מעבר לעיר אחרת בעקבות חתונהאדל134
אז ככה, עוד מעט אני מתחתנת עם אדם מקסים ביותר שהוא לא מהעיר שלי ,קנינו בית ועכשיו צריך רק לעבור אליו כי הכל כבר מסודר.
פתום אני מרגישה לחץ וחרדה ממעבר לעיר אחרת מההורים שלי ואני לא מפסיקה לבכות כרגע חזרתי להורים שלי כי אני בנתיים לא מסוגלת
לעזוב אולי זה היה מוקדם מידיי לכל זה והייתי צריכה לחכות עם מעבר כזה, ומצד שני אני חושבת על ארוסי כמה הוא עשה הכל כדי שיהיה לי הכל בבית החדש שלנו שלא יחסר לי דבר.
אבל זה כאילו שאני רק מתקרבת לעיר שלו ואני מתחילה לבכות לבד.
ואני לא יודעת מה לעשות
התחלות זה לא דבר פשוט בדרכבסדר גמור

זה מעלה הרבה חששות, אולי אפילו חרדות ופחדים

נסי להעלות את הדברים על הכתב באופן כן, ואולי תגלי שזה לא כזה נורא כמו שחשבת


שתפי את החששות שלך באדם קרוב שאת סומכת עליו ועל דעתו

 

אני יכולה לספר לך מניסיון אישישירוש16
זה לא קל לעבור לגור בעיר אחרת מאחד ההורים/צדדים אחרי החתונה.
אני אישית הייתי בחורה מאוד עצמאית עם חיים משלי עוד לפני החתונה, גרתי מחוץ לבית שנתיים.
עדיין, המעבר עצמו קשה, לדעת שיש לך בית אחר משל ההורים זו הסתגלות בפני עצמה, ואז גם צריך להכיר עיר אחרת, שכנים אחרים ולפעמים גם מנטליות שונה.

אבל..
יכולה להגיד לך בפירוש שזה תרם מאוד לזוגיות שלנו, לעצמאות שלנו ולהתפתחות הכלכלית.
אנחנו לא סומכים על ההורים שלנו כהוא זה לעזור ולסייע בשמני משבר. גם בקורונה כשבעלי הפסיק לעבוד ואני הייתי סטודנטית אחרי לידה בחופשת לידה. עשינו הכל כדי להתמודד לבד, פשוט כי לא הכרנו מציאות אחרת.
לא הייתה לנו אפשרות לקפוץ להורים לארוחת ערב או לבקש להצטרף לקניות השבועיות שלהם או להלוות את הרכב לכמה שעות.
אין..
הכל עשינו בעצמינו. ואני חייבת להודות שעם כל הקושי בדבר - למדנו מהר מאוד להיות עצמאיים ולא לצפות לתמיכה מאחרים. במיוחד לא ההורים.
להפך, עכשיו במקום הכלכלי שלנו אנחנו משתדלים לעזור להם ולתמוך בהם כלכלית.

ועוד דבר -
אמרתם שקניתם בית.
עם כל הקושי בדבר והכאב שהבית הזה מזכיר לך - תודי לשם אלף פעמים שיש לכם בית משלכם על ההתחלה. זה לא דבר מובן מעליו.

בהצלחה
תודה לה' על מה שיש וגם על מה שאיןאדל134
אולי פשוט נפשית אני לא מוכנה להתרחק מההורים שלי ,אני עדיין בלבטים וחשיבה מה אני עושה כי אני לא רוצה להתרחק מהם לא משנה בשביל מי ובשביל מה
אולי תשכירו את הדירה לאנשים?מצפה להריון.
אפילו למשך שנה בערך, ובכסף הזה תשכירו דירה קרוב להורים שלך
נשמע שהמעבר לעיר אחרת כרגע גדול עליך בהמון מובנים, לא כולם יכולים לקפוץ ישר למים
הוא לא מוכןאדל134
לבוא לעיר שלי אומר שהיא משעממת ואין בה כלום, אמא שלי אומרת שעוד מעט(שנה) היא תעבור גם לידי אחרי שאחותי הקטנה תסיים ללמוד אבל מה אני יעשה שנה לבד אני רגילה לבית שלי עם אמא ואבא ואחותי ודודים שכל שניה מישהו אחר נכנס בדלת
ואת שלמה עם עצמך להתחתן עכשיו?מצפה להריון.
אמא שלך תבוא לידך??????????חלונות
כותבת בזהירות: את בטוחה שאת בשלה לנישואין? לחתונה? לזוגיות?
לזוגיות כן..אדל134
אבל מאז שדרכתי בתוך הבית כאילו הסתובבתי אני אוהב אותו אבל יש לי גם מן חרדת נישואין כזו
את צריכה להתבגר.פרש בודד
את לא עוברת לעיר אחרת.
את מתחילה חיים חדשים עם בעלך במקום חדש.

אם את לא מסוגלת לעזוב את ההורים שלך זה כנראה לא קשור לדירה.
שום דבר לא סופי, אתם רק מתחילים.כוחה של מילה
תני לזמן לעשות את שלו,
תתרכזי בבעלך ובכם ובך. באושר שלכם.
תני לזה צ'אנס. אולי המקום יפתיע אותך.
ואם לא תמיד אפשר לעבור למכור להשכיר.
בהצלחה רבהor1900
קודם כל תקופה של שינויים רבים לפניייך
גם עזיבת ההורים
גם המעבר מרווקה לנשואה
גם שינוי מקום מגורים
תקופה מאתגרת אבל תיראי בה תקווה וחיוביות.
וכך גם הבית משלכם תראי בו יתרון ולא חסרון...
הזדמנות לבנות את הביחד שלכם בדירה משלכם רחוק מהההורים יתרון ענק בעייני ...
החשש שלך מובן אבל הוא מעצם השינויים..

מאחל לכם את כל הטוב ושתתמודדו יחד עם השינוי החיובי והנפלא בחייכם... זוגיות שלימה בריאה ושמחה ב"ה
אוי כמה שזה מובן !!ה' אלוקינו

לא יודעת בת כמה את , אני בכיתי מיום אחרי החתונה ועד איזה שבועיים אחרי ..
לא פשוט בכללללללללללל !
מכינה אותך כל כך כל כך !! , זה עובר אהובה, את עדיין לא מרגישה "בית" עם ארוסך , כי הוא ארוסך ולא בעלך.
הזמן יעשה את שלו , ובע"ה את תרגישי בנוח ושהוא חלק מהמשפחה שלך אפילו יותר או לפחות כמו המשפחה הביולוגית שלך.
כמו שעכשיו את לא מעיזה ל(סליחה)הפליץ לידו , אבל אחרי החתונה , אחרי תקופה , אתם תרגישו ככ בנוח , שגם להפליץ זה מצחיק, או חלק מהחיים... 
זה הזמן עושה ! תני לו לעשות את שלו....... והכל הכל יהיה בסדר בע:ה

בת 21אדל134
לא מוכנה נפשית בכלל, עדיין תינוקת של אמא .מצד שני זה גם לא נעים ואני אפילו מרגישה נורא עם עצמי כי מה ארוסי אשם בזה התרוצץ ממקום למקום בשביל שיהיה לנו בית טוב לגור בו, מרגישה נורא וחצויה
להבין-ה' אלוקינו

שאלה- למה קניתם בית שם? למה בעיר שלו?

הוא קנה יותר נכון..אדל134
אני רק עברתי לגור איתו
אז מה הלחץ להתחתן?Lia

את לא נשמעת מתלהבת מזה ועדיין עם חששות והתלבטויות..

כתבת שאת כבר גרה איתו. אז תמשיכי רק לגור איתו מבלי להתחתן בינתיים לתקופה קצרה ותראי איך זה מסתדר לך. רק חשוב שתדברי איתו על החששות שלך שיבין למה את רוצה לחכות. 

 

זה כל כך חשוב לגור במקום שאת אוהבת. לא הייתי מזלזלת בזה בכלל.

 

לגבי התלות שלך עם ההורים, את צריכה לברר ממה זה נובע. האם מפינוק יתר או כי זה באמת עושה לך טוב. 

כנראה שנדבר ונחכה קצתאדל134
אני באמת רוצה קודם כל לראות מה יהיה איתי בעיר החדשה ואם לא יסתדר אני לא רוצה חלילה לקום ולהתגרש כי לעיר שלי אין סיכוי שיבוא, אני פשוט רוצה קודם כל לגור ביחד כדי לראות
יקרה, הפטסטים שלך זועקים כמה נורות אדומות.חלונות
אי אפשר באמת לדעת על רק על סמך מה שכתבת פה. אבל ככה מבין השורות יש פה כמה נורות מהבהבות.
את באמת באה מראש שאם לא מצליחים לסגור על עיר למגורים - מתגרשים? כלומר, את מוכנה לוותר עליו בשביל להמשיך לגור ליד אמא שלך?
אמא שלך, מסתמא אישה מבוגרת שלא עוברת כל יום דירה, מוכנה לבוא לגור לידך אחרי החתונה - את בטוחה שקשור כזה קרוב ואולי תלותי יאפשר לכם לבנות זוגיות כמו שצריך?
אולי אני טועה, הלואי שכך, והכל בסדר אצלכם. אבל יש פה כמה דברים לא ברורים. זה לא נשמע קושי רגיל של אישה במעבר לדירה/עיר/מסגרת נישואין חדשה.
זה מסביר למה הוא החליט איפה תגורומצפה להריון.
בכל אופן תבדקי טוב טוב מה קורה אם חלילה אתם מתגרשים, אם את גם מקבלת חצי מהבית
למה היא צריכה לקבל חצי מהבית אם הכסף שלוה' אלוקינו

והוא טרח עליו לבד ?! 

אה אתם לא דתיים ?ה' אלוקינו

אוקיי , אני עדיין חושבת שזה יעבור . 
יעבור אחרי כמה חודשים בערך , אבל לאט לאט יהיה קל יותר.
את לומדת / עובדת ? כדי להשאיר לך משהו "מוכר" גם אחרי הנישואין ..

בן כמה הוא??מצפה להריון.
גדול ממך בהרבה?
דייאדל134
בכמה שנים הוא גדול ממך?מצפה להריון.
נראה לי שבלפחות 10 שנים
13אדל134
אני כל כך מבולבלת לא יודעת מה אני מרגישה, לפהי שדרכתי בתוך הבית הוא היה מספר אחת אצלי פתאום איך שדרגתי בתוך הבית שלנו התחילו לי הפחדים והחששות אולי אפילו קצת התקף חרדה כזה.
נשמע שאת לא בנויה להתחתן בכלל בכלללמצפה להריון.
תמיד יש חששות מחתונה זה טבעי
אבל נשמע שאצלך זה חתונה אולי פזיזה בלי לחשוב יותר מידי אם זה זה
הכרתם דרך שידוך? מישהו לחץ עליך להתחתן? או שזה באמת בא ממך?
זה בא ממניאדל134
אני יודעת שאנימאוהבת אותו, אבל מתה מפחד לטעות
במה לטעןת??מצפה להריון.
תראי להתחתן זה סיכון כמו כל דבר בחיים
אבל בעזרת ה שיהיה לכם רק טוב
ומה אני אסתכןאדל134
ואתחתן?
תחשבי שבעזרת ה יהיה לכם טובמצפה להריון.
בכל זאת אחכה קצתאדל134
עצה לא אחראית.. חרדה זה לא עניין של לחשובFff
בנוסף היא מתארת פה דברים לא רגילים אז לטעמי זה לא אחראי להגיד לה תחשבי טוב יהיה טוב. החרדה לא באה סתם היא מצפן לנפש. חוץ מזה שלא צריך חרדה קוראים שהמצב שהיא נמצאת בו הוא לא בריא
עדיף להסתכן ולהתחתן מאשר לא להסתכן ולחיות לבדמוש השור...
להתחתן זה לא מסוכן.
נראה שיש לך מורכבות ריגשית להכיל את כול השינויים החדשים בין השאר בגלל הקשר להורים וזה דבר נפלא וטוב.
המעבר החד שאת צריכה לעשות מבית הורייך הוא מורכב בפרט שאת עוברת לבית חדש ומאובזר בעיר אחרת שהוא לא שלך,דבר שלכאורה היה חלומו של כול אחד, אבל אצלך הוא מקשה עלייך את הבחירה כי כנראה זה תהליך מהיר וחד ואת לא שותפה בו.
לא מתחתנים בגלל התאהבות מתחתנים בגלל המידות והאישיות של בן הזוג.
האהבה באה אחרי החתונה ואחרי שנים של נישואין
חשוב לתת מקום ולטפל בתחושות הבטן החרדה והלחץ שאת מדברת עליהם, הם לא ייעלמו אחרי החתונה מאליהם...

תשתפי בקושי שלך אנשים שאת מכירה וסומכת על העצה שלהם (לא הורים ) ותשמעי מהם מה הם אומרים.
אם החלטת להודיע לו שהחלטת לחכות תזהי מה התגובה שלו, האם הוא מקבל את החלטתך או מגיב בצורה לא נכונה שמשאירה סימני שאלה.
זכותך וחשוב שתגיעי לחתונה בלי המטען הריגשי הלא פתור כי תצטרכו לטפל בו אחר כך וזה יכול להקשות מאוד על הזןגיות.
תעלי את הקושי שלך בפניו ותראי מה הוא אומר , עד כמה הוא מוכן לבוא לקראתך.
והכי חשוב אם את חרדתית לרוץ לטפל בזה אתמול. אם החרדה מציפה אותך ומשבשת לך את איכות החיים והסדר זה סימן שחייבים לטפל וללמוד כלים איך לחיות ולשלוט בחרדה

תודה רבה על העצה הנפלאהאדל134
בהחלט אשתף ואתייעץ
עדיף להסתכן ולהתחתן... לדעתי זו עצה שגויה מאודFff
במקרה שלה. יש הרבה נורות אדומות בקשר ולא אגזים אם אומר שהקשר נשמע חולני ואלי מעט אלים. לא סתם יש לך חרדה לא סתם הבטן לא רוצה. בד''כ זה לא קורה איך שאת מתארת ואם זה קורה עכשיו זה סימן ענק ענק אל תתעלמי ממנו! בבקשה.

את רק בת 21 יהיו לך עוד הזדמנויות להתחתן, החרדה גורמת לך לחשוב לא בבהירות גם במובנים של ההתאהבות שלך בו. יש מצב גדול שבגלל החרדה התאהבת בו. אסור להשכין שלום במקרה בו אין שלום (שירה איסקוב למשל). אין לה שלום עם עצמה ומה שהיא מתארת הקשר הזה לא בריא בכלל.

כותבת לך את זה יקרה מניסיון. הייתי שם ועשיתי את הטעות הזאת והלוואי שהייתה לי מישהי שמאירה את הדברים כמו שהאירו לך פה. יש המון נורות אדומות לקשר הזה, את צריכה פסק זמן ועזרה מקצועית.
במה אתה קובע שהקשר אלים??מצפה להריון.
היא לא פירטה עליו יותר מידי
כן זה אמור להדליק נורה אדומה שהיא מאוד חוששת להתחתן, אבל מפה ועד קשר חולני אלים?
הוא גדול ממנה ב13 שנה יש לו דירה בבעלותו נשמע שהוא בחור מחושב ומסודר והיא עדין ילדה
אבל ממש לא הייתי אומרת לה בפה מלא שהקשר אלים, רק המשפט הזה יכול לגמור אותה ובכלל לא להתחתן
לא הוא לא אלים!!אדל134
הוא אוהב מכבד אותי מאוד נותן לי מקום בזוגיות הזו פשוט לא שלמה עם זה
לא אמרתי שהוא אלים. אלא שהקשר נשמע חולניFff
ואולי מעט אלים. משהו לא בריא
מבחינתך זו הייתה טעות?אדל134
זה לא הצליח לכם?
צודקת לגבי המקרה שלה.מוש השור...
האמירה שלי היתה כללית שעדיף להתגבר להסתכן ולהתחתן מאשר לא לקחת סיכון ולהישאר לבד
בנוסף, בחרדההלא שולטים. ההפך. אי אפשרFff
לשלוט בחרדה.
היא נשמעת עם חרדה אמיתית ואם אינך בעל מקצוע זה בעייתי לתת עצות כאלה
בחרדה שולטים. נקודה.מוש השור...
אנחנו מנהלים את החרדה ,החרדה לא מנהלת אותנו.
בשביל זה צריך טיפול מקצועי לקבל כלים ללמוד ולשלוט ולנהל את החרדה
מקווה שאתה מדבר מניסיון. כח אם אניFff
ברגעי החרדה שלי הייתי קוראת את התגובה שלך הייתי יותר נלחצת.
אצלי החרדות עברו כששיחררתי את בעלי מחיי. במוח.. לא חושבת שיש דרך להשתלט עליהם אבל זה כבר דיון אחר
המטרה שלי לא להלחיץ אלא לתת הבנה אמיתיתמוש השור...
שיש תקווה אמיתית לטפל ולצאת מהחרדות שמנהלות אותנו על ידי המחשבה. צריך ללכת לטיפול מקצועי. להתאמן ולעשות עבודה וזה אפשרי
לדעתי תני לעצמך שנתיים שלושLia
בינתיים תסיימי לימודים, תמצאי עבודה שאת אוהבת.. תתמקדי בעצמך. אם אתם באמת אוהבים, הוא יחכה לך. זה לא שאתם נפרדים.. תמשיכו לצאת ולהנות. את לא צריכה לגור איתו - תגידי לו שזה מטעמי דת או שההורים שלך לא מסכימים בלי חתונה.
אם הוא לא יסכים, זה מראה עליו הרבה...

הכי חשוב - תמנעי הריון.
לגמרי תמנעי היריוןןןןFff
התגובה הזאת קצת מוזרה בעיניי..אורח/ת
להמליץ לאישה למנוע הריון במצב כזה?
ממה זה נובע? מזה שהיא לא בטוחה בקשר, זה אומר שאופציית הגירושין נוכחת באוויר אחרי החתונה.
אם היא חושבת שהוא לא בעלה, שלא תתחתן איתו עכשיו, שתקבל עכשיו אחריות.
לא מתחתנים בידיעה של "מקסימום נתגרש".
מתחתנים בידיעה שהוא שלי מעכשיו. בטוב וברע.
ואם חו יש מקריי קיצון שמצריכים גירושים-מתגרשים.(אחרי עבודה קשה על שלום בית)
זה כמו שאני אזמין משהו במסעדה, ומלכתחילה כבר אדמיין שאני תובעת את השירות לקוחות כי היה לי ג'וק באוכל.
אהמ.... התגובה הזאת נכנסת לסרטון הבא שלי. ראי הוזהרתדי שרוט


יששש!!! הגיע הזמןה' אלוקינואחרונה


המון שינויים בבת אחת.גבר גבעות

לשנות הסתכלות הרוב פה כל כך טוב! גם חתונה גם בית והכל ביחד יאללה לרקוד!

אני קוראת כאן בין השורותתיתי2
ספקות בנוגע לנישואין - "חרדת נישואין"
קשיי תקשורת -
גיל מאוד צעיר
ודינמיקה זוגית שהיא קצת חד מימדית. הוא קנה בית, הוא החליט איפה גרים, ואת צריכה פשוט לזרום עם זה.

מה שאני לא קוראת כאן
זה בטחון בו ובעצמך שאתם יכולים לחיות באופן עצמאי בטוב ובנעימים.
גם אם יש חששות וגם אם יהיו קשיים.


תראי,
יכול להיות שהמצב שלך הוא נורמלי, רגיל, שגרתי, של חששות טבעיים משינוי, של זוגיות בתחילת דרכה, של תהליך בריא ורגיל בין בני זוג טריים שצריכים ללמוד לדבר ולהקשיב ולבוא אחד לקראת השני בלי לוותר על האישיות העצמית.
אבל יכול להיות שזה יותר מזה...
שמשהו ביניכם מורכב יותר
ובסוף משהו בתוך עצמך מרגיש לך לא טוב להפרד מהמשפחה ולהיות רק איתו.
או כי בתחילת הדרך את זקוקה יותר לתמיכה משפחתית
או שיש לך ספקות בנוגע לעצם הנישואין.

מצד שני, יש גם מקרים של קשיי נפרדות בין הזוג הצעיר למשפחה, וגם לזה יש השלכות על בניית המשפחה בשלביה הראשוניים.


כלומר--
במה שכתבת אין מספיק מידע כדי להבין מה המצב הרגשי, הזוגי והמשפחתי שלך
ונראה שאי אפשר לפתור את ההתלבטות שלך כלאחר יד "זה יעבור" "קורה לכולם"
ולכן אני ממליצה לך בחום רב לפנות לטיפול מקצועי ביחד או לחוד, כדי לתת לעין חיצונית מקצועית להתבונן ולשקף לך/לכם ולהתחיל עבודה זוגית.
זה קריטי, בגילך הצעיר, לפני החלטה כל כך משמעותית.

אני חוששת בכלליאדל134
מהכל שיניתי מקום עבודה ואם זה לא מספיק אז יום למחרת יצאנו לסגר, ככה שאפילו את אלה שאני עובדת איתם אני לא מכירה כל כך ,מקום אומנם חדש יש לי שם דודה אבל זה לא אמא וזה פשוט קשה.
וכן יש לי קצת חששות מה אם הבחירה הזו שגויה מה אם אני טועה אני אוהבת אותו אסל מתה מפחד להתחרט זה פשוט משתק אותי הפחד הזה
אני שמחה שאני לא היחידה שרואה פה כמה נקודות אדומותFff
אל תלחצי על חתונה, קחי את הזמן לברר את הדברים ואיפה את מונחת. לא מתחתנים מתוך בכי חרדה ו'הוא לא יסכים לי בחיים... '
אני חרדתית נוראאדל134
ובכל פעם שאני מנסה להשתלט על המחשבות לטובה החרדה משתלטת עליי אני מרגישה פשוט חוסר אונים
אני אגיד משהו קצת אחר. חצי אופטימי חצי ריאלי.די שרוט
בעיני זה שאת כמו שאמרת "עדיין תינוקת של אמא" זה דבר מקסים!
אז מה את את כזאת?? מותר לך! וזה מתוק ומהמם שבגיל 21 את עדיין מחוברת לאמא שלך.

מי קובע מה "מה בריא" ומה לא בהקשר הזה?

יש לך קשר ריגשי לאמא שלך? זה מצוין וחמוד.

עכשיו לחלק השני. במצב רגיל הייתי אומר שהחרדות האלה זה בסדר גמור ושוב, נורא טבעי ומתוק מצידך לרצות להיות קרובה לאמא אם הבחור היה בגילך ושניכם הייתם מאוהבים.

אבל אני קורא את התגובות שלך וכמו שאמרו לפני, יש כאן נורות אדומות. יש ביניכם פער גילאים לא קטן ולדעתי לקשר כזה נכנסים מתוך בשלות ולא מתוך חששות וספקות.

את נורא צעירה ותחשבי טוב טוב עם עצמך אם בכלל את צריכה פער גילאים כזה(אולי תגיעי למסקנה שלא אבל אולי גם כן. שתי האפשרויות לגיטימיות).
מפחדת לומר לו לאאדל134
מתוך פחד לאבד אותו וגם מפחדת לקחת סיכון
איזה סיכון? למה את מפחדת לומר לו לא?Fff
את בטוחה שאת אוהבת אותו? מה את אוהבת בו? יש בו תכונות שרצית בבעל? מה גרם לך לרצות להתחתן איתו? מה הוא עושה בחיים? איך הכרתם?
אני שואלת את השאלות כי הייתי שם.
אשמח לכתוב לך בפרטיאדל134
הוא לא ערבי, נכון?Lia


מה פתאוםםם יהודי ברוך האדל134
הוא רווק או גרוש???יהודה224
רווקאדל134
נשמע קצת מוזר...יהודה224
מה אמא שלך אומרת עליו??
בחור ממש טבאדל134
איש משפחה שידאד לי ויכבד ויגונן
חחח לא ערבי. מצחיק אבל גם קצת עצוב כי זה באמת קצת מזכירFff
יש כאן כמה נורות אדומותכבר לא ישיבישער

בכמה וכמה תגובות שלך..

 

כדאי מאוד מאוד שתתייעצי עם מישהו שאת סומכת עליו (לא חייב להיות מישהו שמכיר אותך, העיקר מישהו\י חכם ואחראי, שאת סומכת עליו).

ובנתים כדאי שבאמת תחכי קצת ולא תמהרי להתחתן..

 

המון הצלחה! ותחזרי לעדכן אותנו

תגידו, אלימות מילולית ורגשית יכולה לבוא גם מצדשאלה קשה

האישה?

מה זה אומר באמת?

מישהו יכול לעשות קצת סדר?

נראלי זה מה שאני עובר, רוצה להיות בטוח

בוודאי שיכולאריק מהדרום

יש גם גברים שחווים אלימות.

יש אפשרות לפנות לעזרה.

בוודאי שזה אפשריפשוט אני..
כן, אבל למה חשובה לך ההגדרה הספציפית?שוקו.

ונניח שתדע שזה זה

מהם דרכי הפעולה שבשליטה שלך ואתה יכול לנקוט בהם כבר מעכשיו??

גברים ונשים אלימים בערך באותו אחוזמשה

ההבדל זה בעיקר בתוצאות.

מעניין שאתה סבור כךפינג פונג
היה מחקר שנעשה באוניברסיטת חיפה על זהנקדימון
שמעתי באיזה פודקאסט לפני כמה שנים.
זה ידוע כבר הרבה שניםמשה

ההבדל בין אלימות של גבר לאלימות של אישה זה בעיקר היכולת והתוצאות. לא הרצון.

(זה מעבר לזה שנשים הרבה פעמים משתמשות בגברים אחרים כדי לפגוע, כמו הרצח בנחלאות השבוע שהוזמן על ידי האקסית).

הוזמן על ידי האקסית כי הוא כיסח אותה במכות חחדי שרוט
זה החשד.
וואלהאנוני.מיתאחרונה

אז האקסית שלו לא אשכנזית במיוחד.

יש גם ההבדל נוסףנעמי28

בכמה זה מדובר וכמה יאמינו לגבר כשהוא גבוה וחזק והיא נראית רונה וחמודה אבל מתעללת רגשית ואפילו פיזית.

וגם הבושה לדבר על זה.

בהחלט כן, אבל -פינג פונג

לענ"ד הציפייה (המוסרית-הלכתית) לשתוק למרות החֲרָפוֹת ולהיות מהנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים שעליהם הכתוב אומר "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ" גבוהה יותר ביחס לגבר לעומת האשה.

גם בדינמיקה הזוגית זה הרבה פעמים ככה. יש דברים לא נעימים שהאשה יכולה לומר לאיש וזה לא ייחשב חמור במיוחד, אך אם האיש יאמר את אותם הדברים כלפי אשתו - זה יוליד משבר נורא.

אני חושב שזה טבעי, אם כי לא אידאלי, כמובן, ואוחי משקף משהו שורשי בהבדלים בין איש ואשה והקשר בינם.

זה נכון.משה

אבל 

1. יש גברים רגישים יותר שיקחו ללב. וגם אם הם לא יביעו את זה בפועל זה יובע בדרכים אחרות כמו ריחוק רגשי כדי להתגונן או אפילו חיפוש עצמם במקומות אחרים.

2. גם נשים צריכות לעשות עבודה רגשית לא להעליב. זה שהוא צריך להתגבר זה לא אומר שהיא בסדר. היא לא.

כל מילהפינג פונג
תודה לכולם. אשמח להתייחסות לחלק השני של השאלהשאלה קשה

מהי אלימות רגשית ומילולית

לא מסכימהנעמי28

בתור אחת שעבדה ועדיין עובדת על עצמה לשמור על הפה שלי כשאני כועסת.

 

זה פוגע מאוד לכל גבר

הוא לא צריך להיות "רגיש" בשביל זה
 

לנשים יש כוח במילים להפוך את הגבר שלהם לסמרטוט ואפס או להרים אותו.

וגבר ניזון מהערכה.

אין הקלות לא לגברים ולא לנשים

אין שום ציפייה מגבר לספוג

יש ציפייה מכל אחד לעבוד על עצמו.

מסכים. לנשים יש יותר כח במילים4ne1

הבעיה שזה הפך להיות בעיה של גברים. כי לרוב יש מודעות לזה

אבל נשים יכולות להיות הרבה יותר "אלימות" במילים מגברים, רק שאם זה קורה, מניחים שהיא עברה המון ובעלה הביא אותה לקצה לכן היא מתנהגת כך בשונה מאצל גבר

כןנפשי תערוג

אלימות רגשית ומילולית יותר נפוצה בקרב נשים כלפי גברים. כי הצד המילולי/רגשי יותר מפותח אצל נשים לכן קל להן יותר להשתמש בו

(בדומה לכך שהצד הפיזי יותר מפותח אצל גברים ולכן הם נוטים יותר להשתמש בו- אלימות פיזית)

 

 

ואיך תדע אם אתה חווה את זה?

אתה מורגש מושפל על ידה?

היא מקטינה אותך?

מזלזלת בך?

וכו'

יש אישה שאף פעם לא מזלזלת בבעלה?שאלה קשה

תמיד אני חושב שאצל כולם זה ככה

וזה בעיה שלי

ודאי. למה לזלזל באדם שמעריכים אותו?גפן36

איזו מין תקשורת תיבנה מזלזול?


גם אם יש חוסר הסכמה זלזול והקטנה הוא לא הדרך לפתור אותו.


אני לא אומרת שבחיים לא יצא לי לפגוע בבעלי (או לו בי) אבל זה אף פעם לא היה לגיטימי בעינינו, ותמיד מתנצלים ומתקנים מייד.


בסוף לשנינו יש מטרה משותפת שהבית הזה יהיה המקום הכי בטוח ונעים לשנינו ולילדים.

לזלזול /הקטנה אין מקום.. 

עצם זה שאתה חושב שהבעיה היא בךמתואמת

מצביע כנראה על כך שאתה עובר אלימות מסוג כלשהו...

אני חושבת שכדאי ללכת לטיפול אישי, גם כדי לאבחן במה מדובר וגם כדי לחזק את עצמך.

כשאתה עובר אלימות מצד אישה4ne1

זה לא נחשבת אלימות אולי יותר מצוקה שלה, כי היא אלימה בגלל חוסר יחס, זלזול מצידך וכו

כשגבר מזלזל זה הכי ברור שזה מצד האופי שלו 

אין אישה רעה יש אישה שרע להנפשי תערוג
🤣Seven
התגובות פה מורידות לי תאיי קיו
למה? זה דווקא הומור משובחנפשי תערוג

כזה שמעלה את האייקיו.

לא? 

זה בדיוק מה שאני חושבשאלה קשה

זה גם מה שהיא אומרת לי.

אבל אני פשוט לא מצליח להבין אותה.

מרגיש שהיא הלכה רחוק מידי.

 

זה בצחוק, נכון?פשוט אני..
אני מנסה לדון אותך לכף זכות... 
זה נשמע כמו ציניות חריפהנפשי תערוג
לא יודע אם כתבת בציניות או ברצינותמתוך סקרנות
אבל להטיל את כל האחריות על צד אחד, כאילו אשה היא ילדה קטנה שלא אחראית למעשיה, מזלזל מאוד בנשים....
כן ישרקאני

אישה לא אמורה לזלזל בבעלה

אלא להעריך ולכבד אותו

ברור. למה לזלזל באדם שהכי יקר לי?!?!יעל...
כי לפעמים אני מרגישה שהוא ממש אידיוטאנוני.מית
הגעתי כי היה בראשי, בטח שיכולה להיות.תפוחית 1

חשוב להתייעץ,ולא לסחוב לבד..


ממליצה ללכת לטיפול אישי או זוגי עם גורם מקצועי (עם הסמכה רצינית)

 

ישיבה לנשואיםשאלה קשה

הולך הרבה זמן עם הרגשה שלא מספיק ניצלתי את הישיבה.

למדתי במקום נחשב מאוד, אבל היום אני מבין שלא באמת התקדמתי שם [גם מבחינת הקו של הישיבה היתה תחושה של להעביר את הזמן, לא איזה אסטרטגיה של צמיחה].

ממש רוצה לעשות את המסלול הזה שוב, והפעם במקום שבאמת מצמיח ומגדל אותך, אישיותית ותורנית, וגם קצת נפשית.

זה שייך?

אם כן, תנו המלצות על ישיבות

אתה מתכוון לכולל?אריק מהדרום
כן זה קיים, אם אשתך מוחלת לך על זה שהתחייבת בכתובה לזון אותה ומרשה לך ללמוד תורה אז זה שייך.
הוא מחפש ישיבה, לא משגיחנקדימון
וואואונמר
יש הרבה ישיבות (דת"ל) שיש בהן נשואים...מתואמת

לרוב אלה בחורים שלמדו בה והמשיכו ללמוד באותו מקום כשהתחתנו, אבל אף אחד (למיטב ידיעתי) לא יאמר לך לא להתחיל ללמוד שם כנשוי...

בישיבה של בעלי (מרכז הרב) היה לפחות מישהו אחד שהגיע כנשוי. מניחה שיש עוד.

כמובן, המעבר הזה (שאולי יכלול גם מעבר דירה) צריך להיעשות בשיתוף וברצון אשתך.

הרבה יותר מאחדהסטורי
קבע עיתים לתורה4ne1

אל תלך למסלול של ישיבה כל היום. עשה את זה בהדרגה בשיעור קבוע או עם חברותא. 

נסה ותראה ישועות

מה אישתך אומרת על העניין?נפשי תערוג
מה אכפת לך? זה שלו עם אישתונקדימון
הוא מחפש ישיבה, לא משגיח
יש רקע חרדי?משה
למה?שאלה קשה

אגב, מה עם תורת החיים?

בתורת החיים יש הרבה אברכים נשואיםSevenאחרונה
וודאי שיש דבר כזההסטורי
הכרתי גם כמה, שכבר 'יצאו' מעולם הישיבות ואחר כך חזרו.

אבל, כדי שלא תמצא את עצמך בעוד כמה שנים שוב עם אותה תחושה - כדאי שתדייק לעצמך מה אתה מחפש מבחינה מהותית ולפי זה תתמקד על המקום אותו אתה מחפש.

יוצאת משיחה עם חברה. אופניים חשמליים.אנוני.מית

משפחה עם 3 ילדים. רכב אחד. בעיקר אצל החברה שצריכה לאסוף ולפזר ילדים.

 

בעלה של החברה קנה לאחרונה אופניים חשמליים. הם היו צריכים ליסוע לאיזה מקום ביחד (זוג) והיא ממש מספרת לי שהיא נעלבה מזה שהוא העדיף להישאר עוד כמה דקות בבית בטלפון ואחר כך ליסוע באופניים שלו לבד.

לפני שבועיים היא כמעט עשתה תאונה עם רוכב קורקינט משוגע והיא מפחדת מהכלי, וגם מזה שהוא התחיל ליסוע עם הילדים עליו. אתמול הוא קנה קסדה לבת הקטנה שלהם כדי שתוכל ליסוע איתו.

היא (והאמת שגם אני) רועדות מפחד מהרעיון הזה של ילדה בת 3 על הכביש בכלי כל כך פגיע. מצד שני, זה לא שיש להם חניה או כסף לעוד רכב.

 

מה דעתכן?

מה חכם להגיד לה?

יש כאן כמה נושאיםפשוט אני..

זה שהוא העדיף לנסוע על האופניים ולא איתה ברכב - זה קשור לאופניים או לזה שהוא היה באמצע משהו חשוב או לזה שהוא לא רוצה להיות עם אשתו?

כי ממה שאת מספרת, לא נשמע לי שזו האפשרות הראשונה ולכן אני לא מבין למה האופניים אשמים...


העובדה שהוא רוצה לנסוע עם הילדים - המוני אנשים עושים זאת, אם הוא רוכב בצורה בטוחה על שבילי אופניים, אז אני לא חושב שזה נורא. אם הוא רוכב על הכביש, אז לדעתי באמת לא שייך להיות עם ילד קטן שיכול להיפגע קשות מכל נגיעה של רכב אחר. 

עולה לי פה כמה דבריםמשה

גילוי נאות: אני רוכב קורקינט בעצמי כבר הרבה שנים. יש לי נסיון של אולי 6000 ק"מ על הכביש. כולל עם ילדים והקפצה למסגרות ומה שתרצי.

הראשון זה שהאוטו בעיקר אצלה. היא התרגלה לזה. אני לא יודע מה הדינמיקה בניהם אבל אני יכול לנחש שפשוט לא נעים לו "לבקש ממנה" כל פעם את האוטו. אז הוא קנה לעצמו רכב אחר ושם זה נגמר.

אם הם גרים ביישוב (ולא בעיר גדולה) אז אפשר ממש להבין את זה. בלי האוטו ממש תקועים עם האוטובוס של פעם בשעתיים במקרה הטוב או אם זה מקום גדול פעם בשעה. בהנחה שהם לא עשירים גדולים מדי אני יכול להבין את הפחד מלקנות רכב שני. במיוחד אם הוא נוסע יחסית מעט. אז אופניים חשמליות זה אחלה דבר.

ולגבי להישאר בבית עוד רבע שעה - אני כזה גם . במילא הנסיעה לוקחת חצי מהזמן שהיא לוקחת עם רכב שתקוע ברמזורים. תשאל את הבת שלי שאוהבת לעשות למכוניות שאני עוקף איתה ברמזור אדום "ננה בננה שוקולד בננה" בקול של ילדה בת שש.

אתה אומר שאנוני.מיתאחרונה

נמאס לו לבקש ממנה את האוטו כל הזמן ולכן הוא קנה לעצמו "אוטו" בתקציב שלו?

 

כשצריך ללכת לטיפול/ייעוץ ופשוט אין כסףחוזר תמיד לאשתי

מה עושים?

הולכים לעבוד?אריק מהדרום
העבודה זה בשביל שיהיה מה לאכולחוזר תמיד לאשתי

ולא נשאר כסף לטיפול

יש אפשרויות זולותפשוט אני..
כמו דרך קופת החולים, או מטפלים בהתמחות או חדשים וכו'
שה' ימלא חסרוניכםשוקו.
עבר עריכה על ידי שוקו. בתאריך ב' באב תשפ"ו 11:32

שניכם מעוניינים ללכת לטיפול יעוץ? 

באיזה הקשר?

האם יש אפשרויות אחרות מאשר יעוץ או טיפול פרונטלי

 

אולי לנסות לקרוא ספרים בנושאנקדימון

בהשאלה, או אפילו בקנייה - זה יהיה זול משמעותית כמובן.


אם יש ידע באנגלית אפשר לחפש לפעמים קורסים מלאים ביוטיוב בנושאים מגוונים, ואני מניח שגם בזה. האמת אולי כבר לא חייב אנגלית טובה כי הכתוביות של יוטיוב די טובות.

אני למשל מצאתי קורס מלא של cbt של תרפיסטית, כאשר כמובן יש לה נותני חסות כדי שהיא תוכל לספק בחינם. אני נוטה להאמין שגם בענייני זוגיות אפשר למצוא...


אלה לא דברחם כתחליף של ממש, אבל יכול להקל ולכוון קצת. לפתח מחשבות חדשות עד שירווח ויתאפשר לעשות מה שהכי יעזור

באיזה נושא אתה מאותגר?משה

יש ים של חומר באינטרנט. זה לא כמו מטפל שיודע לראות את נקודות העיוורון שלך אבל זה לא רע בכלל.

 

קח את הנושא שקשה לך, לך תקרא קצת או תצא להליכה עם פודקסט בנושא או הרצאה או משהו. תיקח עוד חצי שעה לבד לסדר את המחשבות שלך. אם אתה נוסע לעבודה וזה לוקח זמן אפשר לנצל את הזמן הזה. 

 

 

כל הכבודתודהלה'

לא כולם מסכימים ורוצים ללכת. זה דורש אחריות וענווה.

אם אתה אחרי מילואים אז יש החזרים. גם אם השתחררת מסדיר יכול להיות שאתה זכאי לתוכנית עמית, שיש 12 פגישות חינם.

יש כאלה זולים יותרנפשי תערוג

ולפעמים נכון יותר לוותר קצת על דברים כדי לטפל בפן הזוגי

עמותת חיים של טובהnik

מסבסדים טיפול אצל אנשי מקצוע (טובים!) שעובדים איתם.

שווה לפנות אליהם.

הולכים מטעם קופת חוליםנעמי28

מסובסד.

ואני רואה בטיפול השקעה לכל דבר.

כשאני ואנחנו בטוב אנחנו עושים הרבה יותר כסף.

זוכריםעוד מעט פסח
שלהתגרש עולה הרבה הרבה הרבה יותר.
תבדוק אם יש שר'פ בעירייה שלכםעל הנסאחרונה

לפעמים יש להם שיתופי פעולה זולים.

בעיר שאני נמצאת יש שיתוף פעולה כזה וטיפול עולה שם לשעה פחות ממאה שח.

והם ממש מעולים ומקצועים

המלצה או דיס המלצה על אולמות חתונהארץ השוקולד

אלגריה,

הרמוניה בגן,

נסיה,

ארץ.

(לחורף)


כמו כן, האם אתם יודעים אם מומלץ או לא לפנות דרך סוכנים כגון מאורסים-מאורסות או אחרים?

שוד ושבר! מה, התארסת שוקולד?? אז למה לא אמרת??די שרוטאחרונה

אוי לנו כי חטאנו! שוד ושבר בחוצות הפורום!

​הנה כי כן, הגיעה השמועה המרעישה והמטלטלת את כל קירות הוול, כי הבחור החשוב והמופלג, עמוד התווך של השרשורים וראש ישיבת הניקים, החתן היקר למזל טוב ארעא דשעקלעד בלע"ז, אשר ישב בדד שנים רבות באוהלה של תורה ובאפליקציית "שליש גן עדן"-נלכד.


ואתם הרווקים זעקו זעקה גדולה ומרה כזעקת מרדכי היהודי למען לא תיכחד נפשכם בריתחא דהשכינה, "נמות ולא נתחתן!". די לנו במוסד השמד המלא מרעין בישין הרוצים להשמידנו בכל דור ודור על ידי הבאת איש ואישה ביחד כמעשה צבא השמד לישראוייל בטנקים! רצונו של הקודויש בורכו בהפרדה מוחלטת בין ז' לנ' ואסור בתכלית האיסור לבוא בקהל מוסד הנישואין תק' פרסה על תק' פרסה!


ואתה ארעא דשעקעלד, שהשם ירבה לכם מטל השמיים ומשמני הוולט ושהברכה והאהבה תשרה תדיר בינכם ושהמריבות לא יהיו תדיר שנאמר תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם.

חסכים של ילד שגדל בבית בלי הרבה כסףחוזר תמיד לאשתי

להורים שלי אף פעם לא היה יותר מידי כסף.

גם היום אנחנו לא מקבלים כמעט עזרה.

לא חשבתי שאני עדיין סוחב את זה.

לאחרונה כמה פה העלו את הנושא הזה וזה הציף בי הרבה כאב.

מה אומרים? שתפו

כואבהסטורי
למעשה - ללכת לטיפול אצל איש מקצוע 
אם יש נושא אחד שייעוץ ב-400 שח לשעה לא יכול לפתורפשוט אני..

זה בעיות כלכליות 😬
 

למרות שכאן לא מדברים על בעיות כלכליות ישירות אלא על קשיים נפשיים בעקבות בעיות כלכליות, אז אולי זה כן יתאים... 

דווקא יעוץ טוב יכול לעזור הרבה לבעיות כלכליותאריק מהדרום
ואפילו בהרבה יותר מ-400 שקל לשעה.
התכוונתי לטיפול נפשי, לא כלכליפשוט אני..

וממילא זה נכתב בחצי הומור...

הומור... קצת רגישות..חוזר תמיד לאשתי
סתם כאב? או נפק"מ?נקדימון
אם זה סתם כאב (בלי לזלזל חלילה) אז לדעתי חבל על הכסף לטיפול. אני מניח שיש לך כאבים וצער וחרטות נוספים בחיים אבל אתה חי איתם.

אם זה מייצר בעיות התנהגות, כעסים, מריבות בין בני הזוג, קמצנות מוגזמת על עצמך וכדומה, אז אולי כן שווה לשקול פניה לאיש מקצוע.

כסף זה אחד הנושאיםנעמי28

עם הכי הרבה משקעים, כמעט לכולנו, גם לאלה שגדלו עם הרבה כסף.

רוצה לשנות את זה, לך לטיפול.


זה יותר עניין של תפיסה והסתכלות מאשר של חומר.

יש כאלה שגדלו באושר עם מעט ויש כאלה שלהיפך.

האם חום ואהבה כן קיבלת?5+

המון אנשים לא מקבלים מההורים עזרה כלכלית. הרבה מהם בקשר מצויין עם ההורים כי הם מקבלים מהם דברים חשובים יותר מכסף. השאלה אם את הדברים החשובים לבניית אישיות טובה ומוסרית ושמחה כן קיבלת? כי אם ללכת לטיפול, הייתי הולכת על חסכים באהבה וקבלה, לא על חסכים בכסף. כדאי מאוד לחשוב בראש האם 'הורי לא נותנים לי כי לא אכפת להם ממני/לא אוהבים אותי, או ש- הורי היו רוצים לקנות לי כל מה שאני צריך. אבל לא יכולים.'

יש בתים שחוסר ממון יוצר בהם לחץ ודאגה רבה וזה עובר לילדים או שממש מחנכים אותם ללחץ הזה. ויש בתים שלמרות שאין כסף, זה לא משהו לדבר עליו. גודלים בהרגשה שיש לי כל מה שאני צריך. יש שמחה בבית.

אם גדלת בבית מהסוג הראשון צריך לעבוד על עצמך לא להעביר זאת לדור הבא. יש מקום לטיפול ויש מקום גם לעבודה עצמית, לבניית האמונה ולהשתדלות בצד המעשי.

ויש גם אנשים שירשו כסף אבל עכשיו אין להם הורים... אז מה עדיף?

וואו, תשובה מאלפת ממש.חוזר תמיד לאשתי

לא יכלתי לצפות לתשובה טובה מזו.

אפשר להתגבר על זהזיויק

היחס שלנו לכסף מאד חשוב בהרבה מאד מובנים,

ולכן צריך לבנות יחס נכון בעצמך וגם לחנך את הילדים שלך

הכאב שעלה הוא בגלל שיש מחסור ספציפישוקו.אחרונה

ואין יכולת תמיכה מהההורים.

או שעצם הרעיון שיש כאלה הורים שתומכים ואצלך לא, גרם לך להצפה.

עוד נקודה 

האם היה חסר לכם משו בסיסי בבית?

יש משפחות שיש להם כסף, אין מחסור,אבל ההתנהלות היא חסכנית

 והדיבור בבית תמיד הוא על זה שאין ושהמדינה רשויות בסופר הכול יקר

איך זה היה אצלך?

היי ממש איכזבתםאדם פרו+

נכנסתי לפורום נשואים טריים

רציתי לקרוא איך אתם רבים

ואיזה כיף למי שהוא כמוני

גרוש

וככה להתעודד קצת.


 

ואני חייב לציין שממש איכזבתם

שום מריבה שום כלום

אתם לא צריכים להסתיר

זה לא רשת חברתית פה


 

תכתבו את האמת הקשה

נתמודד איתה

🤣🤣🤣פשוט אני..
תקרא את השרשור שמתחיל בHakuna.Matata
מפה לאן?
תודהאדם פרו+
החיית את נפשי

מים קרים על נפש עייפה ב"ה

משהאחרונה
מפה לאן?In development

נשואים כבר כמה שנים טובות

קשה לי מאוד

בעלי חתיכת עצלן ותינוק מגודל

ולי פשוט נמאס

בינתיים אנחנו חיים ממשכורת שלי ותמיכה של ההורים שלו.

ונמאס לי, התחתנתי עם בעלי! לא עם ההורים שלו!

אני רוצה להרגיש יציבות כלכלית מבעלי, לא מההורים שלו!!!

פשוט נמאס לי ולא יודעת מה לעשות

לא מצליחה לסמוך עליו

עיצות/ תובנות/ עזרה יתקבלו בברכה

יש כאן גם עניין של גישהנעמי28

ולא רק צודק או לא צודק


מה אם הוא היה מרוויח עשרות אלפי שקלים משעה של עבודה וההתנהלות שלו עדיין היתה דומה? קם מאוחר ועושה שום דבר?

כסף נכנס, ממנו/מההורים שלו.

אפילו דירה הם מוכנים לתת.


יש כאן הרבה יותר מצודק או לא צודק.

יש דינמיקה, לקיחת אחריות, שחרור אחריות וקבלה שאנחנו לא יכולים לשלוט על האחר על האופן שהאחריות הזאת תתבצע.


אני גם הייתי מתחרפנת  מהתנהגות כזאת.

אבל כדי שיתאפשר לחיות איכשהו ביחד צריך להבין ולהשלים עם זה שבדיוק בדיוק כמו שהיא מצפה וכמו שהיא רואה אחריות, לא יהיה.


כל אחד חווה את המשבר הזה בזוגיות בפן מסוים, חלק בפן הדתי, חלק בפן הרגשי, חלק בפן הכלכלי.


אני מניחה שאם הייתי בחוויה דומה הייתי משחררת אחריות ומכניסה את הכסף שאני מרוויחה להשקעה או חיסכון ולא להוצאות שוטפות ונותנת לו להתמודד.

אבל לא בריב, בשיחה עם קביעת עובדה.

אולי יעניין אותך