הַיּוֹם אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לָעוֹמֶרהמייל האדוםהמייל האדוםחיפוש
פורום הריון ולידה

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
הרב אמר לבעלי שאין צורך בבדיקותבדרך 123
היי יקרות
אנחנו נשואים שנתיים
בעלי נוטה לכיוון היותר חרדי ואני דתיה לאומית
ב"ה נקלטתי להריון אחרי טיפולים
ואני ממש ממש בהתחלה (שבוע 9)
בעלי התייעץ עם הרב שלו (ידוע בדעותיו המיושנות וקיצוניות)
ואמר לבעלי שאין שום צורך לבצע בדיקת שקיפוץ עורפית,סקירה,חלבון עוברי

וזה פשוט מרתיח אותי
הקלות הזו שהוא מחדיר בבעלי שפשוט אין צורך
ההריון יקר לנו מאוד . חיכינו לו . וסבלנו בדרך .

אשמח לשמוע מכן ולפי אורח החיים שלכן
האם אתן מוותרות על בדיקות?
אולי תעזרו לי להציג לו צד נוסף לבדיקות
ואת החשיבות

תודה
אני עושה רק סקירה בנוסף לאולטרסאונד גגילאמא בשעה טובה
אני עונה בכלליותבתי 123
זו בהחלט דיעה די מיושנת . הרבה מהרבנים שהיו להן דיעות נגד הבדיקות שינו את דעתם לאחרונה. והרוב בעד לעשות את הסקירה השניה.
היום שהטכנולוגיה כ"כ מתקדמת ואפשר להציל עוברים עוד ברחם או ח"ו יש איזשהו ממצא יודעים מראש שצריך לטפל ויודעים להתייעץ וללדת במקום מסויים ולא אחר.
אני מאמינה שלרב יש כוח ואם זו התשובה שהוא נתן לבעלך אז בעז"ה הכל טוב.
אבל מכיוון שאת גם אחרי טיפולים כדאי מאוד להתייעץ עם רב נוסף.
ההמלצות שאני מכירה שהם רוב זה בדיקה ראשונה לגיל הריון סקירה מאוחרת ובדיקה לקראת תשיעי כדי לדעת את מצג העובר
שיהיה הריון קל ותקין בעז"ה
מסכימה ורוצה להוסיף:ציפיה.
(אני מכלילה כאן. אני יודעת. המטרה לדבר על מגמה, לא על נשים ספציפיות).
הרבה פעמים לנשים חרדליות-חרדיות יש העדפה לכמה בתי חולים מסויימים, שיש בהם הקפדה על דברים שחשובים ליולדות.
בחלק מבתי החולים האלה יותר קשה למצוא רופאים מומחים לבעיות מסויימות, ולכן לפעמים מאוד חשוב לדעת אם יש בעיות, כדי, כמו שבתי כתבה, לדעת לאיזה בית חולים ללכת.
שיתכן שהוא פחות מקפיד, אולי, על כתיבה בשבת וכו, אבל יש בו רופאים שיודעים לטפל בבעיה של העובר-תינוק.
יודעת שיש הרבה שמוותרות על שקיפות וחלבוןanonimit48
מטעמים שהן גם ככה חס וחלילה לא יעשו הפלה אם במקרה העובר יתגלה כחולה.
אבל סקירה אפילו יותר חשובה כי אפשר לגלות מומים שניתן לטפל בהם במהלך ההריון או מיד אחרי וזה מציל חיים
אני עושה רק סקירה מאוחרת,שגרה ברוכה
כמובן מעקב חודשי אצל רופא נשים אולטרסאונד וכו' .. לא עושה שקיפות עורפית,חלבון עוברי, סקירה מוקדמת
אני עושה רק סקירה מאוחרתאנונימית בהו"ל

מה יעזרו לך כל הבדיקות?

ספציפית לאחד ההריונות שהיה נקודה אקוגנית בלב העובר ביצעתי חלבון עוברי ושקיפות. זהו.

 

 

ואיך ידעת שיש נקודה אקוגנית בלב ?רעותוש10
אני מציעה להתייעץ עם רב שזה תחום עיסוקו לייעץ בנושאים האלהרעותוש10
למשל בציבור הדתי מאוד הולכים למכון פועה, תתיעצו איתם
מאמינה שגם בציבור החרדי לגווניו יש את אלה שמייעצים בנושאים האלה
לא צריך דווקא לשאול את ראש הישיבה...

בכללי יש בדיקות שהן די בסיסיות וגם כלולות בסל כמו : אולטרסאונד ראשון לגיל ההריון, חלבון עוברי שזה בך הכל בדיקת דם, סקירת מערכות, ואולטרסאונד לקראת הסוף...

אני טופלתי במעייני הישועה בהריון בסיכון ופגשתי הרבה נשים שבאו להיבדק ככה שבוודאי שנבדקים

שקיפות עורפית אני לא ביצעתי כמה הריונות מסיבה מסוימת אבל בהריון האחרון כן עשיתי.
על זה אפשר להתייעץ
יש את הרב פירר שלדעתי הוא חרדיאברכית בשמחה
ודאי שזה חשובמקקה
1. אני עושה שקיפות לא בגלל חשש מתסמונת דאון. מתוך הנחה שאם יש מקום קיצוני כדאי לדעת מה יותר מוקדם. את בדיקות הדם באמת לא הכרחי בעיני
2. בסקירה יכולים לראות דברים כגון מום בלב שידעו לטפל אחרי הלידה. לאחרונה ראיתי סרט שהשווה בין שני תינוקות אבא שבינקותו לא ידעו שיש לו מום בלב ובגיל שמונה ימים איבד הכרה וכו' ובנס ניצל. והבת שלו היום שידעו שיש לה את אותו מום, כמובן נשארה בפגייה ולא הגיעה למצב של חוסר חמצן וכו' כי ידעולטפל בה נכון.
ומעבר לזה יש דברים שאפשר לטפל במהלך ההריון
ועוד מעבר, גם אם אי אפשר לטפל ההכנה הנפשית מראש חשובה ביותר. תחשבי על לצפות לילד בריא ופתרון לקבל ילד עם מום ח"ו, מאשר לדעת למה לצפות.. בעיני שמים וארץ
אצלנו עושים אולטרסאונד רגיל כל חודשייםתודה לך ה' 🙏
בשביל לראות שהעובר גדל והכל בסל הכל תקין
ועושים גם סקירה מאוחרת.
כל שאר הבדיקות - שקיפות, דיקור מי שפיר, חלבון עוברי וכו לא עושים אם אין סיבה מיוחדת
שיהיה לך מזל טוב והריון קל ותקין בעז"ה
הרב יכול להמליץכבתחילה
הרב לא יכול לקבוע לכם.
זה לא פסק הלכה שאז צריך להקשיב לו.
בסוף הבחירה היא שלך ושלכם איזה בדיקות לעשות..

אני אישית לא עשיתי שקיפות וחלבון עוברי. לא רציתי להוסיף לעצמי עוד לחץ. יוצאים מתוך נקודת הנחה שאם לא תפילי את העובר אז בשביל מה לעשות?
סקירה עשיתי רק סקירה מאוחרת והמקום סקירה מוקדמת באתי לאולטרסאונד רגיל. לא ראיתי עניין לעשות סקירה מוקדמת והיא גם עולה די יקר אז ויתרנו, שוב מנקודת מוצא שלא נפיל..

בהצלחה!!
מזל טוב
אפשר שלא תגיבי לי? תודה.כבתחילה
וואו. נחמדה.פה לקצת
ממש לא בהכרח. אפשר להתייעץ עם רב ואפשר לקבל פסק הלכהציפיה.
זה ממש לא אותו דבר.
ובדרכ בנושאים השקפתיים ובנושאים שהם לא הלכה נטו (כמו אילו בדיקות היריון לעשות), מתייעצים.
כאחת שלא עושה שום בדיקה בהריוןמחכה להריון

זה גם מבחינה דתית וגם כמובן אם חס ושלום חס ושלום יש משהו מחשיד לא נלך להפיל -זה הרי ברור

אנחנו בעד לתת חיים לא משנה מה הסיכונים

בגלל זה זה לא מעניין אותי ואני לא עושה שום בדיקה ..רק מתפללת ובוטחת בה"

חוץ מכמובן בדיקת דופק.אולטרסאונד.והעמסת סוכר

ועשיתי גם סקירה מאוחרתמחכה להריון


וגם בשביל הרוגע שלנומחכה להריון

שמעתי על הרבה נשים שסתם היו בלחץ כי אחת הבדיקות לא יצאו 100 אחוז

 

אתן רואות אני לא מודעת למה שרשמתןמחכה להריון

לא ידעתי תדברים האלה.לא היה לי מושג שאפשר לתקן  דברים בעוד התינוק ברחם

טוב לדעת

 

בהחלט בימינו יש דברים שאפשר לטפל ברחםאברכית בשמחה
או להיות מוכנים אליהם ישר אחרי הלידה.

בנוסף- יש מומים לא עלינו חס וחלילה שגם לפי ההלכה מותר להפיל.
אבל לפי מה שאני יודעת, שקיפות בודקת בעיקר תסמונת דאון, שלפי ההלכה לא מפילים וגם לא נראלי יש מה לעשות רפואית בזמן ההריון.
אבל אולי אני טועה
מאוד מאוד חשובבאורותאחרונה
אנשים חושבים שעושים בדיקות רק בשביל תסמונת דאון. זה כבר מזמן עבר את זה. לצורך העניין, אני מכירה מישהי שבשקיפות כבר ראו שהתפתחות העובר לא תקינה. לא ברמה שהוא יצליח לחיות אחרי הלידה. במצב כזה אין רב שיגיד להמשיך את ההריון... ועדיף לגלות את זה כמה שיותר מוקדם מאשר שתהיה לידה שקטה ח"ו.
יש מומים שאפשר לתקן במהלך ההריון, יש מומים שצריך לדעת עליהם מראש כדי להתכונן לניתוח במיידית לאחר הלידה...בקיצור, ב"ה שהרפואה היהום3מפותחת ויודעת להציל עוברים שבעבר היו נפטרים עוד בבטן/מיד לאחר הלידה.
מזכיר לי שאצל הגדול שליסמיילי12
היו 2 ממצאים לא תקינים בסקירה המאוחרת.
הרופא כמובן הזמין לסקירה חוזרת שברוך השם יצאה תקינה.
אבל מה שהרופא אמר לי באותו רגע, זה לא לקרוא בד"ר גוגל! פשוט לא.
זה גורם לפחד ולחרדה מיותרת.
בשני כבר הייתי יותר מיושבת ופחות לחוצה וכשגילו משהו שלחו ליעןץ גנטי. אמרתי שאני לא עושה יעוץ בשלב כזה רק שיסבירו לי מה ההשלכות.
הסבירו ואכן אנחנו עוקבים אחרי הממצא הזה עד היום (בן שנה ו3). אבל הכל בסדר איתו. לא הייתי חושבת בחיים לעשות חלילה חלילה משהו.
אבל עצם הידיעה שיש משהו לילד גרמה לי לטפל בזה ולא לא לדעת ולהזניח.
לא להפיל גם אני לא מתכננת להפיל,הריון ולידה_פצ
אבל רוצה שבמקרה וחלילה יש בעיה כלשהי ויש לי יכולת לעזור לעובר שלי (ולפעמים להציל אותו ממש) אני אדע שעשיתי את המקסימום שלי.

בדיקות פולשניות ומסוכנות לעובר זה משהו אחר.
מכירה מקרה של תינוק שנולד עם גידול שפיר גדול מאדסופי123
ולא שרד את הלידה. האמא גם נפצעה בצורה מאד קשה בלידה. אם היו עושים אפילו אולטראסאונד אחד הילד היה יוצא בקיסרי וחייו היו ניצלים, ניתן היה לנתח אותו והיה גדל רגיל לגמרי.
וזה רק מקרה אחד מבין רבים רבים פוטנציאלים שבו בדיקה יכולה להציל חיים. בשום מצב לא הייתי מוותרת על בדיקות בהריון גם אם היה לי ברור שלא אפילו בשום מקרה.
זה לא קשור להפלהשאלונת10
יש הרבה דברים שחשוב לדעת עליהם מראש ואפשר לטפל בהם תוך כדי ההריון/אחרי הלידה
סליחה אבלבת 30
למה זה ענין של הרב?
זה רב שמבין בתחום?
מבין בענייני אמונה וביטחון בה'בימבה אדומה
למה בדיקת הריון קשורה לבטחון ואמונה?בת 30
לעשות סקירה או לא, לא מרגיש לי קשור לאמונה.
וודאי שיש קשרבימבה אדומה
באוםן הבסיסי והטבעי ה' ברא את העולם לטוב. הבסיס והטבעי זוג מקיים יחסים בקדושה ובטהרה, נפקדים והעובר מתםתח תקין ונולד בריא. הבדיקות נועדו לוודא את זה. לחפש מומים כדי לעזור אבל הבסיס זה כשהכל בסדר.
ולכן ככל שמאמינים יותר בה' נדרשת מאיתנו פחות השתדלות.

למשל מסופר על רב' זושא מאנאפולי שההשתדלות שלו בפרנסה היתה לקום מהכיסא באמצע הלימוד ללכת עד לדלת של מי שהיה צריך לבקש ממנו כסף וזהו. חזר חזרה בלי לדפוק ולהיכנס.... כמובן שזה לא הדרגה שלנו.
אבל ככל שמישהו בדרגה גבוהה של אמונה וביטחון בה' יתברך, הוא באמת נצרך לפחות השתדלות מעשית...

עכשיו, חשוב ללכת לרב שיודע ומכיר את הזוג ויודע יותר טוב מה נכון עבורם בעולם ההשתדלות... לכן קשה לי עם פסקים כוללים לכולם...
יש את אלה שקוראים באינטרנט איזה שו"ת ומסתפקים בזה..
ויש כאלה ששואלים מה לאכול לארוחת בוקר... לדעתי כדאי שיהיה רב שידע הכי טוב מה ההשתדלות שלנו כשלא ברור לנו... (או שביננו בתור זוג יש שאלה)
לא יודעתבת 30
אני לא מרגישה שאם אני עושה בדיקה או לא זה מדד לאמונה שלי.
אני ממש מצטערת, אבל אני כל כך לא מסכימהציפיה.
אפשר להניח שיש המון אנשים שמאוד מאמינים, אבל מתו מקורונה, למשל.
יש אמונה, בוודאי, אבל ה לא עוזר למי שלא עוזר לעצמו.
האמת שלא הבנתי את תגובתךבימבה אדומה
הגבתי לשאלת @@בת 30 ששאלה מה הרב מבין בענייני הבדיקות.

יש לכולם חובת השתדלות. לכולם. אמרתי שיש הבדל בין אנשים שונים וזה לא גורף לכולם.


באופן אישי אני יודעת על עצמי שבמציאות של היום ילחיץ אותי מאוד לא לעשות בדיקות. אבל ברור לי שהכיוון והשאיפה זה שאסמוך על ה' כמה שיותר ואדע למצוא את האיזון בין הבדיקות המרובות והנגישות לבין חובת ההשתדלות שלי שה' מצפה ממני בצינימום בהתאם לטכנולוגיה הקיימת.

אני חושבת שהגבול משתנה מאדם לאדם. למדתי את זה מהספר "מנחת אשר" של הרב אשר וויס זצוק"ל ששם מוזכר הסיפור שכתבתי בתגובתי הקודמת... לומדים שיש לאן לשאוף.
הגבתי לגבי זה שכתבתציפיה.
"ולכן ככל שמאמינים יותר בה' נדרשת מאיתנו פחות השתדלות."
וחוזרת שוב על התגובה שלי לגבי:
"שהכיוון והשאיפה זה שאסמוך על ה' כמה שיותר ואדע למצוא את האיזון בין הבדיקות המרובות והנגישות לבין חובת ההשתדלות שלי שה' מצפה ממני בצינימום בהתאם לטכנולוגיה הקיימת."

לא הבנתי איפה הסתירהבימבה אדומה
שאנשים לצערנו נפטרים מהנגיף... למה זה אומר משהו לגבי מהי ההשתדלות שלהם?
שיש אפשרות לעשות השתדלות, לא תמיד עושים אותהציפיה.
וזה מוביל למוות.
ואם היו עושים השתדלות (בכלל, או יותר ממה שעשו), היו ניצלים.
את צודקתבימבה אדומה
זה לא בסדר לא לעשות השתדלות... אבל מי אני שאומר מה ההשתדלות של פלוני?? ואיך אפשר לדעת אם כשעושים השתדלות אצליח להימנע מחוליים/מוות/ייסורים כאלה ואחרים? אף אחד לא יודע חשבונות שמיים...
(מדברת על דברים אישיים ולא חוקים כל הפרות בידוד וכד')

למשל עולה כאן חדשות לבקרים הנושא של כמה אישה בהריון צריכה לנסות להיזהר... נורא קשה לדעת איפה הגבול!
לא לצאת מהבית?
לא לתת לחברים של הילדים להגיע? (לא מדברת על הסגר, שזה אסור כרגע לכולם)
להרדים חופשת לידה?
לשים שתי מסכות?

כל אחת וההשתדלות שלה... אני לא אכנס לה לקישקע... זה עניין שלה מול ה'. הרב יכול לעזור לי לדעת מה ההשתדלות... זה התפקיד של הרב. לעזור לי להתרומם רוחנית.
רק מתקנת אותך😅חצילוש
הרב אשר וייס חיי וקיים ב"ה, לא זצוק"ל...
ואי נכוןןןןןןבימבה אדומה
חחחח
התכוונתי לרב זושא..
למה צריך רב בשביל זה?סופלה מוקה

אני לא מרגישה שאני צריכה מתווכים ביני לבין הקב"ה. כשהייתה שאלה הלכתית משמעותית אז פנינו לרב/ רבנית וקיבלנו דעה והצגנו את המקרה הספציפי וקיבלנו החלטה- זה דבר אחד.

פה זה עניין רפואי אז יש ענין להתייעץ עם רופאים ולקבל החלטה מה נכון לאור הגיל, מצב הריון, סיכון. אין פה עניין הלכתי.

יכול להיות שזו המלצה של הרב, אבל ההחלטה צריכה להיות בין בני הזוג.

וגם הרבה שמקיימים יחסים בקדושה וטהרה נתקלים במציאות של הריון מורכב/ טיפולים   וכו'... מי ידע חשבונות הקב"ה? ובגלל זה כפי שאני רואה את זה צריך לעשות השתדלות גם בשיא האמונה והתפילה. למדתי פעם שהיחיד שהיה ב100 אחוז ביטחון זה אברהם אבינו...

 

 

אבל למה בדיקות בהריון זה ענין של השתדלות?בת 30
זה לא שהבדיקות ישנו את מה שקיים.
אם יש בעיה, ניתן יהיה לטפל בה.
ואם א''א לטפל אז לא.
אז אני לא כ''כ מבינה - השתדלות למען מה?
השתדלות למען בריאות העובר?
זה לא רק בגלל הבטחון והאמונהבתי 123
לפעמים אנשים שואלים כי ככה מקובל ובעצם לא בדיוק יודעים למה.
כל דבר נמצא בהלכה במיוחד שמדובר על ענייני בריאות ובמיוחד שמדובר על בדיקות שיכול להיות בהם סיכון גופני או נפשי.
פעם באמת התועלת של האולטרסאונד היתה מאוד קטנה וכמות הטעויות היתה גדולה. מה גם שעד היום לא יודעים אם יש לאולטרסאונד השפעה שלילית כלשהי על העובר (מעריכים שבחשיפה מינימלית אין בעיה אבל לא יודעים במאה אחוז).
חלק מהבדיקות הן סטטיסטיות בלבד ויכולות לגרום למתח נפשי רב וחלק מהבדיקות נועדו רק בשביל לסיים את ההריון במידה והתוצאה לא טובה. ופה נכנס הרב שאמור לענות לאישה לפי הידע שיש לו ולפי האישה השואלת.
כמו בכל נושא כדאי ללכת לרב שבקיא בעניין. במיוחד שהיום באמת יש התפתחויות רפואיות והסיכון קטן מהתועלת שבבדיקות מסויימות.
בכל מקרה יש חוגים שזה מאוד מקובל לשאול ויש חוגים שממש לא מקובל לשאול. וזה כל אחד לפי האמונה שלו


מסכימה איתךבימבה אדומה
צודקת, כאן רב שמבין בתועלת הא"ס זה בהחלט ערך חשוב. אבל גם אם שואלים את הרב 'הפשוט' לכאורה, בענייני אמונה וביטחון *הוא* האמון, הוא המקצועי... והרופא הוא המקצועי לענייני בריאות (וגם בזה, יש מומחים יותר ויש פחות כמו שהולכים לפעמים לכל מיני חוות דעת שניות ושלישיות)

זו הנקודה שרציתי להדגיש.

כי מה שאמרת שמתייעצים עם רב בעניינים סבוכים ומיוחדים בהריונות, בדכ הולכים למכון פועה או גורם רבני אחר שמבין ממש בסוגי הבדיקות וכיצד הן מתבצעות. נדרשת כאן הבנה מקצועית מעמיקה ובזה אני בהחלט מבינה את תמיהת @ב@בת 30. אם הרב מבין בעניינים האלה.

אבל בענייני אמונה וביטחון, הוא הכתובת....
לרופאים יש המון אנטרסים ומבחינתםבתי 123
כמה שיותר בדיקות יותר טוב זה לא תמיד טובתה של האישה ושל העובר.
ויש גם המון שיקול דעת לאישה זה ממש לא שחור ולבן.
תראי, כל עוד הבדיקות לא פולשניותציפיה.
ואין בהן סיכון (שקיפות, סקירות), כנראה רופאים יעודדו לעשות אותן.
לגבי מי שפיר: הייתי השבוע בסקירה מוקדמת והרופאה אמרה שרופאים באזור תל אביב נוטים יותר להמליץ על מי שפיר גם אם גיל האם לא מהווה סיכון והבדיקות תקינות.

הרופאה שהייתי אצלה, לשמחתי, אמרה שאין בזה צורך. ובכלל היתה נחמדה מאוד (גם אם היא היתה ממליצה הייתי הולכת להתייעץ עם אחותי, שהיא רופאת משפחה, ארבעה ילדים, בשניים עשתה צ'יפ גנטי בגלל בדיקות לא תקינות וגיל)
נכון כי רופאים לא חושבים על המכלול. שקיפות למשלבתי 123
נותנת איזדהו מידע סטטיסטי לחלוטין והמטרה שלה בעיקר הוא סינון נשים בסיכון כדי להמשיך לבדיקה פולשנית.
להמון נשים הבדיקה גורמת לסטרס וידוע שסטרס משפיע לרעה על העובר ובודאי שעל האמא.
אז אין מקרה דומה וכל אישה צריכה לחשוב עם מי היא מתייעצת וגם כשמתייעצת עם רב כדאי לפרט על מצב ההריון ועל המצב הנפשי.
אני מכירה סיפורים על רב שאומר לא לעשות שום בדיקה אבל לאידה ספציפית אמר לעשות אולטרסאונד כל שבועיים בלי שהיתה סיבה רפואית.
פשוט שלא נדע היא עברה איזושהי טראומה וזה מה שהרגיע אותה
זה צריך להיות רב שמתאים לשניכם....בימבה אדומה
ואז תהיו יותר חכמים
קודם כל הדיון שלל הוא מול בעלך ולא מול הרבמקרמה
תשאלי את בעלך למה *הוא* נגד בדיקות ותנסי להתמודד עם הטענות. (ותשובה כמו הרב אמר היא בעיני לא תשובה, אלא מה המניע לתשובה)

תקשיבי לבעלך ותראי לו שאת מכבדת את דעתו אבל גם תבהירי לו שבסופו של של דבר גידול ילד עם צרכים מיוחדים צריכה חהיות החלטה של שניכם ולא של הרב

בסופו של דבר השאלה היא עד כמה אתם מוכנים נםשית, כלכלית, פיסית, סוגית לתרחיש הגרוע מכל.
כי בהיעדר מידע (קרי, חוסר בדיקות) הכל אפשרי ואתם בעצם מקבלים עליכם את הדין ללא עוררין מטוב ועד רע (ואפחד לא יכול להבטיח לכם שיהיה רק טוב. נבואה נתנה לשוטים)

את יכולה לאמת אותו עם שאלות שהוא יצטרך לענות קודם כל לעצמו אבל גם לך.

באפן אישי אני אני לא מבינה את הגישה של לעצום עניים ולקוות לטוב.
לא מבינה למה חוסר הנכונות להתמודד עם המציאות מעיד על אמונה יותר מאשר לדעת את האמת ולהתמודד איתה עם הכלים והפתרונות במסגרת המותר מבחינה הלכתית

תבואי מוכנה,
תעשי מחקר על כל בדיקה מה היא בודקת, איל נערכת הבדיקה, מה המשמעות של תשובה לא טובה, הטם היא בדיקת סקר או בדיקה ודאית?

יש בדיקות שהם יכולות להיות ממש הצלת חיים לאם/לעובר. ואי ידיעה של הבעיה מראש לא יאפשר מתן טיפול מציל חיים
לא זוכרת מי הגוי ששאל איזה רב -מעשיו של מי נאים יותרציפיה.
המסקנה היא שמעשיו של האדם.

ה נתן לנו כלים, אנחנו, לדעתי, לפחות, צריכות להשתמש בהם.

כיום, אפשר לגלות המון דברים בבדיקות השונות.
נכון, לפעמים הבדיקות לא מדוייקות, או שיש חריגה כלשהי שנעלמת בהמשך.
אבל:
כיום אפשר לבצע ניתוחים בעובר במהלך ההיריון כדי לרפא בעיות שאחרת העובר לא יהיה בר חיות מחוץ לרחם.

יש בעיות שמגלים על עוברים שהעוברים לא יוכלו לחיות איתם מחוץ לרחם. האם גם במקרה כזה רבנים יגידו חא להפיל? אני לא יודעת, אבל זו נקודה.

יש בעיות שמגלים ואז אפשר להתכונן אליהם בלידה ולהכניס את התינוק לניתוח מיידי, שאם לא, הוא ימות, או יפתח בעיות התפתחות מאוד קשות.

נכון, אין הרבה מקרים כאלה, אבל בהתלבטות האם לעשות בדיקות או לא - זה שיקול שלדעתי צריך לקחת בחשבון.

בהצלחה רבה.
טורנוסרופוס ורבי עקיבאוהרי החדשה
פשוט תאמרי מה שכתבת לנוסופלה מוקה

שזה הריון יקר מאוד, שהגיע אחרי שחיכיתם וניסיתם וכו'... ושאת רוצה לעשות מה שאפשר ושזה יתן לך ביטחון ושקט, בכדי לעקוב ולראות שההתפתחות תקינה והכל מתקדם כשורה.

ושגם השקט הנפשי שלך והרגשת הביטחון והשמחה שלך והרוגע הנפשי חשובים לתהליך הנפלא הזה ב"ה.

יחסית את הבדיקות הספציפיות שאמר לו אולי הם יחסית לא הכי קריטיות, אבל בעיקר שניכם צריכים להחליט מה מתאים ונכון לכם. וזה אומר גם לך.

 

עונהשומשומ
עשיתי רק אס בהתחלה לדופק וסקירה מאוחרת
בגלל ממצא בסקירה עשיתי אקו לב אבל ממש לא באמת הייתי חייבת.. אפילו הרופא אמר

אני אגיד לך משהו שהרופא דווקא אמרה לי אחרי הממצא בסקירה(אני חבדניקית ואצלנו בלי להכליל משתדלים לא להרבות בבדיקות )
אז הרופא אמר לי שזו הסיבה שהחבדניקים לא עושים סתם בדיקות, כדי לא להכנס ללחץ מיותר, ותכלס אני מסכים עם זה.



יש בזה משהו כי באמת היום יש המון בדיקותסופלה מוקה

מה שלא היה בעבר, וזה באמת מכניס יותר לחץ ודאגות. בעבר לא עשו כ"כ הרבה בדיקות ממה שיודעת. ועדיין ברור שבגלל שהתחום מתפתח נכנסת יותר

בקרה.

אני עושה מעקבי אולטראסאונדהריון חדש..
אצל הרופא וסקירההמאוחרת אכן לא עושה את הבדיקות שרשמת..
לעומתי אחותי למשל כן עשתה שקיפות עורפית וחלבון עוברי ויצאו לה תוצאות לא ממש טובות בשני ההריונות אבל בכל זאת נולדו לה שני ילדים בריאים לחלוטין.. היא גם לרגע לא חשבה לעשות הפלה או משהו בעקבות הממצאים אז בעיני זההמיותר להיכנס ללחץ מדברים כאלו כמובן אם אישה בעקבות תוצאות לא טובות תחליט לעשות משהו זה עניין אחר.
שיהיהההריון קל ובריא ואולי תדברי איתו שתלכו לשאול רב שמקובל על שניכם
אני עושה אס, העמסת סוכר, סקירה מאוחרתמותק 27
כל השאר לא.
מנסה לחלק מבחינה הלכתית:באר מרים
לא כל בדיקה מצריכה בכלל שאלת רב..
יש דברים שרב יכול להמליץ או לייעץ, אבל הם לא בגדר הלכה.

מנסה לחדד מה מהווה שאלה הלכתית ומה לא..

1. בדיקות פולשניות שיש בעצם הבדיקה חשש כלשהו להפלה - חובה לשאול רב לפני שמבצעים, הרבה רבנים לא יאשרו במקרה של הריון רגיל, אלא רק כשיש סיבה מיוחדת לבצע. לדוגמא: דיקור חבל הטבור, מי שפיר..

2. בדיקות שאינן פולשניות (כל סוגי בדיקות הדם ובדיקות האולטרסאונד) - אין שאלה הלכתית לגבי עצם הביצוע.
מצד שני, גם אותן אפשר לחלק לשני סוגים:

א. בדיקות שמטרתן לתת מידע ודאי לגבי ההריון - כגון ספירת דם, העמסת סוכר, סקירה, אקו לב וכו - בדרך כלל ממליצים מאוד לבצע, כי מאפשרות לתת לאם או לתינוק טיפול מתאים במידת הצורך ומגבירות את הסיכוי לסיום מוצלח ככל האפשר של ההריון.
בעבר היו רבנים שהסתייגו מהביקורת בעיקר כי פחדו שזה יכניס את האשה למתח מיותר, כיום רוב הרבנים שינו את הגישה כי הבינו שהתוצאות יכולות לאפשר טיפול מדוייק ומתאים יותר במקרה שיש בעיה.

ב. בדיקות שנותנות מידע סטטיסטי - חלבון עוברי, סקר שליש ראשון, שקיפות עוברית - יש יותר הסתייגות של רבנים כי במקרה של תוצאה בעייתית אין הרבה מה לעשות עם המידע כי הוא רק סטטיסטי. גם לגביהם בשנים האחרונות מבינים שהמידע הסטטיסטי מאפשר ביצוע בדיקות מדוייקות יותר וכן תורם, אז יש יותר המלצה כן לבצע.

אבל שוב, בדיקות שאינן פולשניות ולא מהוות סיכון לעובר- אין שאלה הלכתית אלא ענין של המלצה או עצה טובה. אין מי שיאמר שיש איסור הלכתי לבצע.
בדיוק!ציפיה.
אני מכירה אישית סיפורים על מומים שגילו בבדיקות.הריון ולידה_פצ
בלי הבדיקות- ההריונות היקרים האלה היו מסתיימים בצורה עצובה מאוד.
באחד מהם ללא הטיפול התינוק היה יכול למות חלילה ישר אחרי הלידה. חלקם יכלו להסתיים בהפלה ללא תמיכה רפואית ומעקב צמודים.
אל תוותרי על הבדיקות סתם.
יש היום בדיקות מצילות חיים שהן לא פולשניות ולא מסכנות, וחבל לוותר עליהן בלי סיבה ממשית.
הייתי אומרת לבעלך שאני רוצה לדעתאנונימיות
גם אם חו נגלה בעיה ולא נעשה הפלה אני מעוניינת לדעת מה עומד להגיע. ולהתכונן נפשית
אני עושה רק סקירותיעלללל
וכמובן מעקב ואולראסאונד אצל הרופא
בלתקליד ה'
יש חשיבות רבה לבדיקות בסיסיות בהריון-
אולטראסאונד ראשון לקביעת גיל הריון, בדיקת העמסת סוכר וסקירות.
זה לא קשור רק לכן/לא הפלה. בבדיקות היום אפשר לגלות מומים שאפשר לתקן ברחם או מיד כשהתינוק יוצא. לפעמים צריך לייצג מוקדם, לפעמים צריך ללכת לבי''ח לפי הבעיה שיש לילד עם רופא שמוכן לקראתו.

ראיתי בעיניים שלי ילד שנולד בביח מסוים עם מום בלב. אם היה ידוע מראש על המום היה נולד בביח אחר
עם צוות שמוכן לקראתו ומיד היה מובל לניתוח וכנראה שלא היה עם פגיעה מוחית קשה ככ ומשותק לחלוטין היום...
אוף, זה ממש עצובציפיה.
אני גם חיכיתי4שנים ואכן שאלתי רופא מה באמת חשובאחתפלוס
כי ידעתי שאני לא אפיל. בכל מצב.
הרופא אמר לי שבסקירה מאוחרת-מורחבת יש אפשרות לגלות מומים שאפשר לטפל בהם או תוך כדי היריון(במקרים נדירים) או מיד אחרי הלידה ולכן חשוב שיהיה רופא ילדים המקום לדוגמא.
וזה מה שאני עושה בכל הריון-א,ס.פעם בחודש וחצי וסקירה מאוחרת
וגם כמוהן העמסת סוכר ובדיקות דם ו jbsאחתפלוס
אני לא הייתי מוותרת על סקירת מערכותסוסה אדומה
בכל אופן, בעלך והרב שלו לא חייבים לעשות את הבדיקות.
את יכולה לעשות מה שמרגיע אותך, כל עוד לא היתה לך שאלה לרב, זכותך המלאה לבדוק מה שבא לך.

בגדול הכלל בעיניי הוא שאת צריכה לעשות מה שמרגיע אותך מצד אחד, ומה שאין בו צורך לוותר - כי גם זה סתם מלחיץ ולפעמים מיותר במקרה שאת בכלל לא מתכוונת להפיל באופן יזום בשום תנאי.

תיזהרי מבדיקות שעשויות להזיק לעובר, או כאלה שחוץ מלהכניס אותך לסטרס, לא יועילו בשום דבר.
מעבר לזה, אסור להפיל באופן יזום חלילה, אבל אין שום בעיה הלכתית בבדיקות אז כבודו של הרב במקומו מונח, אבל את לא חייבת ללכת על פי גישותיו.
אני עשיתי את כל הבדיקותמייפל1
לצורך העניין אני יותר בכיוון החרדי גם כן, זה לא בהכרח קשור. הבדיקות הן א' חשובות וב' - כאשר הם תקינות בס''ד - פשוט משמחות ומרחיבות את הלב וממלאות בציפיה ושמחה. לעולם לא אשכח את המראה של כפות הרגליים הקטנטנות שהציצו אלי בסקירה... יצאתי משם פשוט מרחפת מאושר.
וחוץ מזה, לא רוצה חלילה לזלזל ברב של בעלך, אבל אני לא חושבת שזה עניין הלכתי אלא יותר דעה או השקפה. ואיך שאני רואה את זה, אם אני בהריון ואני זאת שמציעה את רחמה לילד העתידי - אז בסופו של דבר הדעה וההשקפה הקובעת שייכת לי.
היי יקרהמאמינה ומתאמנת

אני חרדית.

לדעתי בעניינים האלו שואלים רב שמבין. מהניסיון שלי הרבה פעמים רבנים שהם פוסקים מומחים בהלכות טהרת המשפחה מבינים יותר בעניינים האלו, יודעים מה צריך לשאול את האישה (מצב רפואי, גיל..) ויודעים מה לענות.

בהריון הקודם (הריון ראשון) שאלנו את הרב שלנו והוא אמר לעשות בדיקות תקופתיות- אולטרסאונד, רופא נשים, מעקב אחות, סקירה מאוחרת. בדיקות שמסכנות את העובר (כמו מי שפיר) או שפחות יש צורך בהן (כמו שקיפות עורפית) לא לעשות, אבל כמובן אם יש צורך או  חשש כמובן לעשות.

ההריון הסתיים לי בהפלה ועכשיו אני בהריון עם מעקב יותר הדוק והרופאה אמרה שחשוב שאני אעשה שקיפות עורפית וסקירה מוקדמת ובעזרת ה' אני אעשה.

עוד משהו שהרופאה הסבירה לי וגם רופא במיון- אם חס ושלום מתגלה בבדיקה תסמונת דאון או משהו כזה את יכולה לבחור לשמור על ההריון ואף אחד לא מכריח אותך לעשות הפלה, את פשוט תהיי מודעת לזה ותתכונני לזה.. בבדיקות גם יכול להתגלות למשל מום בלב. אם יודעים את זה קודם אפשר להפנות אותך ללדת במקום יותר מקצועי שמתמחה בבעייה הספציפית, אבל אם לא אפשר חלילה להפסיד זמן יקר אחרי הלידה..

מברכת אותך בהריון קל ובריא ולידה בידיים מלאות בעזרת ה'❤

נראה שכבר אמרו לך הכלסמיילי12
בעיני חשוב מאד.
אני עושה כל מה שבמסגרת הסל.
שקיפות חלבון עוברי סקירה 1 סקירה 2 והעמסת סוכר.
ובדיקות שגרתיות.
לעולם לא אבין איך אפשר לוותר על זה.
לא חסר מקרים שבדיקה היתה יכולה לעלות על משהו שיש לתינוק והיו יכולים להציל אותו בזמן.

אז בדכ הכל טוב והכל תקין אבל בעיני כדאי.

לי גילו על הבן שלי משהו בשבוע מאוחר. לא משהו מסכן חיים ברוך השם אבל כן מצריך מעקב. ועד עכשיו אנחנו בבדיקות ובירורים על זה. ואם לא היו רואים? אז לא הייתי יודעת והילד לא היה מטופל נכון (זה עניין באיברים פנימיים שלו, אם לא א ס בלידה לא היה שום דרך לדעת שיש לו את הבעיה הזו, כי לא הייתי עושה סתם ככה א.ס לילד כי באלי).
בעיני חשוב מאד.
גם לא למקרים הקיצוניים.אלא אפילו למקרים כמו הבן שלי.

הייתי לוקחת לי רב שמבין בעניין ונעזרת בו במהלך כל ההיריון בשאלות שעולות. ובלי חלילה חלילה לזלזל ברב של בעלך כמובן.
לא מתוך כוונה לסכסך...YaelL

אבל האמת אני לא שואלת את בעלי איזה בדיקות לעשות... כמו שלא שאלתי אותו אם לקת אפידורל בלידות ועוד דברים שקשורים ישירות לגוף שלי. ואין מצב שהוא היה מונע ממני לעשות בדיקות שבעיני חשובות. אז ברור שכדאי להסביר לו שזה חשוב לך וכו'... אבל ההסכמה שלו לא באמת נדרשת.

חוץ מזה אני אישית בגישה הפוכה ממה שהרבה אמרו פה. אותי מלחיץ לא לעשות את הבדיקות, לא לדעת מה המצב של העובר שלי ולחשוב שאולי אלד חלילה עובר פגוע. זה לא רק שאלה של האם תעשי הפלה או לא במידה וחלילה יתגלה משהו, גם אם יש משהו משמעותי, לא כשאי לדעת מזה ולהתכונן ולא לחטוף הלם בלידה?? כל בדיקה שאני עושה ויוצאת תקינה מרגיעה אותי, אני בלחץ עד שעושה שקיפות, ואחר כך סקירות. ואז ממשיכה בכייף את ההריון. ולא שאני עושה משהו מעבר לסטנדרט, אבל בהחלט עושה את השקיפות + סקר שליש ראשון, חלבון עוברי, ושתי סקירות. יש גם בדיקות שלא קשורות לעובר בכלל אלא לבריאות שלך, כמו העמסת סוכר. 

צודקת לדעתיanonimit48
סליחה על החריפותמצפה להריון.
אבל הרב שלכם יהיה מוכן לגדל לכם ילד בעל מומים ו מוגבלויות שונות?? גם אם תגלו שהילד יהיה עם תסמונות שונות אפשר להתכונן נפשית ללידה ולעכל ,
לא מבינה את האנשים שלא עושים בדיקות סופר סופר חשובות בהריון רק בגלל הדעה של הרב
זה הריון שלכם, אתם בסופו של דבר מגדלים את הילד לא אף אחד אחר.


לא קראתי את כל התגובותאברכית בשמחה
אני אישית לא עשיתי שקיפות וחלבון עוברי, ועשיתי רק סקירה מאוחרת.
דתית לאומית.
אבל יותר בגלל שהתעצלתי ויקר, וכי אני צעירה וב''ה הסיכויים שיהיה משהו נמוכים יחסית.
אבל כל הריון היה לי טיפה ייסורי מצפון שלא עשיתי.
בהריון הזה לא יודעת מה אעשה..

לדעתי האישית, אין מה לשאול רק אם יש צורך בביצוע הבדיקות.
אין איתם שום בעיה הלכתית לפי מה שידוע לי.
את רוצה? את רואה בזה חשיבות, תעשי.
חס וחלילה יתגלה משהו- אז פונים לרופא וגם לרב. לא לפני..
תופעת לוואי של נוברינג- מוכר? יש מה לעשות?בית שלי

בזמן אישות שורף בנרתיק נוראאא

ואחרי שיש זרע.. בכלל מרגישה כאילו שפכתי לשם בקבוק אלכוהול..

חוץ מזה אין שום דרך להנות ככה וגם לא מגיעה לשיא בכלל.

מבאס ממש.

שילכו לעזאזל כל המניעות האלו

לא מבינה מה הרעיון

לסרס את הנשים

לקלקל את הגוף שלהן

הכל כדי שהגברים יוכלו להנות בכיף שלהם בלי השלכות בשטח ( הריון..)

לפני שתתנו לי רעיונות לגבי התקנים

לא יכולה

ניסיתי כבר כמה סוגים כל אחד והבעיה שלו (המשותף לכולם = פגיעה בגוף שלי).


תפני לרופא נשיםרקאני
לצערי גם לא מסוגלת ללכת לרופאת נשיםבית שלי

לא מקצועיות

לא רגישות

לא סבלניות

(לא כולם הכל ביחד חח..)

סיוט סיוט סיוט

יש רופאים ורופאות מצוייניםרקאני

רק צריך למצוא אותם

אין ברירה 

ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא

אפשר גם באפליקציה

לתאר מה את מרגישה בדיוק

בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה

ואולי זו איזו רגישות לטבעת

 

אשמח להמליץ לך על רופאה מדהימהתותית11

שמטפלת בכאבים ביחסים

אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל

מירושלים

היא יקרה כי היא פרטית 

אני לא סובלת כאבים בדכבית שלי

ברור לי שקשור לטבעת

אבל אין לי מניעה אחרת....

שלי גם רגישה, גם סבלנית וגם נראית לי מקצועיתיעל מהדרום
לק"י

אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.

תודה. אני בכלליתבית שלי

החלפתי כבר כמה רופאות

לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה

כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת

ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל

נורא נורא נורא

תחפשי אחת עם המלצותבתאל1אחרונה

אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.

בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.

חיבוק♥️המקורית

האמת שגם את אמורה להנות

אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה.. 

טהרה אחרי לידהסטודנטית אלופה

שלושה שבועות אחרי לידה וכבר קשוח קשוח עם ההרחקות, דייייי מיציתי😑

כבר קרוב לשבוע יש לי רק כתמים ורודים כאלה לסירוגין, אבל כל בדיקה יוצאת עם כתם.

יש לכן טיפים איך לקצר את הכתמים??

לי מאוד עזר בלידה האחרונהחולמת להצליח

הספריי של אלופירסט,

הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.

בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..

בהצלחה!

אנסה, תודה❤️סטודנטית אלופה
זה די לא אמור להיות קשור...יעל...

אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.

אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.

למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...

כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.


בהצלחה ממש!!

האמת נכוןסטודנטית אלופהאחרונה

אנסה את מה שאמרת

תודה❤️

מנוחה מוחלטתאפונה
או כמה שיותר קרוב לזה.
וואי לא מסוגלת לשבתסטודנטית אלופה
ב"ה כן מאפשרים לי לנוח, אבל האופי שלי פחות מאפשר🫣
מוצץ לסרבנית.. היו על זה כמה שרשורים ולא מוצאתאחת כמוני

בת 3 שבועות. כל מוצץ גורם לה לרפלקס הקאה. האצבע שלי והנקה זה הדבר היחיד שמרגיע.

יש לכן המלצות למוצץ שסיכוי סביר שיעזור?

ניסיתי את הקטן של בית חולים, מוצץ של מאמ, ופטמת בקבוק של בית חולים.

המתוק שלי ממש אוהב את הסובינקססטודנטית אלופה

מידה 2-2-

וניסית גם אחרים ?אחת כמוני
ניסיתי את מאמסטודנטית אלופהאחרונה
יש לכן המלצה לחומר לכינים?חולמת להצליח

הבת שלי ממש מגרדת את השיער, שמתי לה הדרין אבל לא הצלחתי למצוא אח''כ כינים.

מה עוד יכול לעזור?

אציין שיש לה שיער מתולתל..

תודה 

אם לא מצאת כינים אולי זה משו אחר?המקורית
קמומילובתאל1
עשיתי לבת שלי לפני שבוע או שבועיים. ב"ה טפו טפו לא חזרו עדיין...
אה אבל אם לא מצאת כיניםבתאל1אחרונה

אז אולי אין כינים?

טוב זה עוד רחוק ואולי לא ריאלי...גלויה

 

אבל זה חלום.

מישהי פה למדה/ לומדת תרפיה באומנות

במבחר?

או באוניברסיטת חיפה?


 

לא יודעת אם יכול להסתדר, במיוחד שאנחנו אמורים להתחיל מסע טיפולים...

אבל אולי מתישהו

אאמין בעצמי שאני יכולה

ויסתדר לא על חשבון המשפחה

וכו'...


 

בקיצור:

1. האם במבחר מקבלים גם מהציבור התורני - לאומי?  (למדתי באולפנית, עשיתי שירות לאומי...)


 

2. אני גרה ב"ה בגרעין תורני בצפון

שמחים שמצאנו סוף-סוף את מקומנו

ו-לא נוהגת ואין מצב שאוציא רישיון.

אז אוניברסיטת חיפה הרבה יותר נגישה לי.

אז מישהי מניסיון יודעת להגיד על רמת הצניעות שם?


 

תודה

יום אחד אמצא את מקומי.

סתם, ב'ה דברים פה מתקדמים

אולי אולי משהו יתקדם פה לעבר עבודה בעז"ה

וגם פתחתי השנה סוף-סוף עוסק פטור לעיצובים שלי...

ובכל זאת

החלום לעזור למתמודדים עם אומנות

נשאר.

אם וכאשר... צריכה להשלים את הקורסים בפסיכולוגיה

ואולי גם עוד שעות אומנות כי עבר הרבה זמן...

ועלות של לימודים גם איכשהו.


 

קיצור

אשמח לתובנות מניסיון.


 

 

לפחות בעבר במבחר קיבלו רק כאלה שלמדו במסגרת חרדיתיעל מהדרום
לק"י

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.


בהצלחה עם החלום!!

תודה!גלויה

כן... חשבתי אולי השתנה.

נכון ללפני כמה שנים מבחר לא מקבליםבוקר אור
כמעט בלתי אפשרי להתקבל למבחר דתיות לאומיותPandi99

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

תודה. אוףגלויה

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

מממשש באסה ! מזדההPandi99
למה בעצם לא כדאי?רוני 1234

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

^^ מסכימהכבתחילה

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

בתחום האומנות הייתי בודקת שבמקומות לא דתייםיעל מהדרום

לק"י


אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

תודה על ההסבררוני 1234

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

זה מה שהתכוונתיגלויה
אני חושבת ששווה לברר מול סטודנטיות שםיעל מהדרום
עולם התרבות הוא מאוד מאוד חילוני. וגם ההוואי,Pandi99

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

חברה שלי דוסית למדה בחיפה. משערת שיש עודשיפור
תודה!גלויה
למד תרפיה?
כן. תרפיה באומנות. עכשיו עובדת בזהשיפור
וואוו!!גלויה

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

אני מכירה כמה וכמה, ואולי התנאים לתואר שניממשיכה לחלום

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..


אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

מישהי למדה בבר אילן?גלויה

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

מבחר לא מקבליםDevora

אם עשית בגרויות.


יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

זה לא הפרמטרDoughnut
אני עשיתי בגרויות ולמדתי שם, לא לפי זה הם בוחנים.
זה אמור להיות קשורDevora

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

הוראת המל"ג קשורה לחינוך חרדי, לא לבגרויותשיפור
יש חינוך חרדי עם בגרויות, ולא תהיה להם בעיה להתקבל למבחר 
אבל הם מסתכלים על מוסדות עם בגרויותDevora

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.


 

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

לאDoughnut
השלמתי בגרויות והתקבלתי לשם ללא בעיה וללא ועדת חריגים, ולמדו אתי בכיתה כמה בנות שעשו בגרויות בסמינר. זה יותר הולך לפי סגנון הסמינר מאשר הפרמטר של הבגרויות.
אבל אםDevora

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

אני התקבלתי בלי בעיותרקאני

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

הנקודה היא לא בגרות אלא תעודת בגרות חרדיתעכבר בלוטוס

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

 

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

 

 

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

 

אז אולי שינו כללים, מתי זה היה?שיפור
אני מכירה כאלו שהתחילו לימודים שם לפני 10 שנים
מכירה הרבה עם בגרויות שלמדו שםשמ"פ
אין לי עניין להתווכחDevora

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

לי אמרו שמקבלים רק מהחינוך החרדי, לא קשור לבגרויותשיפור
יש גם אולפנות דת"ל ששייכות לחינוך החרדי שיכולות להתקבל כמו אולפנת למרחב בפתח תקווה ותהילה בירושלים
תודה!גלויה
נכון, אבל העלות ממש גבוהה אני חושבת. (כי זה לא שכ"ל אוניברסיטאי)
זה לא הבגרויותרקאני

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

תודה לכולם על (מבחר...) התשובות גלויה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

אם מישהי תוכל להתייחס למה שכתבתי בסוףגלויה

אשמח (תודה לך שהגבת בפרטי!)

ש

אנחנו צריכים להתחיל את המסע לivf (אני לא מאמינה עדיין)

בעז"ה עוד יהיו לי קטנטנים

אז איך זה ישתלב

והאופי שלי - דחיינות, איחורים... צריכה להשתנות הרבה.

ויש עוד הרבה עניינים לטפל בהם

כמו ללמוד להיות אמא טובה יותר...

ולהשלים קורסים בפסיכולוגיה

ולממן עוד תואר...

קיצור

דימיון.

יכולה רק להגידעוד מעט פסחאחרונה

שזה באמת תואר קשה ודורש מאוד.

לא יודעת איך עושים את זה עם קטנטנים. למרות שמכירה כאלה שעשו ושרדו.


ממליצה לך ממש ללכת בעצמך לטיפול באומנות. תכירי את התחום מחוויה אישית ממש (מה שיקל עלייך אחר כך בלימודים) ואולי הטיפול יעזור גם מול הפחדים והתהיות.

זה יכול להיות צעד ראשון בכיוון.

אפשר לפרוק?אנונימית בהו"ל

מרגישה שאין לי כבר כח

אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים

ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד

והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד

וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים

 

אין לי כח להיות הגמח של השכונה

בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות

 

אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש

או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה

 אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל

ואין לי כבר כח

אוףף

 

זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים

אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים

 

חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר

וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו

 

לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים

וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית

(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)

 

סופריקה

 

 

אני בהלם. לא מבינה איפה האימהות שלהם???ממתקית

הן לא מפחגדות עליהם?
כנראה סומכות עלייך...חחח

הייתי מעדכנת אותן בעדינות בסכנה, אפילו שהן חברות טובות.
אולי זה כביש צדדי ללא רכבים, אז הן מרשות לעצמן? (שזה גם סכנה!!!)

ולא מבינה איך בחוצפתם הם נכנסים לגינה שלך??? הזוי. 
הייתי שמה שער וגדר אתמול.
זה לא לעניין

עצוב ליאובדת חצות

היינו בשבת משפחתית, אנחנו משפחה עם ארבעה אחים- 2 דתיים ושני דתל"שים, משפחה אוהבת ומלוכדת שאין דברים כאלו. האחים החילוניים שלי הם מופת לכיבוד הורים.

אבל מרגישה שהם (אחי החילוניים) הקצינו, שונאים את ביבי, עם בטן מלאה על החרדים, ניסינו לדבר רגוע ומכבד אבל הופתעתי לראות את עוצמת השנאה-לאמא שלי (הדתיה והימנית בעצמה) זה מאד כואב ומנסה שלא נדבר בכלל כי זה גורם לריב, אבל מודה ש-דיי היינו בהלם להבין עד כמה הם התרחקו. אח"כ כמובן העברנו נושא באלגנטיות אבל הרושם נותר.

 

מה יהיה? איך מוצאים גשר? אני אפילו לא כזו קיצונית בימניות שלי ומאד שפויה ומבינה גם את דרך האמצע ומחפשת פשרה אבל כואב לי עליהם שהם כ"כ מרוחקים ומנותקים בעמדותיהם. מלאים בשנאה כזו, חושבים שהחרדים לוקחים מהם וגונבים מהם ולא מתגייסים כמוהם, איך יבוא משיח ככה?

 

אני מציעה לא להיכנס מראש לשיחות כאלההמקורית

במפגשים משפחתיים. אני לפחות לא רואה טעם לדבר על נושאים מפלגים, בטח ובטח כשנפגשים אחת ל..

לדעתי המגשר הוא מה שאנחנו כן שותפים לו. החיים היומיומיים, הילדים, המשפחה..

ואם כבר קרה אז לזכור שזו לא חזות הכל ושבסוף עדיין כמו שאת רואה עם הדעות השונות אתם משפחה עדיין ואפשר להתלכד סביב נושאים אחרים

חיבוק על התחושות ♥️

צריכה להיות הסכמה שבשתיקה שלא פותחים נושאים כאלהמתואמתאחרונה

יש לי דודים חילונים שמאלניים.

הפעם היחידה שדוד שלי דיבר בפתיחות ובאריכות את דעותיו השמאלניות הייתה כשאשתו ישבה שבעה על אחיה שנרצח בעוטף עזה. כמובן שתקנו ואפשרנו לו לפרוק את כאבו. (הוא באמת דיבר מתוך כאב עמוק...)

בשאר הפעמים שאנו נפגשים במהלך חיינו - לא מדברים על פוליטיקה בכלל. על יהדות קצת יותר, אבל מתוך מקום מכבד של שני הצדדים.

מציעה לכם לפתוח את זה פעם אחת, ולהגיע להסכם שלא מדברים על נושאים נפיצים כדי לשמור על אחדות המשפחה.

חושבת על חופשה באיזור טבריה. בטיחותי שם כעת? וגםפלפלונת
לגבי הדרך הכביש די חוצה את איזור הגליל ממערב למזרח. תוהה אם שייך בתקופה הזו. יודעות לומר לי? פשוט בחדשות אומרים ירי לאיזור הגליל ואין לי מושג מה בדיוק הכוונה.
אנישם חיים בכל מקום..פה משתמש/ת
אם את רוצה חופשה שקטה אז כרגע הצפון לא הכי הולך להיות שקט- צה''ל חוזר לתקוף בלבנון..מה שאומר שכנראה יחזור להיות מופגז

טבריה אמנם לא הכי מופגזת ..אבל תלוי בך..

בגדול איזור טבריה הוא בין היותר שקטיםטארקו
גם בשיא ההסלמה מאיראן וחיזבאללה, היה סוער יותר צפונה(גליל עליון) ויותר דרומה(חיפה) וטבריה כמעט ולא..
תודה. טוב, לפי החדשות. נראה לי נחכה כרגע..פלפלונתאחרונה

אולי יעניין אותך