תסבירי להם שזה מפריעה לך ושאת מתבגרת שצריכה פרטיות

בשלב מסוים הלכתי לאמא שלי וביקשתי ממנה לעשות שיחה,הכנתי לה קפה והסברתי לה על הדברים שמעצבנים אותי ויחד חשבנו איך לשפר וזה ממש עזר לי וזכות זה היחסים עם אמא שלי הרבה יותר  טובים עכשיו

נראלי ההורים שלך רצו ליצור בית פתוח שכולם משתפים את כולם וזה לא יצא טוב כל כך (ככה זה נשמע)

אין לי ממש איך לעזור לך ממרחק כזה אבל חיבוק ענק 

ובהצלחה ענקית את מכירה את המשפחה שלך הכי טוב אז אולי תנסי לחשוב איך לפנות אליהם...

באמת קשה מה שאת עוברת...
מכירה את הסגנון הזה של הבתים...
את צודקת ממש

ממליצה לך לדבר עלזה עם חברה טובה או משו..

ושמרי עלצמך מכירה בנות שבגלל החניקה בבית ירדו מהדרך ועשו דברים פשוט לא...

רק שלי גם אסור להיכנס לפרומים לישון אצל חברות להיות במחשב בשעות מסוימות ועוד דברים דבילים ביותר..

אבלאבל זה יעבור מבטיחה לך 

אממ אוף אינלי מה לומר כי אני באותה סירה אבל ממש מעריכה אותך

את גדולה

המון בהצלוחה נשומהל'ה♥ 

(בתאכלס הם רוצים לטבתנו אבל לא מבינם שחונקים מידי זה כבר לרעה אבל נו שויין תנסי לעשות להקשיב עוד כמה שנים תישתחררי ..)

ואי ואי איזו התמודדות, יאו ב"ה שאני לא במקום הזה, מאחלת לך המון המון בהצלחה, ותנסי דווקא לאוורר את עצמך לדעתי בדברים שהם לא ממש ידעו..כאילו יאו  אין לי ממש דרך לעזור..יאו התמודוות קשה..בהצלחה ענקית ענקית

גמלי זה ככה (ואפילו יותר)

אין לי מה לומר לך אני ממש במצב שלך... 

💞💞

נשמה לסגור את הדלת של החדר אסור לי

איך אני יכולה לשבור את הכל?

לא מדברת עם אף אחד, בולכת לבחוץ הרבה..חח אבל אין לי מושג באמת מה הייתי עושה כי אני ב"ה לא במצב הזה...אממ לדבר עם חברה\מדריכה על זה אולי היא יהיה לה רעיונוצ..וזה יעזור לך גם לפרוק..

אומנם אני לא באותה רמה כמו חסויה לעולם... שכן אני הכי קטנה ולבד בבית עם שני הורים, ורק אמא שלי היא החפרנית מביניהם... אבל גם, אם  נעלתי תדלת היא דופקת עד שאני אפתח...

מה? אני לא מבינה באמת...

אסור לבני אדם לשהות בפרטיות??

צריך להעביר על זה סדנא, להורים שלא מבינים...

יאללה את באה איתי להעביר סדנת הורות?

דבריני באישי

את תידפקי, אחרי הכל...

באמת קשה!!

אפשר לשאול בת כמה את?

אני באמת לא יודע מה לומר

אני כל כך מבין אותך זה פשוט נוראא

א יכול לתהיות תבדקי אם זה תקין זה לא נראה לי מצב תקין כל כך

ב זה שיטה מאוד לא נכונה במקום להסביר אוסרים עליך להבין מול מה אתה עלול להתמודד

ואז ברגע שבאמת תצא אל החיים הם פשוט יקרסו 

כל האיסורים אחד אחרי השני

נכון יש פה באמת צורך באיזון

ז"א מצד אחד לא הגיוני מה שאת אומרת

שאמא שלך לא מוכנה ללכת איתך למקום על חשבונה

זה קצת לא תקין

אני באמת חושב שאולי יכול להיות שצריכה להיות התערבות חיצונית

כי זה הדרך הבטוחה לא לעשות מה שההורים ירצו

אני באמת מאחל לך הצלחה עצומה בכל!!

אגב באיזה איזור גיל את?!

יאוהלוואי שהיה לי איך לעזור לך..בהצלחה ענקית

ב זה דברים רגישים מאודד לא נראה לי אפשר לערוך פה בפורום פומבי דיון על דברים מסויימים (בקטע של כבוד בססי לאנשים שמדברים עליהם יענו)

ג אין כל כך הרבה מידע שנוכל לעזור אפילו בקצת

באמת נשמע כואב אבל לא אנחנו אלה שיכולים לעזור..

וזה ממש מובן! 

