שמות הקדש בך נעלמים, אשר בם נבראו עולמים בצירופים נפלאים, והמה בכתובים חתומים וגם סתומים, מאירים ומזהירים בסוד ישרים, כי חיים הם למוצאי'הם וחי בהם אשר יעשה האדם וחי מזיו צור עולמים

אני רוצה לחיות
מתי סטיתי מהדרך הבטוחה ועברתי לדרך הככ קופצנית הזאת, אני לא בטוחה
מתלבטת אם זה הי'ה חכם
זא, טוב לי ככה, ו סביר להניח שאגיע רחוק יותר, אבל יש לי פחד גבהים
בתכלית חיים רק פעם אחת, אז כנראה ששווה לבחור בסיכון גבוה
|רותם עצמו למחרשה ומתחיל לרוץ במעלה ההר|

(אוף זה קשה)
(ברוך ד'! זה קשה!)
(עכשיו עוד פעם במיעוט ובמיעוט ובכז להתגבר ברוב עוז וכח לעבודת הבורא יתברך שמו)
(אין לי כח לקום, בכלל,)
(אה! איזו זכות, לקום לתפילה למרות שאין לי כח!)
(אני צריכה לעלות. כזה, דחוף. נראה לי שברגע שנגמר הסגר אני רצה,)

אני שוכב שם על הרצפה, מרוקן, דומם.
שוכב במקום של עומדים מתאמץ להחזיק את הראש מעל המים הגואים, רק להצליח לנשום איזו נשימה של חמצן.
לעמוד לבד להיות איתן.

האם הוא אנוס גוף או אנוס נפש

יואו!

אני שונאת לבכות מדברים מטופשים. אבל,