ישבתי ודיברתי על זה עם חברה לעומק, והגעתי לסוג של מסקנה;
אני ב"ה בחורה אחראית, יוזמת, ודי דומיננטית, מה שגורם לי לקחת שליטה על המון דברים וגם כנראה על הקשר(לא במודע כמובן).
לדוגמא:
פעם שעברה אני קבעתי איפה ניפגש, אני קבעתי מתי, אני קבעתי מתי נטייל וכו'.
לא כי אני רוצה את זה, אלא כי זו אני וזה מה שזרם.
וכל זה קרה כי הוא איפשר- הוא שאל כל הזמן מה *טוב לי*, ואני בתמימות וזרימה עניתי לו ומה שטוב לי קרה.
וזה מקסים שחשוב לו מה טוב לי, אבל זה גורם לי להוביל את הקשר.
ומבחינתי הדפוס של גבר-
זה אחד שיוזם ומוביל את הקשר.
ואני איפשהו תוקעת את זה(כי הוא כל הזמן מתעניין מה טוב לי, ואני עונה וכו').
מצד אחד-
אני לא אשתנה, אני כזו-יוזמת ולוקחת אחראיות.
מצד שני-
אולי אני צריכה לשחרר את העניין הזה ולרמוז לו על דברים שאני רוצה שיקרו, אבל שהוא יבצע בפועל.
לדוג':
אם באלי עכשיו לטייל, אז להגיד משו כמו:'וואי משעמם לי כל הזמן לשבת, באלי משו יותר מעניין'.
ואז הוא יצטרך לחשוב על פיתרון וליזום, למרות שהכי קל לי בעולם פשוט להגיד 'בא נלך לכאן ולכאן..'.
מה אומרים?
זה יכול לעזור בעניין?
כי מסתבר שהוא בכלל גבוה ממני ב5 סנטימטר, והוא לא נמוך ממני(ממש מוזר, אבל שאלתי את מי ששידך וכך הוא אמר...).
כי כנראה אני מרגישה שאני גבוהה ממנו לא רק מבחינה פיזית, אלא משו נפשי(בגלל שאני היוזמת..) שמתבטא אצלי כמשהו פיזי.
וזה יהיה לי חתיכת עבודה, כי הכי קל לי ליזום-להביא רכב, לקנות וכו' (אני לא אוהבת שקונים לי).