אבל המחשבות על למות אינם אופציה 

התחושות הלא נעימות והתסכול מובנים מאוד

ובהחלט גם לך מותר להרגיש פרטיות בתוך הבית שלך 

תקופת הקורונה והסגר שגורמים לכולנו להיות זמן ממושך בבית עם המשפחה

בהחלט יכולים לאתגר אותנו בסיטואציות ובתחושות קשות ולהביא אותנו קצת עד הקצה

כדאי לך למצוא אדם מבוגר שאת יכולה לשוחח איתו 

ולספר לו מה עובר עליך בתקופה הזו אני מניחה ששיחה טובה תעשה לך הרגשה נעימה יותר

למשל מורה / מחנכת / מדריכה / יועצת ביהס

במידה ואין לך אפשר גם להתקשר לעמותת ער"ן 

תרגישי טוב, 

התקופה הזו תעבור. 

יצא טיפה ארוך, אבל בבקשה בבקשה תקראי

שמעי, פעם חברה שתפה אותי בקושי דומה ואז ביקשתי מאבא שלי עצה טובה בשבילה..  

(זה היה מצב שלא יעזור שהיא תדבר עם ההורים.. כמו שאת מתארת על עצמך)

אז שמעי מה הוא אמר.. -

לדבר עם אחד הרבנים שההורים שלה מעריכים ומחוברים אליהם..

ולדבר עם הרב, להגיד לו 'שמע כבוד הרב, יש איזה בעיה בדרך החינוכית של ההורים, שנובעת מכוונות טובות ש'כוונתך רצויה אך מעשיך אינם רצויים'....' ולפרט את הבעיות וההשלכות, כמו שאמרת פה.. 
ולבקש ממנו שיעזור וידבר עם ההורים ויכוון אותם איך נכון לפעול.. 

לא חייב שאת זאת שתדברי איתו אם את לא רוצה.. אבל מישהו שאת סומכת עליו שישאיר את הדברים לעצמו.. (ההורים שלך לא צריכים לדעת שאת יזמת את זה.. הם אולי ינחשו אבל לא תמיד יש מה לעשות.. זה דבר שאולי הוא קצת חיסרון אבל המטרה שווה אותו לדעתי. כן כן, זה קשה. אני יודעת.)

צריך לשים לב שזה רב עם חכמת חיים ורגישות, ושזה רב שאת יודעת שהדרך הינוכית שלו היא כן לתת פרטיות לילדים בבית.. לא כל רב זה טוב. יש פעמים שדיבור עם רב רק עלול להזיק.. (זה גם משהו שאבא שלי אמר)

וחשוב חשוב חשוב!! לא משנה אם תבחרי לעשות את מה שאמרתי או לא, בכל מקרה את לא נגדם.. לא לשכוח. גם כשאת מדברת עליהם בלי שהם יודעים, זה צריך להיות בכבוד.. אני מאמינה שהם אנשים טובים. ושבאמת הכוונות שלהם טובות.. לכולנו יש פעמים שיש לנו רצון טוב אבל כשאנחנו מגיעים לרמת התכל'ס אנחנו רק עושים בלאגן וטועים (ולפעמים זה בלי לשים לב)

נתפלל עלייך נשמה טובה שאת. שיהיה טוב בעזרת ה'

אשמח שתעדכני שקראת וגם מה את אומרת עלזה

אם את רוצה אני כאן באישי לכל עניין.. 
 

@פצלשית~ @-אני  וכמובן שאת @חסויה לעולם

מוזמנות לאישי גם בשמחה.. בהצלחה לכם
זה נשמע לא פשוט בכלל
ועוד בסגר..

אממ... תסבירי להורים שלך שאת צריכה קצת פרטיות.

את יכולה לדבר בצורה חדה לדעתי זה לא חוצפה.

אם הם מתעלמים מכל מה שאת אומרת ומשגעים לך את השכל - 

אם זה ממש חשוב לך -  את לא צריכה לעשות כל מה שאומרים לך...

מקסימום תנעלי את הדלת , ואם מישהו ישאל אחר כך מה עשית שם - תגידי חד וחלק שאת צריכה קצת פרטיות ולא משנה מה הוא יגיד...

בוא נגיד ככה שאפשר להשיג פרטיות גם בלי שיסכימו...

אני לא יודע אם זה מה שנכון לעשות...

מסתמא נתנו פה בשרשור כמה עצות טובות...

בהצלחה

(לא אמרתי שהכל זה בדיוק בדיוק ככה)אבל המציאות היא מאוד לא תקינה לא נראה לי נכון שהורים לא מוכנים לצאת עם הילד שלהם  על חשבונם

ועוד כמה נקודות שהיו שם ... זה לא מצב בריא בכלל

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות