לא בטוח למי זה מעניין. אבל לי נראה שזה יהיה מעניין. במיוחד שיש את הספר של נפתלי בנט על זה, אפשר יהיה להשוות מה שאני כותב מול מה שהוא כותב.

כמה חדשים או שבועות לפני שחליתי סיפרו לי על דר זאב זלנקו שהציע את התרופה נגד מלריה - הידרוקסיכלורוקווין (HCQ), ונשיא ארה"ב התלהב מזה מאוד. התעניינתי, מצאתי שיש לד"ר זלנקו חשבון בטוויטר, הוא כתב על 3 דברים שצריך לקחת: אבץ, HCQ, וויטמין C.

אבל הממסד הרפואי עשו עליהום על התרופה נגד מלריה, למרות שקיימת כבר בשוק מעל 50 שנה. הרופאים חששו לרשום במרשם את התרופה HCQ.

דר זלנקו חשף תחליפים טבעיים ל HCQ שאפשר לקבלן ללא מרשם: קוורצטין, EGCG.

בנוסף לזה דר זלנקו טען שצריך לקחת את הוויטמינים האלו מייד שנדבקים ועדיף אפילו עוד לפני שנדבקים.

בינתיים היו גם פרסומים ומחקרים חד-משמעיים שוויטמין D מועיל מאוד נגד קורונה. בהמשך גם ד"ר זלנקו הוסיף את וויטמין D לארסנל הוויטמינים ומינרלים להיאבק בקורונה.

הגעתי למסקנה שאני חייב את כל הוויטמינים ומינרלים האלו בבית למקרה שמישהו יחלה. הלכתי לבית מרקחת להשיג את החומרים. הכול היה, חוץ מקוורצטין. בנוסף לזה הרוקח עשה לי פרצוף תמים שלא מכיר ולא יודע מה זה קוורצטין. שאלתי האם יש EGCG וקיבלתי אותו מענה שאין. אז קניתי בינתיים וויטמין C, וויטמין D, אבץ.

ניסיתי להשיג קוורצטין דרך האינטרנט והטלפון בבתי מרקחת וחנויות טבע, ולא היה. הזמנתי בחו"ל.

הכול היה מוכן. אבל בבית שלנו המשכנו לשמור בקפידה על קורונה, אבל בסוף לא הצלחנו למנוע מהווירטס לחדור לבית שלנו, אחד מבני המשפחה נדבק. הוויטמינים ומינרלים שקניתי נכנסו לפעולה. בן המשפחה שחלה התחיל לקחת את הוויטמינים ומינרלים, וגם אני, למרות שעוד לא חליתי, בכדי למלאות את המצברים בגוף. האצתי שגם כל שאר בני משפחה יקחו את הוויטמינין למרות שהיו צעירים, אבל ליתר זהירות...

יום אחד התעוררתי והייתי מאוד צמא. חששתי מייד שגם אני נדבקתי בקורונה, מדדתי את החום, ואכן היה לי חום. בהמשך נבדקתי ונמצאתי חיובי לקורונה. עוד לפני שקיבלתי את התוצאות המשכתי לקחת בקפידה את הוויטמינים ומינרלים הבאים:

אבץ, קוורצטין, וויטמין C,D.

בנוסף לזה שתיתי טה חם. וישנתי הרבה כמה שרק התחשק לי. כאשר הרגשתי שהגוף שלי לא מסוגל לשתות כל כך הרבה טה ומיים חמים, לקחתי כוס מיים רותחים ונשמתי את האדים. עשיתי את זה מתוך הבנה שהחום נועד להילחם נגד הנגיף שלא יעבור מהגרון והפה לריאות, יותר מאוחר מצאתי באינטרנט כזו עצה.

קראתי תאוריות קונספירציה שהממסד הרפואי נגד שום פעולה עד שלא נמצאים במצב קשה שמצריך אישפוז, אפילו לשתות מספיק מיים לא מציעים. ניסיתי לדעת האם זה נכון. כאשר דיברתי עם הרופא בקופת חולים שאלתי אותו האם אני צריך לעשות משהו, והוא ענה שום דבר, רק אם המצב יחמיר.

אחרי כמה ימים שוב צלצל רופא, שוב שאלתי האם אני צריך לעשות משהו, וענה לי: לפי הרשום במצב הרפואי שלך אין לך מחלות רקע לכן אתה לא צריך לעשות שום דבר. עניתי שיסתכל טוב ברקורד הרפואי שלי, ורשום שם שלפני כמה שנים הרופא אמר לי לקחת וויטמין D, לקחתי זמן קצר והפסקתי. ואם יש חוסר בוויטמין D זה יכול להיות מסוכן מבחינת קורונה. הוא ענה שקרא משהו שוויטמין D עוזר במאבק נגד קורונה. אבל עדיין לא אמר שאני חייב לקחת וויטמין D.

