לכן יוצא 40 שבועות, אבל ההריון עצמו הוא 9 חודשים.

יש שבועיים "מיותרים".

החישוב לפי שבועות נח לרופאים, ויש כל מיני "שיטות" לחלק את הזמן המיותר בין החודשים. (שרירותי לחלוטין)

תוכלי להסתכל באתרים שמציגים מחשבוני הריון כדי לדעת איזה חודש ושבוע את.

לק"י

ויש חישובים קצת שונים לשבועות וחודשים בהריון.

בפועל מה שחשוב זה מספר השבוע. לחודש אין כמעט משמעות.

אז אני מנסה להבין את הפער. ברור ששבועות זה מהמחזור וחודשים לא אבל עדיין מנסה להבין באיזה שבוע נכנסים ליודש חמישי

מתאריך העברי של התל"מ תלכי אחורה, וכל חודש באותו תאריך מתחיל חודש חדש.

אז כל השבועות של החודש החמישי תופסים לזה ככה שהכי מאוחר להודיע זה למעשה שבוע 23.

(כשהחוק הישראלי קבע להודיע לכל המאוחר בחודש חמישי, לא היו עדיין האמצעים שמאפשרים קביעת שבוע היריון מדוייק)

בשביל לבדוק.

אבל את יכולה לקחת פרימולט נור ואם תגלי שאת בהריון אז תפסיקי

אמור להתחיל דימום אחרי כמה ימים ואם יש הריון כנראה שזה עלול לסכן את ההריון.

אז לא הייתי מסתכנת בזה

כתבו שהן גילו הריון מיום 8..

אז מתי אפשר לבדוק?

וחוץ מיזה לקחת פרימולט נור,הוא לא מונע הריון מקסימום אם את בהריון את תתחרפני מהורמונים🫢

השאלה אם בעייתי לקחת בהריון

בעיקרון אין שום סיבה לבדוק לפני האיחור.

ופרימולט נור צריך לקחת לפחות שבוע לפני תאריך הווסת.

אם זה מספיק מוקדם לקחת פרימולונט נור, זה מוקדם מידי לדעת אם יש הריון.

זה עוד מוריד אמינות לביתיות פלוס בדקת מוקדם מדי.

וממש לא הייתי לוקחת כדורים כאלה, הייתי דוחה את הנופש או בודקת אופציה לביטול בטווח זמן קצר. אם את עם תמיכה לפעמים אפשר פשוט למשוך אותה יומיים נוספים וזה גם לרוב ידחה את המחזור. לא מובטח אבל.

דר' אורנה רייכמן בשערי צדק היא רופאת נשים .

מנהלת מחלקת יולדות .התמחות נוספת היא עריה.

מקבלת דרך כללית מושלם.

תורים דרך המזכירה שלה.

כי אם לא, אני מבינה למה היא לא בדקה. את צריכה להתחיל טיפול כדי לראות אם הוא עוזר ובמידת הצורך לחזור אם לא

ואת הפיזיו להתחיל אחרי שיש שיפור

אם כבר התחלת ולא עזר זה אחרת

חוויה לא נעימה

חיבוק♥️

ואת לא רוצה לחכות - תנסי לחזור לרופאת הנשים שאבחנה אותך

יכול להיות שהפיזיו לא מכירה את הבעיה הזו ולכן לא רצתה לבדוק או לא רצתה לקחת סיכון לטפל עכשיו

ממה שאני מבינה אין קשר בין 2 הטיפולים, זה לדבר אחד וזה לדבר אחר

ייתכן ותצטרכי לחכות עד שיהיה שיםור כדי להתחיל פיזיו

אם כבר אבינו בבית חולים?

את צריכה לטפל עם המשחות, כמו שהנחו אותך.

ותשאלי את הרופאה אם אפשר לעשות תוך כדי פיזיותרפיה או לחכות לסיום הטיפול.

הרופאה אמרה לי שזו מחלה כרונית.

אני מתלבטת אם לחכות 3 חודשים או להחליף רופאה כי הפזיותרפיסטית אמרה שהרופאה קודם צריכה לבדוק אותי לראות למה אדום שם ורק אז אוכל להמשיך עם פזיותרפיה

תדברי עם המזכירות.

