אי אפ]שר לדעת מה עובר להם בראש...

כואבת שהגענו למצב שבו יהודי פוגע ביהודי- רק בגלל ההיררכיה הלא הוגנת.
מוחה על כך שיש להם לגיטימציה חוקית (כביכול) לפגוע.

הדבר הראשון שקפץ לי זה רחמים

לא יודעת למה

פשוט רחמים שעולים ומציפים

היחיד שיכול לרחם על אנשים במצבם- הוא ה'...

משהו כללי כזה

שתראו לאיזה רמה אנשים מגיעים, ולא סתם אנשים בני מלך מלכי המלכים!

רחמים על המצב, על הגזענות, על הגאווה.

המפגינים מסתובבים בעצמם עם נשק, ועושים מה בא להם. לגיטימי שששוטר יגן על עצמו.

אצלינו השוטרים מנצלים את מעמדם כדי לכסח מכות ת'דוסים, לא שום דבר מעבר.

בוא, הפגנות באמריקה יש לא מאתמול, נהרגו שם פי עשר שוטרים ממפגינים, הגיוני שהשוטרים יגינו על עצמם.

שמעת על שוטר בארץ שנהרג בהפגנה? אני לא.

בארה"ב המפגינים גם באו עם נשק

הם ניסו לפרוץ לבניין הקונגרס. אם מישהו בארץ היה מנסה לפרוץ לכנסת, זה לא היה כל כך שונה.

אני שונאת את זה שההפגנות אלימות.

גם המשטרה מרביצה לילדים קטנים וראיתי בעיניים וגם זה בסוף הופך להיות חתול ועכבר ומי מצליח להתחמק.

לא נותנים להביע דעה באופן נורמלי

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....