רע לי!!!!!!!!!!!לוחמת תמורות
בס"ד!
 
מעוקה, פשוט מעוקה.
 
 
 
מלא מבחנים. אני לא אחת שתדחה מבחן או תקבל בו 79 כי לא היה לה כוח אליו. אין סיבה לקבל תעודה גרועה בגלל עומס זמני, לא?!
 
 
נבחנת לאולפנות, כוססת ציפורניים לתוצאות. מתלבטת לאיפה ללכת אם יקבלו אותי. חברות מתענינות, לא מבינות שהלחץ מוכפל עם כל שאלה.
 
 
צריכה להיות חניכה. החברות לא מבינות מה עלייך. איתם את חיבת להיות "מוש". אין סיבה לצרוח על חברות בגלל שיש לך עומס. להכין את האוכל, כי "אין מי שתעשה את זה".
 
 
להשתתף בפרויקט מתמטיקה עם מבחנים דרך האינטרנט. ספרי למרצה באוניברסיטה שלא הרגשת טוב השבוע או שזה חודש ארגון או שבוע עמוס.
 
 
להיות אחות טובה. למה שהאח המתוק שלך יסבול מהמצב-רוח שלך או מהעומס שלך?! גם לו מגייע כיף, פינוק... וגם אחותך הקטנה רוצה את שלה. משחק בלילה- לגיטימי?!
 
 
ואבא ואמא צריכים שתשני 9 שעות בלילה. וכן- לקום שש וחצי. וצריך קצת עזרה בבית, כמו לשמור על הקטן?! וגם הכלים צריכים עזרה, ואבא5 ואמא היום בחתונה... מה, להשאיר כלים?! חס וחלילה, זה לא בסדר. כיבוד הורים.
 
 
והבטחת לארגן פעילות באנגלית. לא הודיעו לך שזה הוקדם. כן, זה מחר. אין לי מתי לקפוץ לחנות ההיא. אין לי עם מי לקפוץ. והסיפור בג'יבריש, אני צריכה להכין...
 
 
יש בוריפורט עוד מעט. יש לך עוד 370 עמ'?! לא, זה לא שאת עצלנית. כבר קראת יותר מחצי ספר. פשוט בחרת ספר עם 748 עמודים.
 
 
והספר פנטזיה המדהים ש............ השאילה לך אתמול את הראשון בסדרה. אין סיכוי שלא תקראי אותו, נכון? אבל לכי תתחנני בפניה שתביא לך את השני שמעל המיטה שלה. ואח"כ תתחנני לשלישי ולרביעי. ואת תתחנני- את בשיא המתח. אין סיכוי שלא.... ומתי תקראי אותו?! בבוקר שלמחרת הוא יהיה אצלה שוב... יש פחות מ-24 שעות, ספר ארוך, ואין זמן.
 
 
את לא בסדר. כמה זמן לא נגנת? נכון, ניגנתי כמה דקות ביום. אבל אני צריכה (ונוהגת) לנגן ש-ע-ה ביום... חליל-צד זאת השקעה (תרתי משמע)....
 
 
והחומר במתמטיקה שהחסרת היום, כי נסעת לבחינות לאולפנה. יש מבחן אחרי חנוכה- מתי תשלימי? וגם החומר למבחן לא הצלחת, כי היית חולה...
 
 
והמורה לציור רותחת עלייך... ב-5 שיעורים (ושבועות) האחרונים לא הגעת אפילו 4 פעמים לחוג. לא היה לך מצב-רוח, ברית, לא מרגישה טוב, בחינות.
 
 
כן. החסרת גם מבחן בביולוגיה... מתי תשלימי? בשבוע עם מבחן במתמיקה ומבחן באנגלית יחד?! וצריך לקבל אישור עם המורה... להתקשר....
 
 
וחוגים. התעמלות. לפחות שבוע לא התעמלת. השפגט שלך... וצריך ללמוד את הריקוד....
 
 
 
ויומולדת לסבתא. הבטחת לעשות עיתון, וללמוד לנגן 15 שירים עם בנדוד שלך, וממש לא נעים לך להתקשר אלייו (הוא בהסדר, אני בת 14. הוא מנגן באירועים, אני לידו חובבנית מתחילה). ולהכין דבר תורה, כן? מושקע, לא לפתוח את "מזקנים אתבונן" ולהקריא.
 
 
והמתח מהאולפנות, שוב. לאיפה תתקבלי, לאיפה תלכי?! (האולפנה השניה שאני חושבת עליה מצריכה ה-מ-ו-ן מחשבה...)
 