או שזה משהו בנוסף?

אם זה ממה שיש לך, את יודעת מה הסיבה ולא צריכה לחזור לרופאה בשביל זה.

אם הפיזיותרפיסטית לא מכירה ולא יודעת איך לטפל במצב כזה, תבקשי הנחיות מהרופאה, או שתמצאי פיזיותרפיסטית שכן מכירה.

אם האדום לא קשור, אז את צריכה שהרופאה תבדוק ותאבחן גם את זה.

אני לא מבינה לגבי בדיקה פנימית במצב הזה. אבל אולי תנסי לחזור לפיזיותרפיססטית להסביר לה את המצב ולשאול אם יכולה לתת תרגילים לבינתיים עד שהמצב ישתפר.

למשל היפופרסיב. תנסי לבדוק אם זה מתאים לך

פרי/ירק מקולקל או מים עומדים.

בצבע כסוף

הוא היחיד שעזר לי האמת

שאני לא סגורה על ההשפעה שלהם...

פתרונות טבעיים שלא צלחו האמת

באינטרנט ראיתי למהול חומץ תפוחים ומים והם נמשכים לחומץ. וואללה לא עבד 😵‍💫 סתם נתקעתי עם בקבוק חומץ תפוחים

לפעמים גם יש תפו"א רקוב ואז גם יש את הסיפור הזה

קשה להיפטר מהם

מה שעזר אצלי-

שפכתי אקונומיקה בפח (בנדיבות יחסית) והנחתי במרפסת, לכמה ימים

אקונומיקה- בכיור, בשיש, בקיר, איפה שאפשר.

מכה בהם עם חפיסת טישו והם מה שנקרא צונחים כמו זבובים

ועם כפכף יותר כיף 🤣

ננסה בהזדמנות

חחחח וגם יותר זמין

פרי וירק למקרר גם תפוא וכאלו כי הם נמשכים לזה

לבדוק אולי תפוא מסריחים בתחתית השק או פירות וירקות מסריחים נפל איפשהו

אשפה וקילופים של פירות ירקות מיד להכניס לשקית לאטום ולזרוק לפח

הם נמשכעם גם לקטניות בהשריה/הנבטה או מחמצת, התססות למיניהן וכד אם את בעניינים האלו לעצור לשבועיים תהליכים עד שהכל מתאפס מבחינת הברחשים ואז לנסות מחדש

לשטוף כל פינה באקונומיקה למרות שאני לא אוהבת אבל לעיתים כאלו חייב

וזה אמור להיפסק

למקרר...

למרות שכשקראתי שוב נשמע שכך

הכוונה שהם נמשכים לכל הסירחון שנוצר מהסלסלאות תפוא וכד, אז לנקות הכל טוב טוב באקונומיקה גם שם

וכל מה שאפשר למקרר

לא ידעתי

מה הבעיה עם זה?

אחסון תפוחי אדמה במקרר אינו מומלץ והופך לבעייתי מבחינה בריאותית. הקור גורם לתהליך שבו העמילן מתפרק והופך לסוכרים. כאשר אופים או מטגנים תפוח אדמה כזה בטמפרטורה גבוהה מ-120°C, הסוכרים מגיבים עם חומצת אמינו ויוצרים חומר בשם אקרילאמיד (Acrylamide), אשר נקשר במחקרים פוטנציאלית לסיכון מוגבר לסרטן.

אמאלהה לא ידעתי אני קבוע שמה במקרר

תודה יעל

לק"י

גוגל בטח זוכר....

אפשר לקנות חומר ייעודי במשתלה

אני שומרת.

גם ככה לא אוכלת יותר מידי בשרי במהלך השבוע.

עוזר אפשר בשר

אבל לא נעים לי חח

יהודים וכזה חח

הכנתי פסטה

תכיני דגים או לפחות קטניות וירקות...

אני כן מקפידה

לא בקטע של חלבון

פשוט באלי בשרי

של צורך

אז לא, לא הייתי אוכלת..

