לא שכחתי את בית אבי
איזה כאפה, איזה אי נעימות
כמה מכות חטפתי, אבל זה לא המהות
הריחוק, הבדידות, לי הכי כאבו
הנסיונות, הקשיים, הכאבים, מאז רבו
(פזמון)
הייתי פעם בהיכלו של מלך
אוי, זה היה נהדר
עד שאבי, אמר לי תלך
אין כבר הוד ואין הדר
במסעות, בטיולים, במדבריות בשבי
לעולם לא אשכח! לא אשכח את בית אבי!
התחלתי בחוף, ים גואה, רוח סערה
נתקענו באי קטן, ספינתנו נשברה
תרנו אחר אוכל, להשביע נפשנו, ברוח הקרה
אך ישועתנו, לא נתמהרה
בסוף מצאנו רפסודה, נפשנו בערה
מהאי יצאנו, אך עוד לא הגענו לאורה
(פזמון)
הייתי פעם בהיכלו של מלך
אוי, זה היה נהדר
עד שאבי, אמר לי תלך
אין כבר הוד ואין הדר
במסעות, בטיולים, במדבריות בשבי
לעולם לא אשכח! לא אשכח את בית אבי!
הגענו לחוף, התחלנו להתקדם לעבר ההרים
הדרך לא ארוכה, אך אנחנו סוערים
כבר עברו להם כמה ימים, מימנו נגמרים
עברו להם עוד יומיים, כבר אין לנו כוח ראש להרים
בעודנו במסע חיינו, כמעט נשברים
יצאנו תשעה, בים חמישה, עכשיו רק שלושה נשארים
(פזמון)
הייתי פעם בהיכלו של מלך
אוי, זה היה נהדר
עד שאבי, אמר לי תלך
אין כבר הוד ואין הדר
במסעות, בטיולים, במדבריות בשבי
לעולם לא אשכח! לא אשכח את בית אבי!
ישבנו שלושתנו, באמצע המדבר
ארץ ציה וצלמוות, בה איש לא עבר
הי תראו זה לא הגיוני, מתקדם לעברנו ההר
סיננו, על מי אתה עובד, זה ממש מוזר
כשנכנסו לתוך העיר, גם שם, זה לא נגמר
ישבנו בשבי, חיכינו לדין שלנו מחר
(פזמון)
הייתי פעם בהיכלו של מלך
אוי, זה היה נהדר
עד שאבי, אמר לי תלך
אין כבר הוד ואין הדר
במסעות, בטיולים, במדבריות בשבי
לעולם לא אשכח! לא אשכח את בית אבי!
נכנסנו להיכלו של המלך הזר, מרגיש בבית
אבל שם עורב, לא יונה עם עלה זית
מלך זעוף פנים יושב, לצידו עיט
ראשנו מורם, בליבנו שמיר ושית
דיברנו, התחננו, אך בסוף לא לנו זה הבית
תוך כמה דקות, בדרך ליער, בתוך נהר, בשייט
(פזמון)
הייתי פעם בהיכלו של מלך
אוי, זה היה נהדר
עד שאבי, אמר לי תלך
אין כבר הוד ואין הדר
במסעות, בטיולים, במדבריות בשבי
לעולם לא אשכח! לא אשכח את בית אבי!
בעודנו עומדים, בתוך יער עבות
מדלגים ועוקפים, שאריות מקרבות
באוויר שנושמים, מרגישים אכזבות
התקדמנו בזריזות, מסביבנו חיות רעבות
בצד שיירת נמלים, רכבות, רכבות
הנה אור, נקטעות המחשבות
(פזמון)
הייתי פעם בהיכלו של מלך
אוי, זה היה נהדר
עד שאבי, אמר לי תלך
אין כבר הוד ואין הדר
במסעות, בטיולים, במדבריות בשבי
לעולם לא אשכח! לא אשכח את בית אבי!
והאור חזק, לבן ומסנוור
נשארנו שניים, רק אני ועוד חבר
הליכה, התגנבות, לטירה שמעבר
בגדנו קרועים, כאילו הוצאו מקבר
אותנו זה לא מעניין, כאבנו הצטבר
כמו האבק, שלפנינו התחבר
(פזמון)
הייתי פעם בהיכלו של מלך
אוי, זה היה נהדר
עד שאבי, אמר לי תלך
אין כבר הוד ואין הדר
במסעות, בטיולים, במדבריות בשבי
לעולם לא אשכח! לא אשכח את בית אבי!
בתוך הטירה עלה זית, מלך עם ראש שמוט
ראינו אותו, צנום, חלש, מבקש נפשו למות
רצינו לעזור, לא יודע למה, העיקר לא התעלמות
ניגשנו לכיסאו, איזה יופי ממש שלימות
משרתו אמר לנו, מלכו באילמות
לבנו אמר תלך, מחתרט הוא על האטימות
(פזמון)
הייתי פעם בהיכלו של מלך
אוי, זה היה נהדר
עד שאבי, אמר לי תלך
אין כבר הוד ואין הדר
במסעות, בטיולים, במדבריות בשבי
לעולם לא אשכח! לא אשכח את בית אבי!
לא שכחתי. אבא! אני שומע את עצמי צועק
בכל כוחי, שפתאום נהיה, אני רץ מחבק
אבא! חזרתי, בבקשה אותי אל תרחק
הייתי במסע, הבנתי, סיימתי להיאבק
אבא, זה באמת אני, בנך, במלך דוחק
המלך מסתכל, ניצוץ, בעיניו דולק
(פזמון)
עכשיו בהיכלו של מלך
אוי, זה נהדר
אבי חזר בו
יש כבר הוד ויש הדר
בארמונות, בחדרים, בכיסאות, בישיבות
לעולם לא אשכח! ולא שכחתי!
לא שכחתי את בית אבי!
