"לפעמים כואב לאדם מעבר לכלים שלו.
לאדם כזה אי אפשר לעזור במילים.
יש רק דרך אחת, לחבק אותו עם כל הנשמה.
דעו לכם, אפשר והוא לא יקבל את החיבוק שלכם. אבל זה לא משנה.
אח"כ, כשיגיע הבייתה, הוא לא ישכח שמישהו חיבק אותו.
זה דבר גדול, זאת פריצת דרך".
(רב שלוימה קרליבך)
לפעמים יושב איתנו אדם ממש אבוד, ואנחנו מנסים לדבר איתו.
הוא היה רוצה לצעוק:"אני לא צריך שתדבר,אני רק צריך שתקשיב!"
לפעמים אנחנו לא יודעים מה להגיד במצבים קשים, ובאמת לא צריך.
צריך רק לחבק עם כל הנשמה.
לפעמים יש כאלה שהם כ"כ מיואשים, שהם דוחים את החיבוק הזה.
אבל אח"כ, כשהם יושבים עם עצמם, הם מבינים שאוליי שווה לחיות
רק למען החיבוק שהם קיבלו.