שיש מצבים שזה בסדר ואפילו טוב?
שאלה.. אתם חושבים שזה טוב לכעוס?אני ועצמי:)
שואלת לדעתכם.. לא עבודת המידות;)אני ועצמי:)
אממ זה קצת מסובך-אני :)
ברור שכעס זה כמו ע"ז ושזה בעיה להיות כעסן, אבל אני לא חושבת שאסור לנו לכעוס אף פעם... יש פעמים שאם לא נכעס זה יראה כאילו אנחנו מוותרים וזה לא טוב..
נגיד אח שלי לוקח דברים שלי בלי רשות/מבלגן לי את החדר, אם אני לא אכעס הוא יחשוב שזה בסדר ושמותר לו לעשות את זה
יש עוד דרכים להסביר שמשו לא בסדר חוץ מלכעוסאוהב לשנוא
וואו שאלה קשהילדה של אבא
חז"ל מזהירים להתרחק מהכעס וכל הכועס כאילו עובד ע"ז
בעיקרון כשיש כעס,
נראה לי כדאי להרגיע אותו, להרגיע את עצמי
ללכת למקום אחר
לחשוב על משהו אחר..
קיצור עדיף לא לכעוס, סתם משרה אווירה לא נעימה
וגם עושה לנפש להיות פחות עדינה.. מכניס בה גסות רוח כזאת.
אני הבנתי שכעס זה עבודה זרה וזה אסור אבל...סטלנית בפעולה
מותר לעשות כאילו כועסים לצורך חינוך או משו
^^^39
ככה הרמב''ם כותב(הלכות דעות פ''ב ה''ג): ''וְכֵן הַכַּעַס מִדָּה רָעָה הִיא עַד לִמְאֹד וְרָאוּי לָאָדָם שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה עַד הַקָּצֶה הָאַחֵר. וִילַמֵּד עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִכְעֹס וַאֲפִלּוּ עַל דָּבָר שֶׁרָאוּי לִכְעֹס עָלָיו. וְאִם רָצָה לְהַטִּיל אֵימָה עַל בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ אוֹ עַל הַצִּבּוּר אִם הָיָה פַּרְנָס וְרָצָה לִכְעֹס עֲלֵיהֶן כְּדֵי שֶׁיַּחְזְרוּ לַמּוּטָב יַרְאֶה עַצְמוֹ בִּפְנֵיהֶם שֶׁהוּא כּוֹעֵס כְּדֵי לְיַסְּרָם וְתִהְיֶה דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ כְּאָדָם שֶׁהוּא מְדַמֶּה כּוֹעֵס בִּשְׁעַת כַּעֲסוֹ וְהוּא אֵינוֹ כּוֹעֵס...''
..ניק כמעט בלי ראש
כתוב "כל הכועס- כאילו עובד עבודה זרה".
מספרים על הרבי מקוצק שכשהוא היה כועס, הוא היה מבקש שיביאו לו את חלק "יורה דעה" מהשולחן ערוך.
כששאלו אותו למה, הוא אמר שכתוב שכל הכועס כאילו עובד ע"ז, והלכות ע"ז נמצאות ביו"ד...
ברור שלאאוהב לשנוא
אם לא אז כנראה שלא טוב לך לכעוס

טוב? ממש לאלהיות בשמחה!!!
יש מצבים שצריך.
בדרך כלל זה מגיע מסיטואציה לא טובה ואז הכעס הוא טוב אבל לכתחילה לא. כעס זה לא טוב
נראה לך שיש מצבים שצריך?אני ועצמי:)
כן. כשמתחלל שם שמייםלהיות בשמחה!!!
טוב? אסור.קרובה
אהבתי.אני ועצמי:)
טוב? זה לא יכול להיות טובטלה
כשאדם כועס קשה לו לשלוט על זה. בד"כ זה גם לא עוזר לו להשיג את המטרה...
אולי יש פעמיים מעטות ממש שטוב *להראות* שאת כועסת אבל זה בשביל שיבינו שזה רציני. אבל שוב, לא להיכנס לזה ממש .רק בכאילו.
לכעוס - ממש לאשושיאדית
לא לכעוס על בני אדם ולהוכיח אותם מתוך כעס.
זו מידה שיש למחוק אותה!!!
אבוי לו לאדם הכעסן....
הבית שלו יתפרק הזוגיות שלו תתפורר!
בנוגע לפריקת תסכול, באופן שלא יפגע באחר, זה מותר ורצוי מאד.
לא נראליהממממממממ
ללא ספק לאאמונתי????
לא שאני בדרגה הזאת...
לאכיפת ברזל-סרוגה
(עריכה: )
"כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה"
למה? מה הקשר??
כי מי שכועס בעצם אומר שהוא לא מוכן להשלים עם המציאות, והדבר הראשון שהוא עושה זה לכעוס
ומה הבעיה בזה?
שהקב''ה הוא זה שקובע את המציאות, ועצם זה שאתה לא משלים איתה זה אומר אחד משני דברים: או שאתה לא חושב(/זוכר) שהוא קובע את המציאות, או שאתה חושב שהוא לא עושה את זה טוב...
אה, אז מה צריך לעשות במקרה שצריך לכעוס??

אוקיי, את זה צריך לחלק לשני מקרים: א.אני על משהו שקרה/רוצים לעשות ללא הנוכחות של הנוגעים בדבר. ב.אני כועס על מישהו שעשה/רוצה לעשות משהו רע.... במקרה הראשון דרך הפעולה היא פשוט לפעול! לכעוס לא יעזור, זה יכול רק להזיק לך בכך שתשנא ח''ו את הצד השני..
מה ז''א לפעול? איך בדיוק?
לדוג', אתה כועס על מות אהוביה סנדק שנהרג בגלל שוטרים, אל תכעס על השוטרים, אל תכעס על השופטים או מח''ש, אתה יכול לארגן הפגנה, לצאת המבצעי אחדות או לחזק את נוער הגבעות, אבל תזכור שלכעוס זה לא יעזור...
לגבי ב. המקרה של כעס שמופנה לנוכח מתחלק לשלושה מקרים: 1.אתה יכול לדבר איתו בנחת והוא יקשיב ויפנים. 2.הוא יקשיב רק במקרה של כעס. 3.זה משהו ממש חשוב שצריך להראות כעס.
המקרה הראשון הכי פשוט, כי לא צריך לכעוס ולפעמים הכעס רק יזיק לכן לא צריך להשתמש בו...לדוג' אם חניכים שלי החרימו חניך אז אני אעשה להם פעולה על זה או אגש אחד אחד ואדבר איתם בנחת ואסביר להם עד כמה זה חמור...
במקרה השני זה טיפה יותר מסובך כי השימוש בכעס צריך להיות במינון נכון (כמו תרופה שאם לוקחים ממנה יותר מדי עלולים להיות יותר חולים) ובכל מקרה, גם כאן וגם במקרה השלישי צריך רק להראות את הכעס כלפי חוץ ובפנים להשאר רגועים.. אז באיזה מקרה להשתמש בכעס? לדוג' במקרה שלא אכפת לו מהחניך השני, או שהוא מחליט להפנות את החרם כלפי חניך אחר, או שהוא חוזר על מעשיו 3 פעמים ויותר...
המקרה השלישי הוא הכי מסובך כי קשה גם לעשות את הכעס במינון, גם לכעוס רק מבחוץ ובנוסף צריך לדעת את המקרים המסויימים שצריך להראות את הכעס... אז דבר ראשון, צריך לזכור שבפעם הראשונה חייב להעיר בעדינות בפעם השנייה טיפה פחות בעדינות ורק אם רואים שזה חוזר פעם שלישית או יותר אז לכעוס (כמובן שבדברים שברורים מאליהם מותר לכעוס מההתחלה) (ושוב: רק להיראות ככועס). אז המקרים בהם צריך לכעוס הם: במקרה שמקללים או מזלזלים בקב''ה או בתלמידי חכמים, אדם שמטריד או משהו בסגנון, אדם שמזלזל בחיי אדם ואדם שמציק לבע''ח לשם שעשוע בלבד.(אם מישהו חושב שיש עוד דברים הוא מזמן לכתוב)
בעיקרון לא טוב בכלל...תות"ח!אחרונה
אבל מידת הכעס איננה בהכרח שלילית...
בכללי, כל מידה שיש בעולם, במידה, היא טובה...(שנון מאוד...מי שהמציא את השפה העברית גאון..
)
כעס מראה שאדם לא שלם עם המציאות, שהוא לא מקבל אותה ומתקומם כנגדה, שהוא לא אדיש ומקבל את המציאות בשלווה ובלי לעשות מעשה כדי לשנות אותה...
לפי זה, אם אדם יהיה או אדיש או כעסן, עדיף שיהיה כעסן כי לפחות יהיה לו אכפת מהמציאות מאשר מי שאדיש....
עכשיו, מידת הכעס היא מידה מגונה כי כשאדם כועס הוא בעצם לא באמת שולט בעצמו, וגורם רעה לעצמו...
"כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה", "כל הכועס כל מיני גיהנם שולטים בו" וכו'...
בעצם אדם אינו יכול לשלוט במעשיו ולהגביל את עצמו והוא מתפרץ ויכול לגרום לנזק לסביבתו מבלי לחשוב על השלכות מעשיו...
אבל אדם צריך לכעוס על דברים מסויימים, לדוגמא המצב שקורה היום במדינה, אסור להיות אדישים ואם הברירה זה או להיות אדישים או להיות כעסנים עדיף להיות כעסנים..!!
נכון, אם אדם במצב שהוא יכול להיות במצב מאוזן, מצד אחד לא להשתמש במידת הכעס כלפי המדינה, המשטרה וכו'.. אלא בביקורת שבאמת יעילה ובאה ממקום נכון ולא מכעס ועצבים, ברור שעדיף ככה..!!!
עכשיו, לגבי נגיד אם הילד שלך עשה שטויות, אתה צריך להראות לו שזה לא בסדר לעשות ככה, אז צריך לעשות ככה, מצד אחד לכעוס עליו ולהראות לו שזה לא טוב, מצד שני להראות לו אהבה ושזה לא חלילה משנאה: "שמאל דוחה וימין מקרבת".
כאשר הוא בגיל שהוא יודע שזה לא משנאה ולא נעלב, אפשר להוכיח אותו עם פחות חשש שיעלב וכו', אבל עדיין צריך..
וגם כאשר הוא ממש עובר את הגבול וכועסים עליו מאוד, זה צריך להיות רק כלפי חוץ, בפנים צריך לאהוב...
וכנ"ל בכל מצוות תוכחה, אם עכשיו אדם מוכיח מישהו מישראל, גם אם הוא פושע ומצד החוץ ממש מוכיחים אותו, מבפנים צריך לאהוב...
ולכן כאשר זה רק כלפי חוץ, ממילא זה לא יהיה בצורה מוגזמת אלא במידה הנכונה.(תרתי משמע...)
יש עוד פעם בהלכה שמותר לכעוס, כאשר פועל סגר איתך שהוא יגיע והכל ואז הוא ביטל לך ברגע האחרון, אם הוא לא עשה לך אף נזק ממוני בכך, הוא פטור "ואין לו עליו אלא תרעומת", מותר לו לכעוס עליו. יש על זה דיון. בכל מקרה, מותר כי הוא בעצם ביטל אותך, אתה יכול לכעוס עליו משום שהוא אינו עומד בדיבורו. לדוגמא, אם נבחר ציבור אינו עומד בדיבורו מותר לכעוס עליו. למה? זה ביקורתי ואולי זה ישנה משהו..
מקווה שהסברתי וחידשתי, לילה טוב לכולם...
!!!
@נשמה כללית
@מאן דאמר
..גיימס פוטר
עכשיו בגלל המלחמה הם עוד יחסית פעילים😅הרמוניה
זה ירד מאדד (ברוך ה'..)
כבר זמן רב שאין מצטרפים צעירים חדשים לפורומיםפ.א.
חד משמעית בקורונה היה ה הרבה.סוורוס סנייפאחרונה
אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה
מי רוצה לחזור ללימודים??ניגון❤️
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
אני כבר שנה וחצי בבית...ההרהמורניקאחרונה
גם פרה זקנה יכולה להניב חלב..😌😌עוד חומייני חי
למה אתם חיים?מעייןאהבה
מה הסיבות שלכם בחיים?
חתירה מתמדת להגשמה עצמיתפ.א.
כי ככההרשפון הנודד
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
אני חיהניגון♥️
נהנה מהחיים פשוטההרהמורניק
וואוצאצא
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
אם כבר הגעתי לעולם ואני כאן - נעשה הכל כדי להנותGini
אני הגעתי למסקנה שהחיים זהגלגל שבו אני עולה ויורדתתמימלה..?אחרונה
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
יש אנשים!הרשפון הנודד
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
למישהו יש הדרן?איידן
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
למישו יש את היי סקול מיוזיקל בדרייב?נחט
או סרטים אחרים