לא.
ליום הולדת שבע אמא הלכה איתי למשתלה ליד איזור התעשייה הישן, שם בין ערימות אדניות מאובקות בחרתי לי אחת כחולה וגדולה וביקשתי למלא אותה בזרעי קלמנטינות. אמא אמרה שאי אפשר לגדל על אדן החלון קלמנטינות אז התפשרתי באכזבה, והצבעתי על פרחי הגרניום היפים
אח"כ חזרנו הביתה ואמא עזרה לי להניח את האדנית על אדן החלון ונתנה לי ספל ביד. זכרתי איך להשקות ומתי
זכרתי גם שבספר אחד ישן כתוב שילד אחד דיבר אל הפרחים שלו
וחשבתי שזה יהיה מאד מסתורי ודרמטי אם אני אדבר אל הגרניום שלי
(כן. הייתי ככה מגיל קטן)
אז מה קרה בסוף?
אני יודעת מה קרה. הפסקתי להשקות את הגרניום
או שבכלל באה הרוח ולקחה אותם
למה אני נזכרת בדברים מפעם. זה כזה פעם רחוק
(זה לא טוב לי.זה צובט וכואב)
אני פרח. את יודעת?
אני פרח
השם השני שלי הוא פרח
הראשון הוא אחד ממליון.
אה
וזהו.