אבל את לא הרפת ולא עזבת
רציתי להמשיך, לברוח
אבל את נבהלת ולא שכחת
רגעים קטנים של אושר
חייך שמתחבא לו בשמיכה
את האושר שביחד
למול הבדידות האיומה
אמרתי לך שזה נגמר
ששום דבר לא כמו שהיה
אמרתי לך שהאהבה מתה
ולא נשארה ממנה טיפת נחמה
אבל את המשכת ללחום
כנגד גלגלי הרוח
התעקשת להמשיך ולזעוק
שביחד עוד ננצח
אז עזבתי, ולא הבטתי לאחור
למול סופות אימה וזעם
לא רציתי לחזור
אל האושר שהיה
כמו נשיקת חצות דומעת
איך עמדנו מול שקיעה
חיוורת, רותחת
ולא נסוגנו לאחור
ולא רצינו לחזור
רק לעמוד לעד
ביחד
רק שתיקה חרישית
רק הבטחה נושנה
להיות קשורים זה בזאת
כמו אש שקופחת
ששורפת את הכל
את הכאב, את האהבה
ומשאירה רק צלקות
בלב קרוע מחרטה
על לילות ללא שינה
והררי צרחות אילמות
על הפוגה קטנטנה
בתוך ים עטוף שתיקות
ואולי עוד תבואי
בין מציאות להזייה
תנערי חיי שנית
ותגידי
שזאת הייתה רק מתיחה
ואולי עוד נמצא
סיכוי יחדיו שוב לפרוח
לנער את שכבת האבק
ההומה כמו אפרוח
לא נביט לאחור
לא נשוב אל הכפור
רק נישא דמעה קטנה
במיטת ענק זנוחה
הזוכרת הבטחות
העורגת אל לילות
חדורי תשוקה ולהט
כמו מפל של אש קודחת



