היה לי מבחן ולמרות שלא ממש למדתי אליו, הוא היה סבבה

זכיתי לשמח בבוקר את אחים שלי ב"ה..

בתקווה שנשאר מה לצלם..

האמת שזאת המחמאה הכי גדולה

זה תמיד ככה, אבל היום זה ממש הציף אותי

מה יש בשעה חמש?

היה 90.5% שזה מהגבוהים בכיתה (הממוצע הכיתתי היה 70 ומשהו, אני קיבלתי את התוצאות רק עכשיו כי כשהמבחן התקיים היתי בבידוד ועשיתי מרחוק... ואילו הציון הכי נמוך היה ממוצע 18%)ואני ממש מרוצה מזה...

ראיתי את התעודה שלי וב"ה היא ממש טובה

אבל רואים את הציונים בשיחות על התעודה

המון המון מתמטיקה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....