מ. ארבל הוא די טוב, וגם ציפורה אדלר טובה.

מהשאר לא התלהבתי, כמו מנוחה פוקס וכדו'.

אה, ואני מאד מאד אוהב את חווה רוזנברג. היא סופרת מצויינת.

אלא גבר מארה"ב.

צפורה אדלר היא אמא של אישתו..

מ. ארבל הוא סופר גרוע... תקרא את הספר שלו בלתי הפיך ותבין... ציפורה אדלר כותבת טוב...     אני גם אוהב את הסגנון של חיים אליאב...

בעז"ה ובהשתדלותנו

הכי חווה רוזברג, היא הסופרת!!!! פשוט 10!!!

מה שתגידי....

אני אוהב כמעט כל ספרות שהיא, חוץ ממדע בידיוני מידי.

אני אוהב ספרות חרדית, דתית, ספרות יפה, מתח, עלילה, פנטסיה, הכל!

תן לי ספר דמיוני (לאו דווקא מדע בדיוני) ורוב הסיכויים שאני אוהב אותו.

תן לי ספר על קום המדינה ועל המחתרות או דברים שקרו באמת - אני לא אסבול אותו (גם ספרי רצח ומתח)

אני בכללי אוהבת דמיוני אבל לא יותר מידי...

אני מתה על הארי פוטר ואלה המכושפת.

וגם ספרים על קום המדינה....

אני פשוט אוהבת את כל היצורים האלה. את הדריאדות והניידות, הנימפות, הפיות הסנדקיות והפיות הביתיות, את הענקים ואת העוגים שאוכלים אנשים, את עופות החול שנוצרים כל חודש מחדש, את הקנטאורים, הפאונים, הגמדים, הציקלופים והסוסים המעופפים.

או יותר נכון שונאת.. אז אני שונאת את הארי פוטר!!!! מתעבת את הספר הזה!!!

הדבר הכמעט יחידי שאני נהנת בו במהלך הקריאה זה ההומור.. הסאדיסטיות והערמומיות של מאלפוי, ההתעלות של הקוסמים במוגלגים, והכי- ההתעללות של הארי בדאדלי ומשפחתו... אלא שלטעמי הוא מתון מדי איתם.

ובכל זאת נכתוב מה אני אוהבת- ספרים עצובים.. כי הם תמיד מרגשים ואמיתיים. אני ממש אוהבת ת'ספרים של דבורה עומר ואסתר שטרייט ורצל, שהם כותבות על אנשים אמיתיים שאינם עוד.. זה גם מלמד היסטוריה ואני אוהבת את זה..     

בכללי אני אוהבת ספרים מציאותיים עם רגש, מה שנקרא 'רומן' ואני גם אוהבת ספרי מחשבה אלא שצריך לזה מוזה, בד"כ אינלי.

רחל שור...

יש לה ספרים יפים...

אני לעומת רבים פה קוראת הכול מכול כול... אן לי כ"כ הרבה הבעיות עם סוגי הספרים למינהיים כי אני לא תיפוס שהולך על קו אחד ישר וזהו.. (מן מיני פיצול שכזו..) אך בספרים יש לי דרישה אחת! והיא ממש משמעותית, שבלעדיה אן מצב שאני מחזיקה את הספר, והיא שהסופר יענין לא מבחינת התוכן של הסיפור אלא מבחינת צורת הכתיבה, מה שמעצבן אותי זה שסופרים מתחילים לכתוב ת'ספר שלהם בצורה ממש נלהבת כדי לעורר ענין ורצון בקורא ובאמצע יורדים מיזה וחושבים שאני לא ירגיש בכך... זה מה שקרא לי ב"הארי פוטר" למשל ולכן לא המשכתי לקרוא ת'סידרה שלה, ולגבי הספרים העתידיים שהיא הולכת לכתוב אני עושה חושבים רציני!

לגבי סיפרות חרדית שהיא די עיקר הנושא כן, יש להם משהו די מיוחד בסיפרות הזו.. שיודעת לקשור אותך, אך באמת תלוי.. אך הסיגנון.

ספרות דפוקה...

תמיד אותו מבנה ורעיון.

יש חילוני שמסתבך בצרות. הדתי מוציא אותו משם-ואז החילוני חוזר בתשובה בעזרת רב גדול.

כמובן שכל הסיפור מלווה בעצות החכמות של הרב. תמיד מראים את הדרכים הנסתרות של הרב ואיך בסוף הוא צודק.

לפעמים מסתבכים שם עם אינטישמים. אבל אז צריך גם להכניס את המשטרה המשוחדת וקצת שנאת מדינת א"י!!!!