אולי גם קציצות/בולונז טונה יעזרו לתחושה של "בשרי".

היום גם ראיתי הצעה לשווארמה דג. לא ניסיתי.

אני כרגע בתקופה שדגים מגעילים אותי. 🫣🙄

סליחה שזה נשמע כזה דוסי

אבל באמת חושבת שהריון זה לא סיבה להתר כזה רק כי מתחשק

מלא דברים מתחשקים לי..

יש למי שי אנמיה וברש מאוד מחזק זה משהו אחר

לדעתי זה הזדמנות לזכור שיש במקביל לעולם הקיים שלנו עוד מימד לש מציאות שחסר לנו עד כדי שאנחנו אפילו לא מרגיישם כמה הוא צסר

הזדמנות לעצור רגע לשהות בכל המרחבים במציאות שמחכים להשלמה

ובעיני כן דווקא ההתגברות על החשק יש בה השתתפות וחיבור לכלל.

והאמת שאני "אוהבת" את הרגעים האלה שמנהגי האבלות מבאסים לי את היומיום

כי במציאות אין ככ תחושת חוסר ביומיום

והרגעים האלה מזכירים את המהות.

אז תחושת "אוף" היא ממש בסדר בימים האלה לדעתי.

כמובן אם זה מעבר לאוף של חוסר נוחות זה כבר התלבטות אחרת..

אני מרגישה 'זה מגדל אותי

גם אם ביום יום אני לא תמיד מחוברת לחוסר ולגאולה ולבית מקדש

בימים האלה חושב לי להרגיש אשניממביעה דרך זה את האכפתיות או הרצון להרגיש אפילו שזה קשה

כי נכון זה לא נוח לי

אבל בתוך עמי אנוכי יושבת

ומותר להתבאס על זה גם

אני הכי כזאת שנגיד בהריון אם אני בונה על משהו שהתחזק לי ומגלה נגיד שאין בסוף אימאלה איזה דרמה חח

כי בעיני בשנים האחרונות אנחנו הכי מרגישים את החסר

ולעיתים מחפשים "לברוח" דווקא למה שמרים אותנו.

עלי למשל הכי משפיע המוזיקה

ביומיום אני מחפשת להיאחז בחיובי, בטוב, במוזיקה, באוכל מסודר, ממש לשמח את עצמי ולאגור כוחות גם להיות חוסן לאחרים.

ועכשיו כשזה אסור מרגישה שהדרך לצלול למטה עלולה להיות מהירה.

ונגיד איך ששמעתי על חוות גלעד, ישר עבר לי בראש שכולנו איבדנו את הבית.

ושבטוח היישוב יבנה מחדש יותר חזק ויותר גדול והאסון יהווה מנוע לצמיחה וחיזוק

והלוואי שהיינו יכולים לומר כך גם על ביהמ"ק..

באמת הרגשתי בלב כאילו שזה כזה צפוי הכאוס וההרס בתוך תקופת החורבן 😬

ונכון ברגיל אני איתך ..בלמצוא דרך להיות ביש..לשמור על הכוחות ועל הרוח ועל התקווה ולראות את הטוב ולהתעסק במה שמרים

אבל לא אני המצאתי שבימים האלו הבקשה היא שונה

זה ימים שכן מבקשים מאיתנו לשהות במה אין..בגעגוע בכאב

נכון לא להתפרק

לא להתיאש

לא ממבט כזה

וגם שם הגבולות הם לפעמים מתשנים מאחד לאחד

הנפש שלנו עברה הרבה וצריך לשמור עליה

אבל בעיני לפנות את המרחב מהסחות דעת כמו מוזיקה ובריכה וקניות לכיף ואולי גם בשר(אני אוהבת חלבי חח אז מבחינתי זה דוקא כיף🫣) בעיני זה כמו מזכיר לי את הנק 'חוסר הפנימית המהותית שהיא הקודש

הגילוי לש ה' בעולם

וזה הכי כואב לי בכל המלחמה האשת

לדמיין איזה מטורף היה אם היה פה 'כינה אם הינו מלוכדים ומאוחדים כעם סביב הלשיחות הלאומית והרוחנית לשנו בעולם

