כרגע הפתרון שלי זה להתעלם מהעומס. פתרון גרוע כי בסוף זה דברים שאני חייבת לעשות..

שום דבר לא עובר!!

הכל רק מצטבר!

ומתחילים לבכות.

לא מצליחה לעמוד בכלום!

הכי מתסכל, שמקצועות שאני טובה בהם, אני מחפפת כי יש לי עומס... אז זה מרגיז! אי אפשר להוציא מעצמך את המיטב!

אני אצליח בע"ה כמו כולם

עושים רשימות, לוקיחים הכל בקלות ובחיוך וזהו, לי זה מה שעוזר

וכמובן גלידה שווה מרפאה כמעט הכל.

מה עושים כשמנסים לשמור על תזונה בריאה? אוכלים תמר??

אבל כשבא לי שוקולד, תמר לא כל כך מספק אותי במחילה... אני לא מהטיפוסים שממש נהנים מארוחות בריאות וכאלה. כאילו, פירות זה ממש נחמד, וזה גם טעים מאד, אבל לא במקום דברים לא בריאים... אני לא אוכלת בריא מאידיאל (סוג של) אלא מסיבות רפואיות...

הליכה יכולה ממש להרים את מצב הרוח, אבל אני עצלנית גדולה

וקמים ליום חדש

יש צדיק בעולם שפתח ישיבה/ אולפנה/ מדרשה (כל אחד לעינינו) וירטואלית שאין לה לא קירות ולא גג, לא בירוקרטיה ולא פוליטיקה, ישיבה שבה עוסקים אך ורק באמונה. ודרך אגב, בישיבה הזאת מגלים שאנחנו מצליחים כל שניה! ושאין שום ייאוש בעולם ותחושת הכשלון היא דמיון והזיה של תרבות המערב ובאמת אנחנו מעצם היותנו כיהודים וברואים של ה'- אנחנו מתוקים ואהובים מאוד!

זוהי הישיבה של רבי נחמן מברסלב שלהיכנס אליה צריך בסך הכל ללמוד את הספרים ולקיים את העצות, מה שמצליחים ומה שלא מצליחים- לא להתבאס ולא להתייאש כי זוהי העצה המרכזית לכל מי שרוצה להצליח...

ברוך ה' רבו המשפיעים והרבנים המלמדים בישיבה זו ואפשר דרכם לקפוץ למים למרות שזה לא מחייב בכלל וכל אחד בדרכו.

לרבי נחמן יש מאות תורות שכל אחת מהן היא עולם בפני עצמו ואפשר שנים להתייגע וללמוד אחת מהן כשבדרך זוכים להרבה הארות נפלאות שהצדיק מאיר דרך תורתו. 

אם כן עצתי הלא מחייבת היא שתקחי אחת מהתורות של רבנו (למשל רפ"ב או כ"ד בחלק השני) ותשקיעי בללמוד אותה כל יום כמה זמן למשך תקופה מסוימת עם מפרשיה ולהתפלל את התפילה השייכת לה בליקוטי תפילות.

לי ולעוד כמה אנשים שאני מכיר, זה שינה את החיים. לא מכיר מישהו שניסה ולא הצליח (למרות שאולי יש כאלה)

בהצלחה רבה!

(ומחילה על ההיענות המאוחרת, אני רוב הזמן בישיבה)

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...