במאי עסקינן? בקרמל מלוח, דאית ביה תרתי לטיבותא - ריחא דמתיקתא וטעמא דמליחתא. ופליגי בה רבי יוחנן וריש לקיש: חד אמר 'שלום בית מעכב' וחד אמר 'המקפיא מעכב'."


רש"י על אתר:

בייגלה ושוקולד לבן: ערבוב מוזר שחידשו בני מערבא בשנים האחרונות, ואין דעת הבריות נוחה הימנו.

ריחא דמתיקתא: ריח של מתוק, שמטעה את האדם לחשוב שקינוח הוא, ולבסוף מוצא בו מלח ובוכה.

המקפיא מעכב: שאין המקפיא סובל שני מינים בסל אחד, וסופו שקופסת הווניל מקבלת טעם לוואי של בייגלה, וזהו "טעם לפגם" גמור.


תוספות:

ויש מקשים: מדוע לא אמרו "כל המלוח הרי הוא כמתוק"? ויש לומר דהני מילי בבשר ודגים, אבל בגלידה – מלח בתוך סוכר הוי "שינוי מנהג" וצריך עיון גדול.

מצחיק ביותר!שוקולד פרה.אחרונה
קראתי כשאדי היין עדיין מערפלים את מוחיהסטורי
והחלטתי שאין כמו העריכות של המנהל המסור, כ"ק אדמו"ר @פשוט אני.. שליט"א.

הייתי ממליץ לך (לנקד בשווא או בפתח?) @אמא אסתי היקרה ובעלה המהולל, ללכת ליועץ זוגי, תלמיד חכם מופלג (ומומחה אמיתי לאובססיות) ולהיוועץ בו...

עכשיו מעניין מה היה לפני העריכהלאחדשה
זה היה נראה כאילואריק מהדרום
פותחת הסרטון צפתה בסרט פורנוגרפי והחליטה לשאול איזה רבנים מרשים לממש את הפנטזיה הזו.

מה שמפתיע שפותחת השרשור היתה בקיאה בכל כך הרבה מושגים הלכתיים שהיה מתבקש מאליו תשדע לבד את התשובה, מה היא צריכה רבנים ומדריכות?

ובאופן כלליהסטורי
הניק הזה, ששרשוריו נמחקים קבוע אז אי אפשר לראות אחורה בכ.א., באופן כללי עסוק בשאלות אובססיביות בנושא. בעבר היא היתה 'אמא חרדית' שמוטרדת מההתנהלות של בניה המתבגרים וכעת היא 'זוג צעיר', עם שאלות.
אה זה פשיטא שזה כי פורים ונהפוך הואלאחדשה
*פותחת השרשורפשוט אני..
לגמרי, הטקסט היה הזוי מכל וכלנקדימון
אני לא מבין למה לא מוחקים וחוסמים לגמרי טרול כזה
למרות שאני מאוד קר רוחהעני ממעש

אני לא בטוח אם המלל, לאחר עריכה, לא ראיתי את המקור, עובר את גבול הטעם הטוב הנהוג בפורום זה

גם קשקושי פורים ניתן להעביר בצורות שונות


אגב, פעם היו משנים את שמות הפורומים , .. 

מסביר את דברייהעני ממעש

פנייה שנעשית בתור פורים שפיל, יש לה גבולות גזרה משל עצמה

פנייה שנעשית ברצינות,  מומלץ לרשום באופן שיבינו שזו שאלה אמיתית

שבוע טובמבולבלת מאד

אשמח להמלצות לסרטים נקיים שאפשר לראות עם הבן זוג

הלי סצנות אינטימיות ובלי נשים חשופות

תודה. רבה

לדעתי הסרט ''הטיסה'' יתאיםפשוט אני..
אבל זה מהזיכרון..
סרטי אנימציה למינהםחושבת בקופסא
תודה. יש לכם קישורים?מבולבלת מאדאחרונה
כי אני גם בלי טלגרם
טהרה - פריקהמדפדפת

אני יותר מחודשיים אחרי לידה, כבר פעם שנייה ברצף שעושה הפסק, שבוע שלם נקי, כבר מתרגשת, מתכוננת למקווה, ובבוקר של היום השביעי דם בבדיקה

וכן, שאלנו את הרב, אסר אותנו

והיום שוב עשיתי הפסק אחרי שאתמול לא טבלתי

ושוב יצא לא טהור

ואני כבר מפורקת לגמרי

מרגישה שמתחילה לשקוע לבור שלא תהיה ממנו יציאה, מרגישה שהבית שלי מתפרק פה ושאין לי אף אחד בעולם להיתמך בו ולשים עליו את הראש

בעלי עושה כל מה שהוא יכול, אבל אני רק צריכה חיבוק באמת

פשוט מרגישה קורסת ושאין מצב לעוד ילדים

 

חיבוק אחותילאחדשה

אמנם אני לא אחרי לידה אבל מזדהה עם הקושי של הטהרה, ממש..


אני חושבת שכדאי להפריד שניה.

עזבי את המחשבות על עוד ילדים.

בפרספקטיבה של זמן, שבוע לפה או לשם זה משהו שאפשר להתמודד איתו בד"כ (אלא אם כן זה ימים של מילואים ואז באמת בעייתי). זה באמת ממש עוד קצת. סיוט אבל בסוף עובר.

אל תחשבי רחוק. תחשבי איך את עוברת את היום הנוכחי.

תפנקי ותפרגני לעצמך יותר

יש משהו הוא יכול לעשות שיעזור, יועיל? שתפי אותו.


מתפללת איתך שייגמר בקרוב 💓

לפעם הבאה -פצלש100

בבקשה תשאלו את הרב זכריה בן שלמה. מומחה גדול ופוסק שנים בהלכותת טהרה.

אני לא מחובבבות הז'אנר אבל-תהילה 4

במקרה של ראייה ביום השביעי ממש ממש כדאי לפנות לבודקת טהרה!

בטח שאחרי לידה.

יש ממש סיכוי לרגישות במקום שגורמת לפצעים עם כל הבדיקות. (לכן, אחרי לידה מומלץ להוריד את מספר הבדיקות).


מקוה שתיטהרי בקרוב ממש.


חיבוק גדול 

ואו חיבוקSeven

זה באמת קשוח ממש

שולחת לך כוחות...

לגבי עוד ילדים אל תחשבי על זה כרגע את אחרי לידה תעשי מה שטוב ומרים לך תמצב רוח

בדקת עם רופאת נשים מה הסיבה לדימום שממשיך עדיין?עם ישראל חי🇮🇱
הייתה לידה קשהמדפדפת
אמרו שזה עוד תקין
אולטרסאונד לשלילת הישארות שיליה נבדק ?עם ישראל חי🇮🇱

אני שואלת כי זאת יכולה להיות הסיבה שהדימום עדיין מתרחש

או אמצעי מניעה הורמונליים ..

אולי יש עוד סיבות שאני לא מכירה

חשוב להתייעץ ולראות רופאת נשים אם עדיין ממשיך.

בהצלחה רבה 

ה יהיה בעזרכםהמצפה לישועה

קטונתי מלתת עצות ובכל זאת כוונתי רק להועיל

יש את הרב זכריה בן שלמה שיש לו הרבה ידע הלכתי ורפואי...

וואי זה סיוט!!פה לקצת

ניסית ללכת לבודקת?

גם לי זה קרה, הלכתי לבודקת והיא הצליחה לטהר.

נשמע שצריך איזשהי בדיקה5+אחרונה

למה זה קורה. יכול להיות שיש נשים שזה לוקח יותר זמן, אבל כדאי לבדוק שהכל בסדר. (זכור לי שמתישהו זה קרה לי אחרי הפלה והרופא כן מצא איזה משהו ונתן לי כדור כלשהו, זה היה כלכך מזמן שלא זוכרת מה זה היה.)

וגם אני יודעת שיש מצבים שאומרים להמעיט בבדיקות כדי להיטהר.

ובנוסף אחרי לידה, כמה שרוצים כבר חיבוק, הגוף צריך את הזמן שלו להחלים. אצל כל אחת זה זמן אחר ואולי פשוט עוד לא הגיע הזמן והגוף דורש לקחת את המנוחה שלו.  (חוץ מההחלמה המקומית, חוסר מנוחה מספיקה וחוסר בשתיה או מזון בריא, יכול לגרום לדימום.)

חוץ מזה שיש כאלו שאמצעי מניעה הורמונלים מפסיקים להן את הדימום.

מזל טוב והרבה בהצלחה

איך מתנהלים פיננסית בנושאים הבאים?יאלוש

אשתי ואני רבים על הנושאים הבאים: 

1. יש לנו חשבון בנק משותף. אני טוען שהיא נוהגת בחוסר שקיפות בהוצאות שלה, בכך שהיא אינה מאפשרת לי לראות את רשימת החיובים החודשיים בכרטיס אשראי שלה.

2. היא אינה מאפשרת לנו לבצע החזר מס של 35% על תרומות שהיא ביצעה. לטענתה אם היא תקבל החזר מס, זה כבר לא נחשב שתרמה מעשר...

3. היא לוקחת כסף מהחשבון המשותף שלנו ומשלמת חובות של המשפחה שלה (תשלומי חשמל, מים, גז ) חרף בקשה שלי לא לעשות זאת.

 

חשוב לי להדגיש שאשתי היא פצצה של טוב לב, ואני מת עליה.  האם אני מגזים בבקשות שלי?

יש לי הסבר טוב יותר מובן נראה לימרגול

בעסק, השותפות היא הכלי ולא המטרה.

גם כשמדובר על עסק שמטרתו שונה מ"לעשות כסף", השותפות היא הכלי.

כלומר העסק הוא הסיבה לשותפות (יש לכם מטרה משותפת שאתם רוצים לקדם, למשל העלאת המודעות לסרטן השד, ולכן נכנסתם לשותפות ויחד אתם פועלים למען המטרה).

אם לא תהיה לכם מטרה משותפת שתרצו להשיג / לפעול בכיוונה- אז אין סיבה לשותפות.


בנישואים, השותפות היא המטרה ואילו העסק הוא הכלי.

אני קודם כל רוצה לחיות את חיי יחד עם האיש שלי, אבל השותפות דורשת גם איזון כלכלי, תפעול של מטלות בשגרה וכו.

כלומר, אנחנו רוצים לחיות יחד את חיינו, אבל בשביל זה אנחנו צריכים גם כסף ולהכניס כביסה וכו.


והשוני בין מה המטרה ומה האמצעי, מוביל גם לשוני בסדר העדיפויות ושיקול הדעת.

אולי יעניין אותך