בעיקרון משתדלת לחזור עד 12 גג, אבל בדכ חוזרת לפני 10-11 ככה

ואני גרה בעיר

תראי אני חוזרת בדכ מהסניף או מחברות בשכונה, אני לא מתכוונת ללחזור מהפגנה בתל אביב כן?

וכל זה כמובן בדיעבד, להורים שלי כבר אין כוח להתווכח איתי.. מבחינתם שאני יהיה בבית בעשר-עשר וחצי

יש 2 היום יהיה שמח?

אחד בן ואחת בת?

וואלה בילבלתם אותייי

מי זה @היום יהיה שמח

ומי זה @היום יהיה שמח✨ ????

😏

אין שעה ספציפית.. זה תלוי בהמון דברים. אם אני נגיד אצל אח שלי וצכה לחזור בלילה אמא שלי תגיד לי לצאת באזור 7-8 כדי לא להגיע מאוחר, אבל כן יוצא לי לפעמים להגיע הביתה בשעות כמו 12-1.. וכשאני בבית אין לי כל כך לאן לצאת בערבים אין לי חברות שגרות בעיר שלי, וגם כאלה מהיסודי (הבודדות שאני שומרת איתן על קשר) גרות באזור אחר לגמרי ממני...  בכל אופן אמא שלי לא תרשה לי לצאת לבד אחרי 11... חוץ מללכת לסליחות כמובן

אה ואני עירוניסטית...

אז קצת אין ברירה..

גם אין ממש כללים לזה אצלנו... כאילו אם אני ארצה אני אשאל את אמא שלי והיא תגיד לי אם היא מרשה או לא.. אף פעם לא חשבתי על זה בצורה של משעה כזאת אני לא יוצאת.. אבל בגדול כמו שאמרתי, אני מניחה שמאזור 11 אולי גם לפני היא לא תסכים, אא"כ יש סיבה חשובה או שזה במסגרת כלשהי..

בעיקרון אומרים לי לחזור עד תשע וחצי עשר כזה ואני הולכת לבד

לא מבינה מה מפחיד בזה

לצאת לבד בלילה לא כ"כ יוצא לי

ועם חברות בעיקרון לא אומרים לי שעה לחזור אבל מ12 אמא שלי כבר מתחילה להתקשר ולשאול מתי אני חוזרת(אם אני יוצאת סתם עם חברות... אם זה למשהו ספציפי אז עד מתי שאני צריכה)

ואני גרה בעיר

לבד - כמעט ולא קרה לי בשעה מאוחרת 

עם חברות - רוב הפעמים לא אומרים לי שעה

ואני גרה בעיר

פעם אחת ישנתי בישיבת בית אל ופעם בשבי שומרון

אין הגבלה כל כך.

גם לבד יוצא לי לחזור מביביסיטרים אחרי 1, 2..

אבל אני כבר גדולה;)

כשאני בבית אני לא יוצא הרבה בלילה וכשאני לא אני לא בבית (אני בישיבה)

אנשים מכל הסוגים והמינים,

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...