התוצאה הייתה שעברתי ברוך ה׳ בקלות. הנגיף לא תקף לי את הריאות, ואחרי כמה ימים החום פסק. אבל הרגשתי קצת עייפות. בנוסף לזה היה לי שלשול מדי פעם. היות ופעם שמעתי שאחרי שלשול טוב לקחת מיים מיוחדים שמוכרים בבית מרקחת שזה ממלא את המינרלים החיוניים שמאבדים בעקבות שלשולים, אבל הייתי בבידוד ולא יכולתי ללכת לבית מרקחת, עשיתי אלטרנטיבה ובישלתי תפוחי אדמה עם בצל ושתיתי את המיים. הרגשתי יותר טוב.

אחרי שיצאתי מהבידוד קניתי בבית מרקחת את המיים עם מינרלים נגד שלשולים. הרוקח שאל האם יש לי סכרת, עניתי שאין לי. אבל כאשר שתיתי מהמיים האלו הרגשתי גועל נפש, וגם הרגשתי לא טוב. נזכרתי שקראתי באינטרנט שיש כאלו שבעקבות קורונה יש כאלו שמתפתחים סכרת. הרגשתי שכל דבר מתוק עושה לי רע. יוצר מאוחר קראתי באיזשהו מקום שממתקים מסויימים מפחיתים את הוויטמין D.

מהחולשה אחרי קורונה הבנתי שאני צריך להמשיך לקחת וויטמינים ומינרלים גם אחרי שהקורונה נגמרה. ואכן כאשר לקחתי אותם הרגשתי יותר טוב. התחלתי לקחת באופן קבוע חצי מנה של מולטיוויטמין. ומדי פעם אני מוסיף אבץ, וויטמין D,C.

חוש ריח לא נאבד לי בעקבות קורונה. אבל איזה חצי שנה או שנה לפני שחליתי בקורונה, במוצאי שבת לא הייתי מרגיש את הריח של הבשמים. וזה היה רק במוצאי שבת. הבנתי שזה בגלל היין בקידוש שבת, האלכוהול עושה משהו. התחלתי לערבב מיץ ענבים ביין של קידוש והבדלה. כאשר התחילה הקורונה, חיפשתי באינטרנט על אבץ, ומצאתי שחוסר אבץ גורם לאיבוד חוש הריח. ואילו האלכוהול מדלל את האבץ. לכן המשכתי פעם בכמה ימים לקחת מנה של אבץ, נזהרתי שלא יהיה יותר מדי, שלא יהיה עודף, אבל היות ומולטיוויטמין לקחתי רק חצי מנה, יכולתי להרשות לעצמי לקחת מנה של אבץ. ואכן אחרי כמה חדשים הרגשתי שבמוצאי שבת אני יכול להריח את הבשמים גם אם שתיתי יין בשבת. זאת אומרת שעם הוויטמינים ומינרלים הגעתי למצב יותר טוב מאשר עוד לפני הקורונה.

דר זלנקו כותב על השילוב של אבץ עם HCQ (או התחליף הטבעי קוורצטין) שזה כמו אקדח וכדורים. האבץ אינו יכול לחדור בקלות לתאים, והקוורצטין או HCQ עוזרים לו לחדור. האבץ בתאים מונע מהנגיף לשכפל את עצמו. נכון לכל נגיף. לכן, אם אני מרגיש קצת הצטננות או ווירוס, אני מייד לוקח וויטמין D, וויטמין C, אבץ, קוורצטין.

רציתי לעזור לעוד אנשים שידעו איך להתמודד עם קורונה. כי גם אם לוקחים חיסון, זה מתחיל לעבוד רק אחרי שבועיים ויותר. אבל מה עושים שאין קוורצטיו בבתי מרקחת? היה אצלנו מישהו שהוא די צעיר ועבר את הקורונה קשה, וגם אחרי שעבר תקופת הבידוד המשיך להשתעל והיה חלש. תחקרתי אותו האם לקח וויטמינים ומינרלים. הוא ענה שלקח הכול חוץ מקוורצטין, שאין אותו בבתי מרקחת. נתתי לו 10 כדורים ממה שנשאר לי. אחרי 10 ימים או יותר הוא צלצל אלי ואומר לי שגמר את הכדורים ושוב התחיל להשתעל. אמרתי לעצמי שאני חייב למצוא איפה אפשר להשיג קוורצטין בישראל, כי לא כולם יודעים איך להזמין מחו"ל. הלכתי לבתי מרקחת, צלצלתי לחנויות טבע, לא היה. חשבתי שבטח בבני ברק אפשר למצוא אצל החרדים. הם לא פריירים ללכת כמו עדר צאן אחרי הממסד הרפואי. נכנסתי לחנות טבע אחת בבני ברק, ושם לא היה. נכנסתי לחנות טבע ברחוב חזון איש ליד רבי עקיבא, ושם אכן היה. הלכתי לבית של הידיד והבאתי לו עוד 11 כדורי קוורצטין. אחרי כשבועיים הוא פגש אותי שוב ואומר לי שהוא גמר הכול והוא שוב משתעל. אמרתי לו את הכתובת של החנות בבני ברק, וגם אמרתי לו. שהקוורצטין נמצא בבצל אדום. גם בבצל רגיל אבל קצת פחות. קשה לאכול הרבה בצל בכמות רפואית. אולי אפשר לבשל ולשתות את המיים ולאכול את הבצל המבושל. כמובן שלפני עצה כזו ניסיתי לעשות את זה לבד לעצמי, מצאתי שזה נחמד. צריך להוסיף קצת מלח. אפשר להוסיף גם קצת פלפל וירקות אחרים.

אחרי כמה שבועות הוא אמר לי שכבר מרגיש ברוך ה׳ לגמרי בריא וכבר הפסיק לקחת וויטמינים ומינרלים.

בעניין הזה שאלכוהול לא טוב לקורונה, אפשר להיווכח מסיפור הבא ששמעתי מבעל המעשה: הוא נדבק בקורונה, הרגיש חלש, אחרי שבוע נמאס לו להיות חלש ובשבת שתה כוס משקה אלכוהולי, חשב שזה יחזק אותו. הוא הגיע למצב של הנשמה. בניסי ניסים נשאר בחיים.

שבוע טוב, בריא ומבורך.

בס"ד

ביומיים האחרונים מתנהל ויכוח ער סביב המהפך בנחל העוג'ה: מי באמת חתום על ההישג? האם אלו נערי הגבעות ואנשי החוות ששינו את המצחאות במקום בגופם, או הפוליטיקאים שדחפו להכשרת המקום ברמה המדינית?

​האמת היא שהוויכוח הזה פשוט מיותר. ​מי שמכיר את המציאות בשטח יודע שזה אף פעם לא "או זה או זה". התהליך תמיד עובד באותה הדרך: השטח גורר את הממשלה. ​לפני שהנושא בכלל הגיע לשולחנות הממשלה, היו שם האנשים שפעלו בשטח.

קחו למשל את ח"כ צבי סוכות, עוד לפני שנבחר לכנסת, הוא ופעילים נוספים היו שם, יצרו נוכחות והעלו את הנושא למודעות. הוא לא עשה את זה כח"כ, אלא כפעיל בהתיישבות. אילולא הפעילות העקשנית הזו ושל צעירים טובים נוספים, נחל העוג'ה לא היה מגיע לסדר היום הממשלתי, וממילא לא היה מטופל.

​זהו דפוס חוזר שאנחנו רואים פעם אחר פעם בהתיישבות: ​בהר עיבל יש כבר שנים של תפילת שחרית בכל יום שישי, בכל מזג אוויר. בשנתיים האחרונות הצטרפו אליהם שני אברכים שהגיעו ללמוד במקום מדי יום, הם אלו שסללו את הדרך לאישור הממשלתי ולהקמתה של ישיבה במקום בשבועות האחרונים, בדרך להקמתו גם ישוב קבע חדש.

​בחומש, העמידה האיתנה של בחורי הישיבה על ההר, למרות כל הפינויים והקשיים, היא זו שהובילה בסופו של דבר את המערכת הפוליטית להכשיר את המקום. כך​ גם בתנופת החוות. בהתחלה זה לא התקבל בעין טובה, אבל לבסוף הנוכחות היהודית היא זו שקובעת עובדות בשטח ומונעת השתלטות זרה.

​הנוסחה פשוטה: התמדה מביאה הכשרה. ​ברוב המקרים, זה מתחיל בחיכוך. בהתנגשויות מול רשויות החוק או מול ניסיונות של ערבים למנוע מיהודים לשוב לאדמתם. אבל בסופו של יום, העקשנות הזו היא הדלק של המערכת המדינית. אילולא הצעדים הראשוניים והנועזים של אנשי השטח, הממשלה לא הייתה זזה. ואילולא הגיבוי הממשלתי וההכשרה המשפטית, זה לא היה הופך למציאות קבועה בשטח.

​לכן, המראה של פוליטיקאים הממהרים לשגר את עוזריהם לצייץ בטוויטר (ללא גילוי נאות על עבודתם אצל אותם פוליטקאים) כדי לתבוע בעלות מלאה על ההישג, הוא לא רק מביך אלא גם מנותק מהמציאות. הניסיון לצייר את המהפך כאילו נולד בהשקעה כספית חוטא לאמת ההיסטורית של ההתיישבות.

מי שמתהדר בכך שוכח את אלו שישנו בשטח בתנאים לא תנאים, מפספס את העיקר: הקרדיט אינו שייך בלעדית לאיש. במקום מלחמות קרדיטים מיותרות, כדאי להכיר במנגנון שעובד, אותו שילוב כוחות שבו החלוצים בשטח הם אלו שפורצים את הדרך וקובעים את העובדות, והמערכת הפוליטית היא זו שמגיעה בעקבותיהם כדי לתת את החותמת הסופית. זו השיטה - והיא עובדת.

היה ידוע כבר מתחילת הערב שעידו נורדן יחליף את זיו אגמון. מינוי מצויין.

למה נתניהו היה צריך להוציא שעתיים לפני ההודעה הרשמית על כך, הודעה מיוחדת על השארתו של אגמון "עד למציאת מחליף (שכבר נמצא)" ולחטוף כל כך הרבה תגובות (הזויות, אבל זה לא משנה) מבפנים?

להתפלל על הטייסים יחד עם שאר החיילים, שום דבר לא מובן מאליו