משפיע בד"כ.

ומיישמת פרקטיקות חדשות ומועילות יותר שלא יכולתי לבצע ללא ריכוז.
מבחינת אישיות- כשלוקחים את הכדור הנכון (מה שלעיתים לוקח זמן למצוא.) ומתרגלים אליו- לאט לאט מתאזנים.

אמא שלי ממש לוחצת עלי לקחת ואני ממש מפחד שכולם יתלהבו ממשהו שהוא לא אני לגמרי

אם אתה רוצה הסבר אפשר באישי.

בד"כ עושים הרבה נסיונות עד שמגיעים לתרופה, בהתחלה נותנים את הכי זולה ופשוטה- בתקווה שזה יעבוד עלייך וקופת חולים לא תצטרך לממן לך תרופה יקרה יותר, אם זה לא טוב, פונים לרופא ומספרים לו את התחושה שהכדור יוצר אצלך.
או שהוא ישנה מינון, או שהוא ירשום לך תרופה חדשה, תוך שבועיים כבר תכולי לדעת אם התרופה הזו משפיעה עליך.
אם זה שוב לא טוב, את תיאלצי לעשות שינוי שוב, ולנסות משהו חדש.
האמת שבחודשיים הראשונים עד שמוצאים תרופה ומינון טובים- זה יכול להיות סיוט, אבל כשמגיעים לתרופה הנכונה, זה ממש מאזן ועוזר, המטרה היא לא שתוכלי לפתור בעיות טריגונומטריות מטורללות- אלא שתוכלי לעשות הכל על הצד הטוב ביותר,
שיהיה לך כיף עם עצמך, ושלא תחווי יותר תסכולים כשלונות ואכזבות. הרווח הצדדי הוא שתוכלי לפתור טריגונומטריה ולגלות שזה דווקא סבבה, ופתאום לראות שזה אפילו כיף. תרופה כזו אמורה להגביר את ייצור ההורמונים הרלוונטיים, היא אמורה לגרום לך לחוות דברים ביתר קלילות, אם זו תרופה טובה את אמורה להישאר אותה שושיאדית רק בלי הסחות דעת מיותרות.




מה שתיארת לא אמור להתרחש- קבעי תור לרופא ותשני את התרופה/המינון.
אל תזלזלי בעצמך, מגיע לך לקבל פתרון נורמאלי למשהו שלא בחרת בו.

וכרגע, אתה מסתדר בלי?

צריך חתיכת התחייבות בשביל למצוא תרופה מתאימה

בהתחלה לקונצרטה (לא עזר) ובסוף לואיונס. אבל בלי קשר זה המון עבודה עצמית...

באופן כללי אני לא ממליץ כדורים ומי שכן הולך על זה אז אני לא ממליץ על רטילין... מניסיון של 9 שנים... (ועוד שלוש שנים עם כדורים אחרים)

כמובן שזה אין סוף עבודה עצמית, לפעמים צריך לקבל את הקושי שלנו ולדעת שזה מה'...
הכדורים בסך הכל נותנים מרחב תנועה רחב יותר, ודרך לעשות דברים שפעם לא יכלנו- הם לא פותרים את ההפרעה.



כרגע אתה לא לוקח? אז איך אתה מצליח להתרכז?

כשאני לא לוקח (פעם ב...) אני מצליח להתרכז עם הרבה כוח...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...