נגד?
למה???
איפה אתם על הסקאלה...
זה כיף להיפגש עם חברות בערב שבת
למרות שהמון חברות שלי יוצאות בשבת בערב החוצה, אבל אני לא רואה בזה "טיול".
זו פשוט שוטטות חסרת תועלת, בלי מטרה, פשוט להסתובב ברחוב כמו אסופיות....
אבל בגדול נגד כי זה אומר שאני צריך לצאת באמצע הסעודה
אין לך בית? משפחה?
סתם לצאת החוצה ולשבת כמו קבוצת אסופיים שוט(ת)ים.
הכי נאמנים.
חברים יש גם רעים, וגם אלו שלא נראים לך, עלולים בטעות גמורה להפיל אותך
אני ממש רוצה וההורים שלי לא מסכימים.. 
לא חושבת שזה מועיל... אפשר לקבוע עם חברות ולצאת.. לפחות אצלנו בערב שבת לא הכי צנוע לצאת בנים ובנות ביחד קיצר קארחנה
אצלנו אחת הסיבות זה שהסניף באמת לא דוס אז הולכים בני ובנות ביחד...
שושיאדיתזה מכובד?
כל אלה שכתבו נגד,
אתם נגד כי אתם עקרונית נגד שנערים יסתובבו בלילה, או כי איפה שאתם גרים זה ערסים/מעורב/משהו אחר ספציפי לאיזור שלכם?
מי שמסתובב בחוץ הם לא ממש האנשים שתרצי לפגוש ברחוב...
אבל בהחלט יש בנים\בנות שיוצאים חרף המצב...
ויש המון קלקולים מכל הבחינות.
גם אם הסביבה חזקה ושמרנית.
כי בהחלט הסביבה אצלינו גם כזאת.
היא מעורבבת מכל הסוגים, אבל עיקרון זה לא לשוטט בלי סיבה בחוץ.
נקודה.
במיוחד לא בנות... (לפחות מי ששומרת על עצמה)
זה סתם להיפגש עם חברות אחרי הסעודה, לשבת ולדבר...
אצלנו באיזור גם כולם יוצאים ויש פול אנשים בחוץ וממש יש הפרדה בין הבנים לבנות.
ולא לשוטט בלי סיבה- את לא נפגשת עם חברות שלך סתם? אנחנו לא עושות עכשיו טיולים בחוץ, סתם יושבות על איזה ספסל/
בגינה ומדברות
אני?
אצא לשבת בגינה???
גם ביום חול אני לא עושה את זה, אז בשבת? שמשוטטים כולם כמו עדרים עדרים?
לא...
מפגשים עם חברות - יש המון דרכים מכובדות ומקוריות:
ללכת למפגש חברות, במקום סגור, ללכת לאטרקציות, הליכות ביחד, לקניות, חסר איפה?
וזה בילויים ממש כיפים!!
סתם לשבת בגינה מסכנה? לא.... ממש לא...
אני לא חושבת שיש בעיה (גם באיזור שלי זה ממש מקובל ויש משפחות שלמות שיוצאות להסתובב בערב שבת...)
והבילויים שאמרת לא כ"כ מתאימים לשבת בערב אז זה מה שנשאר לנו לעשות...
הבעיה מתחילה כשאת יוצאת לבד, הולכת, לפגוש, חברות....
ואז...
מתחילים סיפורים...
חלקם נשמעים נעימים ויפים, קסומים.
אבל הם רק נשמעים... וזה במקרה הטוב..
יש כאלו שנרשמים בעיתון בתור פרשיה מזעזעת שקרתה... וכלים בחדר חקירות קפוא.
כן!! זה לא רחוק מהמציאות!!!!
אני יודעת מה כתבתי.
אבל..כידוע...
לא תמיד שואלים
🤭
למה שתצאי לבד?
כול הקטע זה לצאת עם החברות...
וגם היא לא תמיד יש לה חשק![]()
והיו פעמים שהייתי יוצאת בלי לשאול אותם..
זה נראלי היה יותר כי איפה שהם גרו מי שיצאו להסתובב זה היה הערסים והם די הפסיקו לעשות לי פרצופים כל פעם
אחרי שפעם אכלנו אצל חברים וכשחזרנו הם ראו שבאמת יש פול אנשים בחוץ וזה לא רק הלא דוסים שיוצאים...
כי בעיניי, מי ש"ערסים" בכלל התחילו לעשות לה פרצופים...
היא לא בת ששומרת על עצמה.
מכירה מקרוב בנות, שנפלו מאד עמוק מזה...
אני עצמי מאד מצליחה בקשרים עם חברות ויודעת שאם אני לא אשמור על עצמי, אני גם מאד אצליח "בקשרים עם חברים".
אי לכך ובהתאם לזאת, נוקטת בהצהרות ובגבולות מסויימים.
ובאמת אפשר להסיק מכך מסקנות ולאמץ דפוסי פעולה 
לא הבנתי...
הרגע הסברתי שאצלנו לא רק הערסים הם אלה שיוצאים...
אצל ההורים שלי בעיר שהם גדלו בה לפני 20 שנה זה היה המצב...
(ההורים שלי לא הפסיקו לצחוק על זה שרק במקום דוסי כמו שלנו ממש רואים קו גבול בין איפה שהבנות יושבות לאיפה
שהבנים...)
גם בחורי ישיבה שנראים נורמלי הם לא האנשים שהייתי רוצה להיתקל בהם.
זה מה שצריך לקלוט.
בנות, לא אמורות להסתובב בחוץ כי "יש 'ערסים'" (- איכ איזה ביטוי זול ולא מנומס...)
ממש לא!!!
הם לא אמורות להסתובב כי זה לא מכובד, מסוכן, מקלקל!, לא מועיל!!!
אפשר לצאת בדרכים יפות, עם מטרה.
לא לשבת לננדנד רגלים(במקרה הטוב) בגינה חשוכה...
למה זה לא מכובד לדבר עם חברות?
למה זה מסוכן?
למה זה מקלקל?
כל דבר שאת עושה בחיים שלך מועיל? למה את מדברת עם חברות שלך, זה לא מועיל
דיבור עם חברה זה דבר נצרך, מכובד, מועיל!
אבל משנה בו האופן.... מהצורה כשאת יושבת בגינה בפאתי העיר, על ספסל נטוש, בלילה....
כשאת הולכת איתה להליכה, בערב, לא מאוחר, אפשר לדבר כמה שרוצים, על מה שרוצים, אבל בצורה נורמלית.
מבינה את ההבדל?
זה מסוכן כי****
בת, בת בוגרת אמורה להבין למה היא לא אמורה להסתובב בלילות בחוץ...
וזה כבר לא עניין של כבוד, זה עניין של סכנה.
והפורום הזה הוא אינו המקום להאריך, אם כן, לא אני אעשה זאת.
זה מקלקל כי
בשעות כאלו מסתובבים עוד אנשים חוץ ממך, ונוצרת אינטראקציה, לפחות אם את ילדה עם תקשורת תקינה, התופעה מובנת לגמרי... אם את ללא חרדה חברתית.
מרבית הקשרים שמתפתחים בשעות הללו, לא מובילים למשהו טוב וטהור...
לגבי השורה האחרונה, את צודקת שכל דבר שא נ י עושה הוא לא הכי מועיל , אבל את לא צודקת בכך שדיבור עם חברה הוא לא מועיל, שיח עם חברה זה מאד מפרה, מעודד, מהווה מקור לתמיכה והבנה הדדיות, כשזה לא תלותי - זה מצויין ומועיל.
אמא שלי יותר מפחדת![]()
כל ערב שבת יש פעולת חבב.. ואחריה יושבים מדברים או מסתובבים לפעמים..
אולי זה לא הכי נכון להגיד בעד, אבל בפעול זה מה שאני עושה
אני אוהבת את זה, זה מוריד לי את האוכל מהבטן... וגם אני פוגשת מלא אנשים שאני לא רואה סתם ביום יום
זה כייף לי ממש
אבל אני גם לא הכי תומכת בזה
את הולכת, נכון כי אולי קשה לך להישאר בבית פנימה... ואני ממש מבינה אותך, זה נכון.
אבל, זה לא סותר את העובדה שהיציאה הזו היא גרועה מיסודה.
כי את לא אמורה "לפגוש מלא אנשים שאת לא רואה סתם ביום יום..."
מבינה?
לצאת זה דבר טוב, לראות עולם, לנשום אויר נקי
נכון שזה צריך להיות בגבולות
אבל בין להגיד שיציאה היא דבר רע מיוסודה ועוד להגיד שהיא פשוט צריכה להיות בגבולות
יש הבדל משמעותי
נו באמת...
היו המון דיונים ושרשורים על הננושאים שנגרמים מהדברים האלו...
אני לא חושבת שיש פה משהו לא מובן.
רוצה לשמור על עצמך???
- אל תרעי בשדות זרים.
נקודה. סוף פסוק.
ליל שבת את בטח יודעת יש מלא אנשים ברחוב
מטיילים, מדברים, צוחקים ואני גם שם
מדברת צוחקת הולכת אני לא בולטת, אני ייבלעת
אני עוד אחת מן ההמון
זה לא שיש איזה זרקור עליו
זה אחלה לגמרי
ממש לא...
זה עניין אישי שלך, את רוצ את הטוב בשביל עצמך, את האחראית על הביטחון שלך, על העתיד שלך.
(סליחה על הפלישה לפורום)
@שושיאדית (את מגיעה מרקע חרדי?)
בהמון יישובים\ ערים יש חבר'ה שיוצאים אחרי הסעודה כדי להיפגש, הרבה פעמים אחרי עונ'ש..ואין שום בעיה אם זה לדעתי. בתור נערה (בעצם עד עכשיו..
אני נפגשתי עם חברות והסתובבנו בחוץ. אפשר גם להפגש בבית (במיוחד בחורף) אבל מה רע להסתובב בחוץ? מה המטרה? בעיקר בשביל המפגש והדיבורים.
ברור שצריך לשים לב אם יש אנשים לא סימפטיים שמסתובבים סביבנו, אבל כל עוד נפגשים במקום מרכזי, לא רואה שום בעיה. זה דבר ממש כיף

למה היא לא אמורה "לפגוש מלא אנשים שאת לא רואה סתם ביום יום..."?
אם היה במפגש איתם סוג של תועלת, היא היתה הולכת לפגוש בהם מרצונה, ביום יום.
אבל לדוגמא את פיתאום פוגשת חברה ישנה שלך
זה ממש כייף ואת נהנת עד לשמיים
נכון, לא היית מתקשרת אליה ביום יום, אבל פתאום לראות אותה?
זה כי כייף בעולם
זה אותם אנשים שאני נפגשת איתם מרצוני ביום יום.
אני התכוונתי לשוטטות - הווי אומר, טיול ללא מטרה.
יש טיול עם המשפחה, שזה בסדר.
ויש יציאה למקום כלשהו חזור, שזה בסדר.
אבל לצאת לבד, בלילה, "לטייל" - מתנגדת בכל תוקף!
וכל מי שמנסה להסביר אחרת, טועה, או שהלב שלו מדבר, לא השכל.
אני ספציפית לומדת בפנימיה מלאה ולא רואה את חברות שלי כל השבוע.
אז כן, כיף לי להיפגש איתן עוד פעם.
ואין מצב שלא יהיו בנים, צאי מהסרט...
מה, תגידי להם ללכת?
השבט שלי לא דוס והרבה בנות נפגשות עם בנים
פעם אחת אירגנו משהו 4 בנות והם באו וכן - אמרנו להם ללכת!
רק לי הייתה בעיה עם זה שהם שם וכל זאת הם הלכו
זה לא היה בתוך הסניף
קצת לא מנומס... 
הם באו בהפתעה כי אחת הבנות אמרה להם איפה אנחנו
נכנסו, אמרנו להם מתנחלתא לא מסתובבת עם בנים אז לכו
והלכו
מה לא מנומס?
הלוואי עליי שבעיר שלי זה יהיה המצב..
אני ב"ה לא בכל הסיפור הזה כי אני באריאל ולא בבני עקיבא, ב"ה..
ממש ממש כיף!אין אף סיבה לשוטט בחוץ אם את לא הולכת למטרה ברורה.
רוצה להוריד את האוכל..?
תקבע/י עם חברים/חברות במקום מסודר ותיפגשו שם...
אני באריאל ב"ה, ולפעמים אנחנו עושים בשבתות חורף עונגי שבת, נפגשים אצל אחד מהחבר'ה או באיזה בית כנסת ועושים עונג שבת עם שירים, דברי תורה, כיבוד וזה..
מזמינים לפעמים גם את רב הסניף, מביאים את מלוה הסניף שאומר דברי תורה וכו'...
בפעם האחרונה גם השבט הגדול הגיע...
בקיצור, יש מטרה ברורה למפגש ואין אף סיכוי למשהו מקולקל שיצא מזה, ההיפך הוא הנכון...
למה להיפגש סתם אם אין מטרה...?
זה יכול לגרום לדברים לא טובים..
אין סתם מטרה לשוטט, ובמיוחד לא בשבתות..
"לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא לעסוק בהן בתורה", לא לשוטט ברחובות העיר ללא תכלית..
יישוב דתי זה משהו אחר, אבל גם כשאין בעיות כאלה עדיין אין סיבה לשוטט חסר מעש, צריך שתהיה תכלית לפגישה...
נקטו כלל בידכם: כשאין תכלית, הרמה תרד והשעמום יגבר. כמובן, אין אף רע בלהיפגש עם חברים/חברות, אך צריך שתהיה מטרה ואפילו לא משהו תורני או משהו כזה, העיקר שתהיה מטרה..
בקיצור, המסר הובן...
לילה טוב לכולם...!!
את פשוט דיברת על משהו אחר..
ואם מדובר בחב"ב מעורב, זו גם בעיה כי כשיש בנים וזה אז אחרי שהרב הולך יכולות להיות בעיות(כמו שאמרת, נשארים אחרי זה לאיזה שעה שעתיים..) וגם אם הולכים ישר אחרי בדר"כ בנות מפחדות להסתובב לבד אז הן מזמינות איזה בן/כמה בנים שילוו אותם וזה בעייתי מאוד..ואם יוצאים לסיבוב במקום להישאר בסניף זה עוד יותר בעיה וזה ללא מטרה..
זה שזה מאורגן לא אומר שזה עם מטרה. בסדר, השיחה עם הרב בחב"ב זה מוגדר, אבל מה אחרי..? זה סתם שהות בסניף או סיבובים בעיר ללא תכלית וזה יכול לגרום לבעיות...
זה מה שעושים בשבת..? יוצאים לשוטט..? אם רוצים לשחק משהו אין בעיה, אפשר לשחק רק עם בנים/בנות או במשפחה, אין צורך להגיע לסניף בשביל זה...
אם זה בסדר מבחינת צניעות ואין בעיות, יש מטרה והכל ולא כמו שכתבתי אז סבבה..!
זה ממש נחמד כל עוד זה לא בנים בנות ועניינים
שינה בשבת תענוג![]()
![]()
![]()
... אפילו יותר מהאוכל
![]()
![]()
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.