הַיּוֹם אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לָעוֹמֶרהמייל האדוםהמייל האדוםחיפוש
פורום ריק ומוסתר

בהנהלת: מבולבלת מאדדדד
מכתב פתיחה
..טעטע איתי(:
להרפות.
להירגע.להירגע.
לשחרר את הפחד והלחץ.
לשחרר לאט ובנחת.
לאט ובנחת.
לנשום.
עמוק עמוק לנשום.
אני לא לבד.
לא לבד.
אבא איתי.
נכון אבל?
אבא איתי.
אוף אמא נפגעה שהלכתי.
היא אמרה כזה שאין לי שום צרות בחיים ושאני סתם מאמללת את עצמי ושאין לי זכות.
אמא,זה פוגע.
וקשה לי שאני מידיי רגישה.
אני צכה היגיון.
הם צודקים..אין לי עכשיו היגיון לכלום.
פף.
..טעטע איתי(:
קשה לי שאמא חושבת ככה.קשה לי שהיא ררר דיי.כואב לי בלב
..טעטע איתי(:
אבאאא.
זה שורף.אתה מבין?זה שורף.
אין לי מילים יותר.
לכו.תכלס תעשו ממני מה שאתם רוצים.
אתם צודקים.באמת שאתם צודקים.אני חייבת דחוף דחוף ל.
..טעטע איתי(:
אעלק..
אני מדברת למוחמד.זה לא.וואיי.אני אשקרה מדברת לקירות.איזה מרפה ומשחררת ואיזה נעליים..
..טעטע איתי(:
אמא אמרה לי להתקשר אליה מידיי פעם..וואלה דיי.אם אני עושה את זה אז זה עד הסוף.באמת שלא מרגישה כוחות.לא רוצה להכאיב יותר ולדבר איתה.אז דיי.באמת שבאלי עד הסוף.אוף אבל לא באלי לפגוע בה ררררר.
קוף.
..רק הפעם.
תשמרי עלייך בבקשה.
תתמקדי בעצמך.
..טעטע איתי(:
כפרעליך♥️
ננסה..
..טעטע איתי(:
(דיי.את בסדר.את בסדר.דיי לבכות.דייייי.את צכה לדאוג לעצמך עכשיו.רק למה שירגיע.אם לא עושה טוב לדבר עם אמא,אז,בסדר.זה מובן.בבקשה תאמיני שזה מובן.בבקשה.את צכה את זה לפעמים.להרפות.תביני.תקבלי את זה.נכון,להתפלל תמיד אפשר.תעשי רק את מה שאת מסוגלת.רק מה שאת יודעת שלא יגמור את הכוחות.
לב.)
..טעטע איתי(:
הראש.
רררר אוף.
..טעטע איתי(:
הבנתי.
אחרי הזום אנחנו הולכים לישון נצחחח ררר.לא הבנתי מה נסגר ולמה המורה רצתה שאכנס.זה סתם עושה רע.כמה רעש.אני שונאת לשמוע אנשים.
..טעטע איתי(:
מותש לי החיים.מותש לי ררר פשוט מותש ומעייף.
זה מתיש אותי העייפות הזאת כל הזמן.נמאס לי להיות עייפה.
אני רוצה לחיות.רררר.אני רוצה לחיות אבל.לחיות באמת.דיי לעייפות דיי.אני אשקרה מתה.בעצם בעצם אני לא רוצה כלום אבל אוף באמת אני כן רוצה.אני רוצה להרגיש כוחות מטעטע.אפשר?
פליז.
..טעטע איתי(:
לא באלי שיהיה אכפת לי ממשו.ואשקרה יש דברים שאכפת לי מהם.וזה מעייף.ומתיש.ררר זה בלתי נסבל הכאב הזה.אני רוצה רוגע.ולמה.למה הם אומרים שאני חייבת כי אם לא.אני רוצה שזה יבוא רק מעצמי.רק.רררר.ולמה אני רוצה את זה בכלל.לא רוצה לרצות כלום.אבל משו דוחף אותי וזה מעיק.זה מעצבן.דיי זה מתיש.