אם היה לנו ראש מורם ויציבות גם מול העולם

אם היה לנו כעם חיבור לקודש לתורה לגודל

וכן קל לי לכאוב ממש את זה שזה לא שם עדיין

אנחנו בדרך כנראה

והיא מפותלת

ולרוב עני מסכימה משתדלת לראות כמה כבר נפתח וכמה התקדמנו

אבל עכשיו

מרגישה שזה באמת זמן להרגיש גם את מה שעדיין לא

ולהפוך את זה לתפילה להשלמה

נגיד הייתי בבניין שלם ובכנות לא הבנתי למה מותר יריד בגדים בשלושת השבועות מניחה שיש רבנים 'התירו ויודעת שיש כל מיני דעות וכו והכל בסדר

לא יודעת לי זה מאוד צרם.. כי כן יש בי מקום שאומר כן חשוב להיות גם בלוחות השבורים הז מוליד בלב הרבה געגוע ורצון לתיקון שלם

אז הסתובבתי ביריד ראיתי מטפחות יפות ואמרתי לעצמי

נכון את רוצה?

אז כאשת לא קונה עכשיו את אומרת לה'- אתה רואה..חסר לנו גאולה. אני רוצה להיות שייכת למי שמצפה לה.

ומי שקנתה הכל טובבבבב לא כתבתי בכלל כביקורת חלילה

שיתפתי מעצמי

ברור שלא את המצאת את זה 😆

אני מסכימה שבהרבה דברים צריך "להחזיק" ולהתאפק

מבחינתי לא לכבס זה קשה, מגרד בגוף, מעקצץ באצבעות.. אבל לא קורה משהו דרמטי אם אני לא מכבסת..

בשרי לא מזיז לי, ולהתחדש בבגדים לא שייך מבחינתי בכל מקרה.

אבל יש דברים אחרים שמרגישים לי טו מאצ

כמו מקלחת חמה שזה לנפש

ומוזיקה גם.

זה באמת מורכב.

אבל תודה שכתבת צריך להתחזק גם בזה

והלוואי שזו תהיה השנה האחרונה 💔

אבל פתאום העלית לי סימני שאלה. אם זה נטייה לראות חיובי במציאות, או בריחה מתחושת החוסר, או אולי, ובעצם כנראה, שניהם ביחד.

למרות שלא ברור איך אפשר שזה לא יהיה סובב.

אני אישית רק בשבועיים האחרונים עוד מתאוששת מהמילואים האחרונים שהתחילו בשאגת הארי והסתיימו לפני חודש וחצי.

אבל גם בלי המילואים,

ללכת ברחוב ולראות את הפנים של הצעירים ניבטים ממדבקות זיכרון (חיילים ואזרחים) שנפלו במלחמה או ב7.10

המחשבות על שורדי השבי

הגזרות השונות

איראן

השאלה של איך זה קרה לנו

האם אנחנו עדיין ישנים על האף או שבאמת משהו השתנה

רוח הבחירות המתקרבות ואיתם שאלת האחריות ופנינו לאן

ברמה האישית האם יש משהו בידיים שלנו שאנחנו יכולים לעשות לצורך תיקון. (שקלנו מעבר דירה לאיזורים שנפגעו כדי לחוש יותר מקרוב את העם שלנו)

חסימות כבישים, שנאה והטלת רפש (למרות שמאוד משתדלת לא להיחשף כי זה הכי שורט)

המתח הזה של בין לימוד תורה לבין להגן על הבית כפשוטו,

לא יודעת, מרגיש לי שהמציאות חיה ובועטת מתמיד.

רגע לפני ימי בין המצרים הייתה הפגנה מול בית קפה שפתוח בשבת בירושלים, והייתה הפגנת נגד של חילוניות

וכן אני מרגישה צער עמוק עמוק על המצב הזה, ממש ברמת דמעות.

אני חושבת אם זה לא אויבים מבחוץ, אז אין דרך לשים את האיבה בין המחנות בצד?

ואני מבינה את נקודת הרתיחה של כל המחנות

ולכן הרגש שמשתלט הוא לא כעס ושנאה אלא פשוט עצבות מאוד מאוד גדולה 😔

לא אשקר היה לי חשש גדול מאסון שיקרה בימי הפורענות של בין המצרים בעקבות כל הבעבוע שהיה עד עכשיו.

מקווה שאנשים יצאו לחופשה אחרי ט' באב+ אוגוסט והעניינים הפנימיים והחיצוניים ירגעו כמה שאפשר ושנגיע לבחירות באוקטובר מתוך חגיגת דמוקרטיה באמת כמו במדינות נורמליות ולא מתוך שנאה וייאוש.

לא רואה סיבה להקל בזה

אבל איתך בתסכול כי אני מרגישה רעבהההה ואני לא אוכלת חלבון

סורי על הנצלוש אבל רעיונות לחלבון חוץ מדג יתקבלו בברכה חחח

אחרי לידה, כיולדת- יש הקלות בעניין.

תכיני לך דברים מפנקים חלביים ואז אולי החשק לבשררר ירד.

ולא שמרתי. מבחינת בעלי זה אפילו לא היה שאלה. גם לא צמתי בתשעה באב.

איך אומרים אצלנו בשם ר' חיים סולוביצ'יק? אנחנו לא מקלים בחומרת הימים, אנחנו מחמירים בפיקוח נפש.

בגמרא יש נידון על בשר טרף, אז בשר בתשעת הימים...

אבל אישית הרגיש לי שזה לא פיקוח נפש…

ההמוגלובין והברזל שלי טובים

והחשק זה לא חשק שעושה לי צירים עכשיו

חשק

סבבה

נתמודד

ולא חשבתי שיהיה לי קשה

אבל ממש קשה

לק"י

אם יש לך עניין רפואי/ חולשה/ את לא מסוגלת לאכול כלום חוץ מזה, מציעה שתבררי עם רב.

לק"י

מה עם שניצל סויה?

לטעמי זה טעים יותר מבשרי😅

לדג טונה גם יש מרקם של בשר.

אבל לדעתי אם את בהריון, וחושקת בזה, וזה גם עדיף בריאותית, אני בטוחה שיש היתר , עובדה שיש עדות שאוכלים, ויש שטוענים שילדים יכולים לאכול, ובואי, בימינו , יש חלבי כל כך עשיר, שאני לא בטוחה שלזה התכוון המשורר, הילדים שלי למשל חוגגים בימים האלו

ואין לי בעיה לא לאכול בשר בתשעת הימים.

אחת הלידות שלי היתה בתשעת הימים בשערי צדק.

ובחדר אוכל של מחלקת יולדות היה שלט שבהנחיית רב בית החולים מותר ליולדת לאכול בשרי, אבל היו גם דברים לא בשרירים, ולא היה לי צורך דווקא בבשר.

אם הרופא לא עושה אצלו אולטרסאונד, כדאי לקבוע תור גם לטכנאי ולבקש ממנו הפניה.

וכדאי כבר לקבוע תור לשקיפות עורפית, כי אחר כך כבר קשה למצוא תור.

בדרך כלל מעקב אצל רופא כל 6 שבועות.

אני שואלת כל פעם את הרופא מתי לקבוע לפעם הבאה.

לק"י

את התורים הבאים, ותבדקי אם המזכירה במרפאה יכולה לקבוע כמה מראש.

בשעה טובה!!

בביקור הראשון נתנה רשימת תורים לקבוע לפי שבוע, איתה הלכתי למזכירות, וקבעו לי שם תורים.

כשיוצאים מהרופאה שואלים אותה מתי היא רוצה לראות אותך שוב

ואז הולכים ישירות למזכירות ואומרים להם שהרופאה אמרה שהיא רוצה לשתבואי בעוד ×

והם מכניסות בין התורים

בפעם הבאה אשאל.

שקיפות בשבוע 14 זה בסדר?

לגבי התור תקבעי לפני הרצון שלך אם חשוב לך מעקב נוסף יותר מוקדם תקבעי.

בעיקרון זה תור פעם ב4 עד6 שבועות תלוי ברופא/ מצב.

אבל משמח לדעת שהצלחת להיקלט

הפלות בתחילת הריון זה דבר מצוי

והרבה פעמים אחרי הפלה הגוף יותר פורה.

מאחלת לך התאוששות מהירה ושימלא ה חסרונכם בקרוב!

קשה...

זה אובדן .. ממש....

חיבוק ענק מכל כל הלב!!!

איתך שם🫂🫂🫂

ומה אומר רופא הנשים שלך? יש אופציה להפריה חוץ גופית?

זה ממש הרגשה של חיסרון וריקנות שולחת לך חיבוק, וקחי את הזמן שלך להיות עצובה... 🫂

ממש ממש עצוב וכואב. מתפללת שהשם ישלח לך המון כוח ובריאות ושיעניק לך את המתנה הזו שוב בזמן הנכון עבורך ועבור משפחתך. בע"ה יהיה. יש לי גיסה שנקלטה טבעי בגיל 47

הכל יכול להיות אם יש אמונה 🫶

גם לי הייתה הפלה שהתאריך המשוער נפל לי בול ביום הולדת... אבל בשבוע מוקדם יותר

❤️❤️

שבעז"ה יהיה רק טוב

ובמצב לא צמים מלא...

חיבוק ענק ענק ענק בכל מקרה!!

איזה קשה זה להרגיש ככה🫂🫂🫂

לא הייתי ככה אתמול בכלל

דכדוך שגורם לחוסר תיאבון שגורם לחולשה פיזית

אפשר להתחיל מלראות סטנדאפ קטן

להחליט שת 10 דק מכינה לך ארוחה

או חצי שעה יוצאתלסיבוב

הכרחתי את עצמי לקוםלאכול מה שהתחלתי להכין וזה הגעיל אותי. בלעתי בכוח כמה כפות וחזרתי למיטה עצובה

בהלכה ובריאות הנפש

תדברי עם מכון פועה

זה צום מדרבנן ומקילים

אני שאלתי שאלה אחרת אבל גם קשורה לנפש והוא טען שאם זה יפעיל אותי אז לא לצום ( לא משנה שעכשיו אני עם חום במיטה אז אין סיכוי שאני צמה ) והוסיף ששווה ללכת לטיפול 😅

וחיבוק לך

אם זה כבר תקופה ולא עובר אולי זה דכאון אחרי לידה

לא להיבהל, והכי להרשות לעצמך לנוח.

תקשי מבעלך שיחזור מוקדם או שתביאי בייביסיטר,

המצפון הזה של להתעלות על כל איתות של הגוף/ נפש ולהמשיך כאילו כלום, הוא לא נכון ולא בריא.

מותר לעצור מדי פעם כפי הצורך גם בלי קשר להריון ולידה.

ובמיוחד אם אחרי לידה לא נחת כמו שצריך.

הגוף והנפש זוכרים הכל.

לדעתי אל תלחמי בזה, הכי להרפות, כנסי למיטה עם סרט או משהו. הכל טוב.

אולי תזמיני לעצמך אוכל או שתכיני משהו טעים גם אם הוא לא משביע

מותר שיהיה מדי פעם יום שאת פחות בכוח, בטח אם יש לזה טריגרים וסיבות.

אישית אני מאמינה שכמה שיותר נותנים מקום לזה ונחים ולא מתאמצים להתעלות מעל עצמנו ככה זה עובר מהר יותר...

זה כדי לא להעמיס

תרפי, תיכנסי למיטה, אל תיבהלי מזה, את לא רעה שאת נותנת לעצמך לנוח. מבאס שזה דווקא היום- תני מקום גם לביאוס הזה, ואז תנסי לקבל את עצמך כמו שאת, חלשה כרגע.

ולגבי הצום, שימי לידך בקבוק לשתות גם כשאת במיטה ותשתדלי לאכול משהו טעים שלא דורש הרבה הכנה- אולי יוגורט עם פרי, דייסת שיבולת שועל אינסטנט, כריך עם טונה ועגבנייה.