 
מעקב בלב. מרגישה קודר, מכאיב, מבחיל.
 
 
 
 
וואו.שיראל.
אין לי מה לאמר,באמת מעיק וקשה.
 
רק תזכרי 3 דברים:
א'-תפילה והרבה.
ב'-השתדלות.
ג'-בשיא הרצינות,אל תהיי כ"כ מודאגת בגלל הלימודים,זה לא הכל בחיים.
 
ב"הצלחה רבה!
זה לא הכל בחיים-תלוי למי...לוחמת תמורות
בס"ד!
 
הלימודים זה מעיין החיים השני שלי, אחרי נגינה... אני אוהבת ללמוד, אבל עומס... התחייבויות... סומכים עלי יותר מידי.... אני מוציאה מעצמי הכל.... להיות בוגרת, מתונה, לעזור, ללמוד, להתמודד.
 
לקחתי יותר מידי התחיבויות. חבל שאני בן-אדם ולא מלאך... אני צריכה עוד כמה שעות ביממה, זה הכל...
 
אוף, פשוט ממש רע לי...
תזרמי כי אם את נלחצת_חמודויינת_
זה יותר רע.
כשתרגעי יהיה לך יותר קל לעשות הכל בלב רגועע...
לא מצליחה להירגע... לוחמת תמורות
אז תתחילי------תי"ש---
בסייעתא דשמיא=)

ללמוד בכיף!!!
יאללה, עזב את המבחנים האלה, כולם יקבלו אותך גם אם תקבלי 90  או 80 במקום 100!!

ותתעודדי בזה שיש אנשים יותר דפוקים ממך... [פדם פדם ... אהמ...]
בואנה , איש עסקים פחות עסוק ממך.אח..
אני מבין שאת בכיתה ח'.
 
 
 
חשבת פעם להרגע עם כל העומס הזה שלך?
אם לא , הגיע הזמן לחשוב על זה.
כי - 'נערות אי אפשר להשלים , בגרות כן'. וזה לאו דוקא מדובר על בגרות , אלא על כל הדברים הדומים לזה.
וזה לא שאני אומר לך 'אל תשימי על אף אחד. המגרש קורץ לך'. ממש לא.
אבל...ההבדל בין 90 ל - 100 זה חמש שעות של לימוד. אז -
תקבלי 90. זה ממש לא רע , וכך תוכלי לפחות לחיות.
 
 
קיצור , בעוד כמה ימים שהכל יעבור ויהיה מאחרייך -
בחייאת אנדלובי'ץ , שבי עם עצמך ותתחילי לקצוץ דברים. או במילים אחרות: תפסיקי לנשום לימודים.
וואי , אם אמא שלך תראה מה אני אומר בטח היא תגיד - 'מה זה זה?! הוא רוצה לעשות שהבת שלי תהיה עצלנית!'.
לא. פשוט - שתקבלי 90 במקום 100. ושלא תלכי לכל מיני מקומות שאין לך זמן אליהם. וכן מותר להשאיר לאחרים גם לעשות דברים. העיקר - שתנשימי אויר , במקום לימודים.
 
 
טוב , זה למה שיהיה.
אבל מה עם עכשיו?
פססט. שאלה טובה.
 
 
נתחיל בזה ש: את סומכת על ה'?! סבבה.
אז ----
 
* שחררי ת'נושא של האולפנות מהראש שלך. ה' החליט מה יהיה וזה טוב. אל תתערבי.
* לא נורא , אז לא תנגני (כי את אוהבת) בשבועיים הקרובים. אף אחד לא יפול מהגג בגלל זה.
* לזכור שמותר לקבל פחות ממאה בתעודת בגרות. זה לא ידפוק לך ת'חיים. בקיצור: אין זמן ללמוד?
  ללמוד פחות זמן לכל מקצוע. ללמוד טוב. בשביל להוציא מעל 90. יש הרבה זמן בשביל זה. לא צריך עכשיו להגיע 
  למאה. נקודה. אני אגלה לך סוד - באמת זה לא כזה משמעותי. לבגרות זה מתחיל רק מכיתה י'. עכשיו - זה דיי לא  
  חשוב.
* בוקריפורט - אפשר לעשות על ספר שכבר קראת. הגיע הזמן ללמוד את ה'דברים' של ה'תיכוניסטים'...
* לאבא ואמא להסביר שאת בזמן הזה בלחץ ואין לך כ"כ הרבה זמן לדברים אחרים. לבקש שישימו לב לזה. להגיד
  שאת מאוד מצטערת על זה ובעז"ה שיהיה לך זמן את תשלימי את החסר. (כולל שעות שינה)
* לאחים - שנותנים יחס בזמן הקצר , לתת עד הסוף. זה 'מכסה' על הזמן שלא נותנים להם יחס. או במילים אחרות:
  לא חשוב הכמות , אלא האיכות.
* לבן דוד מה'הסדר' - אם את לא חייבת לעשות את זה , תתקשרי ותסבירי. חבל שהלב שלך לא ירגיש טוב בגלל
  העומס שיש עליו. אם תראי שהתפנה לך זמן - את יכולה לעשות גם את זה.
* לחברות , לא להתעצבן. להסביר יפה. להיות תמיד עם חיוך שאפשר.
* בהתעמלות - אפשר להשלים את זה יותר מאוחר. שוב , כמו המוזיקה שם למעלה.
* הספר שאת רוצה לקרוא - הוא יחכה. אם לא לעוד יומיים - לעוד חודש. שחררי אותו.
* המורות עם המבחנים , לבקש שידחו לך ושיבינו אותך. תסבירי להם שאת נמצאת בתקופה מאוד לחוצה ותעשי איתן
  איזשהו (לדחות ליותר משבוע , אחרי חנוכה.) הסדר שיוציא את כולם מאושרות.
 
 
 
בל נשכח שה -'רשימת מכולת' הזו היא כולה לשבועיים הבאים ככה.
אח"כ , שתזכרי שלא לוקחים 'סתם ככה' דברים על הגב - את תוכלי לחזור למוזיקה , להתעמלות וכו' הרבה מאוד.
בנתיים - תוותרי על חלק מהדברים. זה מה ש - 'יציל' אותך.
 
 
ו...איך אומרים? תמצאי זמן 'בין לבין'.
לפעמים יש לנו המון זמן פשוט אנחנו לא באמת מחפשים אותו כמו שצריך בכדי שנמצא אותו.
 
 
 
יאלה , המון בהצלחה! בשורות טובות.
ו....כמובן. כמובן - עם המון תפילות לאבאל'ה שיעזור לך אכשהו. הוא ימצא את הדרך בדיוק במה לעזור.
שבוע מבורך ומלא אור! שוב , בהצלחה!
 
 
 
 
מזדהה ומייעץ<אריאל>
קודם כל אני מדבר בתוך אחד שהעומס הקיף/מקיף אותו באופן כללי.
שביעיסט, עם מתכונות ובגרויות על הראש, כל מבחן חשוב ומשמעותי למגן. מדריך בבנ"ע , מתנדב במדא,במגמות פיזיקה ומחשבים.. אהה..ואני לומד כל יום עד6  ויש לי שעה נסיעה מהישיבה לבית (אין פנימיה) וכמובן יש משפחה,יש חברים, ויש את עצמי הקטן שצריך זמן לעצמו (כדורסל,ועוד..)-->(ואם תהיתם למה אני פעיל בזמן האחרון זה בגלל שאני חולה..)
 
 
הטיפ הגדול....אל, פשוט אל תקחי על עצמך יותר מדי מחויבויות, תכירי בזה שאת בן אדם שצריך לישון, וצריך קצת זמן לעצמו ותביני, ככל שאת מרבה בכמות האיכות קטנה.
למשל אם מישהו אחר יכול לעשות את העיתון שדברת עליו, מישהו עם פחות עומס בחיים אל תתנדבי.
 
מה שאני עושה זה מדרג סדר עדיפויות: ז"א, מה חשוב לי יותר.
 
תחשבי מה יותר חשוב לך. הלימודים?הסניף? באיזה מידה הלימודים? באיזו מידה הסניף? תחלקי את הזמן. שיספיק לכל דבר. כמו שאמרתי, במצב שלך האיכות תהרס בהכל! כי אין לך זמן להקדיש לכל דבר.
 איזה שיעורים בלימודים חיוניים לך להמשך. (מה את צריכה ללמוד ומה לא--אם את לא מתכוונת להיות ציירת אין סיבה למה לא "לחתוך" משיעורי ציור.וכאלה שלא באמת את צריכה לדעת. (בכיתה ח' המקצועות שבאמת למדתי זה היה מ"מ אנגלית, ולשון,המקצועות שצריכים את ההמשך.והיום אני משתדל להיות ילד של 90 --אבל זה שיקול שלך.)
 
סדר העדיפויות פשוט מסדר הכל.. ובמקרה שלך, קודם כל תפסיקי לקחת על עצמך הכל, ואז הסדר עדיפויות יפתור בעז"ה.
 
אח..פעם ראשונה שאני לא מסכים אתך .  אני ממש לא חננה אבל אני פשוט שונא את המשפט "בגרות אפשר להשלים -ילדות לא" --הילדות היא פרק זמן לבנות את הנפש שלך מבחינה רוחנית ופיזית , לקראת "עזיבת הקן"(להכין את עצמך להקמת משפחה-עבודה, רמה רוחנית ועוד. ) .
 
חוץ מזה.. בתור אחד שאחיו הגדולים משלימים בגרויות, זה לא רק סיוט, זה גם מריחת זמן, חזרה לחומר שאתה ממש רוצה לשכוח, ובזבוז כסף..
 
מה אני עושה פה כ"כ הרבה זמן??...מחר מבחן במחשבת, אין לי שו"תים...טוב בעז"ה יהיה טוב
 
 
 
עקרונית:אח..
גם אני לא אוהב ת'משפט הזה. אחרי המשפט ההוא , יש המשך שהוא:
'וזה לא שאני אומר לך 'אל תשימי על אף אחד. המגרש קורץ לך'. ממש לא.
אבל...ההבדל בין 90 ל - 100 זה חמש שעות של לימוד. אז -
תקבלי 90. זה ממש לא רע , וכך תוכלי לפחות לחיות.'
 
 
ו...אגב - לא , אני לא אחד סטלן שסומך על המשפט הזה.
 
רק ש -----
אם זה לחיות או לא , אני מעדיף לחיות ולהשלים בגרויות.
בהחלט. חתום על זה.
 
 
הילדות היא פרק זמן לבנות את הנפש שלך מבחינה רוחנית ופיזית , לקראת "עזיבת הקן"(להכין את עצמך להקמת משפחה-עבודה, רמה רוחנית ועוד. ) .
ולכן לפעמים עדיף להשלים בגרויות.
 
 
אם נאמר כך:
 
'ובחרת בחיים' , מחייב אותי לבחור בדרך הזו.
כי אם לא , זה על המשקל של ה - 'ואת הרע'...
 
 
'בגרויות אפשר להשלים , נערות לא'.
אמת לאמיתה. לפעמים הרסני אך לפעמים גם שימושי. במיוחד אם מדובר כאן ב - 'פיקוח נפש'. ;)
במיוחד אם הנערה לחוצה עד מוות ובאמת שאין לה כבר כח לכל הדברים האלה....
 
 
אהה , אחי - בהצלחה במבחן מחר.
אגב , יש סיכומים ממש טובים באינטרנט בשביל מחשבת.
 
 
מקוה שהובנתי. שיהיה בעז"ה לכולנו בהצלחה - זה העיקר.
בשורות טובות. שבוע מבורך!
 
 
 
 
אני מעדיפה שרק אח... או <אריאל> יכנסו... תודה...לוחמת תמורות
בס"ד!
 
אח... , אין סיכוי להוריד משהו...
הנגינה היא נשמתי. שבוע בלי נגינה= שבוע מדוכא (פי מליון מעכשין), וחזרה מיגעת לנגינה אח"כ.
ההתעמלות- אני רוצה לראות מישהו שהגמישות שלו מלידה התעמעמה, (והיתה הרבה ) ובפעם הראשונה  בחייו היה לו קשה לעשות שפגט מלא... ואז הוא חזר לזה- כל עצירה (גם של שבוע מינוס) היא לעבוד שוב, הרבה...
 
הלימודים- בכלל...
 
אבל באופן כללי 100 אחוז שאתה צודק.
 
 
'הקב"ה לא היה הוגן איתי, הוא נתן לי יותר מידי סקרנות...' זה המשפט עלי, כשחושבים לעמוק. אפשר לאפיין אותי בלנסות לעשות את המקסימום בכל תחום. אני פרפקציוניסטית, אני יודעת. אני מודעת לצדדים החיובים והשלילים שבזה. אין לי 90- ז"א, אני לא אמות מביאוס בגלל הציון, אני אתבאס מעצמי, מהעובדה שיכלתי יותר. אני יודעת (ב"ה) שיש לי יכולת עד כאן, לכן מבחינתי 94 במתמטיקה יהיה טיפונת  מבאס, כי זה "התחום" שלי, ולעומת זאת באנגלית- 94 זה מעולה.
אני יודעת שזה נשמע תינוקי, להתבאס מעצמך על 94 או 97 לפעמים. יש לי בעיה נוספת שקשורה לזה, והיא לאו דווקא בי. יש-מצב שזה בסובבים אותי ("ובכלל, זה שר החינוך"). אני מחוננת. מישהו כאן כנראה יבין את זה- זה להיות חייב לקבל 99. מבחינתי פחות מ-95 זה כמו פחות מ-75 לחברה שלי. אין לי בזה גאוווה או ענין כזה- כל אחד שמנצל את הנתונים שלו הוא כבר 100%, גם אם הציון הוא 54. אני פשוט עם נתונים שונים. ויש שיגידו "כיף לך" ויהיו שיגידו בליבם "שוויצרית"- אבל ת'כלס, זה קשור לבעית ה"פרפקט" שלי- ויש לזה לא מעט חסרונות.
 
אני פועלת על כל מישור שקיים לניצול ומיצוי כשרונות... לפעמים יש עומס מדכא ואני לא מתירה לעצמי לגשת למבחן בלי לחזור בשבילו על החומר. זה נראה לי ללכת על גשר דק מידי.
 
 
בכל אופן, תודה על העזרה. אני אנצל חלק גדול מהטיפים (בראש ובראשונה- להטיל את העיתון על אחותי).
 
[מלאת התלבטויות האם נכון לשלוח את זה-]
 
-הלוחמת-
 
 
אחותת יקרה..בקטנה
חיים גם אחרי כיתה ח..
קחי לך כמה נשימות סדרי תבאלגן בראש,
נקי את המחשבות ותחזירי אותן לאט לאט..
אחת אחת..
תעשי מה שהכי בוער..
ואז תנשמי שוב, וגם אפשר, קצת..טיפה..
לחייך.
זה באמת משנה הרבה דברים.
הלוואי עלי.אנונימי (פותח)
הלוואי עלי עומס מטורף - באמת הלוואי!
הלוואי כח רצון כזה והלוואי כאלה שאיפות,
 
הלוואי לעשות אפילו חצי ממה שאת עושה- הלוואי!!! ואני רצינית..
 
תגידי תודה על כל הדברים האלה..!! תודה ענקית..!!
 
אני לא הייתי מסוגלת לעשות אפילו חצי מזה - ומה שעוד מ-ע-ו-ל-ם לא הייתי מצליחה לסכם את כל מה שאני צריכה לעשות ככה.. כ"כ מסודר! - וואו!! תעריכי את עצמך..!! וואו אמיתי..
 
אבלתעשי סדר עדיפיות יש לא מעט דברים שהם הרבה הרבה מעל לימודים .. וגם חלק ממה שאת צריכה לעשות זה שעה בלי לעשות משהו מסוים שאת צריכה לעשות - אלא מה שאת ר-ו-צ-ה לעשות..
 
 
מעריכה אותך! תהילה..
יש לך שם יפה!!---תי"ש---

לוחמת נשמה!!המונמוןם ב"הצלחה!לכל אחד יש אתלביאה...
השבועות האלה!
10000 בהצלחותת!!_חמודויינת_
כל הכבוד לך, את אדירה!!!
שיהיה המונמון בהצלחהה בהכלל!!! באמתת!!!
 
תהיל'---סומכת עלייך...
בהצלחה בהכל!!שיראל:)
אני ממש לא מחונן..אבל ילד ששואף ל-100. עצה אחרונה.<אריאל>
ובד"כ, שאין לי דברים של אידיאלים שיותר חשובים ו"מפריעים" אני מגיע ל-100,90 בשביעית, שהרמה דיי קשה והעומס רב כמו שפירשתי.
 
קודם כל אני מאוד שמח שאת מקבלת חלק מההצעות של אח ושלי. שכחתי הצעה אחת חשובה: 
אל תזנחי את הלימודים, אבל הכי חשוב...תזכרי להנות תוך כדי המאמץ והעומס, אם נהנים תוך כדי המאמץ בריא,העומס טוב לנפש...
 
המון בהצלחה
 
עוד חודש זה יעלם.מבטיחה לך.........מתו"ש
יעלם=הצרות,לא התחושה.מתו"שאחרונה
בס"ד
 
כי תחושה תמיד יכולה להיות קימת, תלוי איך את מסתכלת על זה... (לא מבקרת,-כן?)
 
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך