'וכשהצמיח לציפור כנפיים
הוא התפלל שנעוף ונעוף ונעוף גבוה
שנתרומם, שנעלה, שנגבה, שניגע, שנחבק תרקיע..'
צריכים להחליט לעוף.. ולעוף גם למעיישה.
יש רצון לזה.
לא מספיק רצון..
ורצון זה לא מספיק.
לפעמים מרוב שלומדים על המעלה של השתוקקות וכיסופים, שמעריכים את הרצון, אז מסתפקים בו..
ולאלאלא. העיקר של נבלבל עצמינו סתם
ה' רוצה את הלב שלנו. נכון.
ועדיין לא זכור לי שקבלתי פתור מלעשות את רצונו..
תן לי אבא דיבור של תשובה כל זמן שהנשמה בקרבי..
איאי המנגן.. הרב גיא צבי מינץ. אשרי העם שככה לו. אשרינו שזכינו בו.. תודה אבא
לכבודך.
שיהא הכל נחת רוח אליך..
עשה למען שמך. עשה למען תורתך. עשה למען קדושתך.
אבינו מלכנו, למענך עשה אם לא למעננו
וחלאס מסכות
העיקר להוריד מהפה בקורונה.. אבל מה עם הנשמה?! גם היא רוצה להוריד. גם לה זה מעיק.
רב שלמה אומר שלצערינו לרוב העולם אין הרגשה בדברים אמיתיים.
כואב.
שאזכה יום אחד להרגיש את הטעם של הבודדים שלא.. להרגיש איך להיות מאלה שכן מרגישים דברים אמיתיים.
להרגיש שהנשמה שלי סובלת במסכות שלה שנמצאות שם בלי סיבה. סתם כי לא איכפת לי ממנה.
בעע