(להרפות.כפרע, להרפות



אוף אבל לא באלי.אוקע?לא באליייי.



תינוקת.
מבולבלת.
רררר באלי ל.עכשיוווווווו.וואי אוף אבא ררר דיי.)
..טעטע איתי(:
לא רוצה ררר דיי תפסיקו להגיד לי מה לעשות תפסיקווו כבר.תפסיקו להשתלט עליי.תנו לנבול בשקט.גווווווד?!
בחיים לא יהיה לי נחמד?ררר.דיי דיי.בחיים לא יהיה לי שקט טוב?בחיים?ררר.אני רוצה ל.אוף נמאס להסתיר.ונמאס להגיד דברים בערך כדי שלא יקלטו.ונמאס ששואלים ואני צכה לומר בדרך אחרת כדי שלא יכנסו מידיי מידיי לפרטיות.וזה אשכרה קורה גם מחוץ לאולפנה.וזה נורא.זה מתיש הבנתם?מה הבעיה לא לשאול?אתם מבינים שזה לא קשור אליכם אז דיי.תהיו בשקט.אנלא רוצה לומר דברים מסביב וסוג של לשקר.אבאלה.אשקרה לשקר.זה מפחיד.אני רוצה אמת.אז תהיו בשקט כדי שלא אסתבך כל הזמן עם זה.אוקע?זה מעיק פשוט,הבנתם?ררר.באלי ל.עכשיועכשיועכשיו רררר.
..טעטע איתי(:
"צריך שכל איש ידע ויבין שבתוך תוכו דולק נר,ואין נרו שלו כנר חברו.ואין איש שאין בו נר".

ואין איש שאין בו נר.וואהההה.





אבאלה.איזה פחד.
אשקרה
יש.בי.נר.
וכולם הם נרות.
כל אחד נר מיוחד בפני עצמו,
כי אין נרו שלו כנר חברו.
זה הזיהההה
אין איש שאין בו נר.
אבאלה.אשקרה.
אין.איש.שאין.בו.נר.
😲😲😲
(וואלה תאמת זה קצת מרגיע לדעת את זה.לפחות לדעת.
לייק!)
..טעטע איתי(:
אני חרא.איכ איכ אני חרא.יאלדה מטומטמת.
כמה אנוכיות יכולה להיות בבנאדם אחד.כמה כמה כמה.
אבאלה אני פשיטא אגואיסטית.איכ.לא צריך אותי כאן יא-אלה.איכ איכ איכ.מי צריך אותי מי מי מי.אנלא מבינה למה אני ***** כל רגע.בעעעעעע לא רוצה אותי.לא רוצה.דיי.באלי ללכת כבר.ללכת.אוף דיי.
..טעטע איתי(:
קוף.פשוט קוף.רררר.
..טעטע איתי(:
צריך להרגיש ולהבין מה מיוחד בי.
פף.
לא מרגישה כוחות לזה.
לא מרגישה כוחות לכלום.
מותשת.אמרנו?מותשת.
גגג.
אזהרת טריגר נראלי..(בשבילי לפחות צריך אזהרה..)טעטע איתי(:
ותהילה..אני מתגעגעת.יותר מידיי.אני מתגעגעת כבר יותר מידיי.אוף דיי אני רוצה חיבוק ממנה.והיום היה צריך להיות לה יומולדת.אבא לא.זה פשוט לא הגיוני.אוף אין סיכוי.פשוט אין סיכוי.אני רוצה את תהילה.אוקע?אני רוצה את תהילה.דחוווף.אני מתגעגעת.תבין.אני מתגעגעת.וזה לא יעזור לרצות.ולהתגעגע בטח עכשיו לא יועיל.אבל מה נעשה?וואלה אנויכי מתגעגעת.וואלה אנויכי מתגעגעת.תבין שזה כואב לי מידיי.מידיי כואב אוף.אבאאאא.קשה לי.תהילה.רררר.תהילה.ואמרו לעשות משו טוב לעילוי נשמת.לזכרה יעני..וזה כואב לי מידיי לעשות בשבילה ולהבין שהיא אשקרה לא כאן.ושוב להיזכר.ושוב לבכות.זה שורף.שורף ככ את הלב.


ושוב האנוכיות הזאתי..
את ילדה מטומטמת.תפנימי.
ואין איש שאין בו נר?
נמ.
אין איש שאין בו נר.
חד וחלק.רררר.
קשה לי עכשיו.
קשה עם האמת לפעמים.
לפעמים היא כואבת מידיי.
..טעטע איתי(:
תהילה תמיד עשתה טוב.היא תמיד עשתה טוב.תמיד היא רצתה לעשות טוב.ומבחינתה אי אפשר לעבור יום בלי לזרוק פרגון למישו ככה סתם,כי אשקרה פרגון יכול לשנות לבנאדם תיום.להפוך לו תיום לגמריי.כמה כוחות יש למילים.אוף תהילה מיוחדת.היא הרב קרליבך בקטן פשיטא.אוקע?ואי אפשר שזה נגמר.ככ אי אפשר.היא אשקרה היום בת 18.וואי זה סורט אותי ככ.אוף.זה שורף.אבאאא.
..טעטע איתי(:אחרונה

צָרִיךְ שֶׁכָּל אִישׁ יֵדַע וְיָבִין
שֶׁבְּתוֹךְ תּוֹכוֹ דּוֹלֵק נֵר
וְאֵין נֵרוֹ כְּנֵר חֲבֵרוֹ
וְאֵין אִישׁ שֶׁאֵין לוֹ נֵר

וְצָרִיךְ שֶׁכָּל אִישׁ יֵדַע וְיָבִין
שֶׁעָלָיו לַעֲמֹל וּלְגַלּוֹת
אוֹר הַנֵּר בָּרַבִּים
וּלְהַדְלִיקוֹ לַאֲבוּקָה גְּדוֹלָה
וּלְהָאִיר לְעוֹלָם כֻּלּוֹ.

 

 

 

(הרב קוק גאון)

..ביחד ננצח

יש בי את הפחד לפעמים

שאני נותנת ומתרוקנת- מקריבה


אני אפילו יודעת בעצם

אחרי 6 חודש אינטנסיביים

שכרגע זה חצה קצת את האהבה

כרגע זו הקרבה.

אני לא חושבת שזה משהו טוב,אף פעם

אבל מצד שני

לפעמים כשאתה אוהב מישהו

צריך לדעת גם להקריב,ברמה האישית

וכשאתה אוהב משהו גדול בצורה כזאת

כמו מדינה,וצבא

לפעמים,זה לא מספיק רק אהבה 

--מחכה לרחמים~

קומי אהובתי

קומי

יש לך עוד לחיות

את עוד תהיי

ותחיי

יהיה לך טוב

כל כך טוב

🤍

--מחכה לרחמים~

את תהיי

אני מבטיחה לך

את תהיי ויהיה לך

יהיה לך הכל

את תהיי הכל

את כבר הכל

את עולם

עולם שלם ונסתר

אל תתני לו לרסק אותך

יש לך עוד חיים לחיות

קומי אהובה

כי בא אורך

קומי לזרוח

🤍

....צאצאאחרונה

אמן

שעון קיץxmasterx

מפנה לילות מכלה בקרים

שירי יום הזיכרון באווירxmasterx

וזה כאילו דומה לכל שנה אבל זה לא

אין בית שאין בו מת

וחסרה חמלה

אף אחד לא חושב שהשני מיוחד כי הוא גם סובל

אין סבלנות באוויר

משהו יתפוצץ מתישהו וההישרדות הזאת כבדה

אם הייתיxmasterxאחרונה

יכולה הייתי נעקדת במקומו

סדק

סדק אחד בכל יום

אין מה למהר

זה בסוף יגיע להכל

יתפרץ כמו סכר

על אדמה רעה ויבשה

הזמן לא מרפא דבר

רק מפיל אותך על חרבו

העבר מגיע כמו חסד

זכרונות מנחמים מעט

עצוב כשלא נשאר מי למות למענו

או

לחיות בשבילו

...כְּקֶדֶם
יבוא יום ואנקום בהם על כל מה שהם עשו ועל כל מה שהם זממו לעשות
כל השמש המסנוורת הזאתxmasterx

השמש הלבנה שמרחפת מעל מעוורת הכל ולא נותנת לראות מה שאמיתי וצריך לראות

הולך בעיר ליד הטיילת כולם חצי לבושים רק חיכו לזה

איפה הקלאס

איפה המסתורין

איפה המתח

ממתי לחשוף הכל מההתחלה נחשב לאיזה משהו טוב?

מבאס ומייאש

תני משהו לחקור לגביו

אבל אני חוקר אז אולי ליxmasterx

זה לא נכון ולאחרים כן

לא בדור הנכון

לא במקום הנכון

לא בזמן

לא במרחב

לא ביקום

לא בעיר

איפה איזון בין בורקה להפקרות? אולי בכפכפי טבעxmasterx

וחצאית

או בקוקו וסרפן

איפה הן הבחורות ההן עם הקוקו והסרפן

עם טוריה

שיבריה

ולא זוכר מה עוד ובכלל

אולי בגבעות הרחוקות של החוות

אבל באוסטרליה או משהו

או שיאמצו את ההרגלים המינימליים שלהן

לא יודע מה מאכלס לי את התודעה

החום מביא איתו את הריק והשטות

והתחלתי להתאמן ושם זה אותו דבר בחדר כושר הזהxmasterx

לא מתרכז בכלום כל הטייצים האלה והחרא הזה מפתיע אבל אני נגד

או שלא מפתיע

תני לפרופורציות הנכונות והיפות של הגנטיקה המשובחת שלך לדבר לא לטייץ מעצב שיט

צ'יטים

שקר

מי שלא זכתה בגנטיקה של גובה נכון

פרופורציות נכונות בין ירך לשוק

קו לסת בולט

ולא יודע מה עוד הוגדר ברנסאנס או ביוון העתיקה

אף אחת לא מחוץ למטריקס אם תאכלי ככה תיראי ככה וגם אתה גבר

נהיה ממושמעים זה שווה

נזיז ברזלים

נסבול

נאכל בשר וביצים

ואי אפשר בלי אלכוהול אבל נפצה

וסיגריות בוערות

מה עוד?

אף אחת לא מחוץ למטריקסקפיץ

סליחה, אבל חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
 

אם אין לך מושג מכלום בעולם עדיף שתסתום

אף אחת ואף אחדxmasterx

גם המאסטר

שמח שקראת

שמח שצחקת

שמח שהגבת

זה לא דעה שלי זו עובדה

זה יכול להיות לצערי ויכול להיות לשמחתי אבל כלום לא מחוץ למטריקס

הכל גנטיקה, קלוריות ומדע מדויק

לא זוכר מה ראיתי אותו יום אולי משהו של דוריאן ייטס או מייק מנצר (נראה לי שהם טיפה הבינו ומבינים משהו מתזונה ואימונים)) בכל אופן מי שיאכל כמו בן אדם ייראה כמו בן אדם בטח אם יתאמן זה לא מדע טילים ומי שלא ממושמע או ממושמעת סבבה שייהנו אבל יש לזה מחיר זה לא מפתיע. איזון קלורי או עליה קטנה או ירידה קטנה ישפיעו לטווח ארוך כל השאר סתם אופנה שאין מה לבזבז עליה זמן


אין לי כנפיים ואני לא עף ולא יכול לחיות מפוטוסינתזה וגם לא יכול להרים משאית לצערי אני במטריקס)))


חחחחחחחחחחחחחחחחחחחקפיץ

אם רבע מה"מדע המדויק" שלך היה נכון, אז אין שום דרך בעולם שאני יותר מ-30kg

והעובדות הן שאני כן 

 

רוב הסיכויים שאין לך טיפה אחת של משמעת עצמית, וסתם קיבלת קלפים מוצלחים יותר בעולם הזה.

עוד לא פגשתי אדם אחד שזה לא היה נכון עליו, ואני לא מאמינה שאתה האחד שכן

הלוואי שהמדעxmasterx

היה שלי

זה די בסיסי וגם את מודעת אליו בסוף זה פיזיקה פשוטה ומחשבון בסיסי

כל תזונאי מתחיל מטמו עודפים יודע את זה.

שוב משמח שצחקת למרות שהיום כבר יום רציני יותר.


 

את מסיקה עלי דברים לא נכונים לא אמרתי או רמזתי למראה שלי או לנתונים רק אמרתי שזה נותן לי תקווה שכולם במטריקס וגם אני.

עם איזון קלורי, משמעת ותזונה טובה דברים השתנו.

לא חושב שבורכתי באיזה גנטיקת על ולא יודע עלייך כלום חוץ מזה שעל דרך השלילה אני מבין שאת לא 30KG לטוב או לרע..

את המשפט האחרון שלך לא הבנתי, מוזמנת להסביר למתקשה כמוני או בפרטי אם זה אישי או לא


 

לגבי הקלוריות על רגל אחת 10 קלוריות זה 10 קלוריות גם אם הן מחסה או מגלידה מבחינת הגוף שלך או שלי זה מן הסתם שונה אבל מעט. את השוני הזה אפשר לנטרל אם חותכים מראש מזונות חרא מעובדים ומתוקים ופחמימות מסוג מסוים. קלוריות של מזון איכותי, טבעי, מלא שמבוסס על חלבון או שומן הקלוריות יעבדו אצלך ואצלי דומה וגם ה''מס'' שהגוף ייקח על הפירוק שלהן יהיה דומה.

כאן נכנסת המשמעת שאני מקווה להתמיד בה ולהרזות ולהתחזק על ידה. (בינתיים המשמעת שלי באה לידי ביטוי בכניסה מזערית לכאן אז סבלנות ועבודת מידות בתגובות לדיון))


 

השקעתי בך תשקיעי יותר מחחח... למרות שזה מאוד נחמד

 

אין לי כוח להסביר למה זה שטויותקפיץ

נחמד מצידך להסביר לי על קלוריות, רוצה להסביר לי עוד קצת על תרמודינמיקה? פשוט יש לי מבחן ביום ראשון ואני אשמח לעזרה...

אני יודעת איך קלוריות עובדות, תאמין לי, זה פשוט לא רלוונטי בשום צורה לגוף שלי

וזה למה מעצבן לטעון שכולם במטריקס, חלקנו לא. ואם אתה כן - אני מקנאת מאוד

 

זה שעם משמעת עצמית ואיזון נכון דברים השתנו אצלך, זה משמח מאוד, רק אל תדמיין שזה עובד אצל כולם.

האמת שכניסה מזערית לכאן זה החלק הכי מרשים במה שכתבת עד כאן (ברצינות) ומקווה בשבילך שתצליח להמשיך בזה.

 

הגזמתxmasterxאחרונה

זה לא היה הסבר או הסגבר הבהרתי כבר בתגובות הקודמות וגם בתחילת זאת שברור שאת מבינה בזה וזה לא הענין

רק טענתי את מה שאובייקטיבי. ברור שיש יוצאי דופן וגם אני בתוכם אבל מאמין שיש לי סיכוי להינצל...

לא כל כך מהר התרמודינמיקה תפסח עלינו

יש יוצאי דופן בשלל צורות וצבעים גנטיקה, הורמונים וטיפולים, אוטואימוניות וסיבוכים אבל ככלל לפני המצבים האלה צריך להחזיק בזה שאנחנו במטריקס עם היופי והצער חוץ מזה שגם זה חלק מהמטריקס.

לא רוצה לתת לעצמי חיים קלים והנחות רוצה לשנות דברים והתחלתי דרך מקווה שילך

אם חשבת שאני איזה UBERMANCH אז עוד לא אולי אני בכלל שמן קרח ונמוך שזה לא רע

מאמין בך  🖤 ובכולנו ובשינויים ותנועה

ל' ניסן בס"ד, תשפ"ו (1)ריקומוסתרארכיון

אני מולה, ואני בוכה. אפילו שפגעתי בה קשות היא יודעת שאני מיוסר. 
היא שולחת לרגע יד מהוססת, כאילו רצתה להניח אותה על הכתף שלי במחווה מנחמת והתחרטה ברגע האחרון.
(שאיפה עמוקה), "[שם פרטי]" ,(פאוזה). 
אני מושך באף ומרים מבט.

היא מסתכלת ישר לתוך העיניים אבל איכשהו זה לא כואב, כי משהתחלתי לבכות אני מרגיש חשוף לגמרי. 
המילים הבאות שלה נושאות משקל גדול.
"אם אתה צריך מחילה - אני נותנת לך אותה. שומע? אני מעניקה לך מחילה. אתה מחול, נסלח לך."

העיניים שלי מתרחבות ואני נרתע במעידה קלה לאחור.

משתנק לרגע בשקט, מסיט מבט ועוצר את הדמעות.

- "תודה"

"שומע?" היא אומרת שוב כדרכה, כמעט בלחישה. "אני יודעת, זה בסדר."
אני לא יודע מה היא יודעת, אבל אני רק חוזר: - "תודה"

 
~

ראיתי דברים מוזרים באותו היום. דברים משונים מאוד. אבל אצילות הנפש הזאת לא הייתה מובנת מאליה. ודווקא אז, כשהרגשתי קרוב אליה יותר מאי פעם, ידעתי שזה הזמן להתרחק, להתנתק ולעולם לא לחזור.

לא יהיה סוף טוב יותר לסיפור הזה.

טוב... לא יהיה אם לא אכתוב אותו בעצמי.


לכן זה מה שעשיתי.

..מבולבלת מאדדדד
מהמם.

ויהיה סוף טוב. באמת. 

(טעות נגררת)ריקומוסתרארכיון

רפלקציה
 

אנשים טועים בי.

 
מהמם  -?-

ויהיה סוף טוב  -?-

באמת  -?-

 

הטעות הנגררת היא שלך, מה אתה עושה מזה. כן, אנשים יורים בחשיכה - אז מה?? גם אני יורה בחשיכה.

 

כמו תמיד : תשתוק, תהנהן ותמשיך הלאה.

🙂‍↕️✌️

ג' אייר תשפ"ו (3)ריקומוסתרארכיוןאחרונה

*HINT*

רמז?

אז צריך רמז?

 

הנה הוא.

זה עכשיו או לעולם לא.

..מחפש שם

לנגן

ולנשום

ולחלום על הרמוניה

וחופש

ואהבה

ולהזרק על אבני החוף

חחח חשבת שאפשר להשאר בים לעד

אתה בן אדם מותק

והחיים אפורים ועומדים ומסריחים

כמו המערבולת שפגשת שם בים.

ומה סך הכל ביקשתי

אי קטן ושקט שאפשר לשבת בו לאכול בננות לשתות קוקוס ולשחק עם איזה קוף

אה ולהרגיש בית

מוגן

ומה סך הכל ביקשתי חוץ מלב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי

במקום הלב המבולבל הסוער והכל כך לא ברור הזה.

והלוואי שתן לי להרגיש בתוך הסערה את ידך האוהבת החמה והמלטפת

ותעטוף אותי ותאסוף אותי אליך וארגיש שוב את הרחם שממנה נזרקתי.

ותן לי כח, ואומץ, ובטחון חזק ואמיץ להיות.

ושמחה, ללא מורא.

כן. הנני.

ופתאום השמש עולה, וענני ערפל וסערה מתפזרים.

ומשב רוח נעים מלטף את פני ועיני המכווצים ושערי הפרוע.

וחום עדין מייבש את דמעותיי, וציוצי ציפורים שקטות נשמעות, והים שב למקומו ונרגע.

ועצמתי עיני, וליבי שב לפעום בסדר,

והנה אני חיי

ואור אין סוף פתוח לפני, מזמין ונותן תקווה.

ואני רוקד את רגליי וידי וגופי שהיה מכווץ, מתמזג עם ההוויה ההרמונית.

יש אלוהים, מבצבצת בי הידיעה.

ואהבה

וחיים.

...מחפש שםאחרונה

ושוב אני לא מטולטל כעלה נידף בסערה

אני קרן האור

אני השמש

אני האי

--מחכה לרחמים~

תראה אותי עם כל השברים האלה

תראה

תחבק

תגאל 

אולי יעניין אותך