איפשהו בעולם יש כלב/ה שיום אחד ת/יהיה שלי.
ואולי אפילו שניים.
איפשהו בעולם יש בית, אולי הוא בנוי. אולי עוד לא
אבל התכנית מסודרת. והוא שלי.
איפשהו בעולם יש שירים שייכתבו ויולחנו על ידי. מילים יפות, מנחמות וצובטות.
בראש יש לי רשימה מכובדת של אנשים שאני אוהבת. אני לא יודעת כמה מהם אוהבים אותי, כמה מהם בקשר איתי רק מרחמים
אני מנסה לחשוב שזה לא נכון. ואולי זה סתם חוסר הביטחון שלי
אולי אני באמת אהובה בזכות מה שאני. הלוואי שיש כמה, אני לא צריכה הרבה
מספיק שכמה יראו מי אני ומה אני
דברים שאני לא רואה בעצמי
שיראו שגם הרע הוא בלבול, ושאני רוצה רק טוב.
וזהו
אהבה ולילה טוב.