המוות לעמלק!!

מחקו את השרשור הזה?

חבל ראיתי את זה אתמול ודווקא ממש עניין אותי לשמוע מה אנשים חושבים בנושא.

זה רק אומר שאתה מעריך את היושרה יותר מאשר את האגו...
 

כל הכבוד!

מתוך שיעור של הרב אלחנן סמט:

מלחמת עמלק והקריאה לשלום - דברי הרמב"ם בהלכות מלכים

בפרק שישי מהלכות מלכים (הלכות א-ד) כתב הרמב"ם:

אין עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראין לו שלום, אחד מלחמת הרשות ואחד מלחמת מצווה, שנאמר (דברים כ', י) "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום". אם השלימו וקיבלו שבע מצוות שנצטוו בני נח עליהן אין הורגין מהן נשמה, והרי הן למס… ואסור לשקר בבריתם ולכזב להם אחר שהשלימו וקיבלו שבע מצוות.

ואם לא השלימו, או שהשלימו ולא קיבלו שבע מצוות, עושין עמהם מלחמה והורגין כל הזכרים הגדולים, ובוזזין כל ממונם וטפם. ואין הורגין אישה ולא קטן… במה דברים אמורים, במלחמת הרשות שהוא עם שאר האומות. אבל שבעה עממין ועמלק שלא השלימו אין מניחין מהם נשמה, שנאמר (שם פסוקים טו-טז) "כן תעשה לכל הערים הרחקת… רק מערי העמים האלה… לא תחיה כל נשמה", וכן הוא אומר בעמלק (דברים כ"ה, יט) "תמחה את זכר עמלק". ומנין שאינו מדבר אלא באלו שלא השלימו? שנאמר (יהושע י"א, יט-כ) "לא היתה עיר אשר השלימה אל בני ישראל בלתי החוי ישבי גבעון, את הכל לקחו במלחמה. כי מאת ה' היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם", מכלל ששלחו להם לשלום ולא קיבלו.

דברי הרמב"ם הללו במה שנוגע למלחמת עמלק נראים במבט ראשון מפתיעים ביותר: לפי דעתו, במה יש לפתוח את קיום מצוות מחיית עמלק? בקריאה לעמלק לשלום! ומה אם יסכימו להשלים עמנו (בתנאים הקבועים לכל אויב שישראל באים להילחם עמו)? אז "אסור לשקר בבריתם ולכזב להם"! אולם התורה הרי ציוותה "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים", וכיצד תתקיים מצווה זו בנסיבות אלו? על כך עונה הרמב"ם שהכתוב הזה "אינו מדבר אלא באלו שלא השלימו". בדברי הכסף משנה ישנה תוספת ביאור: "שאם קיבלו עליהם שבע מצוות, הרי יצאו מכלל שבעה עממין ומכלל עמלק, והרי הם כבני נח הכשרים".

כיצד הגיע הרמב"ם לדברים אלו (שלא מצאנו מי שיחלוק עליהם במפורש)? מצוות מחיית עמלק אמנם נראית כמצווה מוחלטת, ללא כל תנאי וללא שיור. אולם גם מצוות הקריאה לשלום לפני שפותחים במלחמה אינה מבדילה בין מלחמה למלחמה, ואם כן אף היא מחייבת ללא כל תנאי ושיור, וכמו שכתב הרמב"ם "אין עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראים לו שלום".

סתירה זו חייבים ליישב באחת משתי דרכים: אפשר לצמצם את מצוות הקריאה לשלום ולומר שאינה חלה על מלחמת עמלק, אך אפשר לומר ההפך: מצוות המלחמה בעמלק נאמרה רק לאחר שהקריאה לשלום הושבה ריקם.

אמנם במה שנוגע למלחמת עמלק לא נמצאת ראיה באיזו מבין שתי הדרכים יש ללכת. אולם במה שנוגע לסתירה הדומה - זו שבין מצוות הקריאה לשלום למצוות החרמת שבעת עמי כנען - ישנן ראיות, הן מספר יהושע והן מדברי חז"ל, שמצוות הקריאה לשלום חלה גם על המלחמה בהם. מעתה מתברר שמצוות הקריאה לשלום היא אכן מוחלטת, ואין בה הבחנה בין מלחמה למלחמה. אם כך הדבר, מדוע יהא דינה של מלחמת עמלק שונה מזה של מלחמת שבעת עמי כנען? מסתבר שבשתיהן חובת החרם חלה רק לאחר הקריאה לשלום. ואכן, הרמב"ם משווה ביניהן לאורך כל דבריו.

משמעות דברים אלו היא מרחיקת לכת מבחינת השאלה שבה פתחנו עיון זה: מצוות מחיית עמלק אינה מכוונת לרדיפת עם עד להשמדתו כליל, בדרך שאין לו מנוס מגורלו. אדרבה: עמלק נקרא לעשות שלום עם ישראל. רק כשהצעת השלום נדחית על ידו, ומתחוללת מלחמה בינו לבין ישראל, חלים עליו חוקי מלחמת החרם, כמקובל במלחמות חרם במקרא.

א. את הדיון על עמלק הבאתי כהמשך לדיון שהתנהל לגבי היחס לאוייב הערבי, היות והיו שטענו ש"אנחנו בעלי ערכים נעלים" ולא הורגים גם את מי שרוצח את בנינו ובנותינו. ממילא - אף לדעת הרמב"ם דבריי בעינם עומדים, שכן אין זה משנה אם מדובר כשכן השלימו או כשלא השלימו, על כל פנים לפנינו קונסטלציה מסויימת שבה נחוייב להשמידם מעל פני האדמה. ועל כך אין חולק שאם אינם משלימים - יש לכלותם.

ב. איני יודע מנין הסיק הר' סמט שאין חולקים על הרמב"ם, שכן דעת החינוך היא לא כהרמב"ם, ולפיו יש להרגם גם אם רוצים לעשות שלום.

נ.ב. הרב סמט מבקש (נדמה לי שזה במאמר זה) לפתור את "הבעיה המוסרית של בן דורינו" העומד בפני מצווה זו, אז מלבד שלימוד סוגיה מתוך מטרה מגמתית כמוה כנעיצת החץ לפני ציון המטרה, יש לציין גם שהוא לא ממש הרוויח הרבה - שכן גם הרמב"ם מסכים שלא הורגים אותם רק אם הם מקבלים על עצמם להיות עבדים, הם ובניהם ובני בניהם, לנו ולבנינו ולבני בנינו, עבדי עולם נרצעים, אני מתקשה לראות את "האדם המוסרי בן דורינו" מתייחס לדרישה זו בשיוויון נפש. ועוד לזכור שאם הם יסרבו לעבדות זו - מיד ישוספו ללא רחמים.

מחר מוקמת סנהדרין, ועם ישראל מקבל עול מלכות שמים.

1. אתה רואה יהודי מדליק סיגריה בשבת, וכמובן היו עדים והתרעה וכו'.

בית דין גוזר לסקול.

אתה תתנדב לקיים את גזר הדין? תהיה מסוגל לבוא ולהרוג בן אדם בעוון חילול שבת?

2. אתה חייל בצבא, ובזמן מלחמת המצווה אתה נכנס לבית עם תאומים בני 6 שבועות, בן ובת, ישנים בעריסותיהם.

אתה לוקח סכין ודוקר אותם? יורה להם בראש? משסף את הגרונות שלהם? 

אעשה כל מה שתטיל עליי תורה. 

כל.

כולל הכל.

כמובן - מקווה שאצליח לעמוד בכך. אבל זה האידיאל.

אבל בחיים האמיתיים, נפשך לא תאפשר לך להוציא נשמה של בני אדם שלא מסכנים את חייך.

לא הרגתי בני אדם, אבל ראיתי הרבה אנשים מתים. לא רק את הגופה שלהם, אלא ממש את רגעי יציאת הנשמה. את המאבק שלהם להישאר בחיים, מאבק שהסתיים תוך דקות בקו ישר על המוניטור.

אתה לא יודע מה זה עושה לנפש. פשוט לא יודע. ב"ה.

גאה להיות שייך לחבר'ה של שמואל הנביא ולא לחבר'ה של ישעיהו ליבוביץ שר"י.

אני גם ראיתי יציאת נשמה, תאמין לי.

ועכשיו שאלה לי אליך:

כשאתה קורא שחרית וערבית קריאת שמע, אתה מקבל על עצמך עול מלכות שמים?

אתה מכוון שכל מה שיאמר לך ה' תעשה?

ואחר כך אתה כותב בפורום שלא?

זה הולך יחד?

ועוד אתה קורא לזה כף זכות?

בתפקידי הצלתי נפשות רבות, בעיקר של יהודים אבל לא רק. 

איזו זכות גדולה יש לי.

איזו מצווה.

איזו נחת רוח.

אין סיכוי, בעולם, שהקב"ה יצווה עלי לעשות את הפעולה ההפוכה.

ואם ה' יבוא אלי באותו ובמופתים, ויגיד לי להעלות את בני לקרבן - אגיד לו שאני מצטער, אבל אני לא מסוגל לעשות זאת.

ומי שאומר אחרת - מעולם לא החזיק בידיים תינוק, בטח לא את התינוק שלו.

הרי זו היתה תשובתי, ועליה כתבת שאתה דן אותי לכף זכות שאני רק גיבור מקלדת.

כלומר - אם אני באמת אקיים את דבר ה' (כשיאמר להרוג, הרי על זה הדיון) - זו כף חובה בעיניך.

טעיתי במשהו?

נדבר עוד כמה שנים, כשתתבגר ותתיישב.

ואני מסיק מדבריך שלדעתך משה רבינו, ופנחס בן אלעזר, ויהושע בן נון, ושמואל הנביא, ושאול בחיר ה', ודוד מלכא משיחא, ואליהו הנביא זכור לטוב, ושאר כל מאורי האומה - כולם היו אנשים לא בוגרים ולא מיושבים?

בתקופתם היה לגיטימי לחיות עם כמה נשים,

בתקופתם היה לגיטימי להיות בעלים של אדם אחר,

בתקופתם היה לגיטימי לסקול בן סורר ומורה.

היום זה לא לגיטימי,

ואין לי ספק שגם לעתיד לבוא הדברים האלה (כמו גם מעשי רצח) יהיו אסורים.

רק עכשיו אני רואה שזה פורום צעירים.

לכן, ברשותך, אפסיק את הדיון. אני לא רוצה להרעיל את המוחות של הצעירים עם מחשבות על רצח.

ראה כאן

סקר: - נוער וגיל ההתבגרות..

יחי עיקרי האמונה החדשים.

זאת שכתוב בה שיש לשמוט כספים כל 7 שנים?

זאת שכתוב בה שאסור להחזיק חמץ בבית במשך 7 ימים?

זאת שכתוב בה שמותר להתחתן עם מספר נשים?

חז"ל עשו כמה שיפוצים, אין סיבה לחשוב שלא יהיו שיפוצים נוספים (הרבה הרבה יותר קריטיים מאשר שמיטת כספים).

כל הדוגמאות שהבאת - הן דוגמאות שהתורה עצמה נתנה  את האפשרות העוקפת.

חז"ל לא עשו "שיפוצים", מי שעושה "שיפוצים" בתורה אלו הרפורמים.

התורה ציוותה על מחיית עמלק ועל סקילת מחללי שבת, וזה ישאר לעד ולנצח נצחים.

הרבה אחרי שכל ה"מוסריים" במרכאות כפולות ומכופלות יעלו עשבים בלחייהם.

מלבד, אגב, שיש להזכיר ששאלתך אליי הייתה על מצב בו יש סנהדרין והם מכריעים שיש להרוג, האם עליי להסיק שאתה עצמך זה שמתכנן לעשות שיפוצים בניגוד לדעת הסנהדרין?

במה אתה שונה מכל קונספירטור שטוען ש"החיסון נועד כדי לחסל אותנו, אני לא יודע להביא ראיות אבל ברור שזה ככה?"

החלטת שהלכה מסויימת אינה נאה, ואז אתה כבר בטוח ש"בוודאי יש דרך לעקוף אותה"..

אתה טועה, גם עד הפרוזבול היתה ההלכה שמוסר שטרותיו לבי"ד אינו משמט, הלל רק עשה מזה מנהג רווח. גם לפני הלל כל מי שמסר שטרותיו לבי"ד לא שימט. החל ממעמד הר סיני כך היה.

ברור שזה קשה להרוג את הבן שלך אבל כשהקבה בא אליך ואומר לך לעשות את זה אתה תגיד לו- סורי אבל אני לא יכול, את שאר המצוות שנוחות לי אני אעשה אבל מה שקשה לי\ לא מתחשק לי אני לא אעשה.

אתה נורמלי??? תוריד את הכיפה שלך -שהיא אמורה לסמל שיש מישהו מעליך, שיש לך יר"ש - איזה ירש ואיזה בטיך?? אולי אני בן 15 אבל נראה לי שבנושא הזה אתה צריך עוד לדוש

אמרתי שבעניין הזה אתה צריך עוד עיון..

הוא היה עושה את זה.

ושוב לא אמרתי שזה לא קשה, זה כמעט בלתי הגיוני אבל כשהקבה בעצמו(כן, אותו זה שאתה מתפלל אליו 3 תפילות ביום, שומר שבת,כשרות,צניעות וכו) בא אליך ואומר לך את זה אז עם כל הקושי צריך לעשות את זה

והוא גם יכול לשנות אותו ואם את לא תרצח אתה מקיים (כי אתה מקשיב לכל מה שהוא אומר אז גם אם הוא יגיד לך להרוג את בנך אתה תעשה את זה)

אני גם אשמח ממש שתענה לי על השאלה האם זה לא נראה לך הגיוני שמי שקבע חוק מסוים יכול גם לשנות אותו ואם מי שבחרת להוליך את דרך חייך לפיו במחשבה שהוא הרבה יותר גדול ממני הקטן ואם הוא יגיד לי משהו אני אעשה אותו

אני פשוט אומר שאם הקבה יבוא אליי ויגיד לי להרוג את בני אני אעשה את זה!

למה? אני מאמין שתחשוב על זה קצת ותבין לבד.

ב. הפה שאסר הוא הפה שהתיר.

הפה שאסר מועיל גם לחלק משפט ולומר שהוא נאמר לגבי מקרים מסויימים ולא לגבי אחרים.

כך אומר אלוקים - שלא תרצח באופן כללי, וכן תרצח עמלק/מחללי שבת/אויב/ כל מצווה אחרת שמצווה לרצוח.

לא ברור מנין ההעזה לבני אנוש להגביל את אלוקים מה הוא יכול לומר ומה "לא מרשים לו לומר"

אם היתה ווריאציה בתורה שהוא היה מצווה כך על גברים - הייתי יודע שהמקום שהוא אסר זאת - מוגבל.

גם מצווה על הריגת ילד קיימת, וכפי שכתבתי למטה.

ו"לא יחליף את התורה" פירושו לא יחליף בכלל.

לא את מצוות מיתות בי"ד

לא את מצוות מחיית עמלק

ולא שום מצוה אחרת שלא מוצאת חן בעיני מישהו

מה עם אברהם אבינו?

כי נראה לי לא הבנת אותי טוב..

הקבה אמר לך לא לרצוח ועכשיו הוא בא אליך ואומר לך בפירוש תהרוג את הבן שלך ואתה בא(ברוב חוצפתך) ומנפנף לו בדיברה "לא תרצח" אבל הוא אמר לך לא תרצח וכשיו נקודתית הוא אומר לך ההפך. למה? חשבונות שמיים. כרגע הדבר הכי טוב הו שתיקח סכין ותשחט את הבן שלך!!(סליחה מראש אם זה קצת חריף..)

אף אחד לא מבטל את "לא תרצח", כי מי שנתן אותו הוא זה שהגביל אותו ואמר מתי כן מותר לרצוח.

אתה זה שמבטל מצוות שאין בהן הגבלה, בטענה שהתקדמנו וזה לא רלוונטי.

ובכלל, העסק יותר מידי מריח דמגוגיה, הרי כששאלתי אותך על שמואל הנביא וכו' - אמרת שזה בגלל שבזמנם זה היה לגיטימי, ובכן - האם בזמנם לא היה את הדיבר לא תרצח? אני מניח שאתה יודע שגם בזמנם הדיבר הזה היה.

אז מה עכשיו? אתה מאשים גם אותם בנצרות?

בקיצר, מי שהופך כאן את התנ"ך ל"ברית ישנה" - זה אתה...

בכמה וכמה וואריאציות

המפורסמת שבהן היא בן סורר ומורה, שמצווה על אביו ואמו להורגו (לאחר הכרעת בי"ד)

גם מצווה כעקידת יצחק יכול להיות שהוא יצווה באופן תיאורטי, ויש על זה סוגיה שלימה בגמרא לגבי אליהו בהר הכרמל, "נביא דאיתחזק"... מסקנת הגמרא היא שכן תיתכן הוראת שעה מנביא לעבור על מצווה ממצוות התורה - וזה כולל גם להקריב את הילד. 

אין סיבה שלא יחריג גם הלאה.

כמובן שישנו כלל- אבל לה' יש זכות לקבוע הן את הכלל והן את היוצא ממנו.

מזל שאברהם אבינו לא הזכיר לו את הדיבר הזה כשנצטווה על עקידת יצחק.

לא הסיטואציה המסויימת.

הרעיון שביסוד כל הויכוח הזה - הוא האם נקבל את מרות האלוקים  ל-ח-ל-ו-ט-י-ן  או שלא.

בחזון ממש,אתה תבין כ"כ הרבה דברים שאברהם אבינו ושאר האבות הבינו.

שנראה לי שלא יהיה לך היסוס בכלל לעשות את מה שתצטווה.

זה מגוחך לשפוט את הסיטואציה מהמצב הרוחני שאתה נמצא בו כעת.

מי שזוכה לגילוי אלוקי,נמצא בדרגה כזו שהוא רואה הכל אחרת.

@נשמה כללית, תראה את דור ההמשך!

שהחינוך כן מביא במקום אחר את דברי הרמב"ם, אבל סובר שרש"י הוא זה שחולק.

ובדעת כולם מוכיח החזו"א שאין זה מצוה לקרוא לשלום (כדברי הר' סמט) אלא שאם באו מעצמם להיות לעבדים - מקבלין אותם.

אבל אם לא באו - יוצאים כנגדם למלחמה בלי קריאה לשלום, ואחרי שיוצאים כבר לא יעזור להם אפילו אם יתחננו להשלים ולהיות לעבדים.

באמת על אנושי להתנצל בפומבי בכזה פורום.

לייק.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות