אמרה לי עכשיו חברה שהיא משאירה את התינוקת שלה (בערך בת שנה) בלול ישנה ויוצאת עם בעלה להליכה ומשאירה את הפלאפון דולק והיא עם אוזניה
נחרדתי ממש ואמרתי לה שזה מסוכן נורא, והיא שאלה למה? הרי גם כשהיא ישנה היא לא שומעת כל פיפס שקורה,ומה שהיא שומעת בטלפון זה מה שהיא שומעת כשהיא ישנה
מה אני יכולה לענות לה? זה ממש מזעזע בעיניי
בשום אופן לא
חלונות
אוי וי....מיואשת******ואם הם בבית, אפילו ישנים- זה מונע.
ילד הוא חסר אונים לחלוטין....
אם אמא יצאה מהבית והשאירה תינוק, וח"ו קרה משהו, האם היא תואשם בבית המשפט אחר כך?
כי אם אמא יצאה עם ילד לגינה בלי נעליים גם אם תיכנס לו זכוכית לרגל לא יעמידו אותה על זה לדין.
אז יש קצת הבדל.
"עוד קובע החוק כי מי שאשם בהשארת ילד קטן מתחת לגיל שש בלי השגחה באופן שעלול לסכן את חייו או לפגוע בבריאותו או בשלומו, דינו מאסר בפועל לתקופה של שלוש שנים וכי מורשע בנטישת ילד בכוונה תחילה דינו מאסר בפועל למשך חמש שנים, ואם הילד הושאר ללא השגחה בשל רשלנות, הנאשם ייענש בתקופת מאסר של שנה."
ועל שכחת ילד ברכב העמידו ומעמידים הורים לדין. וזה עוד משהו שקורה בלי כוונה!!!
(אימוני שינה)כמה טוב שבאתוזה באמת בעיה, במדינות אחרות בעולם יש הגדרות יותר מפורטות
גם מי שמשאיר ילד באוטו בלי השגחה לפעמים זה יסכן את חייו ולפעמים לא.
הנקודה היא שיש אנשים שלא רוצים להגיע למקרה התיאורטי חס ושלום שבו מנסים לברר אם הם גם הולכים לשבת בכלא בנוסף על זה שאיבדו ל"ע ילד.
אם אפשר לשאול
לא הייתי עושה את זה בעצמי, אבל אני חושבת שזה שונה ממצב של ילדה בת שנה לבד בבית
כי הם מגיעים גם לא בחלומות. וחלק מהאחריות ההורית שלנו זה לחשוב על תרחישים כאלו. אנשים מתו מהם. לא בחלום.
כי את מודדת כל דבר מול- ואם אני ישנה עכשיו
נו, אז אם אני אברח עכשיו להוננללולו לחמישים שנה ואחזור אחר כך מה הבעיה? יכולתי להיות ישנה.
השוואה ממש מוזרה בעיני.
כשאני קוראת על אנשים לא אחראיים שמגדלים ילדים. טוב? כועסת מאד אפילו.
ואם זה מעליב אתכן שאני חושבת שאתן לא אחראיות אז- אל תכעסו! למה לכעוס ??
וכועסת שאנשים לא אחראיים מכחישי קורונה
כן דברים כאלו מכעיסים אותי. מי שלא אוהבת לשמוע שלא תקרא.
מכעיס
מזעזע
מחריד
ואולי באמת אני צריכה להפסיק לקרוא פה.
יש כאלו בעולם? אכן. בהחלט.
למה את חושבת שזה הגיוני לקבל משהו שבעינייך לא תקין?
לא יודעת, גניבה בעינייך תקין? לא? אם השכן שלך גונב זה לא מכעיס אותך? את מקבלת את זה ש"יש עוד דפוסי התנהגות בעולם"?
וכן. להשאיר תינוק לבד בעיני זה נורא כמו גניבה. אולי יותר.
2. אין מקום בעולם לאנשים גנבים וכו. אם הם מתחרטים ומשלמים וחוזרים בתשובה, אז כן. אבל כל עוד הם חיים בגישה של "זו רק דפוס התנהגות שונה אני אמשיך כי זה בסדר להיות שונה" אז לא, אין להם מקום. לכן יש בתי משפט ובתי כלא.
המשאיר ילד שטרם מלאו לו שש שנים בלא השגחה ראויה, ובכך מסכן את חיי הילד או פוגע או עלול לפגוע פגיעה ממשית בשלומו או בבריאותו, דינו – מאסר שלוש שנים; עשה כן ברשלנות, דינו – מאסר שנה; עשה כן במטרה לנטוש את הילד, דינו – מאסר חמש שנים.
לא אמרתי לא הזנחה לא רווחה ולא חוסר אחריות
ולא אמרתי שלא לוקח לי זמן להגיע לתינוק שלי- אבל אני נמצאת במצב זמין ועושה את ההשתדלות המינימלית שלי
פעם אחת קרה שהתקלחתי ולא שמעתי אותה כמה דקות- ואכלתי את עצמי הרבה זמן אחר כך
אבל אם חלילה קורה משהו ואני לא בבית- מחריד אותי לחשוב על סיטואציה כזו
קודם כל הרבה מהזמן אנחנו ערים. אני לא מתייחסת רק לזמן השינה
וחוץ מזה מבוגרים אכן מתעוררים משריפה בהחלט. לא בזמן האידיאלי מן הסתם, אבל כן בזמן שיכול להציל נפשות.
מתואמתהמשאיר ילד שטרם מלאו לו שש שנים בלא השגחה ראויה, ובכך מסכן את חיי הילד או פוגע או עלול לפגוע פגיעה ממשית בשלומו או בבריאותו, דינו – מאסר שלוש שנים; עשה כן ברשלנות, דינו – מאסר שנה; עשה כן במטרה לנטוש את הילד, דינו – מאסר חמש שנים.
נכון. אין הגדרה למה זה השגחה ראויה. מאחלת לכולן שלא תצטרכו לעולם לעמוד בבית משפט ולשלם לעו"ד שיוכיח שמכשיר כלשהו זה השגחה ראויה.
לילה טוב.
כלומר, מישהי לוקחת בחשבון שאם יקרה משהו ח"ו לא יהיו לה שום מחשבות של "אם הייתי נשארת בבית עדיין היה לי ילד"
הייתי הבוקר במוקד, ואז, בהפנייתם, בבי"ח, עבור היריון צעיר מאד מאד, 4+2, בגלל כתם דם אתמול וכתם הבוקר. 3 הפלות בעבר.
במוקד כשהפנתה אמרה שבבי"ח צריך לראות בטא וגם לראות א"ס.
הבטא, מראשון, הוכפלה אתמול,
וגם היום בבי"ח טיפסה לבערך חצי מהכפלה,
אבל בגלל גיל ההיריון הם לא יכולים היו עדיין לשלול כלום וגם לא היריון חוץ רחמי. מתברר שבשלב הזה גם אם הבטא עולה תקין זה עדיין יכול להיות חוץ רחמי.
בא"ס כמובן לא ראו כלום. והדימום פסק. הורו לבדוק בטא מחרתיים, וא"ס בקהילה/במוקד עוד שבוע.
התסכול הוא מה אעשה אם עד הא"ס שוב יהיה כתם - שוב ללכת להיבדק? ארגיש מטומטמת. אבל חוץ רחמי זה מסוכן להבנתי וגם לא רוצה לבזבז זמן על להיות בהיריון לא תקין.
מחר לא אצום, אבל החום וההיסחבות עם הילדה והטיפול בה עלולים להכתים, לא?
כששאלתי אם להימנע ממאמץ אמרה הרופאה שלא צריך, אבל "שלא אעשה קרוספיטים וכאלה"... איזה הנחיות מבלבלות בחיי...
והכי מעצבן שאין אבא ואמא לתהליך, אין רופא שמכיר אותך, הכל בלגן.
נמאס כבר
סיכוי שהדימום מהאספירין?
במכשיר טוב. האמת שהייתי נחה ושותה הרבה ככל הניתן. וממשיכה לעקוב. לא הנחיה רפואית אבל לא נשמע שיש מה ללכת אם יהיה עוד כתם. אם יהיו כאבים או דימום משמעותיים אז תלכי. אצלי בחוץ רחמי הבטא לא עלתה משהו. לרוב בכל מקרה זה לא מסוכן ברגע וגם אם אין כאבים אז כרגע לא הייתי דואגת מזה. רק עוקבת.
הבטא בראשון 3+6 היתה 112, ואתמול 4+1 היתה 216. היום 4+2 היתה 297
לכן אמרו לבדוק א"ס בקהילה עוד שבוע...
כי אמרו שזה רמה שעוד לא מעידה על חוץ רחמי, וגם לא רואים עדיי ן בא"ס
אבל לא נראה לי שיש מה לעשות
אני ממש מבינה אותך
לי פעם היה משהו דומה ערב תשעה באב
תכלס אם את לוקחת תמיכה
ונחה ולא צמה
אין משהו שאת יכולה לעשות
לא צריך להבדק מכל כתם במצב הזה
פשוט לחכות.. לעקוב אחרי הבטא- היא עולה תקין..אבל בכנות על הגבול.. ממ שיכל להיות בסדר ויכל גם להעיד על כימי..כי ההכפלות מדי מדויקות..
באמת אין לדעת
היה לי פעם הכפלה פי 1.5 והיה הכל תקין
לא היתי משתגעת בבדיקות ומיון וכו
פשוט לעקוב ולחכות
לא היתי מפחדת כל כך על חוץ רחמי אם אין כאבים בכלל או משהו אחר
רק מכתם אחד פה ושם לא היתי ממהרת להזיק
נבדקת לא ראו משהו חריג
אז היתי רק מנסה לחכות
וזה קשה אני יודעת
כאבים בצד שמאל של הבטן התחתונה. לכן רציתי לשלול
כמובן שלא ראו שם כלום חחח
בסוף שלח לטכנאית וראתה עובר עם דופק תואם גיל
ירושלמית במקוררופא ותיק ומומחה
זה היה ממש מלחיץ
הוא שאל אותי מאיפה אני יודעת שאני בהריון בכלל כי לא רואים כלום 😶
אמרתי לו שעשיתי בטא
אז הלך לבדוק במחשב..
ואז שלח אותי לטכנאית
מעל אלף אמורים לראות משהו, אפילו שק. רק בקטע של מיקום בתוך או מחוץ לרחם...
איך מעבירים את היום עם הקטנים מחר?
בעדיפות לפעילויות בתוך הבית במזגן וללא מים.
רעיונות שלי:
להשמיע סיפורים מתוך פודקאסט ברמקול שמחובר בבלוטוס לנייד של ההורה.
הרמקול ליד הילדים, הפלאפון ליד ההורה.
פודקאסטים מומלצים:
סיפורי אגדה של אמיתי המספר
זמן סיפור של משפחה
מן הסתם יהיה פה גם זמן מסך.
מי שמציעה יצירות, אשמח לרעיונות ספציפיים.
ואשמח גם לחידוד מה מותר ומה אסור לעשות עם הילדים מבחינת אבלות, יש לי בלקאאוט.
נגיד לבשל, לנקות, לעסוק בנושאים של ביהמ"ק וכו', מניחה שיש מנהגים ובכל זאת אשמח לחידוד.
ואצלנו החל מחצות היום מבשלים, כל הקטנים ואני במטבח
ומאמינים ומקווים שעוד רגע נארוז כל מה שהכנו בצידנית גדולה ונעלה לבית המקדש.
לי אישית ממש מעביר את הזמן...
ונהוג אצלנו ב 9 באב לבנות אוהלים בסלון יחד עם המזרונים מהלילה(כי הבנים ובעלי ישנים בסלון במזרונים בערב 9 באב בגלל דיני אבלות) ולילדים שלי זה ממש כיף...הם מאוד יצירתיים עם זה בבוקר, ואחר כך משחקים כאילו זה הבית שלהם...ואני נחה לי על הספה.
יש כאלה ערכות כמו של הדפי מדבקה ששופכים חולות צבעוניים אבל כזה עם דפים צבעוניים במקום חול. הרבה יותר נקי וממש כיף.
יש גם ערכות של מדבקות שמדביקים על ציור ויוצרים תמונה. זה כאילו מדבקות שגזורות ספציפית לציור. ההסבר הכי גרוע אבר אבל אם מענין אותך אחפש תמונה.
אפשר לבקש מהצאט לייצר כרטיסים למשחק זיכרון או רביעיות, לתת לילדים לצבוע לגזור להדביק על בריסטולים, זה בעצמו תופס כמה שעות ואז משחקים בזה עוד זמן זה נחמד.
משחקי דף ועט כמו איקס עיגול, או משחקי קלפים בסגנון דאבל. כל משחק שאין לך תבקשי מהצאט לייצר לך..
אפשר להכין כרטיסי שנה טובה לשלוח לפני ראש השנה, או קישוט לסוכה.
אם הם גדולים ואחראיים מספיק או שלך יש כוח אז אחהצ אפשר להכין עוגה בחושה לסוף הצום או כדורי שוקולד לשבת.
ושאלה:
בשבת אנחנו חוגגים יומולדת במשפחה,
שייך להעסיק אותם בקשר לזהאו פחות מתאים?
כדורי שוקולד יהיה מעולה לסוף הצום.
סוםרים פתוחים מחר, נכון?
כי אין לי כלום בבית..
אני הייתי כן נותנת להכין דברים לשבת, אבל תלוי מה. דברים שפשוט יקלו עלייך כמו נגיד להכין משהו טעים נראה לי סבבה. להכין משחק על השנה של ילד יום ההולדת שזה ממש פעילות כיפית נראה לי טיפה פחות. אבל אם יש משהו יותר פרווה כמו הכנת משחק בכללי נראה לי יותר הגיוני.
יותר ענין של תחושה לדעתי, וגם כמה הם מתאמצים במחשבה על הדבר או יותר עושים את החלק הטכני (הדפסת כרטיסים, גזירה, צביעה)
שיעסיקו את עצמן ואני תוהה לעצמי אם זה חכם או מטופש😅
מעבר לזה נראה לי ברבצק, דפים צבעים ומדבקות ושיחשבו לבד מה ליצור
וזהו, בגדול מתכננת יום של רביצה וכאוס של הבית בסיום היום🙊
צריכה לבדוק אם נשאר משהו בבית או להכין להם במיקסר.
הם מחכים לבנות את בית המקדש ממגנטים
אז יהיה מגנטים וקפלה ובובות וחיות... (לא הכל ביחד)
יש פלסטלינה וקליי
ביקשתי מבת ה9 וחצי שלי שתהיה מדריכה בקיטנה לאחים שלה- היא כבר הכינה להם הצגה...
מקווה שיקומו מאוחר
מנסה לחשוב מה אני יכולה להכין להם לאכול בלי הרבה התעסקות, בלי לחם ובלי מתוק. אולי סיר פסטה ושימזגו לעצמם
וירקות ופירות הם יודעים לחתוך לעצמם.
בעיקר אני חושבת איך לא להתעצבן עליהם, כי היום כבר מיציתי את החופש... שיהיו בריאים בקשות ותלונות בלי סוף.
לדעתי מחר בעלי לא יהיה מאד נוכח ועוד נצטרך לשמור בשבילו על השקט
אני גם חוששת שהחלב יגמר לי סופית, גם ככה התמעט לי לאחרונה.
יצא קצת פריקה... סליחה על הנצלוש
למה בלי לחם?
מבחינת מתוק, קטשופ נגיד נשמע לי בסדר.
בהצלחה רבה לך!
היא הכינה ארבעה רעיונות ליצירות וגם משחק אחד. (ב"ה היא ילדה יצירתית מאוד כשהיא במצב רוח טוב)
בכל אופן, דפי צביעה בהמוניהם זו התעסוקה הכי קלה להכנה. אפשר גם לבקש מהבינה המלאכותית ליצור דפים שקשורים לתשעה באב.
ויש לי גם קובץ סיפורים לילדים שכתבתי פעם לתשעה באב, אז אם יהיה לי כוח אקריא להם, אם לא אז אבקש מהקוראים הצעירים להקריא.
ויש גם סרטונים שממחישים את חורבן בית המקדש, של מכון מגלי"ם ושל ענפים לילדים. רק צריך לשים לב שזה לא מפחיד מדי...
היו שנים שהילדים הגדולים הפעילו קיר של מעשים טובים - בכל פעם שילד עשה מעשה טוב, כתבו אותו על "לבנה" מנייר והדביקו על הקיר במסקינגטייפ מאחור. בסוף הצום היה יפה לראות כמה מעשים טובים הם השתדלו לעשות.
בכל אופן, אני מאוד מקווה שנצלח את תשעה באב השנה, עם שתי קטנות שובבות ודביקיות ועם עוד ילדים שעלולים ליפול לעצבים בתוך שניות...
למזלנו יש לנו ילדה שהיא רגע לפני הגיל שהיא כבר צריכה לצום, ואני מקווה שהיא תהיה במצב רוח טוב מספיק בשביל להיות אחראית על הקטנים ממנה...
כנעט בכל מקום רשום שחודש חמישי מתחיל משבוע 20 אבל אל מסתכלים לפי חודשים או אפילו בחישוב של חודשים שכולם 31 יום זה יוצא שבוע 18
מי יכולה להסביר לי
לכן יוצא 40 שבועות, אבל ההריון עצמו הוא 9 חודשים.
יש שבועיים "מיותרים".
החישוב לפי שבועות נח לרופאים, ויש כל מיני "שיטות" לחלק את הזמן המיותר בין החודשים. (שרירותי לחלוטין)
תוכלי להסתכל באתרים שמציגים מחשבוני הריון כדי לדעת איזה חודש ושבוע את.
לק"י
ויש חישובים קצת שונים לשבועות וחודשים בהריון.
בפועל מה שחשוב זה מספר השבוע. לחודש אין כמעט משמעות.
אז אני מנסה להבין את הפער. ברור ששבועות זה מהמחזור וחודשים לא אבל עדיין מנסה להבין באיזה שבוע נכנסים ליודש חמישי
מתאריך העברי של התל"מ תלכי אחורה, וכל חודש באותו תאריך מתחיל חודש חדש.
אז כל השבועות של החודש החמישי תופסים לזה ככה שהכי מאוחר להודיע זה למעשה שבוע 23.
(כשהחוק הישראלי קבע להודיע לכל המאוחר בחודש חמישי, לא היו עדיין האמצעים שמאפשרים קביעת שבוע היריון מדוייק)
לי החלו3ה הכי הגיונית
זה
1-6 ראשון כשבעצם ה1-2 זה כלום תכלס
7-10 שני
11-15- שלישי
16-19-רביעי
20-23-חמייש
24-27 שישי
28-31שביעי
32-35 שמיני
36-40-תשיעי
שבוע אחרי הזרעה ראשונה (ותודה לבנות הפורום היקרות שעזרו לי ובזכותן הספקתי)
הביוץ היה ביום רביעי שעבר, אז היום זה היום ה8?
עשיתי בדיקה של וואן סטפ והיא יצאה שלילית. כבר יומיים יש לי כאבים מוגברים בשדיים ובחילות קלות. אני יודעת שזה לא אומר כלום.. הבעיה ששבוע הבא אני ובעלי יוצאים לנופש ואני מתלבטת אם לקחת פרימולט נור. הייתן מספידות את החודש הזה? לא עשיתי אף פעם בדיקות ביתיות אז לא יודית איך זה עובד, אבל ביום 8 צרחך כבר לראות משהו לא?
בשביל לבדוק.
אבל את יכולה לקחת פרימולט נור ואם תגלי שאת בהריון אז תפסיקי
אמור להתחיל דימום אחרי כמה ימים ואם יש הריון כנראה שזה עלול לסכן את ההריון.
אז לא הייתי מסתכנת בזה
כתבו שהן גילו הריון מיום 8..
אז מתי אפשר לבדוק?
וחוץ מיזה לקחת פרימולט נור,הוא לא מונע הריון מקסימום אם את בהריון את תתחרפני מהורמונים🫢
השאלה אם בעייתי לקחת בהריון
בעיקרון אין שום סיבה לבדוק לפני האיחור.
ופרימולט נור צריך לקחת לפחות שבוע לפני תאריך הווסת.
אם זה מספיק מוקדם לקחת פרימולונט נור, זה מוקדם מידי לדעת אם יש הריון.
זה עוד מוריד אמינות לביתיות פלוס בדקת מוקדם מדי.
וממש לא הייתי לוקחת כדורים כאלה, הייתי דוחה את הנופש או בודקת אופציה לביטול בטווח זמן קצר. אם את עם תמיכה לפעמים אפשר פשוט למשוך אותה יומיים נוספים וזה גם לרוב ידחה את המחזור. לא מובטח אבל.
למי שמכירה יש לי ליכן סקלרוזוס, שזה בעצם גרד ופצעים
באיזור החיצוני של הנרתיק.
אז הייתי אצל רופאה בביה"ח כדי שתיתן לי משחות מתאימות ובלי קשר הלכתי גם לפזיותרפיה של רצפת האגן כי יש לי גם בריחת שתן ואני צריכה הרבה לשירותים.
הפזיותרפיסטית הסתכלה רק בבדיקה חיצונית ואמרה שמאוד אדום בפנים והיא לא יכולה לבדוק איתי, שאני אלך קודם לרופאת נשים והיא תאבחן.
הלכתי לרופאת נשים הראתי לה את המכתבים גם מהרופאה מהבית חולים וגם מהפזיותרפיסטית וביקשתי ממנה פעמיים שתבדוק אותי והיא לא הסכימה.
היא אמרה שהרופאה בביה"ח כבר ראתה אותי ואמרה לחזור לרופאת נשים אחרי 3 חודשים שאשים את המשחות.
הסברתי לה שזה בשביל הפזיותרפיה להמשך טיפול והיא לא הסכימה לבדוק!
נכון זה בעייתי? רק בגלל זה עכשו אני רוצה להחליף רופאה, למרות שהחלטתי כמה בזמן האחרון.
מה אומרות? זה הגיוני שלא הסכימה לבדוק?
גם ככה אני סובלת מבצעים האלו וממש מגרד לי והיחס שלה ממש פוגע ומתנשא.
דר' אורנה רייכמן בשערי צדק היא רופאת נשים .
מנהלת מחלקת יולדות .התמחות נוספת היא עריה.
מקבלת דרך כללית מושלם.
תורים דרך המזכירה שלה.
כי אם לא, אני מבינה למה היא לא בדקה. את צריכה להתחיל טיפול כדי לראות אם הוא עוזר ובמידת הצורך לחזור אם לא
ואת הפיזיו להתחיל אחרי שיש שיפור
אם כבר התחלת ולא עזר זה אחרת
חוויה לא נעימה
חיבוק♥️
ואת לא רוצה לחכות - תנסי לחזור לרופאת הנשים שאבחנה אותך
יכול להיות שהפיזיו לא מכירה את הבעיה הזו ולכן לא רצתה לבדוק או לא רצתה לקחת סיכון לטפל עכשיו
ממה שאני מבינה אין קשר בין 2 הטיפולים, זה לדבר אחד וזה לדבר אחר
ייתכן ותצטרכי לחכות עד שיהיה שיםור כדי להתחיל פיזיו
אם כבר אבינו בבית חולים?
את צריכה לטפל עם המשחות, כמו שהנחו אותך.
ותשאלי את הרופאה אם אפשר לעשות תוך כדי פיזיותרפיה או לחכות לסיום הטיפול.
הרופאה אמרה לי שזו מחלה כרונית.
אני מתלבטת אם לחכות 3 חודשים או להחליף רופאה כי הפזיותרפיסטית אמרה שהרופאה קודם צריכה לבדוק אותי לראות למה אדום שם ורק אז אוכל להמשיך עם פזיותרפיה
תדברי עם המזכירות.
או שזה משהו בנוסף?
אם זה ממה שיש לך, את יודעת מה הסיבה ולא צריכה לחזור לרופאה בשביל זה.
אם הפיזיותרפיסטית לא מכירה ולא יודעת איך לטפל במצב כזה, תבקשי הנחיות מהרופאה, או שתמצאי פיזיותרפיסטית שכן מכירה.
אם האדום לא קשור, אז את צריכה שהרופאה תבדוק ותאבחן גם את זה.
אני לא מבינה לגבי בדיקה פנימית במצב הזה. אבל אולי תנסי לחזור לפיזיותרפיססטית להסביר לה את המצב ולשאול אם יכולה לתת תרגילים לבינתיים עד שהמצב ישתפר.
למשל היפופרסיב. תנסי לבדוק אם זה מתאים לך
לא היינו בבית כמהימים ושכחנו להוריד את הזבל לפני, כשחזרנו נהיו ברחשים ומאז לא משנה כמה ניקינו הם לא הולכים!!!
פרי/ירק מקולקל או מים עומדים.
בצבע כסוף
הוא היחיד שעזר לי האמת
שאני לא סגורה על ההשפעה שלהם...
פתרונות טבעיים שלא צלחו האמת
באינטרנט ראיתי למהול חומץ תפוחים ומים והם נמשכים לחומץ. וואללה לא עבד 😵💫 סתם נתקעתי עם בקבוק חומץ תפוחים
לפעמים גם יש תפו"א רקוב ואז גם יש את הסיפור הזה
קשה להיפטר מהם
מה שעזר אצלי-
שפכתי אקונומיקה בפח (בנדיבות יחסית) והנחתי במרפסת, לכמה ימים
אקונומיקה- בכיור, בשיש, בקיר, איפה שאפשר.
מכה בהם עם חפיסת טישו והם מה שנקרא צונחים כמו זבובים
ועם כפכף יותר כיף 🤣
ננסה בהזדמנות
חחחח וגם יותר זמין
פרי וירק למקרר גם תפוא וכאלו כי הם נמשכים לזה
לבדוק אולי תפוא מסריחים בתחתית השק או פירות וירקות מסריחים נפל איפשהו
אשפה וקילופים של פירות ירקות מיד להכניס לשקית לאטום ולזרוק לפח
הם נמשכעם גם לקטניות בהשריה/הנבטה או מחמצת, התססות למיניהן וכד אם את בעניינים האלו לעצור לשבועיים תהליכים עד שהכל מתאפס מבחינת הברחשים ואז לנסות מחדש
לשטוף כל פינה באקונומיקה למרות שאני לא אוהבת אבל לעיתים כאלו חייב
וזה אמור להיפסק
למקרר...
למרות שכשקראתי שוב נשמע שכך
הכוונה שהם נמשכים לכל הסירחון שנוצר מהסלסלאות תפוא וכד, אז לנקות הכל טוב טוב באקונומיקה גם שם
וכל מה שאפשר למקרר
לא ידעתי
מה הבעיה עם זה?
אחסון תפוחי אדמה במקרר אינו מומלץ והופך לבעייתי מבחינה בריאותית. הקור גורם לתהליך שבו העמילן מתפרק והופך לסוכרים. כאשר אופים או מטגנים תפוח אדמה כזה בטמפרטורה גבוהה מ-120°C, הסוכרים מגיבים עם חומצת אמינו ויוצרים חומר בשם אקרילאמיד (Acrylamide), אשר נקשר במחקרים פוטנציאלית לסיכון מוגבר לסרטן.
אמאלהה לא ידעתי אני קבוע שמה במקרר
תודה יעל
לק"י
גוגל בטח זוכר....
אפשר לקנות חומר ייעודי במשתלה
ואיזה באסה זה להיוולד ביום הזה
רואה שהפחד שלי הוא בעיקר מללדת היום
בע"ה יתברך תלדי השנה בט' באב
ושנה הבאה תחגגי שמחת הודיה ענקית בירושלים על כל הטוב אשר יגמלנו בפרטי ובלאומי
מיום ט' באב השנה עד ליום ט' באב של שנה הבאה, שיבוא עלינו בע"ה לטובה.
והיה עמוס מאוד.
ילדתי למחרת, במחלקה לא היה עומס חריג.
אני חושבת שיש עלייה בפניות למיון בגלל הצום, אבל העלייה בלידות בפועל פחות משמעותית.
ממליצה מאוד לקרוא ולקחת את השיקולים האלה בחשבון.
בעצם היתי בבי''ח ה
ביו יים 'אחרי המחלקת יולדות
ביום אחרי היה עמוס יחסית
אבל מי 'הגיעה כאובה נכנסה מיד ורגיל
היה שלב 'היה בקויש מקום בחדרי לידה
היתי במחלקת נשים מחכה לזרוז.. והיתה איהש שילדה שם בטעות🫣
אבל בערב נרגע העומס ויומיים אחר כך היה ממש בסדר
נראה לי תמידדד אין לדעת הכל תלוי
אפ'ר להתקשר לברר בדרך
אתן שומרות בהריונות והנקות לא חכאול בשרי?
אני שומרת.
גם ככה לא אוכלת יותר מידי בשרי במהלך השבוע.
עוזר אפשר בשר
אבל לא נעים לי חח
יהודים וכזה חח
הכנתי פסטה
תכיני דגים או לפחות קטניות וירקות...
אני כן מקפידה
לא בקטע של חלבון
פשוט באלי בשרי
של צורך
אז לא, לא הייתי אוכלת..
אולי גם קציצות/בולונז טונה יעזרו לתחושה של "בשרי".
היום גם ראיתי הצעה לשווארמה דג. לא ניסיתי.
אני כרגע בתקופה שדגים מגעילים אותי. 🫣🙄
סליחה שזה נשמע כזה דוסי
אבל באמת חושבת שהריון זה לא סיבה להתר כזה רק כי מתחשק
מלא דברים מתחשקים לי..
יש למי שי אנמיה וברש מאוד מחזק זה משהו אחר
לדעתי זה הזדמנות לזכור שיש במקביל לעולם הקיים שלנו עוד מימד לש מציאות שחסר לנו עד כדי שאנחנו אפילו לא מרגיישם כמה הוא צסר
הזדמנות לעצור רגע לשהות בכל המרחבים במציאות שמחכים להשלמה
ובעיני כן דווקא ההתגברות על החשק יש בה השתתפות וחיבור לכלל.
והאמת שאני "אוהבת" את הרגעים האלה שמנהגי האבלות מבאסים לי את היומיום
כי במציאות אין ככ תחושת חוסר ביומיום
והרגעים האלה מזכירים את המהות.
אז תחושת "אוף" היא ממש בסדר בימים האלה לדעתי.
כמובן אם זה מעבר לאוף של חוסר נוחות זה כבר התלבטות אחרת..
אני מרגישה 'זה מגדל אותי
גם אם ביום יום אני לא תמיד מחוברת לחוסר ולגאולה ולבית מקדש
בימים האלה חושב לי להרגיש אשניממביעה דרך זה את האכפתיות או הרצון להרגיש אפילו שזה קשה
כי נכון זה לא נוח לי
אבל בתוך עמי אנוכי יושבת
ומותר להתבאס על זה גם
אני הכי כזאת שנגיד בהריון אם אני בונה על משהו שהתחזק לי ומגלה נגיד שאין בסוף אימאלה איזה דרמה חח
כי בעיני בשנים האחרונות אנחנו הכי מרגישים את החסר
ולעיתים מחפשים "לברוח" דווקא למה שמרים אותנו.
עלי למשל הכי משפיע המוזיקה
ביומיום אני מחפשת להיאחז בחיובי, בטוב, במוזיקה, באוכל מסודר, ממש לשמח את עצמי ולאגור כוחות גם להיות חוסן לאחרים.
ועכשיו כשזה אסור מרגישה שהדרך לצלול למטה עלולה להיות מהירה.
ונגיד איך ששמעתי על חוות גלעד, ישר עבר לי בראש שכולנו איבדנו את הבית.
ושבטוח היישוב יבנה מחדש יותר חזק ויותר גדול והאסון יהווה מנוע לצמיחה וחיזוק
והלוואי שהיינו יכולים לומר כך גם על ביהמ"ק..
באמת הרגשתי בלב כאילו שזה כזה צפוי הכאוס וההרס בתוך תקופת החורבן 😬
ונכון ברגיל אני איתך ..בלמצוא דרך להיות ביש..לשמור על הכוחות ועל הרוח ועל התקווה ולראות את הטוב ולהתעסק במה שמרים
אבל לא אני המצאתי שבימים האלו הבקשה היא שונה
זה ימים שכן מבקשים מאיתנו לשהות במה אין..בגעגוע בכאב
נכון לא להתפרק
לא להתיאש
לא ממבט כזה
וגם שם הגבולות הם לפעמים מתשנים מאחד לאחד
הנפש שלנו עברה הרבה וצריך לשמור עליה
אבל בעיני לפנות את המרחב מהסחות דעת כמו מוזיקה ובריכה וקניות לכיף ואולי גם בשר(אני אוהבת חלבי חח אז מבחינתי זה דוקא כיף🫣) בעיני זה כמו מזכיר לי את הנק 'חוסר הפנימית המהותית שהיא הקודש
הגילוי לש ה' בעולם
וזה הכי כואב לי בכל המלחמה האשת
לדמיין איזה מטורף היה אם היה פה 'כינה אם הינו מלוכדים ומאוחדים כעם סביב הלשיחות הלאומית והרוחנית לשנו בעולם
אם היה לנו ראש מורם ויציבות גם מול העולם
אם היה לנו כעם חיבור לקודש לתורה לגודל
וכן קל לי לכאוב ממש את זה שזה לא שם עדיין
אנחנו בדרך כנראה
והיא מפותלת
ולרוב עני מסכימה משתדלת לראות כמה כבר נפתח וכמה התקדמנו
אבל עכשיו
מרגישה שזה באמת זמן להרגיש גם את מה שעדיין לא
ולהפוך את זה לתפילה להשלמה
נגיד הייתי בבניין שלם ובכנות לא הבנתי למה מותר יריד בגדים בשלושת השבועות מניחה שיש רבנים 'התירו ויודעת שיש כל מיני דעות וכו והכל בסדר
לא יודעת לי זה מאוד צרם.. כי כן יש בי מקום שאומר כן חשוב להיות גם בלוחות השבורים הז מוליד בלב הרבה געגוע ורצון לתיקון שלם
אז הסתובבתי ביריד ראיתי מטפחות יפות ואמרתי לעצמי
נכון את רוצה?
אז כאשת לא קונה עכשיו את אומרת לה'- אתה רואה..חסר לנו גאולה. אני רוצה להיות שייכת למי שמצפה לה.
ומי שקנתה הכל טובבבבב לא כתבתי בכלל כביקורת חלילה
שיתפתי מעצמי
ברור שלא את המצאת את זה 😆
אני מסכימה שבהרבה דברים צריך "להחזיק" ולהתאפק
מבחינתי לא לכבס זה קשה, מגרד בגוף, מעקצץ באצבעות.. אבל לא קורה משהו דרמטי אם אני לא מכבסת..
בשרי לא מזיז לי, ולהתחדש בבגדים לא שייך מבחינתי בכל מקרה.
אבל יש דברים אחרים שמרגישים לי טו מאצ
כמו מקלחת חמה שזה לנפש
ומוזיקה גם.
זה באמת מורכב.
אבל תודה שכתבת צריך להתחזק גם בזה
והלוואי שזו תהיה השנה האחרונה 💔
אבל פתאום העלית לי סימני שאלה. אם זה נטייה לראות חיובי במציאות, או בריחה מתחושת החוסר, או אולי, ובעצם כנראה, שניהם ביחד.
למרות שלא ברור איך אפשר שזה לא יהיה סובב.
אני אישית רק בשבועיים האחרונים עוד מתאוששת מהמילואים האחרונים שהתחילו בשאגת הארי והסתיימו לפני חודש וחצי.
אבל גם בלי המילואים,
ללכת ברחוב ולראות את הפנים של הצעירים ניבטים ממדבקות זיכרון (חיילים ואזרחים) שנפלו במלחמה או ב7.10
המחשבות על שורדי השבי
הגזרות השונות
איראן
השאלה של איך זה קרה לנו
האם אנחנו עדיין ישנים על האף או שבאמת משהו השתנה
רוח הבחירות המתקרבות ואיתם שאלת האחריות ופנינו לאן
ברמה האישית האם יש משהו בידיים שלנו שאנחנו יכולים לעשות לצורך תיקון. (שקלנו מעבר דירה לאיזורים שנפגעו כדי לחוש יותר מקרוב את העם שלנו)
חסימות כבישים, שנאה והטלת רפש (למרות שמאוד משתדלת לא להיחשף כי זה הכי שורט)
המתח הזה של בין לימוד תורה לבין להגן על הבית כפשוטו,
לא יודעת, מרגיש לי שהמציאות חיה ובועטת מתמיד.
רגע לפני ימי בין המצרים הייתה הפגנה מול בית קפה שפתוח בשבת בירושלים, והייתה הפגנת נגד של חילוניות
וכן אני מרגישה צער עמוק עמוק על המצב הזה, ממש ברמת דמעות.
אני חושבת אם זה לא אויבים מבחוץ, אז אין דרך לשים את האיבה בין המחנות בצד?
ואני מבינה את נקודת הרתיחה של כל המחנות
ולכן הרגש שמשתלט הוא לא כעס ושנאה אלא פשוט עצבות מאוד מאוד גדולה 😔
לא אשקר היה לי חשש גדול מאסון שיקרה בימי הפורענות של בין המצרים בעקבות כל הבעבוע שהיה עד עכשיו.
מקווה שאנשים יצאו לחופשה אחרי ט' באב+ אוגוסט והעניינים הפנימיים והחיצוניים ירגעו כמה שאפשר ושנגיע לבחירות באוקטובר מתוך חגיגת דמוקרטיה באמת כמו במדינות נורמליות ולא מתוך שנאה וייאוש.
לא רואה סיבה להקל בזה
אבל איתך בתסכול כי אני מרגישה רעבהההה ואני לא אוכלת חלבון
סורי על הנצלוש אבל רעיונות לחלבון חוץ מדג יתקבלו בברכה חחח
)מתואמתאחרי לידה, כיולדת- יש הקלות בעניין.
תכיני לך דברים מפנקים חלביים ואז אולי החשק לבשררר ירד.
ולא שמרתי. מבחינת בעלי זה אפילו לא היה שאלה. גם לא צמתי בתשעה באב.
איך אומרים אצלנו בשם ר' חיים סולוביצ'יק? אנחנו לא מקלים בחומרת הימים, אנחנו מחמירים בפיקוח נפש.
בגמרא יש נידון על בשר טרף, אז בשר בתשעת הימים...
אבל אישית הרגיש לי שזה לא פיקוח נפש…
ההמוגלובין והברזל שלי טובים
והחשק זה לא חשק שעושה לי צירים עכשיו
חשק
סבבה
נתמודד
ולא חשבתי שיהיה לי קשה
אבל ממש קשה
לק"י
אם יש לך עניין רפואי/ חולשה/ את לא מסוגלת לאכול כלום חוץ מזה, מציעה שתבררי עם רב.
לק"י
מה עם שניצל סויה?
לטעמי זה טעים יותר מבשרי😅
לדג טונה גם יש מרקם של בשר.
אבל לדעתי אם את בהריון, וחושקת בזה, וזה גם עדיף בריאותית, אני בטוחה שיש היתר , עובדה שיש עדות שאוכלים, ויש שטוענים שילדים יכולים לאכול, ובואי, בימינו , יש חלבי כל כך עשיר, שאני לא בטוחה שלזה התכוון המשורר, הילדים שלי למשל חוגגים בימים האלו
ואין לי בעיה לא לאכול בשר בתשעת הימים.
אחת הלידות שלי היתה בתשעת הימים בשערי צדק.
ובחדר אוכל של מחלקת יולדות היה שלט שבהנחיית רב בית החולים מותר ליולדת לאכול בשרי, אבל היו גם דברים לא בשרירים, ולא היה לי צורך דווקא בבשר.
