מעניין מי הבין.
למי מאיתנו אין סבתא מרוקאית/ספרדייה/תמנייה/פולנייה/ערבייה/בולגרית/פרסית/גרמנייה/יקית/חלבית/בשרית/פרווית וכו'...
אז מה קורה אם אתם עכשיו הולכים לסבתא שלכם ואומרים לה:
סבתא כאפרה עלייך - זוכרת ת'כף מהילדות שלך שהיית משחקת בה בחול - נשברה לי בטעות.

וווא וווא. קודם כל אם היא מרוקאית , זה דבר ראשון - תפסו חמישים מטר דיסטנס. זה מסו-כן. מסו-כן.
אבל בין כה וכה תחייגו 101 , כי היא הולכת להתעלף במקום. 'מה זה אומרת?! הכף שהייתי משחקת עם שולה נשב...'.
וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמר עוֹד יוֹסֵף חַי וְכִי הוּא מֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם; וַיָּפָג לִבּוֹ כִּי לא הֶאֱמִין לָהֶם.
אומרים ליעקב , 'הבן שלך חי'. מה קורה לו? 'ויפג ליבו' = מתרגש.
עכשיו כולנו יודעים ש ---- 'כי' זה סיבה > אז למה הוא התרגש? אומרת התורה 'כי לא האמין להם'.
האא?! אם הוא לא מאמין להם שיוסף חי , אז שלא יתרגש! שימשיך את החיים רגיל.
למה הוא מתרגש אם הוא לא מאמין להם שיוסף חי??
יעקב כמו כל סב(ת)א היה צריך כששמע את הבשורה הזו: להתעלף. לקבל איזה דום לב.
אתם יודעים מה זה לשמוע שבן שלך שחשבת שהוא מת עשרות שנים ---- חי! אתם יודעים איזה מכה זו?!
איך יכול להיות שהוא לא מת מזה , שהוא לא התעלף מזה?? משו? בום?
אתם יודעים למה הוא לא התעלף? מספרת לנו התורה. כי הוא לא האמין להם.
במה הוא האמין? שיוסף אז בכלל מת. הוא ידע תמיד שיוסף חי שהרי 'גזירה על המת שישתכח מהלב' ויוסף לא משתכח.
על אדם שמת מקבלים תנחומים ועל יוסף בנו לא הצליחו לנחם אותו ---- הבין יעקב > יוסף חי.
זה שהוא התרגש זה בגלל שהוא לא ידע איפה הוא נמצא ומה שלומו. אבל יעקב ידע שיוסף חי כל הזמן הזה.
לכן הוא לא התעלף.
אז לסיכום:

'ויפג ליבו' - יעקב מתרגש שהוא שומע שיוסף חי. נשאל: רגע , למה הוא רק מתרגש ולא מתעלף? על זה עונה לנו התורה 'כי לא האמין להם' > יעקב לא האמין להם שיוסף מת שהם באו אליו עם הכותנת מלאה בדם. יעקב תמיד ידע שיוסף חי שהרי הוא לא נשכח לו מהלב כמו שמת צריך להשכח. לכן ---- הוא רק התרגש - כי עכשיו יודע מה שלומו והיכן נמצא - ולא התעלף - כי תמיד ידע שיוסף חי וקיים.
מה לנו יש מזה?

פססט. קשה לנו. אנחנו נלחמים על א"י. על התורה. באיזה גלות אנחנו נמצאים....אי , כואב.
איך לא נמות? איך נמשיך לשרוד? האיום האירני? מה עם הישובים? מה עם עמ"י? איך?!
קִוִּיתִי יְהוָה, קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי.
נאמין שתבוא הגאולה. נאמין שעם ישראל חי וקיים.
ואז בבוא העת אף יתקיים בנו בעז"ה -
וְהוּא, יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכּל עֲוונתָיו.
בחייאת אנדלובי'ץ (הוא מככב בזמן האחרון...
) תרשמו אפילו נקודה בתגובה. שהד"ת יקפוץ. 
אגב , הקרדיט לר' יוסף. כמדומני מספר 'דברי יוסף'. תודו לו. היה שווה! 
בעז"ה שנזכה לגאולה השלימה ושתמיד נזכור ש - 'עם ישראל חי וקיים'.
כולנו בעז"ה נרים ת'ידיים אל הידיים ונבקש מאבאל'ה. בשורות טובות.
שבת שלום ומבורכת לכל עם ישראל! א-מ-ן. 