רק אוושת הרוח לוחשת
בסתר, בלאט
אל פתחנו היא עורגת
ומיני ניגונים
מתנגנים עוד בעוז
את עיני לא אהין
להביט עוד בזאת
רק אכסוף, רק אייחל
למגע שפתותיה
לשיער רווי כמשי
המעטר את שעריה
ולוואי עוד אוכל
רק לשאת זיכרון דמותה
לא אפן אל האות
לא אפגוש מבטה
הצפון הליכות
העטוי מרבדים
לוואי אוכל לשמוע
צחוקה הנעים
כפכפוך מעיינות
כעטרת צללים
מעינות החוכמה
זוהרים, מרהיבים
וכל אוזן תשמע
וכל לב עוד ירטיט
את אחרון משברי
החשכה עוד יפחיד
ולוואי עוד יבוא
בוא היום הנורא
תעטי מלמלות
ושמלה לבנה
את ראשך עוד תטי
למול השקיעה
יד ביד עוד נפסע
אל עבר זריחה
חרישית, מרגשת
כמו ספינה אדירה
הנושאת זיכרונות
רגעים של תשוקה
עוד אחרוט באפי
ריחך הנישא
המשכר וכוסף
ללילות של ברכה
עוד נשוב לאחוז
לחלום על שלווה
שתבוא ותניס
כל טיפת חרדה
עת האושר יבוא
כמו חיכה לבואה
ימלא ויאיר
כמו שמש חמה
שזוהרת ללא הרף
ומבטיחה הבטחות
על חיבור של גופים
ונשמות אדירות
האוגרות אל תוכן
רסיסי אהבה
מלטפות, מנתצות
משברי חשיכה
עוד נדע לעמוד
להביט ניכוחה
עוד נהיה כאן יחדיו
לעד,
נצורי הבטחה.