בקיצור, מעניין מעניין, אבל דומה כל הזמן.

מומלצים: הכל

מומלצים מאוד: הכל

מומלצים מאוד מאוד: אבא בחופשת לידה, עלילות לוט, צנחן וחצי (צנחן וחצי יחסית פחות מצחיק או שפשוט ציפיתי ליותר)

כי הם כמעט תמיד על שהרעים חוזרים בתשובה או שידוכים, והם גם מבליטים את החרדיות שלהם יותר מידי

ואני ממש אוהבת ספרים של זהבה קור!!!!!!!!!!

או בלשי... משהו שאי אפשר לנחש את את הסוף שלו. נגיד הסדרות הבאות:

שר הטבעות (טולקין) -5 ספרים

רומח הדרקון (מרגרט וייס וטרייסי היקמן ועוד הרבה) יותר מ100 ספרים

שיר של אש ושל קרח (ג'. ר. ר. מרטין) 4 ספרים

הרואים למרחק (רובין הוב) 3

סוחרי הספינות החיות (רובין הוב) 3

ארטמיס פאול (אואן קולפר) 3

נרניה (ק.ס. לואיס) 7

מארג פיונאבאר (3), טיגאנה (2), אריות אל ראסאן (0), שיר לארבון, הפסיפס הסרנטיני (2) (גאי גבריאל קיי) 

שרלוק הולמס (ארתור קונאן דויל) 60

הארי פוטר (ג'יי קיי רולינג) 6 ואחד בדרך

כישור הזמן (רוברט ג'ורדן) 12 ואחד בדרך

מלחמת הברבורים (שון ראסל) 3

קראתי את כל אלה ועוד המון........... אין לי כוח לספרות אמיתית, כזה צפוי... וגם דיכאוני בד"כ. גם אין לי כוח לספרות ישראלית, די מאותן סיבות.

הבעיה שלי עם ספרות כזאת היא שיש בה קטעים סוטים למיניהם (במיוחד בסדרות של גאי גבריאל קיי). פתרתי את זה כשמצאתי אתר שהיה רשום בו את המיקום של הקטעים האלה, ככה שיכולתי לדלג עליהם, אבל לצערי האתר המעולה הזה קרס בגלל בעיות כלכליות ולא נשאר ממנו כלום...

בינתיים הספקתי לקרוא את כל הספרים האלה (לא את כל המאה של רומח הדרקון, לא להגזים...)

אם כבר שאלת על ספרות חרדית, לדעתי יש שם ספרים מצויינים והם באמת הולכים ומשתבחים עם הזמן.

אבל, עדיין יש את הספירם המגוכחים (ולא, אין לי מילה אחרת להגדיר אותם) שבהם הכל מלא אשקן ומתח ועוד שניה העולם עומד להתפוצץ אבל באמצע הכל הוא יעזוב את כל הבלאגן וירוץ להתפ]לל תפילה מנחה לפני רדת השמש ואז כמובן הכל יסתדר בזכות תפילת המנחה הכל ישוב על מקומו בשלום...

את אלו, אני ממש לא אוהבת...

בצלב"א.

הייתי חייבת, היא אמא של חברה שלי וכותבת מדהים.

הראשון- תריסים ירוקים פתוחים- שיא החמוד.

והשני- נס של אהבה- הוא על השואה אבל לא מזעזע או מפחיד, הוא אמיתי לגמרי [חוץ מפרט קטן ולא עקרוני] והכי חשוב- הוא על נסיה- חברה שלי [ילדה מתוקה!]!!!!!

אני אוהבת ספרים פילוסופי'ים על אמונה... [=

סופרים נחמדים- חי'ים סבתו, חי'ים ולדר ומנוחה בקרמן <2 אחרונים- את סיגנון הכתיבה, היו כמה ספרים שאת העלילה לא אהבתי...>

"שר הטבעות שולט"

אך לפניו כמובן התנ"ך

גמני ההיתי במוזיאון דומה..

של ציורים...

במוזיאון ואז לוחצים על כפתור ואז זה מסביר על זה..

אין כמו לח"י!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ומחתרות אצלי זה בעיקר בספרים- לא ממש אוהב.

טרי פראצ'ט וסטיבן קינג.

טרי פראצ'ט-הומור

סטיבן קינג-אימה

גם ספרי פנטזיה,והרבההההההההההההה

אבל ספרי קבלה זה הכי טוב....

במיוחד ספר הזוהר עם הפרוש מתוק מדבש....

הכי טוב והכי מעניין